אריאל ברזילאי
06/12/2020
לא סוד הוא כי זה כבר כעשור, ערך הריבית חסרת הסיכון ( ריבית שניתן לקבל בצורה בטוחה וללא נטילת סיכונים גדולים על ההשקעות שמבצע הלקוח ) שואף לאפס, בישראל ובשווקים הגלובליים גם יחד, וזאת בניגוד לתקופה שלפני המשבר הכלכלי בשנת 2008 , היה ערכה כ 2-3.5% .
כיום, אנו יכולים לקבל, בפיקדונות בנקאיים או בתוכניות חסכון, "מעוז" הריביות חסרות הסיכון של פעם, כ 0.2% ל ש נ ה לכל היותר, ריבית הפריים, שנותנים לנו הבנקים, שיא כ 1.5% יותר מריבית בנק ישראל ( 1.6% ו 0.1% בהתאמה ) - וגם היא חייבת במס רווחי הון, כאשר סממנים כלכליים רבים מבשרים שיתכן וגם תרד במהלך התקופה הקרובה, ויתכן גם מצב של ריבית שלילית - מצב בו במקום לקבל ריבית ( תשואה חיובית על הכסף בבנק ) נשלם כסף לבנק על מנת ש"ישמור" לנו על הכסף - מצב זה קיים כבר בפועל בחלק מארצות אירופה, וביפן.
מה עושים במצב כלכלי שכזה, המתואר כאן, וצפוי כנראה להישאר איתנו ויתכן אף שגם יחריף, בשנים הבאות, כחלק מההשלכות הפוטנציאליות של משבר הקורונה ?
ראשית, ההסתכלות הראשונה של המשקיע היא אל עצמו, פנימה – אבחונו כמשקיע.
1) אבחון סוג המשקיע - לא בכדי כל מודל השקעה מפוקח רגולטורית ( בנקאות וביטוח לדוגמה ) כולל סדרה של שאלות מובנות הנוגעות לאופי האדם בתור משקיע, הנע בין משקיע נועז מאד הנוטל סיכונים גדולים ועד למשקיע סולידי מאד השונא סיכון. צריך לזכור כי כגודל הסיכוי כך גם גובה הסיכון אשר נלקח, וכמובן שאופק ההשקעה, דהיינו הזמן בו המשקיע רוצה שהכסף שלו "יעבוד" ויניב פירות תשואה – הינו פרמטר חשוב מאד.
2) פיזור השקעות וסיכונים - בהתאם לאפיון שלך במשקיע, יש לפזר את ההשקעה בין גורמים שונים, תוך שקלול של תשואה אפשרית / סיכון וגם עלויות השקעה ( באם קיימות כאלו ).
שנית, כפי שמופיע בתנ"ך, וגם דעה רווחת של כלכלנים ויועצים רבים, "הנבואה נתנה לשוטים" , ולכן מוצע למשקיע פיזור השקעות בין תחומים שונים – כאן תוצג דוגמה רב תחומית בהקשר זה :
למשקיע פוטנציאלי סכום של 1,000,000 ש"ח הנמצא בחשבון העו"ש שלו , והוא אינו רוצה להכניס אותו לתוכנית חסכון בה יהיה הכסף סגור ל 5 שנים בריבית של 0.2% לשנה לפני מס רווחי הון - מהן האפשרויות שלו - כולל שילוב בינהן ?
א. קניית דירה ( בעיר באר שבע בדוגמה זו ) והשכרתה לסטודנטים בכ 3,000 ש"ח לחודש. בכניסה לאפיק זה יש לזכור את העלויות ההתחלתיות ( מס רכישה, עורך דין, שיפוצים, העברת בעלויות, מיסוי תקבולי שכ"ד, תיווך וכיו"ב ) וגם את ההתעסקות הרבה ( חשוב לזכור בכל סוג השקעה - זמנו של המשקיע שווה ערך לכסף ) לצד הוצאות במציאת שוכרים / טיפול במגוון תקלות ובעיות ובידיעה שלא תמיד תוכל להשכיר את הדירה, בחלקה או במלואה, כאשר תהיה ברשותך - גורמים אשר יפחיתו את התקבול נטו שיקבל המשקיע וכמובן גם את התשואה נטו שלו מהתשואה השנתית ברוטו העומדת על 3.6%.
