דולר אמריקאי
משה שלום
06/01/2021
ההווה
הדולר ממשיך את דרכו מטה. כמו שאמרתי בכמה סקירות קודמות, אין, ולא הייתה, סיבה טובה שהוא ייעצר דווקא סביב 3.2. כמו שהוא לא עצר סביב 3.4, או רמות גבוהות יותר. כמו שתראו בהמשך, סביבת המט"ח המקומית מאוד מסודרת טכנית, ומגבה את האלמנט הפונדמנטלי הבסיסי.
מהו אותו אלמנט? הדולר נחלש כי מדפיסים אותו ללא סוף, והריבית עליו אפסית.
על הבסיס הזה נערמות כמויות אדירות מימדים של התחייבויות באשראי דולרי. כמות הכסף הכללית, הנקובה במטבע האמריקאי, גדלה פלאים והייתה חייבת להשפיע, מתישהו, על ערכו היחסי של המטבע. האמת היא שהדברים קצת יותר מורכבים מכך: ישנו איזון עדין בין אנרכיה מטבעית, שבה לקובעי המדיניות אין שליטה על הנעשה בזירה המוניטארית, והמצב בו ישנה חולשה מכוונת ומסודרת, העוברת מרמת מחיר אחת לרעותה עם הכי פחות "רעידות" פיננסיות.
שוק המט"ח הגלובלי, ומחיר הדולר במיוחד, עדיין נמצא תחת שליטה.
מה שאנו רואים בדולר בעולם בהחלט נמצא בכפיפה אחת עם רצונם של אותם קובעי המדיניות בוושינגטון. משבר הקורונה פשוט הקצין את זה אבל לא שינה את המהות שהייתה קודם לכן, וזאת בכמה אופנים. תחילה, בזמן החרדה הראשונית מהמגפה ומהלא נודע סביבה, ראינו בריחה לנכסי המפלט הקלאסיים, והדולר היה אחד מהם.
הוא נסק לגבהים מינוריים חדשים בזמן מאד קצר. אבל, כאשר המהומה התחילה להיכנס לתלם של "משבר רגיל", דהיינו כזה שהציבור הבין את מה שקובעי המדיניות מתכוונים לעשות כנגדו, והעריכו שהצעדים האלו אכן יתנו תשובה נאותה ברמה המידית, אזי הגיעה ההתדרדרות האיטית חזרה מטה.
ככל שהשאננות חזרה לשלוט ברמה, כך הדולר חזר להיות מקור מימון לספקולציה יותר כדאית.
מניות טכנולוגיה, נכסים פיזיים ונדל"ן, וגם קצת מטבעות קריפטו (ביטקוין ב-35,000$...) היו ליעדי המשקיעים. כאמור, המגמה המחודשת המשיכה את מה שהופסק לפני הקורונה, ועשתה זאת עם כוח שכנוע רב עוצמה, אשר הצליח לשבור רמות תמיכה היסטוריות די מדהימות. כדי להדגים את כל הנאמר עד כה, הנה גרף שבועי של הדולר-שקל (בעזרת Investing.com) המציג היטב את הנקודה המגמתית שבה אנו נמצאים:
וכמה נקודות מעניינות בולטות מן התצוגה:
שימו לב שרוב הפעילות של הזירה המט"חית המקומית מבוצעת סביב רמות ברורות. כאלו המהוות התנגדות, תמיכה, ושוב התנגדות וכו... בטווח הזמן המוצג (אמצע 2007 ועד עתה) ניתן לציין את 4.00, 3.72, 3.40, ועכשיו 3.20 כאזורי מחיר כאלו. המגמה הראשית היורדת, שבה אנו נמצאים כעת, החלה בתחילת 2015, כאשר הדולר עבר במקצת את ה-4.0 ומשם נבנתה תעלה יורדת אדירת מימדים. גבולה העליון של אותה תעלה הוגדרה על ידי כל השיאים שהסתדרו יפה עליו, והיו, לכאורה, תוצאות של אירועים "פתאומיים". גבולה התחתון פשוט מקביל לזה העליון ו"מנבא" לנו את הנקודה ההגיונית לעצירה הקרובה של התדרדרות המטבע האמריקאי: סביב 3.10 (קו צהוב). בגרף השבועי שלפנינו, הנמוך הקודם היה שער סביב 3.21 במאי 2008. כעת, נשברה רמה זו ואנו צועדים בחדווה לקראת הגבול התחתון של התעלה היורדת, לקביעת נמוך חדש רב-שנתי. זה בהחלט אירוע טכני רב חשיבות.
