עוד טמיר עמיקם יועץ ביטוח וניהול סיכונים
עורך דין טמיר עמיקם
05/11/2020
בצהרי יום שישי האחרון (30.10), טלטלה רעידת אדמה בעוצמה 7 בסולם ריכטר את תושבי עיר הנמל הראשית בטורקיה איזמיר, ואף הגיעה בעוצמתה לאי סאמוס שביוון. עשרות נהרגו, מאות נפצעו ונזק רב נגרם לרכוש, למבני מגורים ומסחר.
אנו זוכרים היטב את רעידת האדמה הקטלנית שפקדה את טורקיה לפני 21 שנה בה נהרגו מעל 17,000 איש ועשרות אלפים נפצעו, בעוצמת רעידה כמעט זהה.
זו לא פיקציה, וזה עניין של זמן שמקרה כזה יגיע לישראל, אולם לא ניתן לדעת מתי ובאיזו עוצמה. הדבר מעמיד את תושבי ישראל בסכנה ממשית העלולה לאיים על אופן החיים כפי שאנו מכירים היום, ולהחזיר אותנו שנות דור לאחור.
לתרחיש כזה המדינה מנסה להיערך באמצעות פרויקטי תמ"א, הסברה ותרגול של פיקוד העורף, קביעת תקנים ועוד. מאידך, לא ניתן למנועו אלא לנסות למזער את הנזקים הפוטנציאלים, שכן הניסיון העולמי מוכיח שכאשר רעידת אדמה חזקה מתרחשת במדינות מפותחות, הנזק העיקרי הוא כלכלי, ולאו דווקא חיי אדם.
רבים סבורים, כי במקרה של רעידת אדמה, המדינה תשפה את הציבור בגין הנזקים שייגרמו לו. הדבר נכון אולי לעניין ביטוח נזקי מלחמה וטרור, לפיו מחויבת מדינת ישראל לפצות את אזרחיה בשל נזקי מלחמה שנגרמו לרכושם עפ"י חוק מס רכוש, כאשר פוליסת ביטוח רחבה ומתאימה דיה תכסה את הדלתא, אך המדינה בהחלט אינה מחויבת על פי דין לפצות בגין נזקי רעידת אדמה.
כיסוי מפני נזק כאמור אינו ניתן לרכישה כפוליסת Stand Alone, אלא כהרחבה לפוליסת ביטוח רכוש קיימת, הן לכיסוי נזק פיזי שייגרם לרכוש המבוטח והן בגין אבדן רווחים בשל הפסקת פעילות העסק כתוצאה ממנה.
חשוב שגופים ועסקים יכירו ויפנימו, שכתוצאה מנזק שנגרם עקב רעידת אדמה למבנה, למפעל או לכל רכוש אחר, לא יהיה מי שיפצה ויעניק מנגנון שיפוי כלכלי, על אף שמדובר באירוע שאינו בשליטה, באחריות או ברשלנות גורם כזה או אחר.
לעניות דעתי, הפתרון האידיאלי לבעיה צריך להיות מופנה לשלושה גורמים עיקריים:
המדינה, שראוי שתקבל על עצמה רובד בסיסי וחלק מהסיכון לצורך פיצוי אותם עסקים, ואפילו תוך חיוב בעלי מבנים ורכוש מגובה סכום מסוים, להרחיב את הפוליסה לכיסוי בגין נזקי רעידת אדמה.
חברות הביטוח, לקבוע פרמיות על פי פרמטרים ו"דירוג" הסיכון על בסיס גובה סכומי הביטוח ורמת הסיכון של הנכס/המבנה (גיל המבנה, צורת הבניה, מצב הנכס וכו').
בעלי העסקים עצמם- כן להרחיב את הפוליסה, ולא לחסוך בעלות הפרמיה הנוספת מתוך אמונה ש"יהיה בסדר" או "לי זה לא יקרה".
ראוי שאנליסטים ישימו לב היטב למכלול הכיסויים של החברה ויוסיפו זאת למערכת השיקולים שלהם.
