משה מימון, עורך FUNDER
08/09/2020
מה הם גורמי הסיכון בשווקים ומה תפקידם?
לקראת סוף השבוע האחרון, בימים חמישי ושישי, חווינו תיקון חד של הבורסות המובילות בארצות הברית. נכון לכתיבת שורות אלה, עדין מוקדם לבדוק האם מדובר בתיקון בלבד, או שמא מתחילה תנועה הצידה, או חלילה מהלך ירידות דרמטי.
הטור הפעם מנסה להבין את גורמי הסיכון על הכלכלה, ואת הקשר שלהם לשווקים. דומה שאת מהלכי העליות האחרונים, הציבור תופס חלקו בהשתאות, חלקו בחוסר אמון (חוסר האמון הזה קטן ככל שהעליות גוברות, ואז הציבור עוד קצת מוסיף ונכנס לשווקים, כדי לא לפספס את החגיגה), וחלקו בתחושה שהשווקים לא באמת קשורים למציאות. מרבית העוסקים בשוק ההון, ממתינים לתיקון, מתי הוא יגיע, והכי חשוב, איך הוא יגיע. מן הסתם, אנחנו לא נחזה את העתיד, אבל ננסה למפות את הווקטורים העיקריים שמשפיעים על השווקים ולתת בהם סימנים.
גורמי הסיכון הרלבנטיים – סיבות לירידה תמיד יש
נתחיל בזה שגורמי סיכון תמיד יש בשווקים. כל הזמן מסתובבות להן סיבות כאלה ואחרות, ל-'למה עכשיו זה לא זמן טוב להיכנס לשווקים', בסופו של יום, כמו שהפיעלים והשחקנים בשוק יודעים, סיכון תמיד יש זה חלק מהמשחק. השאלה הגדולה היא עד כמה הפעילות בשוק בזמן נתון טומנת בחובה סיכון, ביחס לסיכוי ולפטנציאל. עניין שקשור לכך הוא שגורמי הסיכון בעצם מספקים לשוק את התירוץ, לצאת למהלך מתקן, או למהלך ירידות, לכשהעיתוי מתאים לכך.
מה הסיכונים הרלבנטיים שקיימים היום? לפי הערכתי, קיימים 4 גורמי סיכון מרכזיים, חלקם קושרים האחד לשני.
גורם סיכון ראשון – סיכון קורונה 1 – היבטים בריאותיים
הסיכון הראשון קשור, מן הסתם, איך לא, לקורונה. כלומר, להיבטים הבריאותיים של הקורונה. כאן צריך להסתכל על שני היבטים. מצד אחד – נתוני תחלואה, הידבקות, וחלילה עלייה בתמותה, חשש מפני גל שני, בשילוב עם מחלות חורף וכיוצא באלה, יגדילו את החששות בשווקים, ויתכן וייצרו תנודתיות אצל המשקיעים. נתונים כאלה לא ניתן להעריך ולצפות מראש, ולכן קשה לדעת כיצד זה ישפיע על השווקים. מהצד האחד – עומדת העובדה, שהקורונה מפסיקה לאט לאט להיות ה-'נעלם הגדול והמאיים', שזה היה הדימוי שלו בפברואר. המידע הרפואי הרב שמצטבר בהקשר עם הקורונה, יחד עם המאמצים הכבירים של האנושות בהתמודדות עם הקורונה, ניכר שמפחיתים את החששות של הציבור מהנגיף.
כאן אנחנו מגיעים לזווית השניה מהצד הבריאותי, והיא עשויה דווקא להשפיע לטובה (לפחות בטווח הקצר), והיא נתונים של גילוי תרופה או חיסון יעילים ובטוחים, ובעלי פוטנציאל ייצור המוני (בגיליון FUNDER הקרובה אנחנו מבצעים סקירה כוללת ומקיפה לפעילות שנעשית בנושא פיתוחי התרופה והחיסונים). נתונים כאלה, כאמור עשויים להשפיע לחיוב, לפחות בטווח הקצר. מה שכן, נכון לעכשיו המומחים מדברים על עוד חודשים רבים לפני שתהיינה חדשות משמעותיות בעניין. כלומר, חדשות יש כל הזמן, אבל עדין אין משהו בר קיימא.
