בנייה מאופסת אנרגיה | בניית בתים פרטיים תהיה מאופסת אנרגיה עד 2030

בנייה מאופסת אנרגיה - Nearly (Net) Zero Energy Building - משרד האנרגיה מקדם: בניית בתים פרטיים, מבני מגורים בני 3-5 קומות ומבני ציבור, חינוך וממשל, תהיה מאופסת אנרגיה עד 2030

 

 
צילום פאנדרצילום פאנדר
 

עומר רגב
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
18/10/2020



שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ: "משרד האנרגיה בהובלתי מקדם יעדים שאפתניים לייצור אנרגיה מתחדשת בישראל. היעד החדש נקבע ל-30% עד שנת 2030, כאשר צעד משמעותי בהשגת היעד הינו המתווה האסטרטגי לקידום בנייה מאופסת אנרגיה בישראל. מדובר ביישור קו עם מדינות מובילות בעולם, אשר מקדמות תכנון ובנייה של מבנים שמייצרים את סך האנרגיה שהם צורכים ממקורות מתחדשים. המשמעות הסביבתית היא צמצום צריכת האנרגיה במלאי המבנים החדש והגברת ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים לצורך ניצול מקסימאלי של פוטנציאל השטח הבנוי. נמשיך להוביל את הנושא במרץ, עד שכל מבנה חדש שיוקם בישראל יתוכנן כמבנה מאופס באנרגיה". 

משרד האנרגיה, בשיתוף המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, מפרסם היום את המתווה לקידום בנייה מאופסת אנרגיה במשק הישראלי

על פי מפת היעדים המופיעה במתווה, החל משנת 2030, 100% ממבני המגורים החדשים בבנייה רוויה של 3-5 קומות יהיו מאופסי אנרגיה, כמו גם בנייה של מבני ציבור ומבני חינוך חדשים. על פי יעד נוסף, כבר החל משנת 2025, כל מבנה חדש צמוד קרקע יהיה גם הוא מאופס אנרגיה. עוד לפי היעדים שבמתווה, החל משנת 2035, כל מבני המסחר החדשים בישראל יהיו מאופסי אנרגיה. הראשונים שיעברו לבנייה מאופסת אנרגיה יהיו מבני ממשלה בבעלות מינהל הדיור הממשלתי, והחל משנת 2025, כל מבנה חדש שייבנה על ידי מינהל הדיור הממשלתי יחויב להיות מאופס אנרגיה. יעדים אלה צפויים להיות מאומצים במסגרת צוות ערים ומבנים בתהליך האסטרטגי "כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת 2050".  

צריכת האנרגיה השנתית במבנים מאופסי אנרגיה, זהה או קרובה ליכולת המבנים לייצר בעצמם אנרגיה מתחדשת לשימושם. המתווה, שהוכן בהמשך להחלטת הממשלה 3269 (אישור התכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית) כולל סקירה של יעדים וכלי מדיניות לקידום הנושא במדינות מובילות בעולם, וכן והמלצות לקביעת יעדים לבנייה מאופסת אנרגיה בישראל. העבודה על המתווה נערכה בשיתוף גורמים מקצועיים במינהל התכנון, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבינוי והשיכון ובהתייעצות משרדי ממשלה נוספים, אדריכלים, מתכננים ובעלי עניין נוספים.
בנייה מאופסת אנרגיה היא צעד חשוב ומשמעותי להשגת היעדים של צמצום צריכת האנרגיה במשק הישראלי, המתבטאת בפרק של בנייה מאופסת אנרגיה בתוכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה, שיפרסם המשרד בחודשים הקרובים.  עלפי חישוב שנערך עבור תוכנית זו, התרומה של הבנייה מאופסת האנרגיה מוערכת בכ-6% מסך ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2030.  

חשוב לציין כי בעולם, לצד קביעת היעדים לבנייה מאופסת אנרגיה, קודמו צעדי מדיניות תומכים במהלך זה, בעיקר באמצעות סבסוד ישיר לקבלנים המבצעים או לבעלי המבנים. המתווה שגיבש אגף אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה כולל גם מספר פעולות תומכות על מנת לקדם את הבנייה מאופסת האנרגיה גם בישראל: 
  1. הטמעת הדרישה לבניית מאופסת אנרגיה בתקנות התכנון והבנייה.
  2. שילוב מכרזי בנייה מאופסת אנרגיה במכרזים של מינהל הדיור הממשלתי.
  3. הקמת קרן מענקים לתכנון של מבנים מאופסי אנרגיה.
  4. הקמת קרן הלווואת בערבות המדינה לרשויות המקומיות לטובת הקמת מתקני PV ואגירת אנרגיה במבנים חדשים ובבנייה חדשה. 
  5. הקמת צוות משותף עם בנק ישראל ומשרד האוצר לגיבוש מתן משכנתאות בתנאים טובים לבניית מבנים יעילים בצריכת אנרגיה. 
בנייה מאופסת אנרגיה - רקע
סקטור המבנים בערים בישראל אחראי על חלק משמעותי מפליטות גזי החממה. כשליש  מסך פלטות גזי החממה, הן בעיקר כתוצאה מצריכת חשמל לתאורה, לחימום ולקירור. כמות המבנים מאופסי האנרגיה בעולם נמצאת במגמת עלייה מתמדת, בעוד ישראל נמצאת בתחילת הדרך. כיום, קיימים בישראל שני מבנים בלבד שהם מאופסי אנרגיה - גן ילדים בחדרה ובית פרטי ביישוב ארסוף. שני מבנים מאופסי אנרגיה נוספים שנמצאים בתהליכי בנייה הם ביהמ"ש בחדרה ומפקדה בבסיס נבטים. 
בעולם, נכון להיום קיימים מעל ל-10,000 מבנים מאופסי אנרגיה, כשהמובילה בתחום היא ארה"ב, בה, בשנת 2019, נספרו 619 מבנים שכאלה. באירופה, כ-15 מדינות מהאיחוד האירופי קבעו יעדים לבנייה מאופסת אנרגיה.  

