כלכלני פועלים
04/10/2020
• לאחר כמעט שבועיים של סגר מספר הנדבקים החדשים נותר גבוה והממשלה החליטה שהסגר יוארך לפחות עד אמצע אוקטובר.
• הנזקים ארוכי הטווח של סגר מתמשך לא נמדדים רק באובדן התוצר, אלא גם בהשפעות ארוכות טווח כמו פגיעה בפוטנציאל הצמיחה בגלל ירידה באיכות החינוך, או האטה בתכנון והשקעה בתשתיות.
• שיעור החיסכון הפרטי של משקי הבית כנראה עלה בתקופת הקורונה.
• הסגר הביא לירידה חדה בציפיות לאינפלציה.
• האוצר מצליח בינתיים לממן את הגירעון בריביות נמוכות מאוד – זה מושפע מהסיטואציה העולמית, בה אין יותר מדי אלטרנטיבות, ובעיקר מעלייה בחיסכון הפרטי שקולטת את היצעי האג"ח האלו.
• לא ניתן להתעלם מזה שהבנקים המרכזיים מוטרדים אולי מהאינפלציה הנמוכה, אך פועלים גם משיקולים של שמירה על שער-חליפין תחרותי. בנק ישראל הוא חלק מהמשחק הזה, ועד כה המדיניות בישראל דומה יותר לזו של הפד, כלומר הימנעות מריביות שליליות, והתבססות על הרבה כמותית.
ישראל
לאחר כמעט שבועיים של סגר מספר הנדבקים החדשים נותר גבוה והממשלה החליטה שהסגר יוארך לפחות עד אמצע אוקטובר. הסגר בשלב זה אינו כולל סגירה של מקומות העבודה שאין בהם קבלת קהל, ולכן הפגיעה בפעילות הכלכלית צפויה להיות מתונה ביחס לסגר הקודם. הסגר הוא ברובו בתקופת החגים, וזה ממתן את הפגיעה ברוב ענפי המשק, למעט בתי האירוח והמסעדות. נתוני הרכישות בכרטיסי האשראי מראים על ירידה חדה של יותר מ-50% בפדיון של המסעדות בשבוע האחרון, ובבתי המלון הפדיון התאפס. מנגד, הסגר הגדיל את המכירות של מוצרי מזון.
בבנק ישראל מעריכים כי עלות שבוע סגר מגיעה לכ-9 מיליארד שקל. אלו היו להערכתנו סדרי הגודל של הפגיעה במשק בסגר הראשון שהחל בחודש מרץ. פגיעה זו היא במונחי "אובדן תוצר". המדידה של התוצר לא תמיד משקפת את עומק הפגיעה לאורך זמן. ניקח לדוגמא את הסקטור הציבורי, התוצר שמיוחס לו נמדד בעיקר על-פי הוצאות השכר של עובדי הסקטור הציבורי: מורים, רופאים וכדומה. אם העובדים לא יצאו לחל"ת והמשיכו לקבל שכר, הוצאות שכר אלו ימדדו כצריכה ציבורית על אף על פי שרמת השירותים הציבוריים בתקופת הקורונה ירדה. קשה למדוד את התוצר של הסקטור הציבורי בתקופה הזו.
גם ברמה הבינלאומית אין אחידות בשיטת המדידה, בחלק מהמדינות הותאם השינוי בצריכה הציבורית לשינוי בשעות העבודה ובחלק פחות. כפי שניתן לראות בגרף מטה, התכווצות התוצר במחצית הראשונה של השנה היא בעלת מתאם גבוה עם המדידה של השינוי בצריכה הציבורית, ויתכן על כן שהפערים בשיעורי הצמיחה בין המדינות בתקופת הקורונה הם לא כאלו גדולים. הנזקים ארוכי הטווח של סגר מתמשך לא נמדדים רק באובדן התוצר, אלא גם בהשפעות ארוכות טווח כמו פגיעה בפוטנציאל הצמיחה בגלל ירידה באיכות החינוך, או האטה בתכנון והשקעה בתשתיות.