גורם סיכון שני – סיכון קורונה 2 – היבטים כלכליים
זה הסיכון היותר משמעותי בהקשר של הקורונה, המצב הכלכלי. עקרונית, יש לא מעט סקטורים שנפגעו מהקורונה, בעיקר מדובר על סקטורי התעופה, תיירות, תרבות ופנאי. אלה הנפגעים העיקריים. אבל, הפעילות הכלכלית בכללותה עדין לא שווה, מן הסתם, לזו שהיתה ערב הקורונה. לא מעט מהפעילות שחזרה לתפקד, מתבצע בזכות הזרמות הון מאסיביות בין אם של הממשלה, ובין אם על-ידי הבנקים המרכזיים (בעיקר אני מדבר על הבנק המרכזי הפדרלי בארה"ב). פעילות ה-FED, תרמה רבות לעליית השווקים, ופעילות הממשלות השונות, מסייעת (מי יותר, מי פחות) להחזיר את הכלכלות השונות לפסים חיוביים. אבל, כאמור, עוד רחוקה הדרך. וכאן, כאשר אנחנו מדברים על גורמי סיכון בשווקים, הכוונה היא בעיקר עד כמה הפעילות חוזרת חזרה למסלול.
לאור זאת, נתונים כלכליים, ושוב בעיקר כאלה של המשק האמריקאי, הופכים חשובים מאין כמותם. בעיקר, נתוני תעסוקה. אבן הראשה בכל החזרה של כלכלה לתפקד, היא נתוני התעסוקה. כל אחד לא כל שכן האמריקאי הממוצע, צורך כשהוא בטוח באקלים התעסוקתי שלו. אמנם אומרים על האמריקאים שהם צורכים עד האזניים, בלי הכרה, ממנפים את הרכישות שלהם באשראי. כל זה נכון, אבל עדין, הם עושים זאת כשהם מרגישים בטחון באקלים התעסוקתי שלהם. מרגע שהבטחון הזה נעלם. כלומר עולה החשש שהם יפוטרו, או חשש שאם הם יפוטרו יהיה להם קשה למצוא עבודה חדשה, או אז, הם ישר לוחצים על דוושת הבלם, ומקטינים את הצריכה למינימום.
לאור זאת, נתוני התעסוקה הם חשובים מאוד. אם נתוני התעסוקה מתיישרים, כל השאר – נתוני אמון הצרכנים, נתוני רכישת הבתים, ואף מדדי המחירים למיניהם, יחזרו לאט לאט למקומם. להזכיר בשיא הקורונה, איבד המשק האמריקאי 21 מיליון משרות. מאז הוא החזיר כבר כמחצית מכך כ-10.6 מיליו משרות. בהתאמה, אחוזי האבטלה שהיה בשפל ערב הקורונה, וזינקו כ-14.7% בשיא המשבר, מצטמצמים בקצב יפה ועכשיו עומדים על 8.4%.
בדיוק כפי שבזמן משבר הסאבפריים, נתוני הדיור היו הנתונים החשובים, הרי שהיום, במשבר הקורונה, נתוני התעסוקה, שבאופן כללי נחשבים חשובים, הופכים עוד יותר קריטיים. תזכורת לנתוני התעסוקה כגורם סיכון, קיבלנו בטריגר לרידות ביום חמישי. כאשר ביום רביעי התפרסמו נתוני תעסוקה יחסית חלשים של ה-ADP, אמנם ביום רביעי עצמו השווקים עוד עלו, אולם ביום שלאחר מכן, קיבלנו את הירידה החדה, כשהטריגר היה נתוני התעסוקה, והחשש לעתיד לבוא.
אם כן, נתוני הכלכלה, ובעיקר נתוני התעסוקה, הם גורמי הסיכון הרלבנטיים כיום, והם אלה שעשויים לייצר תנודתיות מוגברת, או לספק לשווקים 'תירוץ' להתחיל מהלך של ירידות, אם וכאשר רצון כזה יגיע. לאור זאת מומלץ למשקיעים לשים לב, לנתונים השונים שמתפרסמים מדי חודש, על הכלכלה האמריקאית, ולפי זה להעריך לגבי גורמי הסיכון, ולגבי משוואת סיכון-סיכוי.