קישורים שימושיים

 מתווה לקידום בנייה מאופסת אנרגיה בישראל


  1. בנייה משמרת אנרגיה
  2. שימור אנרגיה בבנייני מגורים
  3. בנייה מאופסת אנרגיה - Nearly (Net) Zero Energy Building

בנייה מאופסת אנרגיה - Nearly (Net) Zero Energy Building


בנייה מאופסת אנרגיה






גן ילדים ובית המשפט בחדרה-צילום: היידי ארד אדריכלות ואלפא פרויקטים, תחנת שואבה- צילום: נתיבי גז טבעי



רקע והגדרה: קיים פוטנציאל משמעותי בתחום המבנים להתייעלות באנרגיה והפחתת פליטות גזי חממה. על פי התכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה, ניתן להפחית במשק הישראלי כ-7.5 טרה-ואט-שעה עד שנת 2030, כאשר אחד האמצעים המרכזיים להשגת החיסכון הינו בנייה מאופסת אנרגיה – בניית מבנים בעלי צריכת אנרגיה נטו אפס, לאחר קיזוז כמות האנרגיה המיוצרת בהם. בנייה מאופסת אנרגיה מתמקדת בהתייעלות מקסימלית של צריכת אנרגיה של המבנה באמצעות תכנון נכון ויישום טכנולוגיות יעילות באנרגיה, במקביל לייצור האנרגיה הנדרשת על מנת לאפס את צריכת האנרגיה של המבנה. 

עבור מבנים בבנייה רווייה או מבני משרדים, נדרש ייצור אנרגיה מתחדשת גם מחוץ לאתר על מנת להגיע לאיפוס מלא (מידת האיפוס תלויה בגודל המבנה; ככל שמספר הקומות גבוה יותר, השטח הזמין לייצור אנרגיה קטן יותר). מסיבה זו, מקובל באיחוד האירופי לחשב את איפוס האנרגיה כ-Nearly zero energy buildings, כלומר "כמעט מאופס אנרגיה". לפי גישה זו, איפוס אנרגיה הוא מקרה פרטני על סקאלה בין ייצור לצריכה, מתוך הנחה כי המאמץ הנדרש לאיפוס של 100% מבנה מגורים עלול להביא את הפרויקט למצב בו תקופת ההחזר הינה ארוכה מאוד, לעומת איפוס של 60-80% מהמבנה, אשר יכול לספק החזר השקעה בפרק זמן נמוך יותר. 

תמונת מצב בישראל – הווה ועתיד: מספר המבנים מאופסי אנרגיה בעולם נמצא במגמת עלייה מתמדת, כאשר במדינת ישראל נבנו עד היום רק שני מבנים: מבנה גן ילדים בחדרה ותחנת הפחתת לחץ של חברת נתג"ז בשואבה. עוד שני מבנים נוספים נמצאים בתהליכי בנייה – בית משפט בחדרה ומבנה מפקדה בבסיס נבטים.

במסגרת מיזם משותף של המשרד עם המועצה לבניה ירוקה, נסקר המתרחש בעולם בתחום זה  ונבחנו היעדים המקובלים בנושא בנייה מאופסת אנרגיה באיחוד האירופי ובמדינות מפותחות נוספות. בהתחשב בכך ומתוך הבנת המשמעויות של התחייבויות ישראל בהסכם פריז לצמצום צריכת החשמל והפחתת פליטות, פועל המשרד בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, משרד הבינוי והשיכון וגופים ממשלתיים נוספים בכדי לקבוע יעדים מדידים וכלי מדיניות להטמעת בנייה מאופסת אנרגיה בישראל. היעדים יסתמכו בין היתר על פיתוח יכולות בנייה יעילה באנרגיה ועל מבחני עלות תועלת ליזם ולמשק. כן יילקח בחשבון הניסיון הנצבר בעקבות הטמעתו ההדרגתית של התקן הישראלי לדירוג אנרגטי למבנים – ת"י 5282 והתקן הישראלי לבניה ירוקה -5281. 
תוכניות עתידיות 
  1. גיבוש מפרט לבניה מאופסת אנרגיה למבני מגורים, מבני ציבור, מבני מסחר, מפעלים, מבני מגורים צמודי קרקע, בתי ספר.
  2. בחינת חיוב הקמת גגות סולאריים בבניה חדשה בתקנות תכנון והבניה.
  3. קביעת  תקנות  לדירוג בניינים לפי ת"י 5282 עבור מבני משרדים ומגורים.
  4. גיבוש כלים פיננסיים לתמיכה בהגדלת מספר המבנים מאופסי אנרגיה.
  5. העלאת המודעות לתחום בקרב הציבור הרחב. 
  6. הכשרות וימי עיון של אנשי המקצוע בתחום.
לשאלות, יוזמות וקבלת מידע בנושא בנייה מאופסת אנרגיה בישראל ניתן לפנות לדוא"ל  yaninat@energy.gov.il

קבצים להורדה


עוד באותו נושא












x