הממשלה הרחיבה את רשת הביטחון לקראת הסגר והשיקה תכנית מענק לשימור עובדים. המענק הוא ביחס לפגיעה במחזור העסקים של החברה. מכל מקום נראה שזה פחות רלוונטי לסגר הנוכחי, המעסיקים כבר הוציאו את העובדים בענפי השירותים לחל"ת, ושיעור האבטלה שעמד על כ-12% בתחילת ספטמבר, צפוי לזנק במחצית השנייה של חודש ספטמבר.
שיעור החיסכון הפרטי של משקי הבית כנראה עלה בתקופת הקורונה. בנק ישראל פרסם עבודת מחקר בנושא "משבר הקורונה ושוק העבודה בישראל". אחד הממצאים שעלו במחקר הוא שהכנסת משקי הבית, בהם לפחות אחד מבני הזוג איבד את מקור פרנסתו, ירדה בממוצע ב-20% ביחס לתקופה טרם הקורונה. בחישוב ההכנסה נלקחו בחשבון גם דמי האבטלה. הירידה בהכנסה היא מתונה בעיקר בגלל שהכנסת המובטלים נמוכה באופן ניכר מהממוצע, ודמי האבטלה פיצו על רוב הפגיעה בשכר. ברוב משקי הבית, ובכלל זה משקי בית בהם אין מועסקים (סדר גודל של 90% להערכתנו) לא איבד אחד מבני הזוג את מקור פרנסתו לחלוטין, ולכל היותר שכרו ירד מעט.
בתקופה זו הממשלה הגדילה תשלומי ההעברה לכלל משקי הבית, ובעיקר לאוכלוסיות מוחלשות. מנגד הצריכה הפרטית ירדה באופן חד בעקבות הסגרים וסגירת השמיים. התוצאה היא עלייה בחיסכון הפרטי במשק. תופעה דומה נצפתה גם בארה"ב, באירופה וביפן.
הסגר הביא לירידה חדה בציפיות לאינפלציה. הציפיות לאינפלציה לטווח של שנתיים ירדו לדוגמא כמעט ב-0.4% במהלך חודש ספטמבר. הסגר בחודשים מרץ-אפריל הביא לירידה בסעיפים כמו הלבשה והנעלה, ריהוט וציוד לבית, אנרגיה (ירידה במחיר הדלק) וכן בסעיף הדיור (בהתחשב בעונתיות). אי-מדידה של סעיפים כמו נסיעות לחו"ל והבראה ונופש תרמה גם כן לירידת האינפלציה. אנו מעריכים כי לסגר הנוכחי עדיין תהיה השפעה ממתנת על המחירים, אך היא תתרכז בסעיף הדיור. יש לזכור שמחירי הנסיעות לחו"ל לא חזרו להימדד מאז הסגר הראשון, ובסעיפים כמו מזון ופירות וירקות צפויה עלייה במחירים. הלמ"ס לא תמדוד כנראה את מחירי הארחה ונופש בחודש אוקטובר, אך זה לא אמור להשפיע באופן מהותי על המדד. תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים עומדת על 0.5%.
בהיעדר תקציב מדינה מאושר לשנת 2020 הממשלה פועלת במתכונת של "קופסאות" תקציביות שמאושרות אד הוק בממשלה. הימשכות המשבר צפויה להחריף את הפגיעה בהכנסות המדינה ממסים. הגירעון התקציבי צפוי על פי ההערכות להגיע ל- 13%-15% מהתוצר השנה, והחוב הממשלתי יתקרב ל-80% מהתוצר. האוצר צפוי להגביר את קצב גיוסי החוב בחודשים הקרובים. בהנחה שהקורונה תהיה עמנו גם בשנה הבאה, ככל הנראה הגירעון תקציבי יהיה בסדרי גודל דומים גם ב-2021. האוצר מצליח בינתיים לממן את הגירעון בריביות נמוכות מאוד – זה מושפע מהסיטואציה העולמית, בה אין יותר מדי אלטרנטיבות, ובעיקר מעלייה בחיסכון הפרטי שקולטת את היצעי האג"ח האלו.
