נזילות
משה שלום
24/12/2020
בימים אלו של משבר הקורונה, קשה להעלות על הדעת מושג חשוב יותר מאשר "נזילות". לא מדובר בצנרת הבית כמובן אלא בכמות הכסף הדוחפת את התהליכים העסקיים והפיננסיים סביבנו. למעשה, נזילות (Liquidity) הוא מונח מוזר, ומעניין. יש לומר שאפילו הדימוי הנוזלי הזה של הכסף הפך להיות, בעצמו, מהות מקורית שאחריו נוהרים כותבי הטורים, וקובעי המדיניות, ולכן אמשיך איתו, ואומר שאחרי שדיברנו על ההון, יש לראות בנזילות את הנהר שבו ההון זורם.
אותה נזילות מאפשרת לדברים להתבצע, כאשר ברוב המקרים סביבת העבודה היא זירת המצבים הפיננסיים, ולא כל כך בתהליכים הקשורים לכלכלה האמיתית. שם ייאמרו מילים כמו מימון, ואשראי, או תיאור פרוזאי אחר של כסף מושאל. בכל אופן, איך אנו צריכים להתייחס למונח הנזילות? מדובר באוקיינוס של הבנה תיאורטית שבו ארצה להתרכז רק בסגמנט קטן אחד, והיא הנזילות המיוחסת לתחום המסחר, וההשקעות.
נזילות המגיעה מקובעי המדיניות
נתחיל בנזילות הנובעת ממעשי קובעי המדיניות, ובמיוחד מזו של הבנקאים המרכזיים. זו מונפקת, יש מאין, ומועברת לידיים המורשות לקבלה, בגדול, הבנקים המסחריים ואולי מוסדות פיננסיים מעטים נוספים. כל זאת במסווה של קיצורים, ותיאוריות מקרו-כלכליות, המנסים לערפל את המהות של ההזרמה הפשוטה (QE, או "הרחבה כמותית", היא דוגמא בולטת לכך). בסופו של דבר, יימצא בידי הבנקים המורשים יותר כסף לבטוחות, פעולות, הלוואות, או כיסוי ל"חורים שחורים" שאינם מופיעים בספרי המאזנים. אותה נזילות מיועדת להיות החומה הוירטואלית שבעזרתה, בנוסף לשינויים רגולאטורים, ממשיכים למנוע מאותם בנקים למשוך את כולנו לתהומות הנשייה של שפל סטייל 1929, או גרוע מכך.
ב-2007-9 זה הצליח, אבל זה "עלה" עד כה כ-30 טריליון דולר (!), אם סופרים את כל התוכניות בפועל, והבטוחות שניתנו כנגד בעיותיו הפיננסיות מאז ועד היום. למעשה, נאמר מייד שאחרי שהריבית הגיעה לאזור ה-0, ונשארה שם עד היום לא נותר אלא כלי הנזילות בידי אותם "מצילים" על מנת להמשיך לנסות לייצב את הספינה המקרטעת. כל היבשות מככבות עכשיו ביצירת אוקיינוס המזומנים החדשים. זה אשר צריך להילחם במיתון שאיים להיכנס לפועל לפני הופעת מגפת הקורונה וזה הנלחם עכשיו בתופעות הלוואי הכלכליות של המחלה. כל המחסומים הוסרו. אלו של הגרעון, אלו של יחס-חוב תוצר, ואלו שנבעו משיקולים של פחד מאינפלציה. זו הנזילות המדינית, והיא שעכשיו עוטפת אותנו מכל הכיוונים. הנה גרף המאזן של הבנק, המציג זאת כאלף עדים:
נזילות של השווקים הפיננסיים
בנוסף למה שתיארתי עד כה, ישנו מונח נזילות המכוון הרבה יותר נקודתית לנכסים בשווקים הפיננסים. ברמה הפשטנית ביותר נאמר שנכס פיננסי נזיל הוא נכס שאותו נוכל לקנות בקלות, אך, וזה החשוב יותר, נוכל למכור באותה קלות. קלות היציאה מהשקעה הייתה תמיד עקב אכילס של רוב המשקיעים-סוחרים. לעיתים, הם אינם לקוחים בחשבון את הצד הזה במשוואה, ונאלצים לשלם מחיר יקר הנובע מההבדל הגדול בין הצפייה שלהם בדבר הזמן שבו אפשר, והכמות שאותה אפשר, למכור בעת הצורך.
מי שעוסק בנכסים פיננסיים "לא נזילים" לוקח על עצמו את הסיכון להיתקע עם פוזיציה מפסידה, או הרבה יותר גרוע מבחינה פסיכולוגית, להפוך פוזיציה מרוויחה למפסידה על ידי עלות המימוש של אותה פוזיציה. יש לומר מייד שקריטריון הנזילות אינו נמדד ברגעים ה"טובים". אלו שבהם אנו מעוניינים לעשות את ההיפך ממה שכולם חושבים. אלא דווקא כאשר הגלגל מתהפך, וכולם רוצים לשנות את מה שהיה עד כה המוסכמה.
