עידו אסיאג
20/08/2020
ממצאים עיקריים
- היקף בחינת הבגרות במתמטיקה משפיע על יכולת ההשתכרות הרבה יותר מאשר מקצועות בגרות אחרים.
- בהשוואה לתלמידי הפריפריה:
לתלמידי המרכז ציוני בגרות גבוהים יותר במתמטיקה.
לתלמידי המרכז שכר גבוה יותר.
- ככל שפונים ללימודים אקדמיים, וככל שלימודים אלה ברמה גבוהה יותר, פערי השכר שנוצרו בבית הספר התיכון בין תלמידי המרכז לתלמידי הפריפריה מצטמצמים במידה ניכרת.
מדוע בוגרים של בתי ספר מהפריפריה משתכרים פחות מבוגרים של בתי ספר במרכז? מחקר חדש של מוסד שורש למחקר כלכלי חברתי שנערך על ידי פרופ' דן בן-דוד ופרופ' איל קמחי ניתח את גורמי השורש לפערים בין מרכז לפריפריה במטרה להבין טוב יותר את תפקיד ההשכלה ביצירת פערי השכר. מבין הממצאים העיקריים של המחקר:
מקצוע הבגרות בעל ההשפעה הגדולה ביותר על השכר העתידי הוא מתמטיקה
1. בעזרת ניתוח סטטיסטי רב-משתני, המחקר של מוסד שורש בודד את התרומות הייחודיות של עשרות משתנים בעלי השפעה על השכר כגון מאפייני ההשכלה, ענפי תעסוקה, מאפייני משפחה, רקע כלכלי-חברתי ורמת הפריפריאליות. בעזרת פיקוח על שאר המשתנים, בן-דוד וקמחי מצאו שללימודי המתמטיקה תרומה גדולה יותר לשכר העתידי מאשר כל מקצוע בגרות אחר.
- ככל שהתלמיד נבחן במספר יחידות רב יותר במתמטיקה, התרומה לשכר גבוהה יותר.
- התרומה לשכר של לימודי המתמטיקה גבוהה יותר עבור תלמידי המרכז מאשר עבור תלמידי הפריפריה, והיא ניכרת במיוחד ברמה של 5 יחידות מתמטיקה.
- תלמידי המרכז שלמדו 5 יחידות מתמטיקה נהנים מתוספת שכר של 16% בעוד שתלמידי הפריפריה נהנים רק מ-12% תוספת, יחסית לאלה שלא נבחנו בבגרות במתמטיקה.
- התרומה של לימודי בגרות באנגלית לשכר העתידי נמוכה משמעותית מזו של לימודי בגרות במתמטיקה.
שדרוג מספר יחידות הבגרות במתמטיקה מעלה את השכר העתידי
2. חישובים שהפרופסורים בן-דוד וקמחי ערכו בנפרד עבור תלמידי המרכז ותלמידי הפריפריה מראים כי:
- אילו תלמידים שלמדו מתמטיקה בהיקף של 3 יחידות היו לומדים בהיקף של 4 יחידות, שכרם היה גדל ב-4.3% אם למדו במרכז וב-5.0% אם למדו בפריפריה.
- אילו תלמידים שלמדו מתמטיקה בהיקף של 4 יחידות היו לומדים בהיקף של 5 יחידות, שכרם היה גדל ב-7.6% אם למדו במרכז וב-6.3% אם למדו בפריפריה.
קיים פער קטן מאוד בין המרכז והפריפריה בשיעור התלמידים הנבחנים ברמות הגבוהות בבגרות במתמטיקה
3. המחקר של מוסד שורש מוצא הבדלים מזעריים בין תלמידי המרכז ותלמידי הפריפריה כשמדובר בשיעור הנבחנים ברמות הגבוהות בבגרות במתמטיקה (4 ו-5 יחידות).
ציוני הבגרות במתמטיקה גבוהים יותר במרכז מאשר בפריפריה
4. בעוד שאין הבדל משמעותי בין המרכז לפריפריה בשיעור התלמידים הלומדים לבגרות במתמטיקה בהיקפים של 4-5 יחידות, המחקר של מוסד שורש מוצא כי:
- הציונים של תלמידי המרכז גבוהים בממוצע מאלה של תלמידי הפריפריה.
