בורסה || יאיר לפידות, מנכ”ל משותף, ומנהל השקעות ראשי משותף בילין לפידות || מה הוא חושב על מניות הבנקים ?

 

יאיר לפידות, מנכ”ל משותף, ומנהל השקעות ראשי משותף בילין לפידות, לא מתראיין רבות לתקשורת, אולם לאחרונה התארח במסגרת “שיחת שוק", מיזם של בורסת תל־אביב שמתקיים אחת לשבוע, ונועד להפגיש מנהלי חברות בורסאיות, ומנהלי השקעות עם יועצי השקעות, במסגרת של שיחת ועידה. המראיין הוא יניב פגוט, דירקטור וחבר ועדת השקעות בגופים מוסדיים, ויועץ כלכלי לגופים שונים. המיזם החל מתחילת המשבר, ורץ כבר כמה חודשים. לאחר סיום שיחת הועידה, יצרנו בפאנדר קשר עם לפידות, כדי להוסיף לשאול עוד כמה שאלות, על מנת להביא ליועצי ההשקעות ראיון מקיף יותר עם לפידות. הראיון שמובא להלן, הוא שילוב של ראיון שערכנו בפאנדר עם יאיר לפידות, והראיון שנערך בבורסה על־ידי יניב פגוט, במסגרת “שיחת שוק".

 

למה לדעתך השוק הישראלי לא הראה התאוששות כמו זה האמריקאי?

 

"ההבדל העיקרי הוא נוכחות הטכנולוגיה. אפילו במדד ה־S&P500 חמש חברות אלה מהוות 22%, והטכנולוגיה בכללותה מהווה קרוב לשליש. במדד תא-125 משקל הטכנולוגיה הוא אולי 8%, ורובו זה חברת נייס. אני כמובן מקווה שנייס תישאר איתנו עוד שנים רבות. לצערנו, מרבית חברות ההייטק הישראליות מדלגות על הבורסה הישראלית, ואפילו לא מקיימות כאן רישום כפול. במדדים בישראל יש משקל מופחת מאוד של טכנולוגיה.”

 

אז בעצם אתה אומר שזה לא נחיתות של ישראל אלא עליונות אמריקאית?

 

"הדומיננטיות האמריקאית היא ללא עוררין. השוק הסיני והטכנולוגיה הסינית, מכוונים בעיקר לעצמם. אבל אין ספק לגבי הדומיננטיות של הטכנולוגיה האמריקאית. הטכנולוגיה הזו גם ביצעה Disruption לפעילויות אחרות, וזה הואץ בצורה משמעותית בעקבות הקורונה. כל השימוש בטכנולוגיה – מחשוב ענן, E-Commerce, IT וסלולר בכלל, קיבל תנופה נוספת בגלל הקורונה. זה משהו שאין לנו במדדים הישראלים.

 

אגב, אם תוציא את חמש מניות הטכנולוגיה המובילות ממדד ה־S&P500, תראה שגם ה־S&P500 בתשואה שלילית סביב ה־10% מתחילת השנה.”

 

על מה צריך בכל זאת להסתכל מנהל השקעות כשהוא בא לבחון את הצעדים שלו בעידן של אחרי הקורונה, נתחיל בישראל

 

"יש ענפים שגם בישראל וגם בארה"ב חטפו מכה חזקה. מדובר בעיקר בפיננסים, ובפרט בבנקים."

 

הבנקים זה בעצם תמונת ראי של הכלכלה בכלל, כשמצב העסקים נפגע, הבנקים נפגעים, הבנקים הם בעצם סוג של ברומטר לפעילות של המשק

 

“בכל מצב של משבר כלכלי, יש חשש לבנקים. כל מי שראה בעיניו מאזנים של בנקים, וזה המקצוע שלנו הרבה שנים, יודע שהבנק הוא השחקן אולי הכי ממונף שיש מבחינת המאזן, בכלל בעולם העיסקי. מדובר על יחסי מינוף של מעל אחד לעשר, אולי אפילו אחד ל־15.

