לאחר שלושה נתונים חיוביים מאוד, במרץ-מאי, מדד יוני רשם ירידה חודשית של 0.4%, במונחים מנוכי עונתיות, לעומת קונצנזוס ציפיות לירידה של 0.1% בלבד. ההפתעה של 0.3% היא חריגה מאוד, נדגיש, במונחים אמריקאים. האינפלציה השנתית, נוסיף, מתמתנת מרמה של 4.2% ל-3.5% בלבד – תנועה שלא ראינו מאז התמתנות גל האינפלציה של 22'. לא מעט מגיע מסעיפי הליבה, עם נתון ללא שינוי – חריג מאוד בהתחשב בעובדה שהיו צריכות להיות פה עליות כתוצאה מהמונדיאל, ובהתחשב בלחץ ממחירי שבבי הזיכרון וה-GPUs.
רוב ההשפעה השלילית הפעם, הייתה אמורה להגיע ממחירי הנפט שירדו לאחר ההסלמה. אבל הרבה מעבר לאלה, ראינו הפעם גם תיקון במחירי השכירות, בעיקר. ומעבר לזה, גם בסעיפים סחירים כמו הלבשה והנעלה רכבים ומוצרי בריאות. ולא מן הנמנע שהצרכן האמריקאי קרוב כבר ממש לקצה גבול היכולת.
המשך התוואי האינפלציוני והשפעות חיצוניות הם קשים מעט להערכה, כמובן, כשתופי המלחמה במפרץ ממשיכים לרעום. ועדיין, בהנחה שהנפט הגולמי יישאר בסביבת ה-85$ הנוכחית, אפשר לצפות להשפעה נייטרלית, בחודש הבא. אם נחזור לרמה של לפני שנה, באיזה שהוא שלב סביר כבר שנגיע קרוב מאוד ליעד ה-2%.
נדגיש כי אל מול זה, הציפיות בשוק ההון זזו ב-24 שעות האחרונות, שלא במפתיע, דווקא לכיוון של חששות אינפלציוניות. הצפי להודעת הריבית של הפד בסוף החודש, בפרט, עלה לכיוון הסתברות של כ-40% ולמעלה מזה, להעלאת ריבית, לפני הנתון. אלא שכעת אלה התמתנו לסביבת 15%, שנוטים להתאיין, ככל שהנתונים הכלכליים ימשיכו במסלולם עד ההחלטה.
בראייה מקומית, הציפייה עד לא מזמן הייתה להורדת ריבית של בנק ישראל בהחלטה הקרובה ב-1.9, דיי בוודאות. כשההסתברות להורדה בארה"ב עמדה על אחוזים בודדים, עד כדי עשרות אחוזים בודדים, זו עוד עבר איכשהו. אבל עם העלייה האחרונה בציפיות בארה"ב, התרחיש של העלאת ריבית בארה"ב ואז הורדה בישראל הפכה למשהו שלשוק המקומי קצת יותר קשה לבלוע. ובמובן הזה, נצפה לחזרה לאופטימיות מקומית עם העדכון הנוכחי.

מדד המחירים בארהב מאבד 0.4% ביוני / קרדיט: אילוסטרציה – AI


