לואיס ברוגה
משה מימון | עורך פאנדר
02/12/2020
לואיס ברוגה נמצא בחברה מאז 2014, התחיל כמנהל תפעול, כשהחברה ניהלה כ־2 מיליארד דולר, ב־2018 Global X נרכשה על ידי Mirae Asset כש־Global X עדין שומרים על המותג, ועל עצמאות הניהול. היום מנוהל מעל 15 מיליארד דולר, ובשנתיים האחרונות הם הגוף הצומח ביותר בשוק ה־ETF בארה”ב.
Global X מביאים לשוק ה־ETF השקעות שהם מכנים Thematic Investments, כאשר בעיקר הכוונה היא לתעודות שבהן ההשקעות מבוצעות סביב נושא ספציפי מסוים כמו למשל AI & Robotics, מחשוב ענן, Fintec, ועוד.
החברה משיקה ETF על כל מיני תחומי השקעות נישתיים, אולי תחומים שאמורים להיכנס למיינסטרים בעתיד. כך למשל לאחרונה השיקה החברה ETF על Telemedicine & Digital Health שכעת מנהלת מעל 350 מיליון דולר, ETF על ביוטק וחקר הג’נום, משחקי מחשב רכבים אוטונומיים ועוד.
תסביר קצת על המתודולוגיה של תעודות הסל שלכם, למה הכוונה ב־Thematic ETF?
“מדובר בתהליך השקעה, שבו אנחנו מנסים לזהות תהליכי Disruptive, תהליכי שינוי לעשור או ל־15 השנים הבאות, ואז לראות איזה חברות ירוויחו מהתהליכים האלה.”
המשמעות היא שאתם קודם כל מפתחים את המדד, ואז משיקים עליו ETF
“פיתוח השקעה עם נושא, מסובך הרבה יותר, אנחנו מבצעים שלושה שלבים, בהשקת ETF. השלב הראשון – שכנוע, האם המגמה שאנחנו מזהים, תישאר כאן גם בשנים הבאות לפחות 10-15 שנים. המרכיב השני – יכולת השקעה, האם יש מספיק חברות שניתן להשקיע בהן בנושא זה, האם החברות להשקעה נזילות מספיק, ומתקיימת בהן סחירות מספקת. הדבר השלישי הוא מסגרת הזמן, אנחנו רוצים שאנשים יהיו מעוניינים להשקיע בתחום הזה, גם בשנים הבאות.
מרגע שאנחנו מגיעים למסקנה שה־ETF אכן תואם את שלושת העקרונות האלה, אנחנו פונים לחברת מדדים, אנחנו עובדים עם כל חברות המדדים. מבחינת רגולציה אנחנו לא יכולים להיות מי שאחראי על המדד, חייבים להתקשר עם ספק מדדים, שהוא מנהל את המדד, בהתאם לכללים שנקבעים, ואנחנו מנהלים את התעודה על המדד.”
מה מייחד אתכם כספק ETF?
“אנחנו משיקים מוצרי השקעה בעלי נושא, Thematic Products כבר מ־2010, עם השנים למדנו רבות, וגם עשינו המון טעויות בדרך, והיום אנחנו שולטים בתהליך של הבאת המוצרים לשוק.”
אני רואה שיש לכם תעודה על לית’יום, או אורניום, מדובר ב־ETF שמשקיע בחברות הללו, או בסחורה עצמה?
“אנחנו לא משקיעים בסחורות עצמן, למשל אם שאלת על לית’יום, וטכנולוגיה לסוללות, אנחנו משקיעים בחברות עצמן, מדובר בחברות ציבוריות, בשווי של 100 מיליון דולר ויותר.”
זה קריטריון שחל על כל התעודות – שנכללות בהן חברות בשווי שוק של מאל 100 מיליון דולר?
“במרבית התעודות כן, יש תחומים שבהם אין מספיק חברות ציבוריות, ולכן אנחנו נדרשים להנמיך את רף הכניסה לתעודה, מבחינת שווי שוק. אבל בדרך כלל אנחנו מחפשים בכל תעודה לפחות 25 מניות בכל תעודה וכל חברה צריכה להיות סחירה מספיק כדי להיכנס לתעודה.