 

בנסיבות כאלה, צד הנכסים של הבנקים, מלבד אג”חים ממשלתיים וקונצרנים בנוסטרו, זה בעיקר אשראי מסוגים שונים שניתנים לציבור, כגון, משכנתאות, אשראי עו”ש קצר וכן הלאה. כל הדברים הללו, בזמנים קשים של הכלכלה והמשק עלולים להיפגע. רואים מה קורה בשוק האג”חים הקונצרניים של הפירמות, על אף שזה לא תמיד אותה רמה של ביטחונות. למעשה הבנקים במצבי משבר קיצוני תמיד פגיעים בצד הנכסים לנזקים של הפרשות לחובות מסופקים ויהיו חזקים ככל שיהיו.”

 

איך אתה רואה את הירידה במניות אלה – מידתית, פגיעת יתר או אולי חסר?

 

“יש שאלה לגבי משבר הקורונה שאנחנו נמצאים בו כבר חמישה חודשים. בהתחלה חשבו שהווירוס ייגמר בקיץ. בינתיים נראה שלהיפטר מהווירוס זה לא בכזו קלות. מה שנשאר אלה החיסונים, שעדין למרות ההשקעות הרבות, דורש לעבור אישור FDA, הן בהיבט של תופעות הלוואי, והן בהיבט של ההתאמה שלו לאוכלוסיה בוגרת, שחשופה הכי הרבה לוירוס הזה. אם התהליך הזה יסתיים בתוך שנה זה יהיה נס. השלב השני זה ייצור בכמויות עצומות, כי זה צריך להספיק לאוכלוסייה בהיקף גדול. זה תהליך ארוך ומורכב.”

 

בהמשך להנחת העבודה הזו, מה זה אומר לגבי הבנקים?

 

“מחיר הבנקים הוא נוח לימים שאחרי הקורונה, ותחת ההנחה שתסריט המשבר המאקרו הכלכלי הקשה, לא יימשך יותר מאשר מקסימום שנה הבאה.”

 

סקטור נוסף שחטף זה נדל”ן משרדים

 

“עולם התעסוקה שלאחר הקורונה, בטח אם הקורונה תמשיך ללוות אותנו לתוך 2021, האקסיומות של איך נראה משרד, שכולם מגיעים אליו בשעה מסוימת בבוקר, ונמצאים שם בכל השעות, זו פרדיגמה שתאותגר מאוד. גיל שווייד, אומר שאין ספק שהם יצמצמו את היקף המשרדים שלהם, לייבפרסון אומרים שהם יצמצמו את המשרדים, זה הולך ומחלחל בענק.”

 

לגבי נדל”ן משרדים, גם אם חוזרים חזרה יש פרדיגמות, שחיו לפיהם, שישתנו בכל מקרה, גם אם הקורונה תיעלם מחר

 

“אין ספק. שוק המשרדים בישראל התנהג בשנים האחרונות, עד למשבר הקורונה, באופן בריא בהובלת הלקוחות מתעשיית ההיי טק המתרחבת בישראל.

 

משבר הקורונה הפתאומי אילץ את המעסיקים לעבור לפעילות ולתפקוד מהבית של רבים מהעובדים. השינוי הדרסטי הזה, גרם באופן מפתיע, לשינוי תיפקודי ניכר של מעסיקים ועובדים רבים, שלמדו בחודשים האחרונים אפילו לחיות איתו באופן סביר.

 

אני צופה שינויים מפליגים בהרגלים ובמודלי התיפקוד של מעסיקים גם בסיום משבר הקורונה, ובטח באם נחיה באקורדיון המשבר עוד שנה שנתיים עד לחיסון האוכלוסייה. אני מניח שהמודל יהיה מודל משולב – שימוש במשרדים, ועבודה מהבית. מי שהניע את הביקושים זה ההייטק, ואם הוא לא מזרים ביקושים, אני לא רואה את הענף הזה מתאושש.

