ד`ר גיל בפמן
דר גיל בפמן דודי רזניק
05/10/2020
ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג הריביות של לאומי שוקי הון, מעריכים בסקירתם השבועית כי "בארה"ב ובעולם כולו יעקבו בימים הקרובים אחר הדיווחים על מצבו הרפואי של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שחלה בקורונה.
מבחינת ההשפעה על השווקים הפיננסיים, נראה שמחלתו של טראמפ היא ההתפתחות העשויה להגדיל מאוד את מידת התנודתיות. כתבנו בימים האחרונים על עליית מידת התנודתיות הצפויה בשווקים, המתומחרת בחוזים של הרבעון האחרון של 2020 בעסקאות נגזרים שונות, זאת לנוכח הקשיים הלוגיסטיים הצפויים סביב ספירת הקולות במערכת הבחירות הנוכחית ואפשרות לטענות לגבי מידת הכשרות של ההצבעה הנרחבת בדואר. לכך יש להוסיף עתה את מרחב האפשריות, ממחלה קלה ועד לתרחישים חמורים יותר, שיכולים להוביל לדחייה של מועד הבחירות ו/או להחלפת זהותו של המועמד לבחירות וסגנו".
בפמן ורזניק מצייני כי "בתקווה שהנשיא טראמפ יחלים במהרה, יתכן שמהמצב הקשה הנוכחי עוד אולי יצא משהו טוב. בפרט, יתכן שהנשיא ויאמץ גישה פחות פשרנית לנושא המאבק בקורונה, זאת תוך כדי הגברת ההשקעות בתרופות למחלה, חיסונים יעילים ומערכות בדיקה מידיות לגילוי נשאים. זה יזכיר את השינוי שחל בגישתו של ראש ממשלת בריטניה, מר ג'ונסון, לאחר שחלה והחלים, והפך להרבה יותר מחמיר בהתמודדות עם המחלה בבריטניה. במקרה כזה, של השתלטות מהירה יותר על התחלואה, עם מדיניות בלתי מתפשרת בנושא מסכות וריחוק חברתי, לצד השקעות גדולות בחיסונים ובתרופות, הסיכוי של כלכלת ארה"ב וכלכלת העולם להתחיל לחזור לנורמליות כלשהי תקרין מידה רבה של אופטימיות בנושאים כלכליים ויתכן שתשקף בצורה משמעותית בשווקים הפיננסיים".
בפמן ורזניק מתייחסים גם להשפעת התמשכות הסגר על המדיניות המוניטרית של בנק ישראל ועל שוק האג"ח: "הכניסה לסגר כללי נוסף שצפוי להימשך, ככל הנראה, תקופה לא קצרה, מעלה חשש לירידה נוספת בתוצר ברבעון הרביעי של השנה תוך המשך העלייה באבטלה ובגירעון הממשלתי. על רקע זה המשיכו החלקים הארוכים של העקומים במגמה של עליית תשואות, כביטוי לעליית פרמיית הסיכון של השוק המקומי. הסגר הארוך הצפוי מחזיר שוב את ציפייה למהלכים מוניטאריים מרחיבים נוספים של בנק ישראל, ייתכן אף בהודעת הריבית הקרובה לקראת סוף החודש. נראה שבנק ישראל עשוי להכריז על הרחבת תכניות הרכישה שהוא מבצע לצד שימוש בכלי אשראי נוספים, וכן לא ניתן לפסול עוד הורדת ריבית לרמת האפס, למרות חוסר האפקטיביות של מהלך זה.
ירידת התשואות השקליות הקצרות הלא צמודות, השבוע, נותנות ביטוי לכך. המשך המגבלות ההדוקות על המשק ובמיוחד בתסריט בו הן נמשכות תקופה ארוכה צפויה להביא לעלייה נוספת בתלילות העקום היכולה לנבוע מירידה קלה נוספת בתשואות הקצרות לצד זחילת התשואות הארוכות כלפי מעלה. עם זאת העלייה בתשואות נראית כמוגבלת על רקע המעורבות המשמעותית של בנק ישראל במסחר בשוק האג"ח הממשלתי". ככלל, המשך העלייה מתחלואה בקורונה בישראל והעובדה כי המשק נכנס לסגר כללי נוסף שאורכו לא ברור כרגע אם כי, ככל הנראה, הוא יהיה בסדר גודל של יותר משהיה צפוי עד כה צפויים להכביד על ביצועי שוק האג"ח הממשלתי המקומי ובעיקר בכל הקשור לחלקים הארוכים של העקומים.