הבנקים המרכזיים בעולם מחפשים כלי הרחבה שאינם הפחתות ריבית. לאחר שהפד הודיע על יעד אינפלציה ממוצע, שזה די מבטיח ריבית אפסית לאורך שנים, ה-ECB מגלה עתה גם דאגה מהתמתנות האינפלציה, ומההשפעות של התחזקות האירו בתקופת הקורונה. לא ניתן להתעלם מזה שהבנקים המרכזיים מוטרדים אולי מהאינפלציה הנמוכה, אך פועלים גם משיקולים של שמירה על שער-חליפין תחרותי. בנק ישראל הוא חלק מהמשחק הזה, ועד כה המדיניות בישראל דומה יותר לזו של הפד, כלומר הימנעות מריביות שליליות, והתבססות על הרחבה כמותית. אנו מעריכים כי במסגרת מדיניות זו יורחבו רכישות האג"ח של בנק ישראל וימשכו גם בשנה הבאה. אנו לא חושבים שבנק ישראל יאמץ מדיניות של יעד אינפלציה ממוצע כמו בארה"ב, לפחות לא באופן רשמי, אך די ברור לשווקים שבפועל המדיניות תהיה דומה, והריבית לא תועלה פה תקופה ארוכה.
גלובלי
הפעילות הכלכלית העולמית רשמה שיפור ניכר במהלך הרבעון השלישי של השנה, אך התמונה כנראה עומדת בפני שינוי בפתיחת הרבעון הרביעי. העלייה במספר מקרי ההדבקה וחזרת המגבלות על תנועה ואף סגרים בחלק מהמדינות צפויים להעיב על נתוני הפעילות כבר החודש. מדינות אירופאיות רבות, בהן גם גרמניה ובריטניה, הרחיבו את ההגבלות על התקהלויות, במאבק נגד התפשטות נגיף הקורונה. השווקים הפיננסיים הקדימו את ההתפתחויות וירדו בשיעור ניכר כבר במהלך ספטמבר.
חודש ספטמבר שבר את רצף העליות במדדי המניות, בעיקר בארה"ב, בחמשת החודשים האחרונים ובסיכומו רשמו שוקי המניות בעולם ירידות שערים. מדד ה-S&P500 ירד בחודש ספטמבר ב-4.0%, ומדד הנאסד"ק ירד ב-5.2%. עיקר הירידה במדדים הייתה בהשפעת מחירי המניות של החברות הגדולות בתחומי הטכנולוגיה. גם מדדי המניות באירופה תיקנו בחודש האחרון, כאשר הדאקס בגרמניה ירד 1.4% והמדדים באיטליה וספרד ירדו בשיעורים מעט מעל ל-3%. מחיר הזהב ירד החודש ב-3.5% ומחיר הכסף ירד ב-12%.
לקראת בחירות בארה"ב בתחילת נובמבר. ההבדלים בין המועמדים לנשיאות בארה"ב מחדדים את אי-הוודאות לגבי היום שאחרי הבחירות. קיים חשש שבנסיבות הקורונה הנוכחיות ייווצרו קשיים מסוימים בתהליך ההצבעה ע"י הציבור, מה שהביא את הנשיא טראמפ להודיע שהוא לא מוכן להתחייב שיקבל כל תוצאה שתתפרסם לאחר ספירת הקולות – סיטואציה שהיא אולי הגרועה ביותר מבחינת השווקים, כי אין תמימות דעים איזו מפלגה טובה יותר לשווקים הפיננסיים. בתחום המדיניות הכלכלית, אין עדיין הכרעה לגבי חבילת סיוע נוספת בארה"ב, אם כי שתי המפלגות הגדולות סיכמו על אישור תקציבי להמשך פעילות הממשל עד לאמצע דצמבר.
ארה"ב: נתוני מקרו חיוביים ועלייה חדה באמון הצרכנים, אך העלייה בהדבקות עשויה לעצור את המגמה החיובית. מדד אמון הצרכנים של הקונפרנס בורד עלה החודש בחדות, הרבה מעבר לציפיות האנליסטים- עלייה של 15.5 נקודות ביחס לחודש הקודם. עלייה חדה נרשמה החודש הן בתפיסת המצב הנוכחי והן בתפיסת המצב העתידי. הירידה בשיעור האבטלה ושיפור במצב העסקים היו בין הגורמים לעלייה החדה במדד. האומדן הראשון לספטמבר של מדד מנהלי הרכש לתעשייה, של חברת IHS Markit, הצביע על עלייה לרמה של 53.5 נקודות, הרמה החודשית הגבוהה מינואר 2019. המדד לענפי השירותים ירד מעט החודש אך הוא עדיין מצביע על התרחבות.
