נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

קרנות נאמנות || קטגוריית 90-10 || ארבע המנצחות מתחילת השנה מבית ISP, איילון, קסם ו-מגדל.

ניתוח משווה בין ארבע הקרנות אשר יכלו למשבר הקורונה ומציגות את התשואות הטובות מתחילת השנה.

 

 
השוואת קרנותהשוואת קרנות
 

משה שלום
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
29/10/2020

בימים סוערים אלו של יציאה מגל שני אצלנו, וכניסה לתוכו בחלק גדול מהעולם המערבי, היה זה טוב לנסות ולראות מה קרה לסגמנט הקרנות הסולידי יותר, האהוב כל כך על הציבור הישראלי. זה המכיל יחס של 10% מניות ו-90% אג"ח. אלו קרנות מהסוג המחלק באחוזים את החשיפה לסוגי הכלים הפיננסים השונים: מניות, אג"ח, וכו.... כדי לעשות זאת, פשוט לקחתי את הקטגוריה כולה של 90-10 ומיינתי אותה על פי התשואות מתחילת השנה.

ידוע שמתחילת השנה ישנה ההשפעה הגדולה ביותר של אירועי משבר הקורונה, ואירוע זה מאפיל די הרבה על מה שהיה קודם לכן בטווח הבינוני של הדברים. למרות שאני בהחלט אציג גם את ביצוע הקרנות האלו, על פי טווחים שונים ומגוונים. בכל אופן, הנה ארבע הקרנות אשר הצטיינו מאז תחילת השנה, כאשר כל נתוני התשואה נכונים ל-25-10-2020. יש לומר מיד, שלמרות שלא כיוונתי לכך, ארבע הקרנות המובילות יצאו כחשופות מט"ח באותו קנה המידה: עד 30% מהתיק. וזה הרבה, יחסית לחשיפה כזו, כאשר מדובר בקרנות עם עד 10% מניות בלבד.

זה גם אומר שיש הרבה מאוד השפעה על התיקים של הקרנות האלו ממה שקורה בחו"ל. השקעה בחו"ל נחשבת פחות סולידית בהכרח, כאשר אנו מבינים שהיא אינה רק מהווה סיכון השקעתי רגיל אלא גם מכילה סיכון מטבעי נוסף. כל הקרנות מנוהלות ולא פאסיביות ואף אחת מהקרנות אינה מגודרת מט"ח, ולכן יש לבחון את ביצועיהן יחד עם העלייה הגדולה, ולאחר מכן הקריסה הגדולה, של הדולר במקומותינו. על זה עוד נדבר בהמשך אבל רציתי לציין נקודה ראשונית זו בתחילת הדברים כי זה מאיר באור מיוחד את היותן ראשונות בתחומן: "קרנות הנאמנות המנוהלות עם חלוקה של 10% מניות ו-90% משהו אחר".

פרטי הקרנות



ממה שמוצג כאן, ברור שאין כאן ייצוג משמעותי לקרנות אשר הציבור דווקא אוהב. וזאת על פי כמות ההון המנוהל בהן. נזכור שבקטגוריה הזו, יש 5 קרנות המנהלות יותר ממיליארד דולר, כאשר הגדולה ביותר (אלטשולר-שחם 10-90) מנהלת כמעט 2.5 מיליארדים. הקרן הגדולה מבין אלו המוצגות כאן מנהלת כ-653 מיליוני שקלים בלבד (ISP) כאשר הקרנות עם כמות הכסף הקטנה ביותר מנהלות כ-17 מיליונים (איילון וקסם).