נראה שבשבועות הקרובים מגמה זו צפויה להימשך ולכן הסיכון בהשקעה בחלקים הארוכים של העקומים ממשיך להיות גבוה יחסית ולכן מומלץ להימנע מהשקעה לטווח ארוך הן בעקום השקלי הלא צמוד והן בצמודי המדד. ככלל, אין אנו מוציאים אטרקטיביות בהשקעה בשוק האג"ח הממשלתי בעת הזו".
ביחס לאג"ח הקונצרני מציינים בפמן ורזניק כי "למרות שהעלייה החדה ברמת התחלואה בישראל נמשכת ושוברת שיאים חדשים מדי יום כמעט. נראה שמחירי המניות בישראל, שירדו משמעותית ביחס לעולם במהלך החודשים האחרונים, מגלמים את מרבית ההתפתחויות השליליות. על רקע זה נראה כי גם באפיק הקונצרני כרגע המסחר די רגוע ועל רקע העלייה בגרעון הממשלתי נראה כי הציבור נוטה להעדיף כרגע השקעה באפיק הקונצרני.
נראה שחברות רבות ינסו לשוב ולגייס לאחר חופשות החגים אך זאת כמובן בכפוף לתנאי השוק לאור מצב הסגרים וההגבלות. למרות זאת אנו לא רואים כרגע אטרקטיביות מיוחדת בהשקעה בשוק הקונצרני ברמת המרווחים הנוכחית. נראה כי עלייה בתיאבון הסיכון צריכה להיות מתורגמת לעלייה החשיפה לאפיק המנייתי בישראל ולאו דווקא להגדלת החשיפה לאפיק הקונצרני. החשיפה לאג"ח קונצרני מומלצת רק לחברות מדירוגים גבוהים-בינוניים ולחברות העומדות בקריטריון הרכישה של בנק ישראל".
מבחינת ההשפעה על השווקים הפיננסיים, נראה שמחלתו של טראמפ היא ההתפתחות העשויה להגדיל מאוד את מידת התנודתיות. כתבנו בימים האחרונים על עליית מידת התנודתיות הצפויה בשווקים, המתומחרת בחוזים של הרבעון האחרון של 2020 בעסקאות נגזרים שונות, זאת לנוכח הקשיים הלוגיסטיים הצפויים סביב ספירת הקולות במערכת הבחירות הנוכחית ואפשרות לטענות לגבי מידת הכשרות של ההצבעה הנרחבת בדואר. לכך יש להוסיף עתה את מרחב האפשריות, ממחלה קלה ועד לתרחישים חמורים יותר, שיכולים להוביל לדחייה של מועד הבחירות ו/או להחלפת זהותו של המועמד לבחירות וסגנו".
בפמן ורזניק מצייני כי "בתקווה שהנשיא טראמפ יחלים במהרה, יתכן שמהמצב הקשה הנוכחי עוד אולי יצא משהו טוב. בפרט, יתכן שהנשיא ויאמץ גישה פחות פשרנית לנושא המאבק בקורונה, זאת תוך כדי הגברת ההשקעות בתרופות למחלה, חיסונים יעילים ומערכות בדיקה מידיות לגילוי נשאים. זה יזכיר את השינוי שחל בגישתו של ראש ממשלת בריטניה, מר ג'ונסון, לאחר שחלה והחלים, והפך להרבה יותר מחמיר בהתמודדות עם המחלה בבריטניה. במקרה כזה, של השתלטות מהירה יותר על התחלואה, עם מדיניות בלתי מתפשרת בנושא מסכות וריחוק חברתי, לצד השקעות גדולות בחיסונים ובתרופות, הסיכוי של כלכלת ארה"ב וכלכלת העולם להתחיל לחזור לנורמליות כלשהי תקרין מידה רבה של אופטימיות בנושאים כלכליים ויתכן שתשקף בצורה משמעותית בשווקים הפיננסיים".
