אוגדן ניתוחים משבר הקורונה
כלכלני רשות ניירות ערך
11/08/2020
מתוך משבר הקורונה – אוגדן ניתוחים
המחלקה הכלכלית רשות ניירות ערך
יולי 2020
חסכונות הציבור ערב המשבר
הגופים המוסדיים, קרי קופות הגמל, קרנות הפנסיה, חברות הביטוח וקרנות הנאמנות, מנהלים עבור הציבור את החסכונות לטווח הארוך (החיסכון הפנסיוני) ולטווח הבינוני (קרנות הנאמנות). כמו כן, כתוצאה מהרחבת פנסיית החובה בשנת 2008 ,שהביאה לגידול קשיח בהפרשות לפנסיה, ומהעליות בשווי הנכסים שבאו עם הגאות בשווקים לאחר משבר 2008, חל גידול ניכר בעשור האחרון בהיקף הנכסים שמנהלים הגופים המוסדיים, כפי שניתן לראות בתרשים 19. היקף הנכסים כמעט שילש את עצמו מאז אוגוסט 2008 ,ועמד בפברואר 2020 על כ-2.3 טריליון ₪.
מרבית הכספים נוהלו ע"י קרנות הפנסיה (כ-910 מיליארד ₪, ששיעורם40%), וכפי שניתן לראות בתרשים הבא, לא התרחש שינוי ניכר בהתפלגות בין הגופים, מלבד ירידה בנתחן של קופות הגמל לטובת קרנות הפנסיה ופוליסות הביטוח. תהליך זה התקיים ככל הנראה לאור השוואת תנאי המיסוי והקלת המעבר בין המוצרים השונים ב-2008 . החיסכון לטווח הבינוני באמצעות קרנות הנאמנות עומד על כ-15% מסך הכספים המנוהלים ע"י הגופים המוסדיים, נתח שנשאר ברמה יציבה יחסית לאורך כל התקופה.
הגידול בהיקף הנכסים מאז אוגוסט 2008 בא לידי ביטוי בכל סוגי הנכסים שבהם משקיעים הגופים המוסדיים וקרנות הנאמנות, יחד עם זאת, נראה שינוי מהותי בתמהיל הנכסים.
תרשים 21 מראה כי נתחן של האג"ח הממשלתיות, הן הצמודות והן השקליות, ובכללן האג"ח המיועדות, ירד באופן ניכר הן בנכסי החיסכון ארוך הטווח (מ-%47 בשנת 2008 ל-%39 בינואר 2020 (והן בנכסי קרנות הנאמנות) מ-37% בשנת 2008 ל-16% בינואר 2020). הדבר מתיישב עם המגמה הפיסקלית של ירידה ביחס החוב הממשלתי לתוצר לאורך העשור האחרון. כן ניתן לראות, כי בקרנות הנאמנות התרחשה עלייה באפיק המנייתי, והוא גדל באותה תקופה מ-7% ל-15% .לעומת זאת, לא חל שינוי משמעותי באפיק זה בנכסי שאר הגופים המוסדיים (נשאר ברמה של 9%).
כמו כן, נתח הנכסים המושקעים באג"ח קונצרניות סחירות ירד באופן משמעותי בקרב הגופים המוסדיים (מ-13% ל-8%). לעומת זאת, קרנות הנאמנות הכפילו את נתח החזקותיהן (מ-17% ל-35%) באג"ח אלו. נוסף לכך, נתח החזקות המוסדיים באג"ח קונצרניות לא סחירות ירד מ-10% ל-2% בלבד.
נתחם של הנכסים המושקעים בחו"ל אצל הגופים המוסדיים שילש את עצמו במהלך העשור האחרון (עלייה מ-8% ל-22.5%).כלומר, חלק ניכר מהגידול בנכסים המנוהלים על ידי גופים אלו הופנה להשקעות בחו"ל. לעומת זאת, לא חל שינוי בשיעור ניירות הערך הזרים בנכסי קרנות הנאמנות (8%-9%).
מגמה נוספת, שבאה לידי ביטוי בעיקר בחציו השני של העשור, הנה הגידול בהיקף הנכסים הלא-סחירים בתיקים המנוהלים של הגופים המוסדיים (קרי, נכסים אחרים). מגמת גידול זו, שהינה כלל עולמית, באה לידי ביטוי הן בישראל והן בחו"ל, ועיקרה השקעות בנדל"ן ובקרנות השקעה פרטיות.
חשוב לציין, כי גם כאשר לא גדל נתחו של אפיק מסוים, כמו האפיק המנייתי, ואף ירד, כמו במקרה של האג"ח הקונצרניות, במונחים כספיים חל גידול בחשיפה לאפיקים אלה, זאת לאור הגידול המשמעותי בסך הנכסים המנוהלים.