 

אם היו לי זכויות להקמת מגדל משרדים במרכז תל אביב כיום לא הייתי יוצא לדרך עם בניה עד שאפשר יהיה לאמוד את ההשקעות ארוכות הטווח. לא הייתי יוצא לדרך, עד שאין לי שוכר משמעותי, כי אחרת אני לא יודע לאיזה שוק אני יוצא.

 

נחמה מסוימת בשוק המשרדים היא העובדה שהמחירים למטר מרובע נמוכים, בפרט בתל אביב, יחסית למחירי שוק המגורים, ויתכן בנסיבות של משבר חמור שיאפשרו שינויים מסוימים בתב”עות, באופן שפה ושם יהיו גם הסבות לבניה למגורים, ששם כאמור המחירים גבוהים משמעותית.

 

כבר לפני הקורונה ראינו לא מעט בניינים, שענו על הביקוש, ועכשיו עם הקורונה המצב של הסקטור בעייתי. הביקושים ירדו, השאלה בכמה.”

 

מה עם נדל"ן מסחרי, מרכזי קניות, קניונים?

 

"לפני הקורונה היתרון היחסי בענף מרכזי המסחר בישראל בהשוואה לארצות הברית, נבע משתי סיבות: רמת הבניה למטר בישראל היתה נמוכה משמעותית מזו שבארצות הברית שהוצפה בבנייה ב־20 השנים האחרונות; במקביל, הגידול הדמוגרפי הוא גבוה יותר בישראל מה שמוסיף ביקושים. משבר הקורונה פגע בפדיונות הענף הן בשל שיתוק המשק וחששות חלק מהציבור להסתובב במרכזים. מנגד כח הקניה של הישראלים מופנה כיום יותר למרכזים המקומיים. למרות העובדה שתחום ה־E-Commerce קיבל דחיפה רצינית, על חשבונם כתוצאה מהקורונה.

 

אני חושש שבקניונים הסגורים, כתוצאה מחששות חלק מהציבור מבילוי, אפילו בקיץ תהיה פגיעה רצינית יותר בכמות המבקרים ובפדיונות. הפגיעה של הקמעונאים, תגרום לפגיעה גם בקניונים עצמם, כתוצאה מיכולת התשלומים הפוחתת. כאמור, להערכתי זה ישפיע יותר על חלק מהקניונים הסגורים.

 

ככל שמשקיע מאמין בהעלמות מהירה יותר של הקורונה, מה שנראה כרגע רחוק יותר, או מהגעת החיסונים המקווים בעתיד כך מניות המרכזים המסחריים עשויות להיות יותר מעניינות, ולהפך למי שמאמין למשבר קורונה ארוך וממושך, מניות מרכזים מסחריים פחות מעניינות.”

 

 

לסיכום פרק הנדל”ן, בוא נתייחס לנדל”ן למגורים. אחרי הקורונה ראינו הפחתה של מס רכישה למשקיעים, מאידך האבטלה מזנקת ולא ברור מתי תחזור ותרד, כיצד אתם רואים את ההשקעה בחברות הנדלן היזמי למגורים בתל אביב?

 

“נגיד זאת ככה, משבר כלכלי בסגנון שאנחנו מצויים בו עם ירידת תוצר, עם אבטלה נרחבת ועם ירידה בביזנס של הרבה חברות וחששות של משקיעים מלקחת אשראי, גם אם הם מסוגלים לקבל אשראי אני חושב שישפיעו על שוק המגורים, בסגמנט הגבוה, סגמנט היוקרה, השוק ייהפך לשוק איטי וחלש, לפחות עד תום המשבר. ברמות הנמוכות־בינוניות של שוק המגורים צריך לחכות ולראות איזה תוכנית תציע הממשלה לזוגות צעירים, כחלופה למחיר למשתכן אני נוטה להאמין ששם הפגיעה תהיה פחותה.

 

שוק המגורים, יפגע פחות, אנשים צריכים לגור היכנשהו. סביר שהמדינה תביא תוכנית חלופית לסייע לזוגות צעירים.”

