הדרמה בשוק המטח ממשיכה - דולר נופל מתחת ל-3.2
המסחר בדולר שקל נפתח היום בירידה חדה אל מתחת ל-3.2 שקלים. אמנם רמות תמיכה משמעותיות נפרצו בשבועות האחרונים, אבל הפעם נראה שהדרמה ממשיכה, ולא רואים כוחות שיעצרו את השקל מלהתחזק.
כפי שניתן לראות מהגרף המצורף, הדולר משלים ירידה של כ-18% מתחילת המשבר, בעצם מה-17 במרץ, מאז שהשווקים החלו את מסע ההתאוששות המדהים שלהם, כלפי מעלה, החל הדולר את מסעו כלפי מטה מול השקל.
אם בעבר בטווח הארוך, ניתן היה לראות את רמת ה-3.4 שקלים לדולר, כרמה שמפעילה את התערבות בנק ישראל, הרי שרמה זו נחצתה באופן רשמי בנובמבר, והיום אנחנו חוצים את רמת ה-3.2.
מן הסתם הדולר נחלש בעולם, בין היתר לאור מדיניות הפד המרחיבה, המדיניות הפיסקלית של ממשלת ארצות הברית. אולם גם בנק ישראל מזהה שההתחזקות של השקל חריגה. בדברים שנשא
נגיד בנק ישראל בהודעת הריבית, התייחס בין היתר לשער החליפין ואמר ש"הייסוף בשקל מול הדולר בולט ביחס למטבעות אחרים."
אמנם היבוא גדל, אבל היצוא גדל יותר
לדברי הנגיד, חלק מהייסוף מגיע מעודף גדל בחשבון השוטף, כלומר המדינה ממשיכה לייצא גם בזמן המשבר. לפי נתוני רשות המסים, סך כלל היבוא בחודש נובמבר הסתכם ב-5.7 מיליארד $, עליה של 5.7% לעומת נובמבר 2019. העליה מצביעה על התאוששות של המשק לאחר הקלה הדרגתית במגבלות שהוטלו בחגי תשרי. לדברי רשות המסים נתוני מגמה מצביעים על התייצבות ואף תחילת עלייה ביבוא.
למרות זאת, בסך הכל עדין בהסתכלות שנתית, נתוני היבוא מציגים ירידה, כך למשל בחודשים ינואר-נובמבר ירד יבוא כלי רכב נוסעים ב-24.9%. יבוא כלי רכב מסחרי ירד ב-29.7%. אבל לדברי רשות המסים, נתוני המגמה מצביעים על עליה ביבוא כלי רכב נוסעים החל מחודש יולי.
גם מבחינת מוצרי חשמן, נרשמה מגמת עליה ביבוא של מוצרי החשמל הלבנים. יבוא מקררים ומדיחי כלים עלה בשיעורים משמעותיים של 67.7% ו- 167.0% בהתאמה. יבוא של מכונות כביסה ומייבשי כביסה עלה ב- 10.3% ו- 20.9% בהתאמה.
לאור זאת, בנק ישראל אומר שחלק מהייסוף מגיע מסיבות טובות, כלומר העודף בחשבון השוטף בסך הכל הולך וגדל. כלומר הפגיעה במשק, למרות נתוני הגידול ביבוא מיולי, נמוכה יותר מאשר במקומות אחרים, ולאור זאת חווים גידול בחשבון השוטף.
בנוסף, המשק הישראלי נהנה מהשקעות של חברות טכנולוגיה מובילות שממשיכות להשקיע במשק הישראלי.
כניסה למדד WGBI - מגדיל רכישה של אגח ממשלת ישראל
סיבה נוספת שבנק ישראל מוסר היא שגופי השקעה גדולים בעולם הגדילו את היקף האחזקות שלהם באג"ח של ממשלת ישראל, גם לאור צירופה של ישראל למדד ה-WGBI.
אנחנו כאן ב-FUNDER ראיינו את
Nikki Stefanelli Global Head of Fixed Income & Multi-Asset Index Policy, FTSE Russell - על הכללת ישראל במדד ה-WGBI של FTSE-Russel.
בנק ישראל מתערב - כנראה לא מספיק
עוד אמר הנגיד בדבריו כי "ביצועי יצוא השירותים לאורך המשבר בולטים לטובה, ולאחרונה מסתמנת התאוששות גם ביצוא הסחורות." לדברי הנגיד "קשה להעריך מהי הנקודה שבה שער החליפין עלול להיות חזק מדי עבור חלק מתעשיית היצוא ותחליפי היבוא, וזהו לא סיכון שנרצה לקחת בעת משבר. לכן, בנק ישראל פעל בשוק המט"ח במשך השנה באופן אינטנסיבי, ורכש סכום שיא של כ-20 מיליארד דולר. מדיניות זו מיתנה את קצב הייסוף, כדי לוודא ששער החליפין אינו מתחזק מהותית מעבר למה שתואם את החלון הדינמי הנגזר מהכוחות הבסיסיים. אחזור ואדגיש שמדיניות זו תימשך בהתאם לצורך אותו תעריך הוועדה המוניטרית, ושבנסיבות הנוכחיות רמת יתרות המט"ח איננה מהווה מגבלה על מדיניות רכישות המט"ח."
בקיצור, כל הגורמים לרעת המטבע, הדבר היחיד שעומד בפני המשך הייסוף הוא בנק ישראל, לפי דברי הנגיד, קשה מאוד לדעת עד כמה הוא יכול לעצור את התהליך המתמשך הזה. בינתיים, מה שנראה שקורה הוא שבנק ישראל קונה זמן, ולא משנה את המגמה. זה פשוט גדול ממידותיו.
בתמונה המצורפת, גרף השקל דולר בראיה ארוכת טווח של 25 שנים.