יונתן כץ קרדיט צביקה דור
יונתן כץ וכלכלני לידר שוק הון
26/10/2020
נקודות עיקריות
בשבוע האחרון השווקים התנדנדו בין אופטימיות לפסימיות סביב תוכנית פיסקאלית בארה"ב. ציפייה להרחבה פיסקאלית ונצחון הדמוקרטים תמכה בעליית תשואות ובהתללות העקום. מנגד, התמתנות בפעילות הכלכלית באירופה (לפי מדדי מנהלי הרכש) ועלייה בתחלואה העיבו על השווקים. בארה"ב התחלואה זינקה ל- 83 אלף ביום שישי. מרבית הנתונים הכלכליים בארה"ב היו חיוביים, כולל נתוני הפעילות בענף הנדל"ן וירידה במספר דורשי העבודה.
מאקרו ישראל: הרעה ניכרת בשוק העבודה.
שיעור האבטלה במחצית ב' של ספטמבר עלה ל- 19.1% מ- 11.5% במחצית א'.
מדד האמון הצרכני ירד במחצית א' של אוקטובר ל- 32- נק' מ- 7- בפברואר.
מדד מנהלי הרכש עלה ב- 0.4 נק' ל-53.5, הפגיעה בתעשייה פחות מורגשת כעת.
בספט' מספר המשרות הפנויות ירד ב- 8% לאחר עלייה רצופה של 58% מאפריל.
נתוני סחר חוץ מצביעים על גידול ביצוא בספט' על רקע התאוששות בסחר העולמי.
יבוא מוצרי צריכה עלה ב- 18% ברבעון ג' לאחר ירידה של 9% ברבעון ב'.
למרות הסגר השני, תחזית הצמיחה והגירעון התקציבי של בנק ישראל אופטימיים יותר יחסית לתחזית הפסימית של אוגוסט.
סביבת האינפלציה:
ציפיות האינפלציה שנה קדימה של החזאים ירדו ל- 0.3% (מ- 0.4% לפני חודש).
בנק ישראל צופה אינפלציה של בין 0.2%- עד 0.3% (תלוי בתרחיש) מרבעון ג' 20.
ארה"ב: מדדי מנהלי הרכש מצביעים על צמיחה מהירה
בספטמבר מספר התחלות הבנייה עלה ב- 1.9% (11% גידול שנה אחורה) ומספר אישורי הבנייה עלה ב- 5.2%, התרחבות בסקטור הנדל"ן ממשיכה לתמוך בפעילות.
מכירות של בתים יד שנייה עלו ב- 9.4% וב- 20.9% שנה אחרונה.
מספר דורשי העבודה החדשים עלה ב- 787 אלף (פחות מהצפי של 865 אלף).
באוקטובר, מדד מנהלי הרכש PMI הפתיע לטובה ועלה ל- 55.5 נק' בתעשייה ו- 56 בשירותים, אינדיקטור אשר מצביע על התרחבות מהירה.
אירופה:
באוקטובר מדד אמון הצרכני ירד ל- 15.5- נק' מ- 13.9- עקב העלייה בתחלואה.
מדד מנהלי הרכש בתעשייה עלה ל- 54.4 נק' (התרחבות), אך ירד ל- 46.2 בענפי השירותים (ומשקף התכווצות), זאת על רקע הטלת מגבלות בפעילות.
באנגליה המסחר הקמעונאי על ב- 1.5% בספטמבר ועלה ב- 4.7% שנה אחורה.
שוק האג"ח:
החלטת הריבית איכזבה, כאשר לא היה כל שינוי משמעותי במדיניות.
הגדלת מסגרת רכישות האג"ח הינה טכנית, ונאמר שאין כוונה להאיץ את הקצב.
בנק ישראל לא שינה כלל את "ההכוונה לעתיד".
מתן הלוואות לבנקים בריבית מעט שלילית היה צעד מינורי שברובו לא ינוצל.
לאור המדיניות המוניטארית השמרנית קשה לצפות ל- upside בארוכים.
בינתיים גם התשואות בארה"ב עולות על רקע ציפייה למדיניות פיסקאלית מרחיבה.
מודיס שמרה על אופק הדירוג של ישראל (יציב), אך חשוב להדגיש שישראל מדורגת נמוך יותר (A1) במודיס יחסית ל- P&S )AA-).
זום אין: התאוששות מהירה בסין
ברבעון ג' התוצר בסין היה גבוה מהתוצר ברבעון ג' 19 ב- 4.9%.
סין נהנית מהתרחבות בתעשייה ובבנייה, והתאוששות חלקית בשירותים.
הממשלה תומכת בפעילות על ידי האצה בהשקעות בתשתית.
היצוא הסיני מתרחב בקצב שנתי מהיר של 10%, משקלה בסחר העולמי עולה.
קרן המטבע צופה צמיחה של 1.9% השנה ו- 8.2% ב- 2021.