בפמן ורזניק מתייחסים גם להשפעת התמשכות הסגר על המדיניות המוניטרית של בנק ישראל ועל שוק האג"ח: "הכניסה לסגר כללי נוסף שצפוי להימשך, ככל הנראה, תקופה לא קצרה, מעלה חשש לירידה נוספת בתוצר ברבעון הרביעי של השנה תוך המשך העלייה באבטלה ובגירעון הממשלתי. על רקע זה המשיכו החלקים הארוכים של העקומים במגמה של עליית תשואות, כביטוי לעליית פרמיית הסיכון של השוק המקומי. הסגר הארוך הצפוי מחזיר שוב את ציפייה למהלכים מוניטאריים מרחיבים נוספים של בנק ישראל, ייתכן אף בהודעת הריבית הקרובה לקראת סוף החודש. נראה שבנק ישראל עשוי להכריז על הרחבת תכניות הרכישה שהוא מבצע לצד שימוש בכלי אשראי נוספים, וכן לא ניתן לפסול עוד הורדת ריבית לרמת האפס, למרות חוסר האפקטיביות של מהלך זה.
ירידת התשואות השקליות הקצרות הלא צמודות, השבוע, נותנות ביטוי לכך. המשך המגבלות ההדוקות על המשק ובמיוחד בתסריט בו הן נמשכות תקופה ארוכה צפויה להביא לעלייה נוספת בתלילות העקום היכולה לנבוע מירידה קלה נוספת בתשואות הקצרות לצד זחילת התשואות הארוכות כלפי מעלה. עם זאת העלייה בתשואות נראית כמוגבלת על רקע המעורבות המשמעותית של בנק ישראל במסחר בשוק האג"ח הממשלתי". ככלל, המשך העלייה מתחלואה בקורונה בישראל והעובדה כי המשק נכנס לסגר כללי נוסף שאורכו לא ברור כרגע אם כי, ככל הנראה, הוא יהיה בסדר גודל של יותר משהיה צפוי עד כה צפויים להכביד על ביצועי שוק האג"ח הממשלתי המקומי ובעיקר בכל הקשור לחלקים הארוכים של העקומים.
נראה שבשבועות הקרובים מגמה זו צפויה להימשך ולכן הסיכון בהשקעה בחלקים הארוכים של העקומים ממשיך להיות גבוה יחסית ולכן מומלץ להימנע מהשקעה לטווח ארוך הן בעקום השקלי הלא צמוד והן בצמודי המדד. ככלל, אין אנו מוציאים אטרקטיביות בהשקעה בשוק האג"ח הממשלתי בעת הזו".
ביחס לאג"ח הקונצרני מציינים בפמן ורזניק כי "למרות שהעלייה החדה ברמת התחלואה בישראל נמשכת ושוברת שיאים חדשים מדי יום כמעט. נראה שמחירי המניות בישראל, שירדו משמעותית ביחס לעולם במהלך החודשים האחרונים, מגלמים את מרבית ההתפתחויות השליליות. על רקע זה נראה כי גם באפיק הקונצרני כרגע המסחר די רגוע ועל רקע העלייה בגרעון הממשלתי נראה כי הציבור נוטה להעדיף כרגע השקעה באפיק הקונצרני.
נראה שחברות רבות ינסו לשוב ולגייס לאחר חופשות החגים אך זאת כמובן בכפוף לתנאי השוק לאור מצב הסגרים וההגבלות. למרות זאת אנו לא רואים כרגע אטרקטיביות מיוחדת בהשקעה בשוק הקונצרני ברמת המרווחים הנוכחית. נראה כי עלייה בתיאבון הסיכון צריכה להיות מתורגמת לעלייה החשיפה לאפיק המנייתי בישראל ולאו דווקא להגדלת החשיפה לאפיק הקונצרני. החשיפה לאג"ח קונצרני מומלצת רק לחברות מדירוגים גבוהים-בינוניים ולחברות העומדות בקריטריון הרכישה של בנק ישראל".