- הציונים הגבוהים יותר במרכז ניכרים בכל מספר של יחידות לימוד.
פרופ' בן-דוד ופרופ' קמחי מציינים כי ממצאים אלה עשויים להעיד על סינון פחות דקדקני של תלמידים בפריפריה או על רמת הוראה נמוכה יותר בבתי ספר אלה.
שיעור בעלי התארים האקדמיים גדל מאוד עם מספר יחידות הלימוד במתמטיקה
5. לא נראה הבדל משמעותי בין שיעור בעלי התארים בקרב תלמידי המרכז ובקרב תלמידי הפריפריה, או בהתפלגות התארים בין אוניברסיטה ובין מכללה. אולם המחקר של מוסד שורש מוצא ששיעור בעלי התארים האקדמיים גדל עם מספר יחידות הבגרות במתמטיקה.
- במעבר בין 3 יחידות ל-4 יחידות במתמטיקה, ושוב מ-4 יחידות ל-5 יחידות, גדל מאוד שיעור בעלי התארים.
- יתרה מזאת, במעבר מ-4 יחידות ל-5 יחידות במתמטיקה, גדל אף יותר שיעור התארים מאוניברסיטאות על חשבון התארים ממכללות. התופעה ניכרת הן בקרב תלמידי המרכז והן בקרב תלמידי הפריפריה.
- שיעור בעלי התארים בקרב תלמידי המרכז גבוה מאשר בקרב תלמידי הפריפריה בהינתן כל רמה של בגרות במתמטיקה. בקרב תלמידי המרכז שלמדו מתמטיקה בהיקף של 5 יחידות, שיעור גבוה יותר של תארים התקבלו באוניברסיטאות מאשר בקרב תלמידי הפריפריה שלמדו 5 יחידות מתמטיקה.
השכר של תלמידים עם ציונים נמוכים בכל רמת לימוד גבוה מהשכר של תלמידים מצטיינים ברמת הלימוד הנמוכה יותר
6. הפרופסורים בן-דוד וקמחי מוצאים שהשפעת לימודי המתמטיקה על השכר קשורה מאוד גם לרמת הלימודים במתמטיקה בתיכון:
- ככל שהציון גבוה יותר, כך גם השכר, וזה נכון במיוחד בקרב אלה שלמדו מתמטיקה בהיקף של 5 יחידות, גם במרכז וגם בפריפריה.
- תלמידים שבקושי עברו את מבחן הבגרות במתמטיקה – או אפילו נכשלו – נטו להשתכר יותר בבגרותם מתלמידים שהצטיינו ברמה הנמוכה יותר. תוצאה זו מתקיימת גם במרכז וגם בפריפריה.
- פער השכר בין תלמידי המרכז ותלמידי הפריפריה ניכר גם כאן, והוא יציב יחסית לאורך התפלגות הציונים.
תארים אקדמיים מעלים את השכר, יותר לבוגרי אוניברסיטאות מאשר לבוגרי מכללות
7. בעלי תואר אקדמי משתכרים עשרות אחוזים יותר מאלה שאין בידיהם תואר.
- בוגרי האוניברסיטאות משתכרים יותר מבוגרי המכללות.
- בן-דוד וקמחי מוצאים שהפער בין תלמידי המרכז לבין תלמידי הפריפריה גדול יותר בקרב בעלי תארים אקדמיים, אולם הסיבה העיקרית לכך היא שהשכר של אלה שאינם בעלי תואר אקדמי נמוך בהרבה. הפער דומה בקרב בוגרי אוניברסיטאות ובוגרי מכללות.
לימודים אקדמיים מצמצמים את פער השכר בין תלמידי המרכז ותלמידי הפריפריה
8. המחקר של מוסד שורש מראה שעבור מי שלמדו לפחות שלוש יחידות במתמטיקה, השגת תואר אקדמי צמצמה את פער השכר במידת מה, ואם התואר הושג באוניברסיטה ולא במכללה, הפער הצטמצם עוד יותר.
בן-דוד וקמחי מסיקים מכך שלימודים אקדמיים ברמה גבוהה יותר מגשרים טוב יותר על פערים שנוצרו בבית הספר התיכון, כך שלימודים באוניברסיטה מסייעים יותר בסגירת פער השכר בין תלמידי המרכז לתלמידי הפריפריה מאשר לימודים במכללה.