בתעודה על לית’יום וטכנולוגית סוללות, בנינו את התעודה בשתי דרכים. הדרך הראשונה היא בחינת שווי השוק של החברות. לאורך הזמן, בכל תעשיה יהיו מפסידים ומרוויחים, אנחנו מן הסתם לא נדע את זה, אבל ככל שהזמן יחלוף, אנחנו נהיה מושקעים יותר בחברות שהביצועים שלהם טובים, ופחות בחברות שביצועיהן נחותים יותר.”
אתם בעצם מבצעים איזון מחדש בהתאם לשווי שוק
“זה בדיוק מה שאנחנו עושים. אם כסף חדש נכנס לתעודה, הוא יושקע יותר בחברות החזקות יותר, שהחלק שלהן בתעודה גדל.”
אבל אז אתה יכול להגיע למצב, בטח בתעשיות שנמצאות בראשית הדרך, שבו חלק גדול מהתעודה מושקע במספר מצומצם של החברות, כפי שרואים היום בנאסד”ק 100 שבו חברות הטכנולוגיה מהוות סדר גודל של 40% מהמדד, איך אתם מונעים את זה?
“כדי למנוע את זה, אנחנו תוחמים את המשקל של כל חברה. שום חברה לא יכולה להיות יותר מ־8% מהמדד, וכך מונעים מהיקף משמעותי של התעודה לכלול רק קומץ של חברות.”
כל כמה זמן אתם מבצעים איזון של המשקולות של החברות בתעודות?
“זה תלוי במוצר, אבל לרוב זה יקרה כל חצי שנה או שנה. אם נעשה את זה בתדירות גדולה יותר, זה אומר לא רק עבודה קשה יותר למנהל תעודת הסל, אלא גם ייצר יותר עלויות ועמלות מסחר לתעודה. לכן אנחנו עושים זאת אחת לשנה או פעמיים בשנה. לעיתים, במקרים מסוימים, אם יש הנפקה של חברה, המתודולוגיה של המדד, מאפשרת בדיקה של ההנפקה, ואם החברה עומדת בקריטריונים של התעודה, החברה תיכנס לתוך המדד באיזון הקרוב.”
אני רואה שיש לכם גם תעודות שלא נמצאות בתחום הסטנדרטי, כמו למשל תעודות Covered Call על המדדים הרלבנטיים, אם מסתכלים מנקודת המבט בארץ, מרבית המשקיעים מחפשים השקעות מה שנקרא Plain Vanilla, לא משהו מסובך, איך אתם חווים עניין במוצרים כאלה שבאים עם מורכבות מסוימת
“ההשקפה שלנו היא שכל תיק צריך השקעות שיהיו השקעות של צמיחה, וכן השקעות של הכנסה. לצורך הצמיחה יש לנו את ההשקעות עם הנושאים הספציפיים המיוחדים. בהיבט של הכנסה, ותשואה, בנינו משפחה של תעודות Covered Call.
אנחנו כותבים אופציות מחוץ לכסף על מדד הנאסד”ק 100, זה מוצר שמייצר תשואה של 10־
11% לשנה. עיקר התשואה מגיעה מהפרמיה של האופציה. כיום אנחנו מנהלים היקף של כ־1.3 מיליארד דולר בתעודה הזו. אנשים רוצים להשתתף בעליות של הנסד”ק, אבל מודאגים מהרמות הגבוהות שבהן החברות האלה נסחרות, אז הפרמיה של המדד מספקת מעין מקור נוסף לתשואה.
נקודה נוספת היא שהפרמיה של האופציות עולה בתקופה של תנודתיות. משקיעים בארה”ב מכינים את התיק שלהם לתקופות של תנודתיות, ולכן הפרמיה עכשיו גבוה יותר.”
אמנם הפרמיה מאפשרת מקור נוסף לתשואה, אבל התעודה לא מספקת הגנה מפני ירידות
“זו אסטרטגית Covered Call פשוטה, אם תהיה ירידה של 30% בנאסד”ק, אנחנו גם נסבול, אבל נסבול מעט פחות בשל הפרמיה שנקבל על כתיבת האופציה. כמובן, שגם הצד השני נכון, והוא שהתשואה מגיעה מהכתיבה, מה שאומר שאם הנאסד”ק יעלה חזק התעודה לא תעלה באופן דומה.
