ניתוח שווקים
משה שלום
31/08/2020
הקדמה
כמו שציינתי בסקירה באתר זה, היה צפוי שראש הפדרל רזרב, פאוול, ידבר בכנס הווירטואלי הראשון של ג`קסון הול ויזעזע קלות את אמות הספין ביחס לתפיסה האינפלציונית של הממשל, ובכך ישפיע רבות על השווקים. ואכן, הוא דיבר, ב-27 לאוגוסט, סביב 16:00 (שעון שלנו) בכנס טכנולוגי להפליא. האם מה שנאמר שם אכן שינה או השפיע על המשקיעים?
מה היה צפוי ומה קרה בפועל
ובכן, מה בעצם היה צפוי מראש הפד, ומה הוא סיפק, והאם כל זה שינה משמעותית? תחילה, נזכיר שציפינו ממנו להתייחסות חדשה ביחס לכל נושא האינפלציה, כאשר המוטו המרכזי הוא: אנחנו רוצים עוד אינפלציה אמיתית אבל מוסתרת, כזו ששוחקת את החוב אבל אינה מתבטא במחירים ובכך מכריחה להעלות ריביות. כמו כן, אנו רוצים לשמור על רמה סבירה של אינפלציה, כמדד של פעילות משקית, וכסמן של שוק עבודה טוב יחסית. במודלים של הפד קיימת עקומה המקשרת בין שני הדברים ובגלל שאחד משני המנדטים של הבנק המרכזי הוא שמירה על תעסוקה מלאה הפד אכן נואם ועושה למען קידום שוק העבודה וזאת בכלים המוניטאריים שברשותו. בגדול, זה מה שהוא אמר שוב, במילים קצת יותר בוטות וברורות, אך שאינן משתמעות לשתי פנים. וכך, דבריו פתחו עוד קופסת פנדורה כלפי הדולר וראינו את ההשפעה המידית של זה על הדולר-אינדקס, שוק המניות הגלובלי, ואצלנו על הדולר שקל.
תחילה, הנה גרף משותף של הדולר-אינדקס (למעלה) ומדד המניות האמריקאי העיקרי (מטה):
כמו שאתם יכולים לראות משני הגרפים היומיים האלו, דברים של פאוול (27-08) עשו את העבודה לרעה בדולר, ולטובה במניות. בדולר אינדקס המחיר עדיין לא שבר את הרמה הנמוכה ההיסטורית האחרונה אבל זה ממש קרוב עם סגירה סביב 92.37. ובמניות, המשך שיאים חדשים של כל הזמנים. בסקירה הדו-שבועית שלי על המט"ח ציינתי שאנו עומדים ממש על סיפה של הכרעה ושיש הגיון בתיקון עולה דווקא אבל כאשר הבנק המרכזי בא ומחרב את המטבע שוב, אותו תיקון טכני צפוי מפנה מקומו למכירה מהידיים החלשות ומתקיימת המשך למגמה היורדת הקיימת בדולר.
איך בדיוק מקיימים אינפלציה אמיתית אבל כזו שלא נכנסת למסלול המחירים הדורשים עדכוני מדד מחירים לצרכן? זה מאוד פשוט: ממשיכים לקיים הזרמה של כספים מכוונת נכסים, ולא צריכה, כאשר ברור שכל העזרה הניתנת היום לפרטים ולעסקים הקטנים לא יוכלו להשתוות ולפצות על הצד הדפלציוני של הקורונה.
ואצלנו?
ומה קרה אצלנו? אשר יגורנו בא. זה כבר כמה שבועות שאני מציין את קיומה של כמות גדולה של פקודות קטיעת הפסד עצומה מתחת ל-3.4 וששבירה של רמה זו תניב תנועה מהירה ואלימה. וזה בהחלט מה שקרה. ראו גרף יומי של הדולר-שקל:
גם הפקידים של בנק ישראל וגם מעט האופטימיים על הדולר המקומי שנשארו לא יכלו לגל המכירה המהיר אשר דחף את הדולר-שקל עד לנמוך סביב 3.34. משם, קצת מימוש רווחים של שורטיסטים הצליח לסיים את השבוע סביב 3.36. מה זה אומר? פשוט מאוד: היה ניקוי אותן פקודות קטיעת הפסד ועכשיו השטח נקי להמשך מטה כל עוד הדולר העולמי ימשיך את דרכו זו. אסטרטגית, אין סיבה שלא, וחבל ששוק המניות שלנו אינו נהנה מזה כמו שאנו רואים בחו"ל. והיצואנים? הם רק יכולים להאשים את הממשלה וקובעי המדיניות על אזלת היד שלהם המתבטאת בהשארת הדולר-שקל תחת השפעה בלעדית של השוק החופשי. כאשר העניין הזה כה חשוב לצמיחה של המדינה, ראינו מדינות שקבעו כללים קצת יותר נוקשים כלפי המטבע שלהן וכלפי מה שספקולנטים יכולים לעשות בו.