פרופ' דן בן-דוד ופרופ' איל קמחי מסכמים שלפערים בכמות ההשכלה ובאיכותה תפקיד משמעותי בהיווצרות פערים בשכר. ככל שרמת הלימודים בפריפריה נמוכה יותר מאשר במרכז הארץ, קשה יותר להתקבל ללימודים אקדמיים ברמה גבוהה ולהצליח בהם.
אחת המסקנות המרכזיות מהמחקר של מוסד שורש היא שעל בתי הספר בפריפריה לשים דגש חזק יותר על לימודי המתמטיקה, שכן הישגי התלמידים במתמטיקה מנבאים טוב יותר את ההישגים בשוק העבודה מאשר הישגים בכל מקצוע בגרות אחר.
פרופ' בן-דוד ופרופ' קמחי ממליצים על יישום מדיניות שתשווה את איכות הלימודים בבתי הספר בפריפריה לזאת שבבתי הספר במרכז ותביא לתוצאות טובות יותר מבחינת צמצום פערי השכר. לאור רמת הידע הנמוכה בתחומי הליבה שמפגינים תלמידי ישראל – באופן כללי – לעומת שאר המדינות המפותחות, נדרשת באופן דחוף רפורמה מבנית ומקיפה במערכת החינוך שתשדרג במידה ניכרת את רמת הלימודים בכל הארץ, ובמיוחד בפריפריה.
מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, בראשות פרופ' דן בן-דוד, הוא מכון עצמאי ובלתי-תלוי לחקר מדיניות העורך מחקרים מבוססי עובדות על המשק ועל החברה האזרחית בישראל. מוסד שורש מספק מידע למקבלי ההחלטות המובילים בישראל ולציבור הרחב במדינה ומחוצה לה באמצעות תדרוכים ופרסומים ברורים ונגישים על מקורן, אופיין ומימדיהן של סוגיות שורש מולן ניצבת המדינה. המוסד מציע חלופות מדיניות לשיפור רווחת כל חלקי החברה בישראל וליצירת הזדמנויות שוות יותר לאזרחיה.
- היקף בחינת הבגרות במתמטיקה משפיע על יכולת ההשתכרות הרבה יותר מאשר מקצועות בגרות אחרים.
- בהשוואה לתלמידי הפריפריה:
לתלמידי המרכז ציוני בגרות גבוהים יותר במתמטיקה.
לתלמידי המרכז שכר גבוה יותר.
- ככל שפונים ללימודים אקדמיים, וככל שלימודים אלה ברמה גבוהה יותר, פערי השכר שנוצרו בבית הספר התיכון בין תלמידי המרכז לתלמידי הפריפריה מצטמצמים במידה ניכרת.
מדוע בוגרים של בתי ספר מהפריפריה משתכרים פחות מבוגרים של בתי ספר במרכז? מחקר חדש של מוסד שורש למחקר כלכלי חברתי שנערך על ידי פרופ' דן בן-דוד ופרופ' איל קמחי ניתח את גורמי השורש לפערים בין מרכז לפריפריה במטרה להבין טוב יותר את תפקיד ההשכלה ביצירת פערי השכר. מבין הממצאים העיקריים של המחקר:
מקצוע הבגרות בעל ההשפעה הגדולה ביותר על השכר העתידי הוא מתמטיקה
1. בעזרת ניתוח סטטיסטי רב-משתני, המחקר של מוסד שורש בודד את התרומות הייחודיות של עשרות משתנים בעלי השפעה על השכר כגון מאפייני ההשכלה, ענפי תעסוקה, מאפייני משפחה, רקע כלכלי-חברתי ורמת הפריפריאליות. בעזרת פיקוח על שאר המשתנים, בן-דוד וקמחי מצאו שללימודי המתמטיקה תרומה גדולה יותר לשכר העתידי מאשר כל מקצוע בגרות אחר.
- ככל שהתלמיד נבחן במספר יחידות רב יותר במתמטיקה, התרומה לשכר גבוהה יותר.
- התרומה לשכר של לימודי המתמטיקה גבוהה יותר עבור תלמידי המרכז מאשר עבור תלמידי הפריפריה, והיא ניכרת במיוחד ברמה של 5 יחידות מתמטיקה.