ארה"ב: המומנטום החיובי בשוק הדיור נמשך. מכירות בתים חדשים המשיכו את מגמת העלייה של החודשים הקודמים ועלו בחודש אוגוסט ב-4.8% לעומת החודש הקודם. גם מכירות בתים קיימים עלו באוגוסט ב-2.4%. מחירי הבתים, על פי מדד קייס שילר ל-20 הערים הגדולות עלו ב-0.6% בסקר האחרון וב-12 החודשים האחרונים הם עלו ב-3.95%. ההערכות הן שקיים מצב של עודפי ביקוש בשוק, בין היתר על רקע ריבית המשכנתאות הנמוכה, מה שהביא בין היתר לעליה של 6.8% במספר הבקשות החדשות למשכנתאות באוגוסט.
גוש האירו: עלייה בהדבקות כבר מביאה לנסיגה בפעילות הכלכלית. מדד מנהלי הרכש למגזר השירותים בגוש האירו ירד לרמה של 47.6 נקודות ושב להצביע על התכווצות בפעילות. נשיאת הבנק המרכזי האירופי, קריסטין לגארד, הודיעה שבדומה לפד האמריקני, ה-ECB התחיל לבצע הערכה מחודשת של משטר יעד האינפלציה. עד כה, יעד האינפלציה בגוש האירו עומד על שיעור שלא יעלה על 2% לשנה. בינתיים, על פי לגארד הבנק המרכזי ימשיך לתמוך בפעילות ובתעסוקה, ויפעל למניעת מצב של ירידה מתמשכת ברמת המחירים (דפלציה).
בריטניה. סבב המשא ומתן האחרון בין בריטניה לאיחוד האירופי על הסכמי הסחר בניהן החל ב-29 בספטמבר בבריסל. אם המשא ומתן יביא לפריצת דרך, העסקה עשויה להיות מוכנה לפסגה של מנהיגי האיחוד האירופי שתוכננה ל-15 באוקטובר. ההערכות הן שאת מירב הוויתורים תצטרך לעשות בריטניה. באיחוד האירופי, סימנו את סוף אוקטובר כ"מועד אחרון" שיעניק למדינות החברות באיחוד האירופי ולפרלמנט האירופי מספיק זמן כדי לחתום על הסכם. תקופת המעבר שלאחר החתימה על הסכם הברקזיט בינואר השנה, צפויה לפוג ב-31 לדצמבר 2020. לאחריה, בריטניה צפויה לעזוב את השוק האירופי המשותף ואת איחוד המכסים.
ברקע המשבר מול האיחוד האירופי בריטניה מתמודדת עם התפשטות מחודשת של וירוס הקורונה, כאשר מסתמן שההגבלות שננקטו עד כה אינם מספיקות למיגור ההדבקות וייתכן שבריטניה בדרך לסגר שני. השפעות משבר וירוס הקורונה על כלכלת בריטניה הן בין הקשות ביותר על כלכלה מפותחת, וההשלכות של עזיבה ללא הסכם ברקע וירוס הקורונה עשויות להיות הרסניות עבור הכלכלה הבריטית.
סין: לקראת הכללת אג"ח הממשלתיות במדד האג"ח הגלובלי, WGBI, של FTSE Russell. שינוי זה צפוי להתרחש באוגוסט 2021, כאשר האישור הסופי מתוכנן למרץ 2021. קיים עניין רב בקרב משקיעי אג"ח גלובליים באפיק זה של השקעה בסין. סביר להניח ששינוי כזה יתמוך בגידול בזרמי ההשקעות הזרות בסין, וזה, כשלעצמו, יתמוך בהתחזקות המטבע הסיני. הבנק המרכזי מתכנן להפעיל סדרה של הקלות לגבי תהליכי פתיחת חשבונות בבנקים מקומיים ע"י משקיעי חוץ והמרות מטבע על ידם.
טורקיה מעלה ריבית בניסיון לבלום את הפיחות. הבנק המרכזי בטורקיה העלה במפתיע את הריבית משיעור של 8.25% ל-10.25%, זו העלאת הריבית הראשונה מאז המשבר של 2018. מתחילת השנה נרשמה ירידה חדה ביתרות המט"ח של טורקיה והלירה הטורקית איבדה כ-30% מערכה מול הדולר.