אחרי הכל, אם הקורונה הגיעה מסין הרחוקה וגרמה לטלטלה איומה בכלכלה, רעידת אדמה שתגיע מהשבר הסורי אפריקאי (שמעט פחות רחוק) יתכן ויזיק אף יותר.
אנו זוכרים היטב את רעידת האדמה הקטלנית שפקדה את טורקיה לפני 21 שנה בה נהרגו מעל 17,000 איש ועשרות אלפים נפצעו, בעוצמת רעידה כמעט זהה.
זו לא פיקציה, וזה עניין של זמן שמקרה כזה יגיע לישראל, אולם לא ניתן לדעת מתי ובאיזו עוצמה. הדבר מעמיד את תושבי ישראל בסכנה ממשית העלולה לאיים על אופן החיים כפי שאנו מכירים היום, ולהחזיר אותנו שנות דור לאחור.
לתרחיש כזה המדינה מנסה להיערך באמצעות פרויקטי תמ"א, הסברה ותרגול של פיקוד העורף, קביעת תקנים ועוד. מאידך, לא ניתן למנועו אלא לנסות למזער את הנזקים הפוטנציאלים, שכן הניסיון העולמי מוכיח שכאשר רעידת אדמה חזקה מתרחשת במדינות מפותחות, הנזק העיקרי הוא כלכלי, ולאו דווקא חיי אדם.
רבים סבורים, כי במקרה של רעידת אדמה, המדינה תשפה את הציבור בגין הנזקים שייגרמו לו. הדבר נכון אולי לעניין ביטוח נזקי מלחמה וטרור, לפיו מחויבת מדינת ישראל לפצות את אזרחיה בשל נזקי מלחמה שנגרמו לרכושם עפ"י חוק מס רכוש, כאשר פוליסת ביטוח רחבה ומתאימה דיה תכסה את הדלתא, אך המדינה בהחלט אינה מחויבת על פי דין לפצות בגין נזקי רעידת אדמה.
כיסוי מפני נזק כאמור אינו ניתן לרכישה כפוליסת Stand Alone, אלא כהרחבה לפוליסת ביטוח רכוש קיימת, הן לכיסוי נזק פיזי שייגרם לרכוש המבוטח והן בגין אבדן רווחים בשל הפסקת פעילות העסק כתוצאה ממנה.
חשוב שגופים ועסקים יכירו ויפנימו, שכתוצאה מנזק שנגרם עקב רעידת אדמה למבנה, למפעל או לכל רכוש אחר, לא יהיה מי שיפצה ויעניק מנגנון שיפוי כלכלי, על אף שמדובר באירוע שאינו בשליטה, באחריות או ברשלנות גורם כזה או אחר.
לעניות דעתי, הפתרון האידיאלי לבעיה צריך להיות מופנה לשלושה גורמים עיקריים:
המדינה, שראוי שתקבל על עצמה רובד בסיסי וחלק מהסיכון לצורך פיצוי אותם עסקים, ואפילו תוך חיוב בעלי מבנים ורכוש מגובה סכום מסוים, להרחיב את הפוליסה לכיסוי בגין נזקי רעידת אדמה.
חברות הביטוח, לקבוע פרמיות על פי פרמטרים ו"דירוג" הסיכון על בסיס גובה סכומי הביטוח ורמת הסיכון של הנכס/המבנה (גיל המבנה, צורת הבניה, מצב הנכס וכו').
בעלי העסקים עצמם- כן להרחיב את הפוליסה, ולא לחסוך בעלות הפרמיה הנוספת מתוך אמונה ש"יהיה בסדר" או "לי זה לא יקרה".
ראוי שאנליסטים ישימו לב היטב למכלול הכיסויים של החברה ויוסיפו זאת למערכת השיקולים שלהם.
אחרי הכל, אם הקורונה הגיעה מסין הרחוקה וגרמה לטלטלה איומה בכלכלה, רעידת אדמה שתגיע מהשבר הסורי אפריקאי (שמעט פחות רחוק) יתכן ויזיק אף יותר.