כמו שציינתי בסקירה באתר זה, היה צפוי שראש הפדרל רזרב, פאוול, ידבר בכנס הווירטואלי הראשון של ג`קסון הול ויזעזע קלות את אמות הספין ביחס לתפיסה האינפלציונית של הממשל, ובכך ישפיע רבות על השווקים. ואכן, הוא דיבר, ב-27 לאוגוסט, סביב 16:00 (שעון שלנו) בכנס טכנולוגי להפליא. האם מה שנאמר שם אכן שינה או השפיע על המשקיעים?
מה היה צפוי ומה קרה בפועל
ובכן, מה בעצם היה צפוי מראש הפד, ומה הוא סיפק, והאם כל זה שינה משמעותית? תחילה, נזכיר שציפינו ממנו להתייחסות חדשה ביחס לכל נושא האינפלציה, כאשר המוטו המרכזי הוא: אנחנו רוצים עוד אינפלציה אמיתית אבל מוסתרת, כזו ששוחקת את החוב אבל אינה מתבטא במחירים ובכך מכריחה להעלות ריביות. כמו כן, אנו רוצים לשמור על רמה סבירה של אינפלציה, כמדד של פעילות משקית, וכסמן של שוק עבודה טוב יחסית. במודלים של הפד קיימת עקומה המקשרת בין שני הדברים ובגלל שאחד משני המנדטים של הבנק המרכזי הוא שמירה על תעסוקה מלאה הפד אכן נואם ועושה למען קידום שוק העבודה וזאת בכלים המוניטאריים שברשותו. בגדול, זה מה שהוא אמר שוב, במילים קצת יותר בוטות וברורות, אך שאינן משתמעות לשתי פנים. וכך, דבריו פתחו עוד קופסת פנדורה כלפי הדולר וראינו את ההשפעה המידית של זה על הדולר-אינדקס, שוק המניות הגלובלי, ואצלנו על הדולר שקל.
תחילה, הנה גרף משותף של הדולר-אינדקס (למעלה) ומדד המניות האמריקאי העיקרי (מטה):
כמו שאתם יכולים לראות משני הגרפים היומיים האלו, דברים של פאוול (27-08) עשו את העבודה לרעה בדולר, ולטובה במניות. בדולר אינדקס המחיר עדיין לא שבר את הרמה הנמוכה ההיסטורית האחרונה אבל זה ממש קרוב עם סגירה סביב 92.37. ובמניות, המשך שיאים חדשים של כל הזמנים. בסקירה הדו-שבועית שלי על המט"ח ציינתי שאנו עומדים ממש על סיפה של הכרעה ושיש הגיון בתיקון עולה דווקא אבל כאשר הבנק המרכזי בא ומחרב את המטבע שוב, אותו תיקון טכני צפוי מפנה מקומו למכירה מהידיים החלשות ומתקיימת המשך למגמה היורדת הקיימת בדולר.
איך בדיוק מקיימים אינפלציה אמיתית אבל כזו שלא נכנסת למסלול המחירים הדורשים עדכוני מדד מחירים לצרכן? זה מאוד פשוט: ממשיכים לקיים הזרמה של כספים מכוונת נכסים, ולא צריכה, כאשר ברור שכל העזרה הניתנת היום לפרטים ולעסקים הקטנים לא יוכלו להשתוות ולפצות על הצד הדפלציוני של הקורונה.
ואצלנו?
ומה קרה אצלנו? אשר יגורנו בא. זה כבר כמה שבועות שאני מציין את קיומה של כמות גדולה של פקודות קטיעת הפסד עצומה מתחת ל-3.4 וששבירה של רמה זו תניב תנועה מהירה ואלימה. וזה בהחלט מה שקרה. ראו גרף יומי של הדולר-שקל:
גם הפקידים של בנק ישראל וגם מעט האופטימיים על הדולר המקומי שנשארו לא יכלו לגל המכירה המהיר אשר דחף את הדולר-שקל עד לנמוך סביב 3.34. משם, קצת מימוש רווחים של שורטיסטים הצליח לסיים את השבוע סביב 3.36. מה זה אומר? פשוט מאוד: היה ניקוי אותן פקודות קטיעת הפסד ועכשיו השטח נקי להמשך מטה כל עוד הדולר העולמי ימשיך את דרכו זו. אסטרטגית, אין סיבה שלא, וחבל ששוק המניות שלנו אינו נהנה מזה כמו שאנו רואים בחו"ל. והיצואנים? הם רק יכולים להאשים את הממשלה וקובעי המדיניות על אזלת היד שלהם המתבטאת בהשארת הדולר-שקל תחת השפעה בלעדית של השוק החופשי. כאשר העניין הזה כה חשוב לצמיחה של המדינה, ראינו מדינות שקבעו כללים קצת יותר נוקשים כלפי המטבע שלהן וכלפי מה שספקולנטים יכולים לעשות בו.