כמו כן, יש לנו כאן קרן וותיקה מאוד, עם 30 שנות עבודה (מגדל), מול קרנות צעירות מאוד מ-2018 (ISP ו-קסם), ואף 2019 (איילון). מה שמעניין, וטוב, הוא שכל הקרנות, בלי יוצא מהכלל, לא שינו מדיניות מאז הקמתן וזה אומר שגם ההנהלה וגם הלקוחות היו מרוצים מביצועי המנהלים שלהן. אגב, ישנה קרן אחת שעדיין לא סיימה שנה של עבודה (איילון) אבל היא נכנסה בכל זאת בין הארבעה בגלל יכולתה להתמודד עם משבר הקורונה טוב יותר מאשר קרנות גדולות וותיקות יותר מהסוג הזה.

ומה לגבי עלויות? דמי הניהול של הקרנות שלפנינו מאוד סבירות, בין 0.7-0.9% לשנה חוץ ממקרה בודד והוא הקרן של מגדל (הוותיקה), אשר מצליחה לגבות 1.78% לשנה. וכמו שתראו, היא הקרן עם הכי פחות תשואה מתחילת השנה (!?). למרות זאת, יש לומר מיד שהקרנות האלו אינן יקרות ביחס למקסימום של הקטגוריה העומד על כמעט 2%. עדיין, ולמרות שהן קרנות מנוהלות ודורשות עבודה במקום מעקב פאסיבי אחרי נכס בסיס, גובה הסיכון של 10% מניות אינו אמור להניב, בעיקרון, מספיק כדי להצדיק דמי ניהול גבוהים במיוחד. וזו נקודה שהחברות חייבות להפנים ולקחת בחשבון כאשר הן מתמחרות את עלות פעילותן.

לבסוף, כמה מילים על סטיית התקן של הקרנות האלו. תחילה נאמר מיד: אנו מצפים שהפרמטר הזה יהיה נמוך יחסית עקב העובדה שרק 10% מהתיק חשוף לשוק המניות. נזכור שסטיית התקן מהווה פרמטר קורלטיבי לתנודתיות של הנכס ושתנודתיות אומרת סיכון מוגבר ויכולת הפסד גדול בזמן של מגמה שלילית. ומה אנו רואים? בסה"כ, שהסטיות אכן נמוכות יחסית עם ערכים הנעים בין 0.68% ו-1.21%. אבל, כפי שאתם יכולים לראות, יש הבדל של פי-2 בין הערך הנמוך לגבוה וזה לא הגיוני כאשר מדובר בקרנות עם אותו פרופיל חשיפה. משהו כאן בהחלט שונה, ואני משער שהוא אלמנט הבחירה הספציפית של הנכסים הנבחרים. אגב, הקרן הוותיקה ביותר (מגדל) היא ה"רגועה" ביותר מבין הקרנות, והקרן החדשה ביותר (איילון) היא התזזיתית ביותר. האם הוותק של הקרן קשור לכך? או דווקא שמרנות בחירת הנכסים על ידי מנהלים וותיקים?

ביצועי הקרנות



זהו הגרף אשר התחיל את כל נושא הכתבה הזו: ביצועי הקרנות מאז תחילת השנה. כמו שאתם יכולים לראות היטב בגרף, הקרן של ISP (בכחול) הובילה מתחילת הדרך, זאת אומרת גם לפני הופעת הווירוס. בתחילת השנה ממש קשה לראות הבדלים משמעותיים בין הקרנות אבל העקומה הכחולה מעל כולן, כאשר בזמן הירידות של פברואר ומרץ, היא גם הקרן אשר ירדה הכי פחות.  כרגע, היא מובילה בהפרש קטן מעל הקרן של איילון (בכתום), קסם (בירוק), ולבסוף זו של מגדל (באדום). זו האחרונה נמצאת ממש באמצע הדרך בין מה שהקרן של ISP הצליחה לעשות וקו ה-0. על בסיס הגרף הזה, אנו יכולים לומר שהסדר הזה, הקיים בנקודת הזמן הנוכחית, התקיים גם מאז תחילת הגרף, זאת אומרת מתחילת השנה. וכך, אנו מניחים שכך יהיה גם מנקודת הסיום של הירידות ממשבר הקורונה. אבל לא. הנה הגרף המתאר את מה שעשו הקרנות מה-18 למרץ השנה, כאשר השווקים הפיננסים הפסיקו להיות בהיסטריה שלילית והחלו לעלות חזרה בתקומה די מדהימה מעלה:



על פי תקופת הזמן הזו, סדר הדברים נראה שונה לחלוטין וממקם את הקרן הצעירה ביותר של איילון (כתום) להיות ראשונה בצורה משמעותית מעל האחרות. אחריה קסם (ירוק), מגדל (אדום) ורק אז מופיעה הקרן של ISP (כחול) כקרן האחרונה מבחינת ביצועים. מה קורה פה? ההשערה הראשונה מגיעה מהתובנה אשר הצבעתי עליה בטבלת סטיות התקן: הקרן של איילון בעלת סטייה של 1.25%, הרבה מעבר לאחרות, וזה אומר שנכסיה בעלי סיכון יחסי גבוה יותר ותנודתיות גבוהה יותר. או בלשון אחרת: היא עשויה לרדת יותר בזמני ירידות ולעלות יותר בזמני עליות. וזה בדיוק מה שקרה. כאשר אנו מכילים בגרף תקופות של מגמות עליה וירידה גם יחד, הקרנות הסולידיות ישמרו על עצמן טוב יותר. אבל, כאשר אנו לוקחים תקופות של מגמה ברורה, ובמקרה הזה מגמה עליה חזקה, אופי הנכסים בעלי הסיכון הגבוה יותר יביאו לתשואה טובה יותר. ואיך זה נראה בטווח קצת יותר גדול? הנה גרף של שנתיים, עבור שלושת הקרנות אשר היו קיימות אז, וזה לא כולל את איילון:



שוב, סדר הדברים שראינו בגרף מתחילת השנה חוזר על עצמו, כאשר הקרן של ISP (כחול) מובילה בהחלט בצורה ברורה, קסם אחריה (כתום) ולבסוף מגדל (הפעם בירוק). הסדר החוזר על עצמו הזה בטווח הבינוני-רחוק ומצביע גם על מהות תיק טוב יותר אצל ISP מאשר ב-קסם, שהינו טוב יותר מזה של מגדל. יש לזכור שבזמן תקופת הגרף הזה (שנתיים) הייתה לנו תקופה ארוכה של שווקים חיוביים ביותר, אשר בהחלט נתנו נחת למי שידע לבחור את נכסיו בקפידה. מנהלי הקרן של ISP כנראה עשו זאת. האם גרף של שנה אחורה יהיה שונה מזה של תחילת השנה? הנהו:



שוב, סדר ברור ונקי של הדברים כאשר מדובר בתקופה המכילה מגמות הפוכות של עליות וירידות גם יחד. לסיכום פרק זה, הנה טבלה של נתוני הרכב התיקים מול התשואות של הקרנות:



אני יכול לומר שארבעת הקרנות שהובאו כאן מאוד עקביות בטווחים הבינוניים, וזאת עד תחילת השנה. הקרן של ISP מצליחה בכל גרף כזה להציג ביצועי יתר יפים, וניתן לומר שזה די מפתיע כי אצלה החשיפה המט"חית קטנה מאוד (4.31%) האומרת לנו שמנהלי הקרן מצליחים לתת את הטוב ביותר מבלי להזדקק לשוקי חו"ל. אגב, גם איילון כזו, והיא הקרן אשר הצליחה להניב הכי הרבה מאז תחילת התקומה שאחרי ירידות הקורונה. דווקא הקרן הוותיקה ביותר של מגדל אינה מצליחה להיות טובה כמוהן למרות שהיא בכל זאת שייכות לרביעייה. רביעיית הקרנות הטובות בקטגוריה מתחילת השנה. נקודה אחרונה לציון: כל הקרנות כאן יכולות להגיע לאחוז חשיפה של 10% מניות ואכן מתקרבות עם משהו כ-7.64% (איילון) ועד 9.74% (קסם), חוץ מהקרן של מגדל עם חשיפה בפועל של 3.35% בלבד. אולי כאן מקור בעייתה... ולבסוף, הנה טבלה המסכמת את הביצועים שלהן, מול התנודתיות שלהן (סטיות תקן) והעלויות שלהן (דמי הניהול):