בצורה הפשוטה יותר אומר: לא תהיה בעיה למכור כאשר כולם רוצים לקנות, או לקנות כאשר כולם רוצים למכור. עומק הנזילות נמדדת כאשר תרצו לקנות כאשר כולם רוצים לקנות, או למכור כאשר כולם מוכרים. זאת, במיוחד כאשר השינוי בכיוון הוא טרי בזמן. אם הנכס עובר את מבחן הנזילות אז, הוא יהפוך למועמד רציני להיכנס לרשימת הנכסים בהם אנו יכולים להתחיל להסב את תשומת ליבנו העוקבת.
ולבסוף, נזילות עסקית
ברמת המיקרו, אלמנט הנזילות קריטי למדי בהערכת חברות שבהן אנו חושבים להשקיע. למה זה חשוב? כי חברה אשר אינה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה, בזמן של משבר מפתיע, תשאיר אותנו בין נושים, ובדרך כלל בחלק האחורי של העדיפויות. גרומים כמו מכירות, תחרות, צמיחה, פיתוח, הנהלה, התמדה במתן דיבידנד, כל אלו מעניינים וטובים מאוד כפרמטרים למחשב על חברות. נוסיף לכך כמה יחסי של נזילות: יחס החובות מול הנכסים כולם, ויחס החובות מול מאגר המזומנים של החברה. הראשון, נותן לנו סיכוי לקבל את ההתחייבויות של החברה עקב מכירת הנכסים שלה והשני מאפשר בטחון הרבה גבוה ביכולת שלה לתת לנו את שהובטח די מידי.
אינני רואה חשבון וקורא דוחות מקצועי. והרבה מאוד סוחרים-משקיעים אינם כאלו. לכן, כדי לעזור לנו נמצאים בהרבה מאוד מקומות ברשת Scanners של מניות אשר מכילים את אותם יחסים לשאילתא. לדעתי, זה יהיה מועיל להכניס את אותם יחסים לשיקול הדעת.
לסיכום אומר כך: נזילות היא חופש. חופש של מדינות לעשות פעילות מדינית-כלכלית, חופש של חברות לעבוד ולעמוד בהתחייבויות, וחופש של המשקיעים להיכנס ולצאת בקלות מעמדות פיננסיות. חוסר בנזילות מייצר מיד פחד גדול כללי, ההופך לנבואה שמגשימה עצמה במהירות לכלל משבר. עד כה, ועקב משבר 2007-9 והקורונה, הנזילות המדינית אינה עומדת בספק. נשאר רק לראות שגם אנחנו מנהלים את הנזילות שלנו בתבונה ולא מנצלים את הקיים למעשים פזיזים שלא לצורך.
אותה נזילות מאפשרת לדברים להתבצע, כאשר ברוב המקרים סביבת העבודה היא זירת המצבים הפיננסיים, ולא כל כך בתהליכים הקשורים לכלכלה האמיתית. שם ייאמרו מילים כמו מימון, ואשראי, או תיאור פרוזאי אחר של כסף מושאל. בכל אופן, איך אנו צריכים להתייחס למונח הנזילות? מדובר באוקיינוס של הבנה תיאורטית שבו ארצה להתרכז רק בסגמנט קטן אחד, והיא הנזילות המיוחסת לתחום המסחר, וההשקעות.
נזילות המגיעה מקובעי המדיניות
נתחיל בנזילות הנובעת ממעשי קובעי המדיניות, ובמיוחד מזו של הבנקאים המרכזיים. זו מונפקת, יש מאין, ומועברת לידיים המורשות לקבלה, בגדול, הבנקים המסחריים ואולי מוסדות פיננסיים מעטים נוספים. כל זאת במסווה של קיצורים, ותיאוריות מקרו-כלכליות, המנסים לערפל את המהות של ההזרמה הפשוטה (QE, או "הרחבה כמותית", היא דוגמא בולטת לכך). בסופו של דבר, יימצא בידי הבנקים המורשים יותר כסף לבטוחות, פעולות, הלוואות, או כיסוי ל"חורים שחורים" שאינם מופיעים בספרי המאזנים. אותה נזילות מיועדת להיות החומה הוירטואלית שבעזרתה, בנוסף לשינויים רגולאטורים, ממשיכים למנוע מאותם בנקים למשוך את כולנו לתהומות הנשייה של שפל סטייל 1929, או גרוע מכך.