גורם סיכון שלישי – מדיניות ה-FED
בצד המצב הכלכלי של הקורונה, עומדת גם מדיניות ה-FED. אמנם היא נובעת מהמצב של הכלכלה, לאחר הקורונה, אבל, לאור חשיבותה הרבה נכניס אותה כגורם סיכון בפני עצמו. הכוונה היא שהתבטאויות של בכירי הפד בכלל, ושל הנגיד בפרט, לגבי המשך המדיניות – בעיקר צמצום או הפסקת המדיניות, או שינוי כלשהו לגבי המדיניות המרחיבה, עשויים לייצר רעש חזק בשווקים. בדיוק כפי שההתבטאויות של בכנס בג'קסון הול, שלח את השווקים לשבועיים של ירידות. אני סבור שהמשקיעים עדין זוכרים את העלאת הריבית האחרונות, אי אז בדצמבר 2018, ששלחה את השווקים לתיקון חד ואלים. בקיצור, מדיניות הפד, היתה ותמיד תהיה גורם סיכון.
אחרי שאמרנו כל זאת, עדין לדעתי, רמת הסיכון מהגורם הזה, לא גבוהה. ראשית, כי נגיד הפד הנוכחי, ובכלל נגידי הפד בארה"ב מודעים להתבטאויות שלהם, ואם הם מתבטאים, בדרך כלל זה מגיע עם הרבה מאוד מחשבה תחילה (אגב, זה משהו שקשה מאוד להגיד על בנק ישראל, הנגיד ומחלקת המחקר, שפעמים רבות מתבטאים בצורה לא אחראית, ופעמים אחרות, פשוט שותקים, גם כאשר נדרש מהם להשמיע קול או אמירה כלשהי). הנגיד יודע שהשווקים עדין לא לגמרי החלימו, הכלכלה עדין רגישה ומקרטעת, וכל התבטאות שלא לצורך, עשויה להצית מדורה שיהיה לו קשה להשתלט עליה או לכבות, ולכן הוא מאוד נזהר בהתבטאויותיו, או בשינוי המדיניות שלו. בטח לאור הבחירות הקרבות בארצות הברית (נדבר על כך בהמשך). לכן, לאור זאת גורם סיכון זה היום לא גבוה.
גורם סיכון רביעי – מלחמת הסחר – ארה"ב-סין
גורם הסיכון הזה ייצר הרבה מאוד תנודתיות בשווקים ב-2018. רצף של התבטאויות לוחמניות מצד אחד, שאחריו מסרים מרגיעים ומפייסים מהצד השני. בסקירה שפרסמנו כאן באתר FUNDER לאחרונה, ציין הכלכלן הראשי של UBS, מארק האפלה, כי לדעתו המתיחות בין ארה"ב לסין תחמיר לקראת הבחירות בארה"ב בנובמבר. אני מניח שמה שעומד מאחורי הנחה זו היא הגישה שהמתיחות הזו משרתת את טראמפ ותייצר עבורו הון פוליטי בקמפיין.
דעתי דווקא הפוכה. לדעתי, הסיכון של הגברת המתיחות בין ארה"ב לסין, באופן שיגובה במעשים דווקא פוחתת ככל שמתקרבים לבחירות בארה"ב. טראמפ מאוד קשוב לשווקים, הוא מודע לתפקיד שיש לשווקים הפיננסיים על תחושת העושר של האמריקאים, ועל מצב הרוח הלאומי (משהו שקשה להגיד על הבורסה המקומית שלנו, ועל מדד תא-35 המקומי). לכן, יתכן בהחלט שטראמפ ימצא עצמו מחריף מעט את ההתבטאויות שלו מול סין, אולם הסיכוי שהוא יגבה זאת גם במעשים, בצווים, ובפעולות שיחריפו את מלחמת הסחר, נמוך מאוד.
אגב, המחשבה על סיכון נמוך מגיעה לא רק עקב הבחירות המתקרבות, אלא גם לאור העובדה ששני המנהיגים לא מעוניינים בהחרפת המצב. כל הכלכלות בעולם חבוטות, ומוכות, ומתקשות להתאושש. במצב כזה, לאף אחד אין ממש הון פוליטי או פניות למאבקים כבדים בין מעצמות. כתבה נוספת שפרסמנו בנוגע לרכישת אנרגיה סינית, יתכן ומצביעה על כיוון חיובי של כיבוד הסכם הסחר על ידי סין, ויתכן ומצביעה על הכיוון הכללי.
לאור זאת, לדעתי, החשש ממלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, בחודשים הקרובים, לא גדול.