- תלמידי המרכז שלמדו 5 יחידות מתמטיקה נהנים מתוספת שכר של 16% בעוד שתלמידי הפריפריה נהנים רק מ-12% תוספת, יחסית לאלה שלא נבחנו בבגרות במתמטיקה.
- התרומה של לימודי בגרות באנגלית לשכר העתידי נמוכה משמעותית מזו של לימודי בגרות במתמטיקה.
שדרוג מספר יחידות הבגרות במתמטיקה מעלה את השכר העתידי
2. חישובים שהפרופסורים בן-דוד וקמחי ערכו בנפרד עבור תלמידי המרכז ותלמידי הפריפריה מראים כי:
- אילו תלמידים שלמדו מתמטיקה בהיקף של 3 יחידות היו לומדים בהיקף של 4 יחידות, שכרם היה גדל ב-4.3% אם למדו במרכז וב-5.0% אם למדו בפריפריה.
- אילו תלמידים שלמדו מתמטיקה בהיקף של 4 יחידות היו לומדים בהיקף של 5 יחידות, שכרם היה גדל ב-7.6% אם למדו במרכז וב-6.3% אם למדו בפריפריה.
קיים פער קטן מאוד בין המרכז והפריפריה בשיעור התלמידים הנבחנים ברמות הגבוהות בבגרות במתמטיקה
3. המחקר של מוסד שורש מוצא הבדלים מזעריים בין תלמידי המרכז ותלמידי הפריפריה כשמדובר בשיעור הנבחנים ברמות הגבוהות בבגרות במתמטיקה (4 ו-5 יחידות).
ציוני הבגרות במתמטיקה גבוהים יותר במרכז מאשר בפריפריה
4. בעוד שאין הבדל משמעותי בין המרכז לפריפריה בשיעור התלמידים הלומדים לבגרות במתמטיקה בהיקפים של 4-5 יחידות, המחקר של מוסד שורש מוצא כי:
- הציונים של תלמידי המרכז גבוהים בממוצע מאלה של תלמידי הפריפריה.
- הציונים הגבוהים יותר במרכז ניכרים בכל מספר של יחידות לימוד.
פרופ' בן-דוד ופרופ' קמחי מציינים כי ממצאים אלה עשויים להעיד על סינון פחות דקדקני של תלמידים בפריפריה או על רמת הוראה נמוכה יותר בבתי ספר אלה.
שיעור בעלי התארים האקדמיים גדל מאוד עם מספר יחידות הלימוד במתמטיקה
5. לא נראה הבדל משמעותי בין שיעור בעלי התארים בקרב תלמידי המרכז ובקרב תלמידי הפריפריה, או בהתפלגות התארים בין אוניברסיטה ובין מכללה. אולם המחקר של מוסד שורש מוצא ששיעור בעלי התארים האקדמיים גדל עם מספר יחידות הבגרות במתמטיקה.
- במעבר בין 3 יחידות ל-4 יחידות במתמטיקה, ושוב מ-4 יחידות ל-5 יחידות, גדל מאוד שיעור בעלי התארים.
- יתרה מזאת, במעבר מ-4 יחידות ל-5 יחידות במתמטיקה, גדל אף יותר שיעור התארים מאוניברסיטאות על חשבון התארים ממכללות. התופעה ניכרת הן בקרב תלמידי המרכז והן בקרב תלמידי הפריפריה.
- שיעור בעלי התארים בקרב תלמידי המרכז גבוה מאשר בקרב תלמידי הפריפריה בהינתן כל רמה של בגרות במתמטיקה. בקרב תלמידי המרכז שלמדו מתמטיקה בהיקף של 5 יחידות, שיעור גבוה יותר של תארים התקבלו באוניברסיטאות מאשר בקרב תלמידי הפריפריה שלמדו 5 יחידות מתמטיקה.
השכר של תלמידים עם ציונים נמוכים בכל רמת לימוד גבוה מהשכר של תלמידים מצטיינים ברמת הלימוד הנמוכה יותר
6. הפרופסורים בן-דוד וקמחי מוצאים שהשפעת לימודי המתמטיקה על השכר קשורה מאוד גם לרמת הלימודים במתמטיקה בתיכון:
- ככל שהציון גבוה יותר, כך גם השכר, וזה נכון במיוחד בקרב אלה שלמדו מתמטיקה בהיקף של 5 יחידות, גם במרכז וגם בפריפריה.
