1 .כללי
בשנים האחרונות התרחב היקף האשראי ככלל, וכן האשראי ליחידים ולמשקי הבית בפרט (להלן – "אשראי צרכני"), וזאת בין היתר על רקע הריבית הנמוכה, הגידול בצריכה הפרטית, הזמינות הגבוהה של האשראי, והתחרות הגוברת בין הגופים הנותנים אותו ובכלל זה נותני שירותים פיננסיים כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים. להגדלת היצע האשראי והתחרות, יתרונות משמעותיים לציבור צרכני האשראי שעשויים לבוא לידי ביטוי, בין השאר, בהורדת עלות המוצר, שיפור איכות המוצר (למשל בשינוי מאפייני המוצר והגדלת מגוון המוצרים) והתאמתו ללקוח (למשל באמצעות חדשנות טכנולוגית), שיפור השירות (למשל בהגדלת הזמינות) ובהגדלת נגישות השירות לצרכנים רבים יותר.
בצד התועלת האמורה, מתעורר סיכון לקיומו של נטל חוב מופרז, שעלול להגיע לכדי פגיעה של ממש ברווחה של נוטל האשראי, במיוחד כשעסקינן באשראי צרכני הניטל על ידי משקי בית מוחלשים. לאור זאת ועל רקע שיח ציבורי ורגולטורי ער בארץ ובעולם, מוצע לקבוע הוראות צרכניות אשר יעגנו התנהלות מינימלית של הוגנות מול צרכני האשראי הצרכני למצער. אחד העקרונות המרכזיים של הוראות אלה הוא להבטיח שללקוח האשראי הצרכני ישווק ויועמד אשראי שמתאים לצרכיו וליכולת ההחזר שלו (להלן – "הוראות צרכניות").
לקריאת החוזר המלא