עומר רגב
05/10/2020
עיקרים
• על פי סקר כוח האדם, נכון לחודש אוגוסט היו כ-406 אלף מובטלים (לפי הגדרה רחבה הכוללת עובדים שנעדרו מעבודתם בעקבות הקורונה) ושיעור האבטלה (הרחב) עמד על 9.8%; בהשוואה לכ-130 אלף מובטלים לפני המשבר ושיעור אבטלה של 3.2%. יש לקחת בחשבון ששיעור האבטלה בחודשי הקיץ בדרך כלל מעט גבוה יותר (בממוצע ב-0.3 נקודות אחוז) משאר חודשי השנה ועל כן סביר שללא השפעת העונתיות שיעור האבטלה בחודש אוגוסט היה מעט נמוך יותר.
בנוסף, כ-62 אלף עובדים פוטרו מעבודתם או שמקום עבודתם נסגר מתחילת המשבר ואינם מחפשים עבודה (במקביל אליהם נוספו כ-50 אלף מועסקים אחרים); וכ-18 אלף נוספים שהפסיקו לעבוד בגלל סיבות אחרות או לא עבדו בעבר, מעוניינים לעבוד עכשיו ולא חיפשו עבודה בחודש אחרון בגלל קורונה (ועל כן אינם נחשבים כמובטלים לפי הגדרת הלמ"ס).
• ביחס לתקופה שלפני המשבר חלה ירידה של כ-5 נקודות אחוז בשיעור התעסוקה של גילאי 15+ שמשמעותה ירידה של כ-320 אלף מועסקים. 15% מהם (כ-50 אלף) בשל ירידה בהשתתפות בכוח העבודה. שני שליש מהירידה בתעסוקה מקורו בירידה בגילאי העבודה העיקריים (64-25), בקרבם מספר המועסקים ירד בכ-210 אלף ביחס לתקופה שלפני המשבר (כ-14% מהם בגלל ירידה בהשתתפות).
• בניתוח הקודם שנעשה באגף על מאפייני המובטלים בחודש יוני , הראנו שהמובטלים מתאפיינים בשכר נמוך משמעותית ביחס למועסקים – כך גם בחודש אוגוסט. התובנה שעולה מהניתוח הנוכחי היא שפערי השכר בין הנמצאים בחל"ת והמועסקים נובעים ברובם מפערים בהיקפי המשרה. השכר החודשי הממוצע בשנת 2018 של המובטלים בחודש אוגוסט עמד על כ-8,800 ₪ בהשוואה לכ-12,900 ₪ בקרב מי שהיה מועסק בחודש זה (פער של 32%). המתייאשים משוק העבודה בעקבות המשבר מתאפיינים בשכר נמוך במיוחד - שכרם הממוצע בשנת 2018 עמד על 6,550 ₪ בלבד (כמחצית משכרם של המועסקים בחודש אוגוסט). הנמצאים בחל"ת מתאפיינים בהיקפי משרה (שעות עבודה שבועיות) הנמוכים בממוצע בכ-19% מאלו המועסקים, כך ש-70% מפערי השכר החודשיים בינם ובין המועסקים נובעים מהפערים בהיקף המשרה.
• כתוצאה מכך, סך הירידה בשעות העבודה במשק הייתה פחותה מהירידה בתעסוקה באופן משמעותי. בעוד שמספר המועסקים ירד ב-6% באוגוסט בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, סך שעות העבודה ירד ב-2% בלבד.
• שוק העבודה ממשיך להתאפיין במיעוט משרות פנויות ובריבוי מחפשי עבודה. בחודש אוגוסט היו כ-8.3 מובטלים על כל משרה פנויה במשק – פי 5.7 מאשר היחס בתקופה שלפני המשבר, זאת כשבכל הענפים חלה עליה משמעותית ביחס המובטלים למשרות פנויות. ממצא זה ממחיש שעיקר הבעיה בשוק העבודה נעוצה בשלב זה בביקוש נמוך של הפירמות לעובדים. אנו מוצאים כעת שבהתאם לכך, חלה עליה בחודשים יולי-אוגוסט במשך הזמן הממוצע שבו הבלתי מועסקים חיפשו עבודה, למרות המשך זרם המפוטרים; ושיעור גבוה יחסית של אנשים שאינם בכוח העבודה אך מעוניינים לעבוד מדווחים שאינם מחפשים עבודה בשל מחסור בעבודה מתאימה (20% בחודש אוגוסט לעומת 8% בלבד ערב המשבר).
• כשליש מהמתייאשים שאינם בכוח העבודה, בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה בתקופת המשבר, מעוניינים לחזור לעבוד. רבע מהם (מהמעוניינים לעבוד) ציינו שאינם מחפשים עבודה בשלב זה בגלל מחסור בעבודה מתאימה, שליש בגלל הקורונה והיתר מסיבות אחרות. המתייאשים מגיעים מענפים רבים והם מתאפיינים באחוז נמוך של הורים לילדים, ייצוג יתר לאוכלוסייה הערבית, ובשכר נמוך יחסית.