לפני כשבועיים השקנו תעודה נוספת, שגם היא תעודה על הנאסד”ק. המנגנון הוא כתיבה של האופציות 50% מחוץ לכסף, זה מקטין את התשואה בחצי, אבל מאפשר למשקיעים להשתתף בחלק גדול יותר של האפסייד במדד. הבנו מהלקוחות, שאמנם 12% תשואה בממוצע זה יפה, אבל הוויתור של האפסייד הוא גבוה. לכן פיתחנו את המוצר הזה.”
יש שחקנים נוספים בתחום שמשלבים אופציות ו־ETF?
“אנחנו היינו החברה הראשונה שביצעה מוצר כזה, יש חברות נוספות שהשיקו מוצר דומה כמה שנים לאחר מכן.”
זה דורש חינוך שוק, המשקיע הרגיל, מבין מדד, השקעה במדד, ומבין מה צריך לקרות במדד, אם מוסיפים לזה אופציות ו־Covered Call, זה מסבך את ההשקעה, זה קרה גם בישראל, השוק לא הראה עניין במוצרים כאלה
“אכן, ראינו הצלחה במוצרי Covered Call, אבל הבנו שאנשים לא באמת מבינים את המוצר הזה, ולכן מבחינת שיווק המוצר, עיקר ההשקעה שלנו היא כלפי מערך יועצי ההשקעות, ויועצים פיננסיים, אנחנו עורכים שיחות ועידה ליועצים פיננסיים. אנחנו משקיעים מאמץ גדול בלהסביר את המוצר ליועצים פיננסיים והם אלה שמצליחים להסביר את המוצר ללקוחות הקצה. ראינו עליה בביטחון של יועצי השקעות להשקיע במוצרים האלה.”
זה מוצר שמתאים בדיוק לזמנים שבהם אנחנו נמצאים, לתנודתיות שבה השוק נמצא עכשיו
“בהחלט, בתקופת הקורונה ראינו גידול בהיקף הנכסים של התעודה.”
אם מסתכלים על הטווח הרחוק יותר, איזה נושאים שווה למשקיעים לשים אליהם לב היום, תחומים שנמצאים היום אולי בהתחלה, ואתם מזהים היום שהם עדין לא נפוצים, אבל שכדאי למשקיעים להשקיע סכום לא גבוה, סכום שלא ישפיע דרמטית על התיק אם תהיה תנודתיות בתחום הזה, אבל עדין שווה להשאיר בתיק
“תחומי טכנולוגיה כגון – E-Commerce, מחשוב ענן, רובוטיקה ובינה מלאכותית, זו טכנולוגיה מגיעים לציבור הכללי, והופכים לנחלת הכלל, והציבור מבין את חשיבותה.
יש תחומים נוספים כמו ביוטכנולוגיה שבו יש פיתוחים רבים שעדין לא מגיעים לנחלת הציבור. מיפוי גנטי עולה היום למשל דולרים בודדים, ביחס לסכומים ששילמו על זה בעבר.
תחום נוסף הוא תחום ה־Data, מרכזי נתונים, זה קשור למחשוב ענן, אבל זה ספציפי יותר. מחשוב ענן, ידרוש תשתית בתחום, מגדלי סלולר, חוות שרתים. חברות שיספקו את החומרה והתוכנה לתחום הזה ירוויחו מכך. זה תחום שאנחנו בוחנים מקרוב.
אנחנו מסתכלים גם על תאי דלק, ובכלל דרכים אלטרנטיביות להפקת אנרגיה. יש המון פיתוחים שם, זה תחום בחיתולים ולכן זה עדין לטווח ארוך, אין עליו עדין קרנות סל, כי אין מספיק חברות בתחום שיאפשרו בניית ETF על התחום, אבל זה יגיע. אנחנו גם בוחנים מחשוב קואנטום. ישראל היא שחקנית חזקה בתחום. זה עדין בשלב ההון סיכון, ולא בחברות ציבוריות, אבל יש כסף רב שנכנס לתחום הזה.
ועוד תחום שיש לו פוטנציאל עצום, שעדין לא מוצה זה טכנולוגיה חקלאית. אגריטק. יש עבודה רבה ומעניינת שיכולה להיעשות בתחום, כדי לנהל ולטייב את התחום.