מאקרו ישראל
החלטת ריבית מאכזבת תמכה בעליות תשואות
החלטת הריבית הייתה יחסית מאכזבת, ללא שינוי בריבית או בלשון של ״ההכוונה לעתיד״ (forward guidance). הגדלת מכסת רכישות אג״ח ממשלתית הייתה צפויה ובסך הכול מדובר בצעד טכני (הנגיד אמיר יותר מרמז שאין כוונה להאיץ את קצב הרכישות), וההלוואות בריבית שלילית נמוכה (0.1%-) לא ינוצלו כמעט על ידי הבנקים, כאשר הבנקים מוטרדים יותר מסיכון האשראי של עסקים קטנים. אמיר גם יותר מרמז שאין התלהבות מהגעה לריבית אפס או שלילית בעתיד. לפי הערכתנו, לאור גישה שמרנית יחסית על ידי בנק ישראל בתקופה של העמקת המשבר וסביבה מאד דיפלציונית, פחתה האטרקטיביות באפיקים הארוכים.
בנק ישראל אופטימי יותר לגבי הצמיחה
בסוף אוגוסט, בנק ישראל הציג תרחיש פסימי, אשר בינתיים הפך לריאלי, אשר הניח כבר אז כניסה לסגר נוסף ומגבלות על הפעילות. בתרחיש זה, באוגוסט בנק ישראל ציפה להתכווצות של 7% בפעילות וגירעון תקציבי של 14.6% תוצר. כעת, בנק ישראל צופה צמיחה של 5%- השנה (אם משיגים שליטה בתחלואה) ו- 6.5%- אם משיגים רק שליטה נמוכה (הפער העצום בין התחזיות מאד תמוה כאשר השנה עוד מעט מסתיימת ולא סביר לצפות לסגר שלישי עוד השנה). למרות פערי הצמיחה, בשני התרחישים הגירעון התקציבי יגיע ל- 13% תוצר השנה (אנו צופים גירעון של 12% תוצר). הנגיד הדגיש במסיבת העיתונאים את ההתאוששות המהירה במשק הישראל לאחר פתיחת הסגר הראשון (שהפתיעה את בנק ישראל). היקף אי הפעילות ברבעון ג' 2020 (שיעור ההשבתה) עמד על 5%-7% "בלבד".
הפער המשמעותי בתחזיות יותר מוקצן בהסתכלות על שנת 2021: בין צמיחה של 6.5% לצמיחה של 1%, תלוי במידת השליטה בקורונה. בשני התרחישים בנק ישראל מניח חיסון במחצית ב' של 2021 וחזרה לפעילות שגרתית. פער כה עצום בין התרחישים למעשה מרוקן את התחזיות מכל תוכן.
בשבוע האחרון השווקים התנדנדו בין אופטימיות לפסימיות סביב תוכנית פיסקאלית בארה"ב. ציפייה להרחבה פיסקאלית ונצחון הדמוקרטים תמכה בעליית תשואות ובהתללות העקום. מנגד, התמתנות בפעילות הכלכלית באירופה (לפי מדדי מנהלי הרכש) ועלייה בתחלואה העיבו על השווקים. בארה"ב התחלואה זינקה ל- 83 אלף ביום שישי. מרבית הנתונים הכלכליים בארה"ב היו חיוביים, כולל נתוני הפעילות בענף הנדל"ן וירידה במספר דורשי העבודה.
מאקרו ישראל: הרעה ניכרת בשוק העבודה.
שיעור האבטלה במחצית ב' של ספטמבר עלה ל- 19.1% מ- 11.5% במחצית א'.
מדד האמון הצרכני ירד במחצית א' של אוקטובר ל- 32- נק' מ- 7- בפברואר.
מדד מנהלי הרכש עלה ב- 0.4 נק' ל-53.5, הפגיעה בתעשייה פחות מורגשת כעת.
בספט' מספר המשרות הפנויות ירד ב- 8% לאחר עלייה רצופה של 58% מאפריל.
נתוני סחר חוץ מצביעים על גידול ביצוא בספט' על רקע התאוששות בסחר העולמי.
יבוא מוצרי צריכה עלה ב- 18% ברבעון ג' לאחר ירידה של 9% ברבעון ב'.
למרות הסגר השני, תחזית הצמיחה והגירעון התקציבי של בנק ישראל אופטימיים יותר יחסית לתחזית הפסימית של אוגוסט.
סביבת האינפלציה:
ציפיות האינפלציה שנה קדימה של החזאים ירדו ל- 0.3% (מ- 0.4% לפני חודש).
בנק ישראל צופה אינפלציה של בין 0.2%- עד 0.3% (תלוי בתרחיש) מרבעון ג' 20.
ארה"ב: מדדי מנהלי הרכש מצביעים על צמיחה מהירה
בספטמבר מספר התחלות הבנייה עלה ב- 1.9% (11% גידול שנה אחורה) ומספר אישורי הבנייה עלה ב- 5.2%, התרחבות בסקטור הנדל"ן ממשיכה לתמוך בפעילות.
מכירות של בתים יד שנייה עלו ב- 9.4% וב- 20.9% שנה אחרונה.
