בלעדי לפאנדר  רוי רגב, יו"ר קסם תעודות סל: "תחום מדדי האג"ח מהווה "אוקיינוס כחול" בפוטנציאל השקעה הטמון בו."

עד לפני מעט יותר מחצי עשור עוד עבד רגב כסוחר בפאי פיננסים . במקביל הוא סיים את התחייבויותיו לקבלת  התואר השני במימון באוניברסיטת תל אביב. במהלך המחקר שלו בתואר הוא נחשף למכשיר הפיננסי שנקרא תעודת סל . רגב הבין עד כמה הפוטנציאל של אפיק השקעה זה רחב . היום שוק תעודות הסל מנהל יותר מ46 מיליארד שקלים וסיפור היזמות של רגב עוד יסופר שנים. להלן ראיון עם האיש ששינה את פני שוק ההון

מה לדעתך הם הגורמים העיקריים להצלחה בשנים האחרונות של תעודות הסל בישראל?

ההצלחה היא נגזרת של תכונות המדדים. מחקרים מראים כי יעילות השווקים מביאה לכך שלאורך זמן תשואת מדדי השוק טובה יותר מתשואת מרבית המנהלים האקטיביים. בנוסף, ישנה גם השקיפות הגבוהה, דמי הניהול הנמוכים והסחירות. כמו כן נוצרה גם הבנה בקרב מנהלי השקעות ויועצים שהמיקוד המרכזי בתפקידם הוא האחריות על ה" אסט לוקיישן" ופחות בבחירת מניות בעלות פוטנציאל.

כיצד השפיע המשבר על היחסים בין האפיקים המנוהלים לפאסיביים?

המשבר חידד עוד יותר את חשיבות ניהול הסיכונים דרך אפיקי ההשקעה, ובנוסף הדגיש את  הרצון לשקיפות ונזילות לכל מקרה אשר יבוא. כל אלו- הם עוד נדבך במעבר ובשינוי המגמתי בשוק ההון.

כיצד אתה רואה את החדירה הרחבה של קרנות סל לשוק ההון בישראל?

אני מברך על כל כניסה והשקה של אפיק השקעה פסיבי בשוק. החדירה הזו רק מבהירה את הדיון האמיתי בשוק ההון- החלוקה בין ניהול אקטיבי לניהול הפסיבי ללא קשר לסוג מכשיר ההשקעה. אנו מצידנו נדאג לספק כל אפיק פסיבי באשר הוא בכדי לאפשר לכמה שיותר משקיעים להשקיע במדדים.

קרנות המדד הראשונות שיונפקו על ידי אקסלנס יורכבו משמונה קרנות העוקבות אחר מדדי אג"ח וקרן מנייתית העוקבת אחר מדד ת"א־100. דמי הניהול שייגבו בקרנות ינועו בין 0.25% ל־0.4% בקרנות האג"חיות, ו־0.5% בתעודות המנייתיות. קסם היא השחקן השישי בענף קרנות המדד.

מה הביא לבחירה דווקא של קרנות מדד אג"ח?

אנחנו חושבים שתחום מדדי האג"ח מהווה "אוקיינוס כחול" בפוטנציאל השקעה הטמון בו. תחום זה לא מוצה מספיק בידי הניהול הפסיבי ואני חושב שקרנות המדד, בכוחם לשנות יחס זה. יש כמובן מקום הן לניהול פסיבי והן לניהול האקטיבי, אך לדעתי הגיעה העת שהפירמידה גם בתחום זה תתהפך.

אז מדוע לדעתך המידע האחרון מורה על כך שמשקיעים מענף המניות את האפיקים הפסיביים ובתחום האג"ח העדפה נוטת לכיוון ה"בונד פיקינג"?

לטעמי, זהו מצב זמני המונע משיקולים קצרי טווח של המשקיעים כיום. נתוני התשואות של מדדי האג"ח מראים כי קיימת גם כאן הזדמנות לתחום הפאסיבי ואני מעריך שהפרופורציות הקיימות כיום ישתנו.

מה גרם לכם להחליט, בניגוד לשאר בתי ההשקעות במשק, כי קרנות הסל ינוהלו תחת הגג של תעודות הסל?

הראייה הכוללת של תחום ההשקעות הפסיביות, מביאים אותנו למסקנה: ניהול מדדים מחייב מקצועיות, ולימוד מעמיק של התחום. לכן טבעי מבחינתנו, שנעניק מן הניסיון העצום שנצבר בתחום תעודות הסל בשנים האחרונות אל תוך שוק קרנות המדד. אקסלנס החליטה מתוך אסטרטגיה ברורה- לבצע הפרדה בין הניהול האקטיבי (של קרנות הנאמנות אקסלנס) לבין הניהול הפסיבי (של קרנות הסל ותעודות הסל), כל זאת בכדי למקסם את איכות המוצרים השירותים שניתנים למשקיעים בכל אחד מהאפיקים.

ללא ספק, תעודות הסל הרחיבו את המקומות הגיאוגרפים בהם המשקיע הפרטי (או המוסדי) יכול להרחיב את השקעתו. מה הלך ההחלטות שמביא את בית ההשקעות להשיק תעודה חדשה?