ב. תוכנית החיסכון שתוארה בדוגמה - לאחר 5 שנים תניב , כ 10,000 ש"ח ריבית , כאשר מוטל עליה מס של 25% - דהיינו על 1,000,000 ש"ח נקבל 7,500 ש"ח נטו שהיא תשואה שנתית נטו של 0.15%.
ג. שותפות דרך קניית מניות / תעודות השתתפות בחברה מסחרית שזה עיסוקה בנדל"נ – קרן RIT - קיימות לא מעט חברות כאלו, שלמעשה לוקחות מהמשקיע את הכסף ומנהלות אותו בצורה מקצועית יותר או פחות, כשהן למעשה בעלות הנכסים, ומשתפות את המשקיע ברווחים וההחזרים - כאן הסיכון וגם הסיכוי הם רבים, לצד הורדת העיסוק השוטף בנושא הדירה בבאר שבע כבעל בית כבדוגמה א' להלן, ברור כי לא מבוצע בחינם ולא בהכרח כפי שהיה רוצה הלקוח לעשות , כולל ההשפעות העתידיות והאסטרטגיות של שוק הנדל"נ ( לא רק בהקשר משבר "קורונה" בו ההערכות כעת הן ירידת הביקוש לנדל"נ מסחרי ), הפרטי או המסחרי, בהתאם לסוג הקרן והתנהלותה.
ד. השקעה ישירה בבורסה - מגוון עצום של מכשירי השקעה, מבעלי סיכון גבוה ועד נמוך - ומכיוון שמדובר בניירות ערך, ישנה חבות מס, ואין התחייבות לתשואה כלשהי, אלא למחזיק אגרת חוב מרכישתה ( לתת הלוואה לחברה כלשהי ) ועד החזרתה באם תתממש ( החזרת ההלוואה ע"י החברה למשקיעים שהלוו לה את הכסף ) – במקרה שכזה, הכרחי להסתייע באנשי מקצוע כדי להבין את הסיכונים והסיכויים גם יחד.
ה. השקעה במכשירי חסכון בחברות הביטוח - דומה מאד לבורסה מבחינת מגוון מסלולי ההשקעה, הסיכוי והסיכון הגלומים בכל אחד מהם – גם כאן, הכרחי להסתייע באנשי מקצוע כדי להבין את משמעותם של אותם הסיכונים והסיכויים.
ו. מוצרי השקעה אלטרנטיביים - מספר האלטרנטיבות כאן הינו עצום - התאגדויות השקעה, קרנות השקעה פרטיות, שותפות בפרויקטים כלכליים, מתן הלוואות ישירות / יחידות השתתפות בחברות ועוד עולם שלם שאינו מפוקח / ממוסמך כמו שוק ההון הישראלי - וכאן הסיכונים והסיכויים גדולים הרבה יותר גם יחד.
ז. קניית דירה עם הון אישי + החזר משכנתא ע"י דמי השכירות - דומה מאד לדוגמה א. וגם נראית כהשקעה סולידית למדי , אך צריך לזכור שמעבר לנושא העיסוק כ"בעל בית" שפורט בדוגמה, ישנה גם חשיפה לריבית המשכנתא המשתנה, לצד ערך הדירה המשתנה גם הוא - ומכאן לסיכון, נמוך או גבוה התלוי בגורמים רבים, לצורך בהחזר משכנתא שגדל עקב עליית שיעור הריבית בעתיד, לצד אי אפשרות להשכרת הדירה, כאשר ערך הדירה יירד ומכירתה לא תאפשר להחזיר את המשכנתא שנלקחה מלכתחילה - זהו אמנם תסריט קיצון, התלוי במינוף שנלקח לצורך קניית הדירה, אך יכול להתממש בדרגות חומרה כלכליות שונות.
לסיכום, מה עושים, איפוא, עם הכסף הפנוי ? הבנה עקרונות של עקרונות כלכליים ושל המצב הכלכלי החדש לצד ניהול כלכלי נכון הינה החלטה הנוגעת ישירות לשימור היכולת הכלכלית שלך ושל היקרים לך לאורך זמן. – לרבות בהקשר שימוש באותם כספים הפנויים כחלק מתכנון פרישה עתידי.