אלה התחומים שאנחנו בוחנים, בחלקם אנחנו פעילים עם תעודות קיימות, ולחלקן אנחנו בוחנים פיתוח תעודות סביב התחומים, כי התעשיה עדין לא בשלה מספיק.
אחד השמות החמים שהיה עד לפני כמה זמן הוא תעשיית הבלוקצ’יין, ומטבעות קריפטוגרפיים
“אנחנו בהחלט מתעניינים בתחום הבלוקצ’יין. מדובר בטכנולוגיה חשובה מאוד, שתסייע ואולי תבצע מהפכה בשירותים פיננסיים בעולם. טכנולוגיית הבלוקצ’יין לא תשפיע על המון תחומים, אבל היא בהחלט תשפיע על התעשיה הפיננסית.
אנחנו מדברים על הטכנולוגיה, על האפשרות להיעזר בטכנולוגיה הזו כדי להעביר מידע פיננסי בעולם. אני לא מתייחס למטבעות הקריפטוגרפיים. תעשיית הפיננסים היא תעשייה עתירת תהליכים, רישומים, ניירת, ודרישות מדרישות שונות. זה לא ברור איך ב־2020, לוקח כל כך הרבה עבודה אנושית, וכל כך הרבה תהליכים כדי ליישב עיסקה פיננסית. לכן בלוקצ’יין בהחלט יסייע לזה.
מבחינתנו כשאנחנו בונים את התחום, האתגר העיקר הוא שהחברות שעוסקות בפיתוח טכנולוגיית בלוקצ’יין, הם בעצם הבנקים הגדולים JPMorgan, Goldman Zachs. יש תעודה על בלוקצ’יין, לא שלנו, אבל האחזקות העיקריות שלה היא בחברות הפיננסיות העיקריות, ובחברות טכנולוגיה כמו אינטל.
מבחינתנו, תעודה שמשקיעה בתחום, מה שנקרא Thematic Investing, דורש כמה תנאים. אנחנו מסתכלים על שווי שוק, ומגבילים את משקל החברה במדד. אבל אנחנו גם מוודאים שהתיק מרוכז וחשוף לחברות שעיקר הפעילות שלהן הוא בתחום הרלבנטי. למשל במחשוב ענן, אנחנו כוללים רק חברות ש־50% ומעלה מההכנסות שלהן מגיעים ממחשוב ענן. אנחנו לא כוללים חברות שיש להן פעילות בתחום אבל היא זניחה ביחס לשאר תחומי הפעילות שלהן. אנחנו מחפשים חשיפה טהורה לתחום. זו הסיבה למה אין לנו תעודה על הבלוקצ’יין.”
תחום שהיה סביבו הייפ רציני היה תחום הקנאביס, יש לכם תעודת סל על התחום, אז איך אתם רואים את התחום הזה?
“זה תחום שב־2017 קיבל תנופה אדירה. לדעתי, מה שקרה הוא שהשוק לא העריך נכונה כמה עבודה נדרשת לתחום הזה מבחינה רגולטורית. כולם ראו את הפוטנציאל של התחום, אבל לא את הסיבוכים של התחום, ולכן ב־2018 הבינו שמרבית החברות לא ערוכות כראוי בהתייחס לדרישות הרגולטוריות, ולדרך שעוד נדרש לעבור לחברות בתחום. מבנה ההון של חלק מהחברות היה חלש, לא היה להם ניהול סיכונים ראוי. מעבר לזה, ממשלת ארה”ב לא סיפקה את הודאות הדרושה לתחום, מבחינה רגולטורית. לכן ראינו ממש היפוך, וביצועים גרועים של מניות החברות השונות שעוסקות בתחום.
לדעתי, זה תחום שצריך סבלנות בהסתכלות עליו. זו פוזציה לקניה והחזקה. לדעתי משקיעים צריכים להחזיק כמה אחוזים בתחומים שהיום עדין לא בשלים עד הסוף, ולכן גם יחוו תנודתיות בהשקעות בתחומים אלה. אבל אלה בהחלט תחומים שאפשר להחזיק, ולטווח ארוך, אבל לא לבחון אותם בהסתכלות קרובה. חשוב שמשקיעים יבינו שהשקעות בנושא מסוים, הוא מחד בעל פוטנציאל צמיחה, אבל מאידך עשוי לעורר תנודתיות גבוהה מאוד לטווח הקצר.
