משבר האקלים || קסם || לנצל את משבר הקורונה לטיפול במשבר האקלים

קובעי המדיניות ברחבי העולם מודעים היטב לכך שמשברים גדולים, כגון משבר הקרונה, מביאים איתם אתגרים רבים, לצד ההרס הכלכלי, הם יוצרים גם הזדמנות ל"הרס יצירתי". בעתות משבר קיימת פתיחות רבה יותר של הציבור לביצועי רפורמות מבניות ולכן, משימת העל של כל ממשלה היא להתעלות מעבר ל"עזרה ראשונה". שפיכת כספי המסים על מטרות קלות לרוב איננה מספיקה, רצוי מאוד גם לנקוט במהלכים אמיצים שיובילו בעתיד לשיפור כלכלי פרמננטי. אחת המשימות הבוערות ביותר שעומדות על הפרק בזירה העולמית היא משבר האקלים.

בעיצומו של משבר הקורונה, שיתוף פעולה בין 200 נגידים, כל שרי האוצר ממדינות 20-G ואנשי אקדמיה מכ-53 מדינות עם פרופ' סטיגליץ בראשם, הולידו נייר עמדה שעוסק בצעדי מדיניות מומלצים ליציאה מוצלחת מהמיתון. תוצאות עבודתם התפרסמו בתחילת מאי 2020 ב- Oxford Review Of Economic Policy. כל המשתתפים הגיעו למסקנה זהה – הפיתרונות הכלכליים חייבים להתחשב בהפחתת גזי החממה והתייעלות אנרגטית. המחברים סיכמו כך: "אם העולם לא יחשוב על פליטות גזי חממה, הוא יעבור ממחבת הטיגון של קורונה ללהבות של משבר האקלים". מעל 10 טריליון דולר כבר הזרימו ממשלות רבות אל השווקים וטריליונים נוספים עדיין ממתינים לאישור. בסוכנות האנרגיה הבינלאומית מסבירים, כי אם לא נצמצם את פליטת גזי החממה, נגיע לנקודת אל-חזור של התחממות ב-2 נקודות צלזיוס. מכאן צפוי ריבוי אסונות טבע כמו גלי חום, שיטפונות, שריפות, בצרות ועוד. זה יוביל לפגיעה באיכות החיים, עוני, סיכונים פיננסיים וגיאו-פוליטיים. השיקום יחייב הזרמת כספים מסיבית מצד הממשלות, הרשויות המקומיות והעסקים הפרטיים. מדובר כנראה באותם סדרי גודל של משבר הקורונה.

אחרי "כיבוי השרפות" של הזרמות הנזילות לשווקים, הזרמות לפרטים ולעסקים, סבורים המנהיגים כי הגיע הזמן לחשוב דרך "משקפיים ירוקים". כך, על כל גוף שמבקש לקבל סיוע ממשלתי, לבוא עם תוכנית שמתיישבת עם מטרת צמצום פליטת גזי החממה ל-0 עד 2050, וכן, לשאוף למזעור הפגיעה הסביבתית הכללית. צרפת כבר מסתמנת כחלוצה בתחום: חברת התעופה הלאומית Air France התחייבה לחתור לצמצם בחצי את הפליטות מטיסות פנים. Austrian Airlines מקבלת סיוע ממשלתי תוך כדי התחייבות להפחית בכ-50 אחוזים את פליטת גזי החממה עד 2030. מתוך תכנית הסיוע החדשה של האיחוד האירופי שנאמדת בכ- 750 מיליארד אירו, כ-30 אחוזים ינותבו להגנה על האקלים.

בבנק העולמי סבורים כי בעולם אחרי הקורונה יש לחייב את החברות לחשוף את הסיכונים הפיזיים ואת הסיכונים הפיננסיים שקשורים לאקלים. השקיפות הזו תעזור למשוך הון למיזמים "ירוקים". בנוסף, כדאי לחשוב על צעדי רגולציה שתעודד "חשמל ירוק" וכן, יש לשקול גם מיסוי הולם של חברות מזהמות. בבנק מצטערים על כך שב-2008 מרבית הכספים זרמו למיזמי התשתיות. רק דולר אחד מתוך כל 6 שהוזרמו לכלכלות הגיע למיזמי "הקיימות".