אריאל ברזילי
הכותב הינו בעל רישיון פנסיוני, מנהל מיזם "ערך מוסף".
מאמר זה הינו כללי בלבד , ואין להסתמך עליו מעבר להנחות כלליות שצויינו בו.
כיום, אנו יכולים לקבל, בפיקדונות בנקאיים או בתוכניות חסכון, "מעוז" הריביות חסרות הסיכון של פעם, כ 0.2% ל ש נ ה לכל היותר, ריבית הפריים, שנותנים לנו הבנקים, שיא כ 1.5% יותר מריבית בנק ישראל ( 1.6% ו 0.1% בהתאמה ) - וגם היא חייבת במס רווחי הון, כאשר סממנים כלכליים רבים מבשרים שיתכן וגם תרד במהלך התקופה הקרובה, ויתכן גם מצב של ריבית שלילית - מצב בו במקום לקבל ריבית ( תשואה חיובית על הכסף בבנק ) נשלם כסף לבנק על מנת ש"ישמור" לנו על הכסף - מצב זה קיים כבר בפועל בחלק מארצות אירופה, וביפן.
מה עושים במצב כלכלי שכזה, המתואר כאן, וצפוי כנראה להישאר איתנו ויתכן אף שגם יחריף, בשנים הבאות, כחלק מההשלכות הפוטנציאליות של משבר הקורונה ?
ראשית, ההסתכלות הראשונה של המשקיע היא אל עצמו, פנימה – אבחונו כמשקיע.
1) אבחון סוג המשקיע - לא בכדי כל מודל השקעה מפוקח רגולטורית ( בנקאות וביטוח לדוגמה ) כולל סדרה של שאלות מובנות הנוגעות לאופי האדם בתור משקיע, הנע בין משקיע נועז מאד הנוטל סיכונים גדולים ועד למשקיע סולידי מאד השונא סיכון. צריך לזכור כי כגודל הסיכוי כך גם גובה הסיכון אשר נלקח, וכמובן שאופק ההשקעה, דהיינו הזמן בו המשקיע רוצה שהכסף שלו "יעבוד" ויניב פירות תשואה – הינו פרמטר חשוב מאד.
2) פיזור השקעות וסיכונים - בהתאם לאפיון שלך במשקיע, יש לפזר את ההשקעה בין גורמים שונים, תוך שקלול של תשואה אפשרית / סיכון וגם עלויות השקעה ( באם קיימות כאלו ).
שנית, כפי שמופיע בתנ"ך, וגם דעה רווחת של כלכלנים ויועצים רבים, "הנבואה נתנה לשוטים" , ולכן מוצע למשקיע פיזור השקעות בין תחומים שונים – כאן תוצג דוגמה רב תחומית בהקשר זה :
למשקיע פוטנציאלי סכום של 1,000,000 ש"ח הנמצא בחשבון העו"ש שלו , והוא אינו רוצה להכניס אותו לתוכנית חסכון בה יהיה הכסף סגור ל 5 שנים בריבית של 0.2% לשנה לפני מס רווחי הון - מהן האפשרויות שלו - כולל שילוב בינהן ?
א. קניית דירה ( בעיר באר שבע בדוגמה זו ) והשכרתה לסטודנטים בכ 3,000 ש"ח לחודש. בכניסה לאפיק זה יש לזכור את העלויות ההתחלתיות ( מס רכישה, עורך דין, שיפוצים, העברת בעלויות, מיסוי תקבולי שכ"ד, תיווך וכיו"ב ) וגם את ההתעסקות הרבה ( חשוב לזכור בכל סוג השקעה - זמנו של המשקיע שווה ערך לכסף ) לצד הוצאות במציאת שוכרים / טיפול במגוון תקלות ובעיות ובידיעה שלא תמיד תוכל להשכיר את הדירה, בחלקה או במלואה, כאשר תהיה ברשותך - גורמים אשר יפחיתו את התקבול נטו שיקבל המשקיע וכמובן גם את התשואה נטו שלו מהתשואה השנתית ברוטו העומדת על 3.6%.
ב. תוכנית החיסכון שתוארה בדוגמה - לאחר 5 שנים תניב , כ 10,000 ש"ח ריבית , כאשר מוטל עליה מס של 25% - דהיינו על 1,000,000 ש"ח נקבל 7,500 ש"ח נטו שהיא תשואה שנתית נטו של 0.15%.