 

אז מה בכל זאת מעניין אחרי שדיברנו על כל הסקטורים שנפגעו?

 

“המקום היחיד שגם בארה”ב וגם כאן לא ממש נפגע, זה הלוגיסטיקה. כל תחום ה־E-Commerce מייצר ביקוש גבוה מאוד לשטחי נדל”ן שקשור עם לוגיסטיקה. אלה חברות שלא רק שלא נפגעו, אלא הקורונה אפילו מסייעת להם.

 

“במרכיבים הישראליים אפשר לציין גם את יצרני האנרגיה, שזה רכיב שהולך ומתרחב שהוא בהחלט גדל במשקלים בתוך תיק ההשקעות המקומי.

 

בסך הכל צריך לזכור שהפגיעה היא שונה מחברה לחברה וכאמור המניות ירדו בשיעורים משמעותיים כולל של הבנקים במחירים העכשוויים אני לא חושב שצריך לעשות להם משקל חסר.”

 

צריך לזכור גם שהמחירים ירדו, בעקבות תיקון המחירים, יש גם דברים מעניינים בתחומים האלה. אבל לא ניתן להגיע לתחומים אלה באופן רחב, אלא צריך לבחור את המניות באופן קפדני, כל חברה בהתאם לפעילות שלה, למחיר שלה ולמאפיינים נוספים. המחירים באופן כללי, נוחים לטווח ארוך.”

 

בקונצרני, יש תחומים או דירוגים שאתם מסתכלים עליהם יותר? איך אתה חושב שההחלטה של בנק ישראל תשפיע?

 

“אני חושב שההחלטה של בנק ישראל היא נכונה לחלוטין, ומאוד במקומה. אלה בדיוק המצבים שאני מצפה להתערבות. חברות שבימים כתיקונם אלה חברות טובות, נקלעות לקשיים עצומים של נזילות או של מחזור חוב, בגלל משבר הקורונה, זה בדיוק המצב שבו בנק ישראל צריך להתערב.

 

אתה חושב שזה הגיע מאוחר מדי?

 

“אין ספק שאצלנו, כל ההתערבות, וסיוע ממשלתי נראה בהילוך איטי ביחס לארה”ב ולחלקים באירופה.”

 

היא משפיעה על שיקול הדעת שלכם לפעילות בשוק הזה, זה משפיע על החלטת השקעה, גורם להעדיף דירוגים מסוימים או תחומים מסוימים?

 

“זה מגביר את התחושה שיש מבוגר אחראי. זה תפקידו של השלטון. האם זה נכנס לשיקול הדעת שלנו מבחינת השקעות? לא ממש.”

 

 

יש דברים נוספים שבנק ישראל או הממשלה צריכים לעשות כדי להניע את המשק יותר?

 

“להתערב ולבצע תוכניות תשתיות, כל עוד המשבר נמצא בעיצומו, לסייע לעצמאים, שמצאו עצמם ללא מקור פרנסה, וללא הכנסה. אלה מקומות שצריך להתערב ולסייע, כל עוד המשבר מתנהל.”

 

יש העדפה לשוק המקומי למשל מול זה האירופאי

 

“ללקוחות ישראלים, באופן טבעי הוא מתאים יותר, מבחינת מטבע, סל הצריכה הוא שקלי, אירופה לא אמורה להיות מרכיב מרכזי בתיק ההשקעות.”

 

אתם מסיתים יותר השקעות לארה”ב לאור העדיפות הטכנולוגית שהזכרת?

 

“עולם הגמל והפנסיה גדול על שוק המניות הישראלי, כולל שוק האג”ח הקונצרני במקומות מסוימים. לכן, אני מחויב בפיזור בינלאומי. אז זה שילוב, גם לאור הצורך בפיזור, וגם בשל העדיפות הטכנולוגית שם.”

 

איך אתם מבצעים את ההשקעה שם, אתם בחשיפה רחבה, או על תחומים ספציפיים

 

“במרבית המקרים אנחנו בחשיפה רחבה.” ||