• מרבית העובדים שיצאו לחל"ת בשיא המשבר חזרו לעבוד בחודשים לאחר מכן. עם זאת, 17% בלבד מהנמצאים בחל"ת בחודש אוגוסט, שרבים מהם אינם עובדים משלביו המוקדמים של המשבר, דיווחו שהם חושבים שיחזרו לאותו מעסיק - ירידה של 20 נקודות אחוז בהשוואה לחודש מאי. ממצא זה מחזק את האפשרות להיווצרותה של אבטלה ממושכת.
• בדומה לממצאים מחודש יוני, מרבית המובטלים (כולל אלו הנמצאים בחל"ת) הינם גברים (53%), מבוגרים מעל גיל 35 (53%), ובעלי משפחות (60% נשואים או גרושים ול-49% יש ילדים עד גיל 17). עם זאת בחודש אוגוסט חלה ירידה של 3 נקודות אחוז בשיעורם של המובטלים בעלי תואר אקדמי לעומת חודש יוני ועלייה קלה בשיעורם של בעלי תעודת בגרות או תעודה על תיכונית. הדבר מצביע על האתגר של בעלי ההשכלה שאינה אקדמית להישאר בתקופה זאת בשוק העבודה. כמו כן, בהשוואה לחודש יוני חלה ירידה בולטת במספר המובטלים בחודש אוגוסט בענפי המסחר; השירותים המקצועיים; החינוך; ושירותי התחבורה. מנגד, חלה החמרה במספר המובטלים בענף השירותים האחרים; שירותי הבריאות; החקלאות; והשירותים הפיננסיים והביטוח.
• הירידה בשיעור התעסוקה והעלייה בשיעור האבטלה מעט יותר בולטים בקרב המגזר החרדי ובעיקר בקרב נשים ערביות. משכך, חלה ירידה קלה בחלקם בתעסוקה. בעוד ששיעור האבטלה הממוצע עמד בחודש אוגוסט על 9.8%, שיעור האבטלה של הנשים הערביות עמד על 10.6%, של הנשים החרדיות על 13.1%, ושל הגברים החרדים על 14.4%.
לסקירה המלאה: https://bit.ly/3d097vz
• על פי סקר כוח האדם, נכון לחודש אוגוסט היו כ-406 אלף מובטלים (לפי הגדרה רחבה הכוללת עובדים שנעדרו מעבודתם בעקבות הקורונה) ושיעור האבטלה (הרחב) עמד על 9.8%; בהשוואה לכ-130 אלף מובטלים לפני המשבר ושיעור אבטלה של 3.2%. יש לקחת בחשבון ששיעור האבטלה בחודשי הקיץ בדרך כלל מעט גבוה יותר (בממוצע ב-0.3 נקודות אחוז) משאר חודשי השנה ועל כן סביר שללא השפעת העונתיות שיעור האבטלה בחודש אוגוסט היה מעט נמוך יותר.
בנוסף, כ-62 אלף עובדים פוטרו מעבודתם או שמקום עבודתם נסגר מתחילת המשבר ואינם מחפשים עבודה (במקביל אליהם נוספו כ-50 אלף מועסקים אחרים); וכ-18 אלף נוספים שהפסיקו לעבוד בגלל סיבות אחרות או לא עבדו בעבר, מעוניינים לעבוד עכשיו ולא חיפשו עבודה בחודש אחרון בגלל קורונה (ועל כן אינם נחשבים כמובטלים לפי הגדרת הלמ"ס).
• ביחס לתקופה שלפני המשבר חלה ירידה של כ-5 נקודות אחוז בשיעור התעסוקה של גילאי 15+ שמשמעותה ירידה של כ-320 אלף מועסקים. 15% מהם (כ-50 אלף) בשל ירידה בהשתתפות בכוח העבודה. שני שליש מהירידה בתעסוקה מקורו בירידה בגילאי העבודה העיקריים (64-25), בקרבם מספר המועסקים ירד בכ-210 אלף ביחס לתקופה שלפני המשבר (כ-14% מהם בגלל ירידה בהשתתפות).