• הנזקים ארוכי הטווח של סגר מתמשך לא נמדדים רק באובדן התוצר, אלא גם בהשפעות ארוכות טווח כמו פגיעה בפוטנציאל הצמיחה בגלל ירידה באיכות החינוך, או האטה בתכנון והשקעה בתשתיות.
• שיעור החיסכון הפרטי של משקי הבית כנראה עלה בתקופת הקורונה.
• הסגר הביא לירידה חדה בציפיות לאינפלציה.
• האוצר מצליח בינתיים לממן את הגירעון בריביות נמוכות מאוד – זה מושפע מהסיטואציה העולמית, בה אין יותר מדי אלטרנטיבות, ובעיקר מעלייה בחיסכון הפרטי שקולטת את היצעי האג"ח האלו.
• לא ניתן להתעלם מזה שהבנקים המרכזיים מוטרדים אולי מהאינפלציה הנמוכה, אך פועלים גם משיקולים של שמירה על שער-חליפין תחרותי. בנק ישראל הוא חלק מהמשחק הזה, ועד כה המדיניות בישראל דומה יותר לזו של הפד, כלומר הימנעות מריביות שליליות, והתבססות על הרבה כמותית.
ישראל
לאחר כמעט שבועיים של סגר מספר הנדבקים החדשים נותר גבוה והממשלה החליטה שהסגר יוארך לפחות עד אמצע אוקטובר. הסגר בשלב זה אינו כולל סגירה של מקומות העבודה שאין בהם קבלת קהל, ולכן הפגיעה בפעילות הכלכלית צפויה להיות מתונה ביחס לסגר הקודם. הסגר הוא ברובו בתקופת החגים, וזה ממתן את הפגיעה ברוב ענפי המשק, למעט בתי האירוח והמסעדות. נתוני הרכישות בכרטיסי האשראי מראים על ירידה חדה של יותר מ-50% בפדיון של המסעדות בשבוע האחרון, ובבתי המלון הפדיון התאפס. מנגד, הסגר הגדיל את המכירות של מוצרי מזון.
בבנק ישראל מעריכים כי עלות שבוע סגר מגיעה לכ-9 מיליארד שקל. אלו היו להערכתנו סדרי הגודל של הפגיעה במשק בסגר הראשון שהחל בחודש מרץ. פגיעה זו היא במונחי "אובדן תוצר". המדידה של התוצר לא תמיד משקפת את עומק הפגיעה לאורך זמן. ניקח לדוגמא את הסקטור הציבורי, התוצר שמיוחס לו נמדד בעיקר על-פי הוצאות השכר של עובדי הסקטור הציבורי: מורים, רופאים וכדומה. אם העובדים לא יצאו לחל"ת והמשיכו לקבל שכר, הוצאות שכר אלו ימדדו כצריכה ציבורית על אף על פי שרמת השירותים הציבוריים בתקופת הקורונה ירדה. קשה למדוד את התוצר של הסקטור הציבורי בתקופה הזו.
גם ברמה הבינלאומית אין אחידות בשיטת המדידה, בחלק מהמדינות הותאם השינוי בצריכה הציבורית לשינוי בשעות העבודה ובחלק פחות. כפי שניתן לראות בגרף מטה, התכווצות התוצר במחצית הראשונה של השנה היא בעלת מתאם גבוה עם המדידה של השינוי בצריכה הציבורית, ויתכן על כן שהפערים בשיעורי הצמיחה בין המדינות בתקופת הקורונה הם לא כאלו גדולים. הנזקים ארוכי הטווח של סגר מתמשך לא נמדדים רק באובדן התוצר, אלא גם בהשפעות ארוכות טווח כמו פגיעה בפוטנציאל הצמיחה בגלל ירידה באיכות החינוך, או האטה בתכנון והשקעה בתשתיות.
הממשלה הרחיבה את רשת הביטחון לקראת הסגר והשיקה תכנית מענק לשימור עובדים. המענק הוא ביחס לפגיעה במחזור העסקים של החברה. מכל מקום נראה שזה פחות רלוונטי לסגר הנוכחי, המעסיקים כבר הוציאו את העובדים בענפי השירותים לחל"ת, ושיעור האבטלה שעמד על כ-12% בתחילת ספטמבר, צפוי לזנק במחצית השנייה של חודש ספטמבר.