ג. שותפות דרך קניית מניות / תעודות השתתפות בחברה מסחרית שזה עיסוקה בנדל"נ – קרן RIT - קיימות לא מעט חברות כאלו, שלמעשה לוקחות מהמשקיע את הכסף ומנהלות אותו בצורה מקצועית יותר או פחות, כשהן למעשה בעלות הנכסים, ומשתפות את המשקיע ברווחים וההחזרים - כאן הסיכון וגם הסיכוי הם רבים, לצד הורדת העיסוק השוטף בנושא הדירה בבאר שבע כבעל בית כבדוגמה א' להלן, ברור כי לא מבוצע בחינם ולא בהכרח כפי שהיה רוצה הלקוח לעשות , כולל ההשפעות העתידיות והאסטרטגיות של שוק הנדל"נ ( לא רק בהקשר משבר "קורונה" בו ההערכות כעת הן ירידת הביקוש לנדל"נ מסחרי ), הפרטי או המסחרי, בהתאם לסוג הקרן והתנהלותה.
ד. השקעה ישירה בבורסה - מגוון עצום של מכשירי השקעה, מבעלי סיכון גבוה ועד נמוך - ומכיוון שמדובר בניירות ערך, ישנה חבות מס, ואין התחייבות לתשואה כלשהי, אלא למחזיק אגרת חוב מרכישתה ( לתת הלוואה לחברה כלשהי ) ועד החזרתה באם תתממש ( החזרת ההלוואה ע"י החברה למשקיעים שהלוו לה את הכסף ) – במקרה שכזה, הכרחי להסתייע באנשי מקצוע כדי להבין את הסיכונים והסיכויים גם יחד.
ה. השקעה במכשירי חסכון בחברות הביטוח - דומה מאד לבורסה מבחינת מגוון מסלולי ההשקעה, הסיכוי והסיכון הגלומים בכל אחד מהם – גם כאן, הכרחי להסתייע באנשי מקצוע כדי להבין את משמעותם של אותם הסיכונים והסיכויים.
ו. מוצרי השקעה אלטרנטיביים - מספר האלטרנטיבות כאן הינו עצום - התאגדויות השקעה, קרנות השקעה פרטיות, שותפות בפרויקטים כלכליים, מתן הלוואות ישירות / יחידות השתתפות בחברות ועוד עולם שלם שאינו מפוקח / ממוסמך כמו שוק ההון הישראלי - וכאן הסיכונים והסיכויים גדולים הרבה יותר גם יחד.
ז. קניית דירה עם הון אישי + החזר משכנתא ע"י דמי השכירות - דומה מאד לדוגמה א. וגם נראית כהשקעה סולידית למדי , אך צריך לזכור שמעבר לנושא העיסוק כ"בעל בית" שפורט בדוגמה, ישנה גם חשיפה לריבית המשכנתא המשתנה, לצד ערך הדירה המשתנה גם הוא - ומכאן לסיכון, נמוך או גבוה התלוי בגורמים רבים, לצורך בהחזר משכנתא שגדל עקב עליית שיעור הריבית בעתיד, לצד אי אפשרות להשכרת הדירה, כאשר ערך הדירה יירד ומכירתה לא תאפשר להחזיר את המשכנתא שנלקחה מלכתחילה - זהו אמנם תסריט קיצון, התלוי במינוף שנלקח לצורך קניית הדירה, אך יכול להתממש בדרגות חומרה כלכליות שונות.
לסיכום, מה עושים, איפוא, עם הכסף הפנוי ? הבנה עקרונות של עקרונות כלכליים ושל המצב הכלכלי החדש לצד ניהול כלכלי נכון הינה החלטה הנוגעת ישירות לשימור היכולת הכלכלית שלך ושל היקרים לך לאורך זמן. – לרבות בהקשר שימוש באותם כספים הפנויים כחלק מתכנון פרישה עתידי.
אריאל ברזילי
הכותב הינו בעל רישיון פנסיוני, מנהל מיזם "ערך מוסף".
מאמר זה הינו כללי בלבד , ואין להסתמך עליו מעבר להנחות כלליות שצויינו בו.