ב-2007-9 זה הצליח, אבל זה "עלה" עד כה כ-30 טריליון דולר (!), אם סופרים את כל התוכניות בפועל, והבטוחות שניתנו כנגד בעיותיו הפיננסיות מאז ועד היום. למעשה, נאמר מייד שאחרי שהריבית הגיעה לאזור ה-0, ונשארה שם עד היום לא נותר אלא כלי הנזילות בידי אותם "מצילים" על מנת להמשיך לנסות לייצב את הספינה המקרטעת. כל היבשות מככבות עכשיו ביצירת אוקיינוס המזומנים החדשים. זה אשר צריך להילחם במיתון שאיים להיכנס לפועל לפני הופעת מגפת הקורונה וזה הנלחם עכשיו בתופעות הלוואי הכלכליות של המחלה. כל המחסומים הוסרו. אלו של הגרעון, אלו של יחס-חוב תוצר, ואלו שנבעו משיקולים של פחד מאינפלציה. זו הנזילות המדינית, והיא שעכשיו עוטפת אותנו מכל הכיוונים. הנה גרף המאזן של הבנק, המציג זאת כאלף עדים:
נזילות של השווקים הפיננסיים
בנוסף למה שתיארתי עד כה, ישנו מונח נזילות המכוון הרבה יותר נקודתית לנכסים בשווקים הפיננסים. ברמה הפשטנית ביותר נאמר שנכס פיננסי נזיל הוא נכס שאותו נוכל לקנות בקלות, אך, וזה החשוב יותר, נוכל למכור באותה קלות. קלות היציאה מהשקעה הייתה תמיד עקב אכילס של רוב המשקיעים-סוחרים. לעיתים, הם אינם לקוחים בחשבון את הצד הזה במשוואה, ונאלצים לשלם מחיר יקר הנובע מההבדל הגדול בין הצפייה שלהם בדבר הזמן שבו אפשר, והכמות שאותה אפשר, למכור בעת הצורך.
מי שעוסק בנכסים פיננסיים "לא נזילים" לוקח על עצמו את הסיכון להיתקע עם פוזיציה מפסידה, או הרבה יותר גרוע מבחינה פסיכולוגית, להפוך פוזיציה מרוויחה למפסידה על ידי עלות המימוש של אותה פוזיציה. יש לומר מייד שקריטריון הנזילות אינו נמדד ברגעים ה"טובים". אלו שבהם אנו מעוניינים לעשות את ההיפך ממה שכולם חושבים. אלא דווקא כאשר הגלגל מתהפך, וכולם רוצים לשנות את מה שהיה עד כה המוסכמה.
בצורה הפשוטה יותר אומר: לא תהיה בעיה למכור כאשר כולם רוצים לקנות, או לקנות כאשר כולם רוצים למכור. עומק הנזילות נמדדת כאשר תרצו לקנות כאשר כולם רוצים לקנות, או למכור כאשר כולם מוכרים. זאת, במיוחד כאשר השינוי בכיוון הוא טרי בזמן. אם הנכס עובר את מבחן הנזילות אז, הוא יהפוך למועמד רציני להיכנס לרשימת הנכסים בהם אנו יכולים להתחיל להסב את תשומת ליבנו העוקבת.
ולבסוף, נזילות עסקית
ברמת המיקרו, אלמנט הנזילות קריטי למדי בהערכת חברות שבהן אנו חושבים להשקיע. למה זה חשוב? כי חברה אשר אינה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה, בזמן של משבר מפתיע, תשאיר אותנו בין נושים, ובדרך כלל בחלק האחורי של העדיפויות. גרומים כמו מכירות, תחרות, צמיחה, פיתוח, הנהלה, התמדה במתן דיבידנד, כל אלו מעניינים וטובים מאוד כפרמטרים למחשב על חברות. נוסיף לכך כמה יחסי של נזילות: יחס החובות מול הנכסים כולם, ויחס החובות מול מאגר המזומנים של החברה. הראשון, נותן לנו סיכוי לקבל את ההתחייבויות של החברה עקב מכירת הנכסים שלה והשני מאפשר בטחון הרבה גבוה ביכולת שלה לתת לנו את שהובטח די מידי.
אינני רואה חשבון וקורא דוחות מקצועי. והרבה מאוד סוחרים-משקיעים אינם כאלו. לכן, כדי לעזור לנו נמצאים בהרבה מאוד מקומות ברשת Scanners של מניות אשר מכילים את אותם יחסים לשאילתא. לדעתי, זה יהיה מועיל להכניס את אותם יחסים לשיקול הדעת.
לסיכום אומר כך: נזילות היא חופש. חופש של מדינות לעשות פעילות מדינית-כלכלית, חופש של חברות לעבוד ולעמוד בהתחייבויות, וחופש של המשקיעים להיכנס ולצאת בקלות מעמדות פיננסיות. חוסר בנזילות מייצר מיד פחד גדול כללי, ההופך לנבואה שמגשימה עצמה במהירות לכלל משבר. עד כה, ועקב משבר 2007-9 והקורונה, הנזילות המדינית אינה עומדת בספק. נשאר רק לראות שגם אנחנו מנהלים את הנזילות שלנו בתבונה ולא מנצלים את הקיים למעשים פזיזים שלא לצורך.