שיעור החיסכון הפרטי של משקי הבית כנראה עלה בתקופת הקורונה. בנק ישראל פרסם עבודת מחקר בנושא "משבר הקורונה ושוק העבודה בישראל". אחד הממצאים שעלו במחקר הוא שהכנסת משקי הבית, בהם לפחות אחד מבני הזוג איבד את מקור פרנסתו, ירדה בממוצע ב-20% ביחס לתקופה טרם הקורונה. בחישוב ההכנסה נלקחו בחשבון גם דמי האבטלה. הירידה בהכנסה היא מתונה בעיקר בגלל שהכנסת המובטלים נמוכה באופן ניכר מהממוצע, ודמי האבטלה פיצו על רוב הפגיעה בשכר. ברוב משקי הבית, ובכלל זה משקי בית בהם אין מועסקים (סדר גודל של 90% להערכתנו) לא איבד אחד מבני הזוג את מקור פרנסתו לחלוטין, ולכל היותר שכרו ירד מעט.
בתקופה זו הממשלה הגדילה תשלומי ההעברה לכלל משקי הבית, ובעיקר לאוכלוסיות מוחלשות. מנגד הצריכה הפרטית ירדה באופן חד בעקבות הסגרים וסגירת השמיים. התוצאה היא עלייה בחיסכון הפרטי במשק. תופעה דומה נצפתה גם בארה"ב, באירופה וביפן.
הסגר הביא לירידה חדה בציפיות לאינפלציה. הציפיות לאינפלציה לטווח של שנתיים ירדו לדוגמא כמעט ב-0.4% במהלך חודש ספטמבר. הסגר בחודשים מרץ-אפריל הביא לירידה בסעיפים כמו הלבשה והנעלה, ריהוט וציוד לבית, אנרגיה (ירידה במחיר הדלק) וכן בסעיף הדיור (בהתחשב בעונתיות). אי-מדידה של סעיפים כמו נסיעות לחו"ל והבראה ונופש תרמה גם כן לירידת האינפלציה. אנו מעריכים כי לסגר הנוכחי עדיין תהיה השפעה ממתנת על המחירים, אך היא תתרכז בסעיף הדיור. יש לזכור שמחירי הנסיעות לחו"ל לא חזרו להימדד מאז הסגר הראשון, ובסעיפים כמו מזון ופירות וירקות צפויה עלייה במחירים. הלמ"ס לא תמדוד כנראה את מחירי הארחה ונופש בחודש אוקטובר, אך זה לא אמור להשפיע באופן מהותי על המדד. תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים עומדת על 0.5%.
בהיעדר תקציב מדינה מאושר לשנת 2020 הממשלה פועלת במתכונת של "קופסאות" תקציביות שמאושרות אד הוק בממשלה. הימשכות המשבר צפויה להחריף את הפגיעה בהכנסות המדינה ממסים. הגירעון התקציבי צפוי על פי ההערכות להגיע ל- 13%-15% מהתוצר השנה, והחוב הממשלתי יתקרב ל-80% מהתוצר. האוצר צפוי להגביר את קצב גיוסי החוב בחודשים הקרובים. בהנחה שהקורונה תהיה עמנו גם בשנה הבאה, ככל הנראה הגירעון תקציבי יהיה בסדרי גודל דומים גם ב-2021. האוצר מצליח בינתיים לממן את הגירעון בריביות נמוכות מאוד – זה מושפע מהסיטואציה העולמית, בה אין יותר מדי אלטרנטיבות, ובעיקר מעלייה בחיסכון הפרטי שקולטת את היצעי האג"ח האלו.