כלכלנים מאמינים כי המציאות היום שונה מאוד מזו שלפני עשור מכמה סיבות. ראשית, האנרגיה החלופית זולה משמעותית (ב-10 השנים האחרונות נרשמה ירידה של כ-89 אחוזים בעלות האנרגיה הסולרית וכ-70 אחוזים בעלות אנרגית הרוח). שנית, מדובר בתחום שמעסיק כ-11 מיליון אנשים ברחבי העולם. שלישית, הוא מעודד חדשנות, מצמצם פסולת, תורם לפיזור ענפי, וכן, תורם לבריאות הציבור. הזרמת כספים למטרות "הקיימות" כמו שיקום האדמות, סניטציה ובניית תשתיות "ירוקות" תביא בסופו של דבר גם לגידול בצמיחה הפוטנציאלית.

שוק ההון "מחבק" את נושא האקלים. לפי הנתונים של Create Research, מתוך 131 קרנות הפנסיה הגדולות בעולם מ-20 המדינות המובילות המנהלות יחד כ-2.3 טריליון דולר, כ-44 אחוזים משקיעות בנושא שינוי האקלים דרך מכשירים "פסיביים". כרבע מהן משקיעות מעל 15 אחוזים מתיק המניות. חברות כמו  BlackRockו-McKinsey מובילות את המאבק להעלאת המודעות בנושא האקלימי בקרב המשקיעים. ההשקעות בקרנות שנכנסות למסגרת "הקיימות" עלו לכ-20 מיליארד דולר ב-2019, כמעט פי 4 לעומת שנת 2018, כך עולה נתוני Morningstar. לפי הערכות שלGlobal Sustainable Alliance , יותר מרבע מסך הנכסים המנוהלים בארה"ב מושקעים תחת הקטגוריית "הקיימות" .

לפי סקר של 185 גופים מוסדיים מרחבי העולם, שנערך מטעם IMD Business School, נושא שינויי האקלים נמצא במקום השלישי, אחרי הזדקנות האוכלוסיה ובינה מלאכותית, בדירוג הנושאים שיתוו את קבלת ההחלטות של מנהלי השקעות ב-3 העשורים הבאים.   

כיצד לקחת חלק במגמה ארוכת הטווח של היערכות והתמודדות עם שינויי האקלים? תעשיית המדדים נותנת מענה למשקיע שרואה במגמה זו הזדמנות, עסקית וערכית כאחת. אחת הדוגמות למדדים "ירוקים" הוא מדד Indxx Climate Change Solutions . המדד מכיל 56 חברות ממדינות מפותחות שעיקר עיסוקן הוא מיתון פליטות גזי חממה והתייעלות אנרגטית. כנראה שבנתיים לא ניתן לעבור ל-100 אחוזים אנרגיה ירוקה, אך שימוש יעיל יותר ומצומצם יותר במקורות אנרגיה מזהמים הינו הכרחי. החברות בתחום נהנות מרוח גבית של ציבור המשקיעים, של התקשורת ושל ממשלות ואירגונים ומשבר הקורונה רק הבהיר את מידת הדחיפות של הנושא.

החברות במדד מתחלקות ל-4 קטגוריות: (נכון ל-24/07/2020)

• אנרגיה חלופית (שמש, רוח, מים, ביולוגית) – כ-37.5% מהמדד.

• ניהול פסולת (ניהול, הפרדה, מיון, מחזור ועיבוד הפסולת) – כ-36.2% מהמדד.

• פתרונות טכנולוגיים שמאפשרים שימוש יעיל באנרגיה (תאורה מלאכותית, שדרוג מכונות, מחזור חום, רכב היברידי ועוד) – כ-16.7% מהמדד. 

• רשת חכמה (רשת חשמל המתבססת על טכנולוגיות תקשורת מתקדמות ויישומים המאפשרים ניהול יעיל יותר של ייצור חשמל, הפצה וצריכה של חשמל. מטרתה הינה שיפור באמינות רשת החשמל, חיסכון בעלויות ושילוב של אנרגיות מתחדשות) – כ-9.5% מהמדד.

הכותבת, רינת אשכנזי, מנהלת מחלקת מחקר מדדים בקסם מדדים מבית אקסלנס.

המידע המוצג מסופק ע"י קסם קרנות נאמנות בע"מ (להלן: "קסם") מקבוצת אקסלנס השקעות בע"מ (להלן: "אקסלנס") כשירות לקוראים למטרות אינפורמציה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסים הקשורים למידע המוצג. אין לראות באמור מידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בנושא. לחברות מקבוצת אקסלנס וקסם יש עניין במידע המוצג. המידע האמור מבוסס על הנחות ועשוי להשתנות מעת לעת. במידע עשויים ליפול טעויות וכן לחול שינויי שוק. הנתונים נכונים למועד פרסומם.