לדוח המלא לחצו כאן
המחלקה הכלכלית רשות ניירות ערך
יולי 2020
חסכונות הציבור ערב המשבר
הגופים המוסדיים, קרי קופות הגמל, קרנות הפנסיה, חברות הביטוח וקרנות הנאמנות, מנהלים עבור הציבור את החסכונות לטווח הארוך (החיסכון הפנסיוני) ולטווח הבינוני (קרנות הנאמנות). כמו כן, כתוצאה מהרחבת פנסיית החובה בשנת 2008 ,שהביאה לגידול קשיח בהפרשות לפנסיה, ומהעליות בשווי הנכסים שבאו עם הגאות בשווקים לאחר משבר 2008, חל גידול ניכר בעשור האחרון בהיקף הנכסים שמנהלים הגופים המוסדיים, כפי שניתן לראות בתרשים 19. היקף הנכסים כמעט שילש את עצמו מאז אוגוסט 2008 ,ועמד בפברואר 2020 על כ-2.3 טריליון ₪.
מרבית הכספים נוהלו ע"י קרנות הפנסיה (כ-910 מיליארד ₪, ששיעורם40%), וכפי שניתן לראות בתרשים הבא, לא התרחש שינוי ניכר בהתפלגות בין הגופים, מלבד ירידה בנתחן של קופות הגמל לטובת קרנות הפנסיה ופוליסות הביטוח. תהליך זה התקיים ככל הנראה לאור השוואת תנאי המיסוי והקלת המעבר בין המוצרים השונים ב-2008 . החיסכון לטווח הבינוני באמצעות קרנות הנאמנות עומד על כ-15% מסך הכספים המנוהלים ע"י הגופים המוסדיים, נתח שנשאר ברמה יציבה יחסית לאורך כל התקופה.
הגידול בהיקף הנכסים מאז אוגוסט 2008 בא לידי ביטוי בכל סוגי הנכסים שבהם משקיעים הגופים המוסדיים וקרנות הנאמנות, יחד עם זאת, נראה שינוי מהותי בתמהיל הנכסים.
תרשים 21 מראה כי נתחן של האג"ח הממשלתיות, הן הצמודות והן השקליות, ובכללן האג"ח המיועדות, ירד באופן ניכר הן בנכסי החיסכון ארוך הטווח (מ-%47 בשנת 2008 ל-%39 בינואר 2020 (והן בנכסי קרנות הנאמנות) מ-37% בשנת 2008 ל-16% בינואר 2020). הדבר מתיישב עם המגמה הפיסקלית של ירידה ביחס החוב הממשלתי לתוצר לאורך העשור האחרון. כן ניתן לראות, כי בקרנות הנאמנות התרחשה עלייה באפיק המנייתי, והוא גדל באותה תקופה מ-7% ל-15% .לעומת זאת, לא חל שינוי משמעותי באפיק זה בנכסי שאר הגופים המוסדיים (נשאר ברמה של 9%).
כמו כן, נתח הנכסים המושקעים באג"ח קונצרניות סחירות ירד באופן משמעותי בקרב הגופים המוסדיים (מ-13% ל-8%). לעומת זאת, קרנות הנאמנות הכפילו את נתח החזקותיהן (מ-17% ל-35%) באג"ח אלו. נוסף לכך, נתח החזקות המוסדיים באג"ח קונצרניות לא סחירות ירד מ-10% ל-2% בלבד.
נתחם של הנכסים המושקעים בחו"ל אצל הגופים המוסדיים שילש את עצמו במהלך העשור האחרון (עלייה מ-8% ל-22.5%).כלומר, חלק ניכר מהגידול בנכסים המנוהלים על ידי גופים אלו הופנה להשקעות בחו"ל. לעומת זאת, לא חל שינוי בשיעור ניירות הערך הזרים בנכסי קרנות הנאמנות (8%-9%).
מגמה נוספת, שבאה לידי ביטוי בעיקר בחציו השני של העשור, הנה הגידול בהיקף הנכסים הלא-סחירים בתיקים המנוהלים של הגופים המוסדיים (קרי, נכסים אחרים). מגמת גידול זו, שהינה כלל עולמית, באה לידי ביטוי הן בישראל והן בחו"ל, ועיקרה השקעות בנדל"ן ובקרנות השקעה פרטיות.
חשוב לציין, כי גם כאשר לא גדל נתחו של אפיק מסוים, כמו האפיק המנייתי, ואף ירד, כמו במקרה של האג"ח הקונצרניות, במונחים כספיים חל גידול בחשיפה לאפיקים אלה, זאת לאור הגידול המשמעותי בסך הנכסים המנוהלים.
לדוח המלא לחצו כאן