הבנקים המרכזיים בעולם מחפשים כלי הרחבה שאינם הפחתות ריבית. לאחר שהפד הודיע על יעד אינפלציה ממוצע, שזה די מבטיח ריבית אפסית לאורך שנים, ה-ECB מגלה עתה גם דאגה מהתמתנות האינפלציה, ומההשפעות של התחזקות האירו בתקופת הקורונה. לא ניתן להתעלם מזה שהבנקים המרכזיים מוטרדים אולי מהאינפלציה הנמוכה, אך פועלים גם משיקולים של שמירה על שער-חליפין תחרותי. בנק ישראל הוא חלק מהמשחק הזה, ועד כה המדיניות בישראל דומה יותר לזו של הפד, כלומר הימנעות מריביות שליליות, והתבססות על הרחבה כמותית. אנו מעריכים כי במסגרת מדיניות זו יורחבו רכישות האג"ח של בנק ישראל וימשכו גם בשנה הבאה. אנו לא חושבים שבנק ישראל יאמץ מדיניות של יעד אינפלציה ממוצע כמו בארה"ב, לפחות לא באופן רשמי, אך די ברור לשווקים שבפועל המדיניות תהיה דומה, והריבית לא תועלה פה תקופה ארוכה.
גלובלי
הפעילות הכלכלית העולמית רשמה שיפור ניכר במהלך הרבעון השלישי של השנה, אך התמונה כנראה עומדת בפני שינוי בפתיחת הרבעון הרביעי. העלייה במספר מקרי ההדבקה וחזרת המגבלות על תנועה ואף סגרים בחלק מהמדינות צפויים להעיב על נתוני הפעילות כבר החודש. מדינות אירופאיות רבות, בהן גם גרמניה ובריטניה, הרחיבו את ההגבלות על התקהלויות, במאבק נגד התפשטות נגיף הקורונה. השווקים הפיננסיים הקדימו את ההתפתחויות וירדו בשיעור ניכר כבר במהלך ספטמבר.
חודש ספטמבר שבר את רצף העליות במדדי המניות, בעיקר בארה"ב, בחמשת החודשים האחרונים ובסיכומו רשמו שוקי המניות בעולם ירידות שערים. מדד ה-S&P500 ירד בחודש ספטמבר ב-4.0%, ומדד הנאסד"ק ירד ב-5.2%. עיקר הירידה במדדים הייתה בהשפעת מחירי המניות של החברות הגדולות בתחומי הטכנולוגיה. גם מדדי המניות באירופה תיקנו בחודש האחרון, כאשר הדאקס בגרמניה ירד 1.4% והמדדים באיטליה וספרד ירדו בשיעורים מעט מעל ל-3%. מחיר הזהב ירד החודש ב-3.5% ומחיר הכסף ירד ב-12%.
לקראת בחירות בארה"ב בתחילת נובמבר. ההבדלים בין המועמדים לנשיאות בארה"ב מחדדים את אי-הוודאות לגבי היום שאחרי הבחירות. קיים חשש שבנסיבות הקורונה הנוכחיות ייווצרו קשיים מסוימים בתהליך ההצבעה ע"י הציבור, מה שהביא את הנשיא טראמפ להודיע שהוא לא מוכן להתחייב שיקבל כל תוצאה שתתפרסם לאחר ספירת הקולות – סיטואציה שהיא אולי הגרועה ביותר מבחינת השווקים, כי אין תמימות דעים איזו מפלגה טובה יותר לשווקים הפיננסיים. בתחום המדיניות הכלכלית, אין עדיין הכרעה לגבי חבילת סיוע נוספת בארה"ב, אם כי שתי המפלגות הגדולות סיכמו על אישור תקציבי להמשך פעילות הממשל עד לאמצע דצמבר.
ארה"ב: נתוני מקרו חיוביים ועלייה חדה באמון הצרכנים, אך העלייה בהדבקות עשויה לעצור את המגמה החיובית. מדד אמון הצרכנים של הקונפרנס בורד עלה החודש בחדות, הרבה מעבר לציפיות האנליסטים- עלייה של 15.5 נקודות ביחס לחודש הקודם. עלייה חדה נרשמה החודש הן בתפיסת המצב הנוכחי והן בתפיסת המצב העתידי. הירידה בשיעור האבטלה ושיפור במצב העסקים היו בין הגורמים לעלייה החדה במדד. האומדן הראשון לספטמבר של מדד מנהלי הרכש לתעשייה, של חברת IHS Markit, הצביע על עלייה לרמה של 53.5 נקודות, הרמה החודשית הגבוהה מינואר 2019. המדד לענפי השירותים ירד מעט החודש אך הוא עדיין מצביע על התרחבות.