על נושא הסטייה כבר הרחבנו אבל מהטבלה הזו אנו מבינים כמה דמי הניהול אינם קורלטיביים עם הביצועים. הקרן של ISP, המצטיינת ברוב הטווחים, גובה רק 0.8% לשנה, בדומה לזו של איילון המובילה מאז ה-18 למרץ. לעומת זאת, הקרן שצריכה לעבוד קצת יותר על תשואותיה (מגדל) ואשר ראינו שהינה הוותיקה מכולן (30 שנה!) גובה 1.78%. ירושה מהעבר? אולי, אבל קצת בעייתי לאור ההשוואות שראינו בגרפים לעיל.

גיוסים ופדיונות בקרנות

האם המשקיעים קלעו בול בבחירת הקרנות האלו? או בצורה קצת יותר מקצועית: האם תזרים ההון המתבטא בגיוסים ובפיקדונות מייצג נאמנה את מה שראינו בחלק של הביצועים? זו תמיד שאלה מעניינת ואני חייב לומר שיש הרבה מאוד מקרים שאין בכלל קשר בין שני הדברים: ביצועים והתנהגות המשקיעים. הנה גרף הגיוסים מתחילת השנה:



בגרף הזה, תנועות ההון בקרן של ISP (כחול) מגמדים בכל מקרה את מה שנעשה בקרנות האחרות. נזכור שיש בה כ-653 מיליוני שקלים מול עשרות בודדות באחרות. אבל, הגרף הזה עדיין מאשר לנו שני דברים: ראשית, מובילת הקטגוריה מאז תחילת השנה נהנית בהחלט מגיוסים גדולים. אין בגרף הזה פדיונות אצלה כלל! וזה בהחלט הישג. שנית, הדברים נעשו בשני גלים של שכנוע: מאי, אוגוסט. איך הדבר נראה בטווח הארוך יותר?



מהתצוגה הזו אנו מבינים שהעיוות ההוני בין הקרן של ISP (כחול) ושלושת האחרות לא היה  תמיד קיים. למעשה, גודל וקצב הגיוסים-פדיונות של ISP, עד תחילת השנה, היה דומה להפליא לאחרות ורק אחרי ווירוס הקורונה ראינו קפיצה אדירה בגיוסים בה. יש בכך הוכחה קטנה להבנה, מצד המשקיעים, על יתרונה היחסי של הקרן של ISP בקטגוריה המדוברת. ולבסוף, בואו נסתכל על מה שקורה בקרנות האחרות מ-ISP, בלי העיוות שלה בגרף:



גם כאן, בגרף מתחילת השנה, אנו רואים שהמשקיעים אכן הבינו את הסדר הנכון של הדברים והכניסו כסף בהתאם למה שראינו קודם כסדר בתשואות: איילון (ירוק), קסם (כחול) ולבסוף מגדל (כתום). כל הכבוד להם, ואני מניח שהם מרוצים מהבחירה שלהם. כסיכום קצר של כל הכתבה אומר כך: איילון היא קרן צעירה מאוד, אגרסיבית יותר מחברותיה (תנודתיות) והצליחה להוכיח עצמה בהזדמנות האחרונה של תקומת השווקים אחרי ירידות הקורונה. אבל, גילה מונע מאתנו לקבוע מסמרות גדולים מדיי עבורה. בינתיים, לאור העבר, ISP נמצאת במקום הטוב יותר על פי הטווחים הקצת יותר רחוקים. ממה שראינו עד כה, קרב חברי מתנהל בין שני אלו, על ליבם של המשקיעים. וכל זאת, בעלות נמוכה יחסית לסביבתן.
 
x