גורם סיכון חמישי – הבחירות בארה"ב
הבחירות לנשיאות ארה"ב ייערכו ב-3 בנובמבר. להערכתי, השווקים מעוניינים שטראמפ ימשיך לכהונה נוספת. הקולות שיוצאים מהמפלגה הדמוקרטית, בשילוב עם ההפגנות, וחוסר השקט הציבורי שהגיע לאחרונה, עשויים אף לתמוך במועמדותו של טראמפ. אני מניח שאין כאן הבעת עמדה פוליטית, אבל זו הערכתי. לאור זאת כל שינוי בסקרים, כל תזוזה של מדינה לכיוון של טראמפ או של ביידן, עשויה לייצר תנודתיות בשווקים. טראמפ נתפס כנשיא עסקי, כזה שמגיע מהסקטור הפרטי, פועל למען דה-רגולציה, ובתקופתו המדדים העיקריים זכו לעדנה ולתקופת ראלי משמעותית. לא בטוח שזה יחזור, אבל סביר להניח שהשווקים ירצו שטראמפ ימשיך, ויעדיפו אותו על ביידן.
לאור העובדה שאין לדעת איך הדברים יסתובבו, הרי שככל שנתקרב לתקופת הבחירות עצמן, ולאור העובדה שתפקידו של גורם סיכון הוא לייצר סיבה לשווקים לצאת למהלך תיקון או ירידות, גורם הסיכון שמיוצג על ידי הבחירות בארצות הברית, הוא גורם סיכון שישפיע על התנודתיות בשווקים בטווח הקרוב. לכן שווה לשים לב לחדשות בתחום הזה.
לסיכום – גורמי הסיכון קיימים תמיד מתי השווקים בוחרים להקשיב להם
גורמי הסיכון קיימים תמיד. הקורונה איתנו עוד מעט חצי שנה. את מועד הבחירות בארה"ב אנחנו יודעים מראש (כמובן מה שאי אפשר להגיד על הבחירות בישראל), ולכן השאלה תמיד שתישאל היא מתי השווקים יקשיבו לגורמי הסיכון האלה, וימצאו בהם סיבה לצאת למהלך תיקון או ירידות. את זה כמובן לא נדע, אבל חשוב להכיר ולמפות את גורמי הסיכון האלה, ולהעריך את עוצמתם, כדי להיערך לקראת מועדים שבהם גורמים אלו עשויים להיות משמעותיים יותר לשווקים.
לקראת סוף השבוע האחרון, בימים חמישי ושישי, חווינו תיקון חד של הבורסות המובילות בארצות הברית. נכון לכתיבת שורות אלה, עדין מוקדם לבדוק האם מדובר בתיקון בלבד, או שמא מתחילה תנועה הצידה, או חלילה מהלך ירידות דרמטי.
הטור הפעם מנסה להבין את גורמי הסיכון על הכלכלה, ואת הקשר שלהם לשווקים. דומה שאת מהלכי העליות האחרונים, הציבור תופס חלקו בהשתאות, חלקו בחוסר אמון (חוסר האמון הזה קטן ככל שהעליות גוברות, ואז הציבור עוד קצת מוסיף ונכנס לשווקים, כדי לא לפספס את החגיגה), וחלקו בתחושה שהשווקים לא באמת קשורים למציאות. מרבית העוסקים בשוק ההון, ממתינים לתיקון, מתי הוא יגיע, והכי חשוב, איך הוא יגיע. מן הסתם, אנחנו לא נחזה את העתיד, אבל ננסה למפות את הווקטורים העיקריים שמשפיעים על השווקים ולתת בהם סימנים.
גורמי הסיכון הרלבנטיים – סיבות לירידה תמיד יש
נתחיל בזה שגורמי סיכון תמיד יש בשווקים. כל הזמן מסתובבות להן סיבות כאלה ואחרות, ל-'למה עכשיו זה לא זמן טוב להיכנס לשווקים', בסופו של יום, כמו שהפיעלים והשחקנים בשוק יודעים, סיכון תמיד יש זה חלק מהמשחק. השאלה הגדולה היא עד כמה הפעילות בשוק בזמן נתון טומנת בחובה סיכון, ביחס לסיכוי ולפטנציאל. עניין שקשור לכך הוא שגורמי הסיכון בעצם מספקים לשוק את התירוץ, לצאת למהלך מתקן, או למהלך ירידות, לכשהעיתוי מתאים לכך.
מה הסיכונים הרלבנטיים שקיימים היום? לפי הערכתי, קיימים 4 גורמי סיכון מרכזיים, חלקם קושרים האחד לשני.