- תלמידים שבקושי עברו את מבחן הבגרות במתמטיקה – או אפילו נכשלו – נטו להשתכר יותר בבגרותם מתלמידים שהצטיינו ברמה הנמוכה יותר. תוצאה זו מתקיימת גם במרכז וגם בפריפריה.
- פער השכר בין תלמידי המרכז ותלמידי הפריפריה ניכר גם כאן, והוא יציב יחסית לאורך התפלגות הציונים.
תארים אקדמיים מעלים את השכר, יותר לבוגרי אוניברסיטאות מאשר לבוגרי מכללות
7. בעלי תואר אקדמי משתכרים עשרות אחוזים יותר מאלה שאין בידיהם תואר.
- בוגרי האוניברסיטאות משתכרים יותר מבוגרי המכללות.
- בן-דוד וקמחי מוצאים שהפער בין תלמידי המרכז לבין תלמידי הפריפריה גדול יותר בקרב בעלי תארים אקדמיים, אולם הסיבה העיקרית לכך היא שהשכר של אלה שאינם בעלי תואר אקדמי נמוך בהרבה. הפער דומה בקרב בוגרי אוניברסיטאות ובוגרי מכללות.
לימודים אקדמיים מצמצמים את פער השכר בין תלמידי המרכז ותלמידי הפריפריה
8. המחקר של מוסד שורש מראה שעבור מי שלמדו לפחות שלוש יחידות במתמטיקה, השגת תואר אקדמי צמצמה את פער השכר במידת מה, ואם התואר הושג באוניברסיטה ולא במכללה, הפער הצטמצם עוד יותר.
בן-דוד וקמחי מסיקים מכך שלימודים אקדמיים ברמה גבוהה יותר מגשרים טוב יותר על פערים שנוצרו בבית הספר התיכון, כך שלימודים באוניברסיטה מסייעים יותר בסגירת פער השכר בין תלמידי המרכז לתלמידי הפריפריה מאשר לימודים במכללה.
פרופ' דן בן-דוד ופרופ' איל קמחי מסכמים שלפערים בכמות ההשכלה ובאיכותה תפקיד משמעותי בהיווצרות פערים בשכר. ככל שרמת הלימודים בפריפריה נמוכה יותר מאשר במרכז הארץ, קשה יותר להתקבל ללימודים אקדמיים ברמה גבוהה ולהצליח בהם.
אחת המסקנות המרכזיות מהמחקר של מוסד שורש היא שעל בתי הספר בפריפריה לשים דגש חזק יותר על לימודי המתמטיקה, שכן הישגי התלמידים במתמטיקה מנבאים טוב יותר את ההישגים בשוק העבודה מאשר הישגים בכל מקצוע בגרות אחר.
פרופ' בן-דוד ופרופ' קמחי ממליצים על יישום מדיניות שתשווה את איכות הלימודים בבתי הספר בפריפריה לזאת שבבתי הספר במרכז ותביא לתוצאות טובות יותר מבחינת צמצום פערי השכר. לאור רמת הידע הנמוכה בתחומי הליבה שמפגינים תלמידי ישראל – באופן כללי – לעומת שאר המדינות המפותחות, נדרשת באופן דחוף רפורמה מבנית ומקיפה במערכת החינוך שתשדרג במידה ניכרת את רמת הלימודים בכל הארץ, ובמיוחד בפריפריה.
מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, בראשות פרופ' דן בן-דוד, הוא מכון עצמאי ובלתי-תלוי לחקר מדיניות העורך מחקרים מבוססי עובדות על המשק ועל החברה האזרחית בישראל. מוסד שורש מספק מידע למקבלי ההחלטות המובילים בישראל ולציבור הרחב במדינה ומחוצה לה באמצעות תדרוכים ופרסומים ברורים ונגישים על מקורן, אופיין ומימדיהן של סוגיות שורש מולן ניצבת המדינה. המוסד מציע חלופות מדיניות לשיפור רווחת כל חלקי החברה בישראל וליצירת הזדמנויות שוות יותר לאזרחיה.