ארה"ב: המומנטום החיובי בשוק הדיור נמשך. מכירות בתים חדשים המשיכו את מגמת העלייה של החודשים הקודמים ועלו בחודש אוגוסט ב-4.8% לעומת החודש הקודם. גם מכירות בתים קיימים עלו באוגוסט ב-2.4%. מחירי הבתים, על פי מדד קייס שילר ל-20 הערים הגדולות עלו ב-0.6% בסקר האחרון וב-12 החודשים האחרונים הם עלו ב-3.95%. ההערכות הן שקיים מצב של עודפי ביקוש בשוק, בין היתר על רקע ריבית המשכנתאות הנמוכה, מה שהביא בין היתר לעליה של 6.8% במספר הבקשות החדשות למשכנתאות באוגוסט.
גוש האירו: עלייה בהדבקות כבר מביאה לנסיגה בפעילות הכלכלית. מדד מנהלי הרכש למגזר השירותים בגוש האירו ירד לרמה של 47.6 נקודות ושב להצביע על התכווצות בפעילות. נשיאת הבנק המרכזי האירופי, קריסטין לגארד, הודיעה שבדומה לפד האמריקני, ה-ECB התחיל לבצע הערכה מחודשת של משטר יעד האינפלציה. עד כה, יעד האינפלציה בגוש האירו עומד על שיעור שלא יעלה על 2% לשנה. בינתיים, על פי לגארד הבנק המרכזי ימשיך לתמוך בפעילות ובתעסוקה, ויפעל למניעת מצב של ירידה מתמשכת ברמת המחירים (דפלציה).
בריטניה. סבב המשא ומתן האחרון בין בריטניה לאיחוד האירופי על הסכמי הסחר בניהן החל ב-29 בספטמבר בבריסל. אם המשא ומתן יביא לפריצת דרך, העסקה עשויה להיות מוכנה לפסגה של מנהיגי האיחוד האירופי שתוכננה ל-15 באוקטובר. ההערכות הן שאת מירב הוויתורים תצטרך לעשות בריטניה. באיחוד האירופי, סימנו את סוף אוקטובר כ"מועד אחרון" שיעניק למדינות החברות באיחוד האירופי ולפרלמנט האירופי מספיק זמן כדי לחתום על הסכם. תקופת המעבר שלאחר החתימה על הסכם הברקזיט בינואר השנה, צפויה לפוג ב-31 לדצמבר 2020. לאחריה, בריטניה צפויה לעזוב את השוק האירופי המשותף ואת איחוד המכסים.
ברקע המשבר מול האיחוד האירופי בריטניה מתמודדת עם התפשטות מחודשת של וירוס הקורונה, כאשר מסתמן שההגבלות שננקטו עד כה אינם מספיקות למיגור ההדבקות וייתכן שבריטניה בדרך לסגר שני. השפעות משבר וירוס הקורונה על כלכלת בריטניה הן בין הקשות ביותר על כלכלה מפותחת, וההשלכות של עזיבה ללא הסכם ברקע וירוס הקורונה עשויות להיות הרסניות עבור הכלכלה הבריטית.
סין: לקראת הכללת אג"ח הממשלתיות במדד האג"ח הגלובלי, WGBI, של FTSE Russell. שינוי זה צפוי להתרחש באוגוסט 2021, כאשר האישור הסופי מתוכנן למרץ 2021. קיים עניין רב בקרב משקיעי אג"ח גלובליים באפיק זה של השקעה בסין. סביר להניח ששינוי כזה יתמוך בגידול בזרמי ההשקעות הזרות בסין, וזה, כשלעצמו, יתמוך בהתחזקות המטבע הסיני. הבנק המרכזי מתכנן להפעיל סדרה של הקלות לגבי תהליכי פתיחת חשבונות בבנקים מקומיים ע"י משקיעי חוץ והמרות מטבע על ידם.
טורקיה מעלה ריבית בניסיון לבלום את הפיחות. הבנק המרכזי בטורקיה העלה במפתיע את הריבית משיעור של 8.25% ל-10.25%, זו העלאת הריבית הראשונה מאז המשבר של 2018. מתחילת השנה נרשמה ירידה חדה ביתרות המט"ח של טורקיה והלירה הטורקית איבדה כ-30% מערכה מול הדולר.