גורם סיכון ראשון – סיכון קורונה 1 – היבטים בריאותיים
הסיכון הראשון קשור, מן הסתם, איך לא, לקורונה. כלומר, להיבטים הבריאותיים של הקורונה. כאן צריך להסתכל על שני היבטים. מצד אחד – נתוני תחלואה, הידבקות, וחלילה עלייה בתמותה, חשש מפני גל שני, בשילוב עם מחלות חורף וכיוצא באלה, יגדילו את החששות בשווקים, ויתכן וייצרו תנודתיות אצל המשקיעים. נתונים כאלה לא ניתן להעריך ולצפות מראש, ולכן קשה לדעת כיצד זה ישפיע על השווקים. מהצד האחד – עומדת העובדה, שהקורונה מפסיקה לאט לאט להיות ה-'נעלם הגדול והמאיים', שזה היה הדימוי שלו בפברואר. המידע הרפואי הרב שמצטבר בהקשר עם הקורונה, יחד עם המאמצים הכבירים של האנושות בהתמודדות עם הקורונה, ניכר שמפחיתים את החששות של הציבור מהנגיף.
כאן אנחנו מגיעים לזווית השניה מהצד הבריאותי, והיא עשויה דווקא להשפיע לטובה (לפחות בטווח הקצר), והיא נתונים של גילוי תרופה או חיסון יעילים ובטוחים, ובעלי פוטנציאל ייצור המוני (בגיליון FUNDER הקרובה אנחנו מבצעים סקירה כוללת ומקיפה לפעילות שנעשית בנושא פיתוחי התרופה והחיסונים). נתונים כאלה, כאמור עשויים להשפיע לחיוב, לפחות בטווח הקצר. מה שכן, נכון לעכשיו המומחים מדברים על עוד חודשים רבים לפני שתהיינה חדשות משמעותיות בעניין. כלומר, חדשות יש כל הזמן, אבל עדין אין משהו בר קיימא.
גורם סיכון שני – סיכון קורונה 2 – היבטים כלכליים
זה הסיכון היותר משמעותי בהקשר של הקורונה, המצב הכלכלי. עקרונית, יש לא מעט סקטורים שנפגעו מהקורונה, בעיקר מדובר על סקטורי התעופה, תיירות, תרבות ופנאי. אלה הנפגעים העיקריים. אבל, הפעילות הכלכלית בכללותה עדין לא שווה, מן הסתם, לזו שהיתה ערב הקורונה. לא מעט מהפעילות שחזרה לתפקד, מתבצע בזכות הזרמות הון מאסיביות בין אם של הממשלה, ובין אם על-ידי הבנקים המרכזיים (בעיקר אני מדבר על הבנק המרכזי הפדרלי בארה"ב). פעילות ה-FED, תרמה רבות לעליית השווקים, ופעילות הממשלות השונות, מסייעת (מי יותר, מי פחות) להחזיר את הכלכלות השונות לפסים חיוביים. אבל, כאמור, עוד רחוקה הדרך. וכאן, כאשר אנחנו מדברים על גורמי סיכון בשווקים, הכוונה היא בעיקר עד כמה הפעילות חוזרת חזרה למסלול.
לאור זאת, נתונים כלכליים, ושוב בעיקר כאלה של המשק האמריקאי, הופכים חשובים מאין כמותם. בעיקר, נתוני תעסוקה. אבן הראשה בכל החזרה של כלכלה לתפקד, היא נתוני התעסוקה. כל אחד לא כל שכן האמריקאי הממוצע, צורך כשהוא בטוח באקלים התעסוקתי שלו. אמנם אומרים על האמריקאים שהם צורכים עד האזניים, בלי הכרה, ממנפים את הרכישות שלהם באשראי. כל זה נכון, אבל עדין, הם עושים זאת כשהם מרגישים בטחון באקלים התעסוקתי שלהם. מרגע שהבטחון הזה נעלם. כלומר עולה החשש שהם יפוטרו, או חשש שאם הם יפוטרו יהיה להם קשה למצוא עבודה חדשה, או אז, הם ישר לוחצים על דוושת הבלם, ומקטינים את הצריכה למינימום.