מספר דורשי העבודה החדשים עלה ב- 787 אלף (פחות מהצפי של 865 אלף).
באוקטובר, מדד מנהלי הרכש PMI הפתיע לטובה ועלה ל- 55.5 נק' בתעשייה ו- 56 בשירותים, אינדיקטור אשר מצביע על התרחבות מהירה.
אירופה:
באוקטובר מדד אמון הצרכני ירד ל- 15.5- נק' מ- 13.9- עקב העלייה בתחלואה.
מדד מנהלי הרכש בתעשייה עלה ל- 54.4 נק' (התרחבות), אך ירד ל- 46.2 בענפי השירותים (ומשקף התכווצות), זאת על רקע הטלת מגבלות בפעילות.
באנגליה המסחר הקמעונאי על ב- 1.5% בספטמבר ועלה ב- 4.7% שנה אחורה.
שוק האג"ח:
החלטת הריבית איכזבה, כאשר לא היה כל שינוי משמעותי במדיניות.
הגדלת מסגרת רכישות האג"ח הינה טכנית, ונאמר שאין כוונה להאיץ את הקצב.
בנק ישראל לא שינה כלל את "ההכוונה לעתיד".
מתן הלוואות לבנקים בריבית מעט שלילית היה צעד מינורי שברובו לא ינוצל.
לאור המדיניות המוניטארית השמרנית קשה לצפות ל- upside בארוכים.
בינתיים גם התשואות בארה"ב עולות על רקע ציפייה למדיניות פיסקאלית מרחיבה.
מודיס שמרה על אופק הדירוג של ישראל (יציב), אך חשוב להדגיש שישראל מדורגת נמוך יותר (A1) במודיס יחסית ל- P&S )AA-).
זום אין: התאוששות מהירה בסין
ברבעון ג' התוצר בסין היה גבוה מהתוצר ברבעון ג' 19 ב- 4.9%.
סין נהנית מהתרחבות בתעשייה ובבנייה, והתאוששות חלקית בשירותים.
הממשלה תומכת בפעילות על ידי האצה בהשקעות בתשתית.
היצוא הסיני מתרחב בקצב שנתי מהיר של 10%, משקלה בסחר העולמי עולה.
קרן המטבע צופה צמיחה של 1.9% השנה ו- 8.2% ב- 2021.
מאקרו ישראל
החלטת ריבית מאכזבת תמכה בעליות תשואות
החלטת הריבית הייתה יחסית מאכזבת, ללא שינוי בריבית או בלשון של ״ההכוונה לעתיד״ (forward guidance). הגדלת מכסת רכישות אג״ח ממשלתית הייתה צפויה ובסך הכול מדובר בצעד טכני (הנגיד אמיר יותר מרמז שאין כוונה להאיץ את קצב הרכישות), וההלוואות בריבית שלילית נמוכה (0.1%-) לא ינוצלו כמעט על ידי הבנקים, כאשר הבנקים מוטרדים יותר מסיכון האשראי של עסקים קטנים. אמיר גם יותר מרמז שאין התלהבות מהגעה לריבית אפס או שלילית בעתיד. לפי הערכתנו, לאור גישה שמרנית יחסית על ידי בנק ישראל בתקופה של העמקת המשבר וסביבה מאד דיפלציונית, פחתה האטרקטיביות באפיקים הארוכים.
בנק ישראל אופטימי יותר לגבי הצמיחה
בסוף אוגוסט, בנק ישראל הציג תרחיש פסימי, אשר בינתיים הפך לריאלי, אשר הניח כבר אז כניסה לסגר נוסף ומגבלות על הפעילות. בתרחיש זה, באוגוסט בנק ישראל ציפה להתכווצות של 7% בפעילות וגירעון תקציבי של 14.6% תוצר. כעת, בנק ישראל צופה צמיחה של 5%- השנה (אם משיגים שליטה בתחלואה) ו- 6.5%- אם משיגים רק שליטה נמוכה (הפער העצום בין התחזיות מאד תמוה כאשר השנה עוד מעט מסתיימת ולא סביר לצפות לסגר שלישי עוד השנה). למרות פערי הצמיחה, בשני התרחישים הגירעון התקציבי יגיע ל- 13% תוצר השנה (אנו צופים גירעון של 12% תוצר). הנגיד הדגיש במסיבת העיתונאים את ההתאוששות המהירה במשק הישראל לאחר פתיחת הסגר הראשון (שהפתיעה את בנק ישראל). היקף אי הפעילות ברבעון ג' 2020 (שיעור ההשבתה) עמד על 5%-7% "בלבד".
הפער המשמעותי בתחזיות יותר מוקצן בהסתכלות על שנת 2021: בין צמיחה של 6.5% לצמיחה של 1%, תלוי במידת השליטה בקורונה. בשני התרחישים בנק ישראל מניח חיסון במחצית ב' של 2021 וחזרה לפעילות שגרתית. פער כה עצום בין התרחישים למעשה מרוקן את התחזיות מכל תוכן.