אז האמירה לגבי השקעות Thematic, הן מבחינת טווח ארוך, ובעיקר מבחינת תנודתיות, נכונה במיוחד ורלבנטית במיוחד לתחום הקנאביס. התנודתיות שם ברוטלית ממש. כל יום יוצאים נתונים על חברות שמואשמות בהונאה, או שאין להם את הפרוטוקול הדרוש, או למשל שמדינת קליפורניה מאפשרת שימוש וגידול קנאביס.
לדעתי, התחום בטווח הארוך חיובי. התחום גדל באופן משמעותי בשנים האחרונות. יש ניהול מקצועי יותר. יש הון שנכנס לתחום. רואים יותר קרנות הון סיכון שנכנסות לתחום, שנחשבות למשקיעים מתוחכמים, וזה סימן טוב לשוק.
דבר נוסף, הוא שרואים יותר ויותר מדינות שמאפשרות שימוש בקנאביס גם מעבר לצרכים רפואיים. הסיבה לזה היא שהמדינות בארה”ב נותרו ללא משאבים, לאחר Covid19 מצבם הורע. הפוטנציאל שטמון בלגליזציה של קנאביס, מבחינת הכנסות למדינות שהתחום הזה ייתן למדינות השונות. זה ייצר תמריץ חזק למדינות ללגליזציה של קנאביס.
ועוד דבר, אנשים מרגישים היום הרבה יותר נוח עם כל נושא הקנאביס, זה לא כמו בשנות ה־70’ שהגישה לזה היתה בעיקר שלילית.
במהלך נובמבר מדינת ניו־ג’רסי אמורה להצביע על לגליזציה לקנאביס, וההערכות הן שזה יאושר שם, זה ישים לחץ גדול על בוסטון ובעיקר על ניו יורק, וזו תהיה התפתחות מעניינת לתחום. באופן כללי יותר ויותר מדינות מאפשרות זאת, וככל שיותר מדינות מאשרות זאת, כך הלחץ על אלה שלא מאשרות גדל, שוב לא רק מהביט של האזרחים, אלא מההיבט של הכנסות למדינות השונות. קנדה למשל מייצרת אקוסיסטם גדול לחברות שעוסקות בתחום, מקסיקו גם מנהלת דיונים בנושא. אם להסתכל בהקשר של הבחירות, אז הסיכוי לאישור פדרלי לשימוש בקנאביס גבוה יותר תחת ממשל ביידן מאשר תחת טראמפ. התחום הזה זוכה לעניין גם מבחינת הון סיכון, גם מבחינת M&A, כסף נכנס לתחום הזה.
צריך לזכור גם שתחומים חדשים, נישתיים כמו למשל קנאביס, או מחשוב ענן, נוטים להיות עם קורלציה נמוכה לשווקים באופן כללי. אף פעם לא הסתכלו על סקטור הטכנולוגיה כעל סקטור שיגן על התיק. ומה שראינו ב־Covid19 זה שסקטור הטכנולוגיה היה עם קורלציה נמוכה לשוק. החברות עם הביצועים הטובים ביותר היו טכנולוגיות.”
זו גישה בהחלט מעניינת לבחון את הטכנולוגיה לא כחברות צמיחה, אלא כסקטור שיפעל באופן לא קורלטיבי לשווקים, ודווקא ייצר מעין גידור לתיק
“אני לא מדבר על כל חברות הטכנולוגיה, אלא על תחומים שמאופיינים בצמיחה גבוהה. תחומים שמאפשרים גישה לתחומים בעלי צמיחה גבוהה מאוד ופוטנציאל גבוה מאוד, אבל גם רמת תנודתיות גבוהה מאוד. הם יפעלו בקורלציה נמוכה לשוק. הקורלציה של הנאסד”ק לתעודות ה־Thematic שלנו, לא גבוהה. חלק מהחברות מסוגלות להכפיל שווי תוך לילה. זה אחד המאפיינים של תחומים שנמצאים בראשית דרכם.” ||