לאור זאת, נתוני התעסוקה הם חשובים מאוד. אם נתוני התעסוקה מתיישרים, כל השאר – נתוני אמון הצרכנים, נתוני רכישת הבתים, ואף מדדי המחירים למיניהם, יחזרו לאט לאט למקומם. להזכיר בשיא הקורונה, איבד המשק האמריקאי 21 מיליון משרות. מאז הוא החזיר כבר כמחצית מכך כ-10.6 מיליו משרות. בהתאמה, אחוזי האבטלה שהיה בשפל ערב הקורונה, וזינקו כ-14.7% בשיא המשבר, מצטמצמים בקצב יפה ועכשיו עומדים על 8.4%.
בדיוק כפי שבזמן משבר הסאבפריים, נתוני הדיור היו הנתונים החשובים, הרי שהיום, במשבר הקורונה, נתוני התעסוקה, שבאופן כללי נחשבים חשובים, הופכים עוד יותר קריטיים. תזכורת לנתוני התעסוקה כגורם סיכון, קיבלנו בטריגר לרידות ביום חמישי. כאשר ביום רביעי התפרסמו נתוני תעסוקה יחסית חלשים של ה-ADP, אמנם ביום רביעי עצמו השווקים עוד עלו, אולם ביום שלאחר מכן, קיבלנו את הירידה החדה, כשהטריגר היה נתוני התעסוקה, והחשש לעתיד לבוא.
אם כן, נתוני הכלכלה, ובעיקר נתוני התעסוקה, הם גורמי הסיכון הרלבנטיים כיום, והם אלה שעשויים לייצר תנודתיות מוגברת, או לספק לשווקים 'תירוץ' להתחיל מהלך של ירידות, אם וכאשר רצון כזה יגיע. לאור זאת מומלץ למשקיעים לשים לב, לנתונים השונים שמתפרסמים מדי חודש, על הכלכלה האמריקאית, ולפי זה להעריך לגבי גורמי הסיכון, ולגבי משוואת סיכון-סיכוי.
גורם סיכון שלישי – מדיניות ה-FED
בצד המצב הכלכלי של הקורונה, עומדת גם מדיניות ה-FED. אמנם היא נובעת מהמצב של הכלכלה, לאחר הקורונה, אבל, לאור חשיבותה הרבה נכניס אותה כגורם סיכון בפני עצמו. הכוונה היא שהתבטאויות של בכירי הפד בכלל, ושל הנגיד בפרט, לגבי המשך המדיניות – בעיקר צמצום או הפסקת המדיניות, או שינוי כלשהו לגבי המדיניות המרחיבה, עשויים לייצר רעש חזק בשווקים. בדיוק כפי שההתבטאויות של בכנס בג'קסון הול, שלח את השווקים לשבועיים של ירידות. אני סבור שהמשקיעים עדין זוכרים את העלאת הריבית האחרונות, אי אז בדצמבר 2018, ששלחה את השווקים לתיקון חד ואלים. בקיצור, מדיניות הפד, היתה ותמיד תהיה גורם סיכון.
אחרי שאמרנו כל זאת, עדין לדעתי, רמת הסיכון מהגורם הזה, לא גבוהה. ראשית, כי נגיד הפד הנוכחי, ובכלל נגידי הפד בארה"ב מודעים להתבטאויות שלהם, ואם הם מתבטאים, בדרך כלל זה מגיע עם הרבה מאוד מחשבה תחילה (אגב, זה משהו שקשה מאוד להגיד על בנק ישראל, הנגיד ומחלקת המחקר, שפעמים רבות מתבטאים בצורה לא אחראית, ופעמים אחרות, פשוט שותקים, גם כאשר נדרש מהם להשמיע קול או אמירה כלשהי). הנגיד יודע שהשווקים עדין לא לגמרי החלימו, הכלכלה עדין רגישה ומקרטעת, וכל התבטאות שלא לצורך, עשויה להצית מדורה שיהיה לו קשה להשתלט עליה או לכבות, ולכן הוא מאוד נזהר בהתבטאויותיו, או בשינוי המדיניות שלו. בטח לאור הבחירות הקרבות בארצות הברית (נדבר על כך בהמשך). לכן, לאור זאת גורם סיכון זה היום לא גבוה.