המקור הראשון הוא כמובן צורך המשקיעים. אנו תמיד מחפשים אחר אפיק אחר שיתאים כמקור השקעה מרכזי לפורטופוליו של המשקיעים. המקור המשני הוא חיפוש אחר הזדמנויות השקעה קצרי טווח במדדים מסוימים או סקטורים מיוחדים שפוטנציאל ההשקעה בהם גבוה.

תעודות סל הם מקור מצוין לגיוון השקעות בהשקעה מעבר לים. מדוע לדעתך המשקיע הישראלי בוחל בהשקעה זו?

אני חושב שבשנים האחרונות היו שני פרמטרים עיקריים שהעיבו על רצון המשקיע הישראלי לשלח כספו מעבר לים. השקל התחזק תמידית מול מטבעות העולם ובמיוחד אל מול הדולר, המשקיע לא נאות להשקיע מן החשש להיות חשוף למטבע זר. הסיבה השנייה מקורה היא כמובן העלייה המבורכת במדדים בישראל. החשיבה הייתה כי רוב המדדים מעבר לים לא השתוו להצלחתם של מדדי ת"א. אך קביעה זו מעט מוטה.

תוכל להרחיב?

ת"א 100 השיג תשואות נהדרות בשנים האחרונות ואין בנמצא הרבה מדדים המשתווים לו. אולם, אם ניקח לדוגמא את מדד השווקים המתפתחים העולמי (msci emerging markets), המהווה מבחינתינו כקבוצת ייחוס לשוק הישראלי, האחרון השיג תשואות פחות או יותר דומות. ההבדל הוא שהמדד לשווקים המתפתחים מעניק פיזור נרחב על פני 17 שווקים שונים ושווי הגדול בעשרות מונים משוויו של השוק בישראל.

המצב לאיטו משתנה. היקף ההשקעות של המשקיע הישראלי בשווקי חו"ל גובר ולו מן הסיבה שעומק ההשקעה שהשוק המקומי מציע כיום אינו משביע רצון. זאת, בין השאר, לנוכח כמות הכספים המנוהלת כיום בגופים המוסדיים. את ניצני הבעיות ניתן לראות כיום בשווקי האג"ח הקונצרני וגם בסגמנטים מסויימים בשוק המניות.

מאז המשבר ישנה טענה שהפיזור ההשקעתי סיים את תפקידו כממתן סיכון. אתה מפרש אמירה זו?

בשנים האחרונות הקורלציה, במיוחד בשווקים המפותחים, גברה. הסיבה העיקרית היא כמובן הגלובליזציה שכבשה גם את שוק ההון. מרבית החברות הגדולות הנסחרות בבורסות הן חברות גלובאליות שיש קשר רופף בין מקום המסחר בהן לשווקים מהם הן מושפעות.

למרות זאת, ישראל היא שוק קטן מידי, החשוף תמידית לאירועי מאקרו קיצוניים מבית, ולכן ההישענות רק על ה"פלא" של המעו"ף היא מסוכנת. בראייה עתידית, יש בעיני פוטנציאל רב יותר לסיפורי הצלחה בשווקים הזרים מאשר בבורסה המקומית. וגם אם אחרים אינם חושבים כך, נכון יותר לטעמי לפזר את הסיכון/סיכוי המנייתי והקונצרני על מגוון שווקים ולא רק על המעו"ף. באשר למטבע, אנחנו נוטים לתפוס את השקל כמטבע חזק. זה נכון אולי כלפי הדולר, אך מעבר לכך בשלוש השנים האחרונות מרבית המטבעות בסל "היכו" את תשואת השקל.

באופן אישי הייתי מטה את ההשקעה יותר לכיוון שווקים הקרובים בקבוצת הדירוג שלהם לישראל, בעיקר שווקים מתעוררים גדולים.

באותו נושא. לאחרונה נשמעים קריאות כי ענף תעודות הסל התרחב יתר על המידה והשוק המקומי לא יכול להכיל כמות כל כך גבוהה של הון על מדדי מניות או אג"ח. עובדה זו מנוצלת בנקל על ידי מנהלי הכספים כאשר האחרונים מהמרים כנגד מניות היוצאות מן המדד. תוכל להגיב על כך?

פוטנציאל הגידול של תעודות סל בישראל עדיין גבוה. כל מי שמאמין שישנו מרחב תמרון בשולי המדדים בישראל, סופו שבטווח הרחוק יתבדה. לאורך הזמן, הזדמנויות אלו חולפות מהר מאוד. השוק החופשי ושוק ההון בפרט טובים בתיקון ארביטראז'ים מלאכותיים שנוצרים לרגעים.
בנוסף,  בשוק היום יש מגוון רחב של תעודות לונג כמו תעודות שורט. אלו מקשות אף יותר על התמרון הקיים וגורמות לכך שלא כל אירוע טכני של כניסה ויציאה מן המדד פועל באופן בו צפית.

לסיום - מה עשה לך המשבר באופן אישי?

בעיקר חידד עוד יותר את ההבנה שניהול השקעות נכון חייב להתמקד בעיקר בהיבטים המאקרו כלכליים ובבחירת אפיקי ההשקעה ופחות בהיבטי מיקרו, קרי, התמקדות בני"ע הספציפיים.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.