• בניתוח הקודם שנעשה באגף על מאפייני המובטלים בחודש יוני , הראנו שהמובטלים מתאפיינים בשכר נמוך משמעותית ביחס למועסקים – כך גם בחודש אוגוסט. התובנה שעולה מהניתוח הנוכחי היא שפערי השכר בין הנמצאים בחל"ת והמועסקים נובעים ברובם מפערים בהיקפי המשרה. השכר החודשי הממוצע בשנת 2018 של המובטלים בחודש אוגוסט עמד על כ-8,800 ₪ בהשוואה לכ-12,900 ₪ בקרב מי שהיה מועסק בחודש זה (פער של 32%). המתייאשים משוק העבודה בעקבות המשבר מתאפיינים בשכר נמוך במיוחד - שכרם הממוצע בשנת 2018 עמד על 6,550 ₪ בלבד (כמחצית משכרם של המועסקים בחודש אוגוסט). הנמצאים בחל"ת מתאפיינים בהיקפי משרה (שעות עבודה שבועיות) הנמוכים בממוצע בכ-19% מאלו המועסקים, כך ש-70% מפערי השכר החודשיים בינם ובין המועסקים נובעים מהפערים בהיקף המשרה.
• כתוצאה מכך, סך הירידה בשעות העבודה במשק הייתה פחותה מהירידה בתעסוקה באופן משמעותי. בעוד שמספר המועסקים ירד ב-6% באוגוסט בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, סך שעות העבודה ירד ב-2% בלבד.
• שוק העבודה ממשיך להתאפיין במיעוט משרות פנויות ובריבוי מחפשי עבודה. בחודש אוגוסט היו כ-8.3 מובטלים על כל משרה פנויה במשק – פי 5.7 מאשר היחס בתקופה שלפני המשבר, זאת כשבכל הענפים חלה עליה משמעותית ביחס המובטלים למשרות פנויות. ממצא זה ממחיש שעיקר הבעיה בשוק העבודה נעוצה בשלב זה בביקוש נמוך של הפירמות לעובדים. אנו מוצאים כעת שבהתאם לכך, חלה עליה בחודשים יולי-אוגוסט במשך הזמן הממוצע שבו הבלתי מועסקים חיפשו עבודה, למרות המשך זרם המפוטרים; ושיעור גבוה יחסית של אנשים שאינם בכוח העבודה אך מעוניינים לעבוד מדווחים שאינם מחפשים עבודה בשל מחסור בעבודה מתאימה (20% בחודש אוגוסט לעומת 8% בלבד ערב המשבר).
• כשליש מהמתייאשים שאינם בכוח העבודה, בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה בתקופת המשבר, מעוניינים לחזור לעבוד. רבע מהם (מהמעוניינים לעבוד) ציינו שאינם מחפשים עבודה בשלב זה בגלל מחסור בעבודה מתאימה, שליש בגלל הקורונה והיתר מסיבות אחרות. המתייאשים מגיעים מענפים רבים והם מתאפיינים באחוז נמוך של הורים לילדים, ייצוג יתר לאוכלוסייה הערבית, ובשכר נמוך יחסית.
• מרבית העובדים שיצאו לחל"ת בשיא המשבר חזרו לעבוד בחודשים לאחר מכן. עם זאת, 17% בלבד מהנמצאים בחל"ת בחודש אוגוסט, שרבים מהם אינם עובדים משלביו המוקדמים של המשבר, דיווחו שהם חושבים שיחזרו לאותו מעסיק - ירידה של 20 נקודות אחוז בהשוואה לחודש מאי. ממצא זה מחזק את האפשרות להיווצרותה של אבטלה ממושכת.
• בדומה לממצאים מחודש יוני, מרבית המובטלים (כולל אלו הנמצאים בחל"ת) הינם גברים (53%), מבוגרים מעל גיל 35 (53%), ובעלי משפחות (60% נשואים או גרושים ול-49% יש ילדים עד גיל 17). עם זאת בחודש אוגוסט חלה ירידה של 3 נקודות אחוז בשיעורם של המובטלים בעלי תואר אקדמי לעומת חודש יוני ועלייה קלה בשיעורם של בעלי תעודת בגרות או תעודה על תיכונית. הדבר מצביע על האתגר של בעלי ההשכלה שאינה אקדמית להישאר בתקופה זאת בשוק העבודה. כמו כן, בהשוואה לחודש יוני חלה ירידה בולטת במספר המובטלים בחודש אוגוסט בענפי המסחר; השירותים המקצועיים; החינוך; ושירותי התחבורה. מנגד, חלה החמרה במספר המובטלים בענף השירותים האחרים; שירותי הבריאות; החקלאות; והשירותים הפיננסיים והביטוח.
• הירידה בשיעור התעסוקה והעלייה בשיעור האבטלה מעט יותר בולטים בקרב המגזר החרדי ובעיקר בקרב נשים ערביות. משכך, חלה ירידה קלה בחלקם בתעסוקה. בעוד ששיעור האבטלה הממוצע עמד בחודש אוגוסט על 9.8%, שיעור האבטלה של הנשים הערביות עמד על 10.6%, של הנשים החרדיות על 13.1%, ושל הגברים החרדים על 14.4%.
לסקירה המלאה: https://bit.ly/3d097vz