גורם סיכון רביעי – מלחמת הסחר – ארה"ב-סין
גורם הסיכון הזה ייצר הרבה מאוד תנודתיות בשווקים ב-2018. רצף של התבטאויות לוחמניות מצד אחד, שאחריו מסרים מרגיעים ומפייסים מהצד השני. בסקירה שפרסמנו כאן באתר FUNDER לאחרונה, ציין הכלכלן הראשי של UBS, מארק האפלה, כי לדעתו המתיחות בין ארה"ב לסין תחמיר לקראת הבחירות בארה"ב בנובמבר. אני מניח שמה שעומד מאחורי הנחה זו היא הגישה שהמתיחות הזו משרתת את טראמפ ותייצר עבורו הון פוליטי בקמפיין.
דעתי דווקא הפוכה. לדעתי, הסיכון של הגברת המתיחות בין ארה"ב לסין, באופן שיגובה במעשים דווקא פוחתת ככל שמתקרבים לבחירות בארה"ב. טראמפ מאוד קשוב לשווקים, הוא מודע לתפקיד שיש לשווקים הפיננסיים על תחושת העושר של האמריקאים, ועל מצב הרוח הלאומי (משהו שקשה להגיד על הבורסה המקומית שלנו, ועל מדד תא-35 המקומי). לכן, יתכן בהחלט שטראמפ ימצא עצמו מחריף מעט את ההתבטאויות שלו מול סין, אולם הסיכוי שהוא יגבה זאת גם במעשים, בצווים, ובפעולות שיחריפו את מלחמת הסחר, נמוך מאוד.
אגב, המחשבה על סיכון נמוך מגיעה לא רק עקב הבחירות המתקרבות, אלא גם לאור העובדה ששני המנהיגים לא מעוניינים בהחרפת המצב. כל הכלכלות בעולם חבוטות, ומוכות, ומתקשות להתאושש. במצב כזה, לאף אחד אין ממש הון פוליטי או פניות למאבקים כבדים בין מעצמות. כתבה נוספת שפרסמנו בנוגע לרכישת אנרגיה סינית, יתכן ומצביעה על כיוון חיובי של כיבוד הסכם הסחר על ידי סין, ויתכן ומצביעה על הכיוון הכללי.
לאור זאת, לדעתי, החשש ממלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, בחודשים הקרובים, לא גדול.
גורם סיכון חמישי – הבחירות בארה"ב
הבחירות לנשיאות ארה"ב ייערכו ב-3 בנובמבר. להערכתי, השווקים מעוניינים שטראמפ ימשיך לכהונה נוספת. הקולות שיוצאים מהמפלגה הדמוקרטית, בשילוב עם ההפגנות, וחוסר השקט הציבורי שהגיע לאחרונה, עשויים אף לתמוך במועמדותו של טראמפ. אני מניח שאין כאן הבעת עמדה פוליטית, אבל זו הערכתי. לאור זאת כל שינוי בסקרים, כל תזוזה של מדינה לכיוון של טראמפ או של ביידן, עשויה לייצר תנודתיות בשווקים. טראמפ נתפס כנשיא עסקי, כזה שמגיע מהסקטור הפרטי, פועל למען דה-רגולציה, ובתקופתו המדדים העיקריים זכו לעדנה ולתקופת ראלי משמעותית. לא בטוח שזה יחזור, אבל סביר להניח שהשווקים ירצו שטראמפ ימשיך, ויעדיפו אותו על ביידן.
לאור העובדה שאין לדעת איך הדברים יסתובבו, הרי שככל שנתקרב לתקופת הבחירות עצמן, ולאור העובדה שתפקידו של גורם סיכון הוא לייצר סיבה לשווקים לצאת למהלך תיקון או ירידות, גורם הסיכון שמיוצג על ידי הבחירות בארצות הברית, הוא גורם סיכון שישפיע על התנודתיות בשווקים בטווח הקרוב. לכן שווה לשים לב לחדשות בתחום הזה.
לסיכום – גורמי הסיכון קיימים תמיד מתי השווקים בוחרים להקשיב להם
גורמי הסיכון קיימים תמיד. הקורונה איתנו עוד מעט חצי שנה. את מועד הבחירות בארה"ב אנחנו יודעים מראש (כמובן מה שאי אפשר להגיד על הבחירות בישראל), ולכן השאלה תמיד שתישאל היא מתי השווקים יקשיבו לגורמי הסיכון האלה, וימצאו בהם סיבה לצאת למהלך תיקון או ירידות. את זה כמובן לא נדע, אבל חשוב להכיר ולמפות את גורמי הסיכון האלה, ולהעריך את עוצמתם, כדי להיערך לקראת מועדים שבהם גורמים אלו עשויים להיות משמעותיים יותר לשווקים.