העתיד
ומיד תשאלו: מתי זה ייגמר? מתי הדולר ימצא תחתית ויתחיל לעלות שוב? מול השקל, ובכלל... לצערי, עבור היצוא הישראלי, ועבור חלק מקובעי המדיניות, הרואה בכמות הרזרבות הדולריות שלנו כמעמסה מפסידה של הון שיכל להיות מועסק בדברים קצת יותר פרודוקטיביים, אין לי בשורות משמחות. כרגע, אין שום סיבה לחשוב שאנו נראה בקרוב תחתית אמיתית יותר מאשר טכנית גרידא. תחתית מהותית.
תחתית "אמיתית", ארוכת טווח, חייבת להיות מלווה בשינוי הנוף הפונדמנטלי סביב המטבע האמריקאי: הקטנה או ביטול של ההדפסה, ושינוי במדיניות הריבית המרחיבה. אינני רואה את הפדרל רזרב, לאור הקורונה, לאור עלייתו של הממשל הדמוקרטי, ובכלל לאור כמות החוב המונפקת על גבו של הדולר, מוכן לקחת צעדים שיגרמו לדולר לשנות כיוון.
כאמור, וכמו שאנו רואים בגרף, ייתכנו תקופות של תיקונים טכניים עולים יפים, אבל כמגמה ארוכת טווח? כעת, ממש לא. אז מה יקרה לנו? הישראלים? כאשר השקל משתולל בחוזקו, כאילו היינו סינגפור? כמו שציינתי בכתבות אחרות אינני חושב שיש ברירה לבנק המרכזי, ולממשלה, בעניין הזה: אם רוצים שינוי ביחס דולר-שקל זה חייב להיעשות על ידי הגבלות אדמיניסטרטיביות המגבילות את המסחר החופשי במטבע שלנו, כנגד המטבע האמריקאי.
האם זה יקרה? כרגע, זה נוגד את כל מה שהמנהיגים הנוכחיים שלנו מאמינים בו, ולכן, הסיכוי לכך קלוש מאוד. בינתיים, פקידי הבנק ממשיכים לקנות לבוידם דולרים זולים עם שקל יקר. הם ממצעים. וכאשר המגמה העולמית תשתנה, מתישהו, כתוצאה מבריחה חדשה לדולר כנכס מפלט, יהיה ראוי שיקלו קצת על גודל הפוזיציה. עד אז, שחקני המומנטום פשוט נהנים.
הדולר ממשיך את דרכו מטה. כמו שאמרתי בכמה סקירות קודמות, אין, ולא הייתה, סיבה טובה שהוא ייעצר דווקא סביב 3.2. כמו שהוא לא עצר סביב 3.4, או רמות גבוהות יותר. כמו שתראו בהמשך, סביבת המט"ח המקומית מאוד מסודרת טכנית, ומגבה את האלמנט הפונדמנטלי הבסיסי.
מהו אותו אלמנט? הדולר נחלש כי מדפיסים אותו ללא סוף, והריבית עליו אפסית.
על הבסיס הזה נערמות כמויות אדירות מימדים של התחייבויות באשראי דולרי. כמות הכסף הכללית, הנקובה במטבע האמריקאי, גדלה פלאים והייתה חייבת להשפיע, מתישהו, על ערכו היחסי של המטבע. האמת היא שהדברים קצת יותר מורכבים מכך: ישנו איזון עדין בין אנרכיה מטבעית, שבה לקובעי המדיניות אין שליטה על הנעשה בזירה המוניטארית, והמצב בו ישנה חולשה מכוונת ומסודרת, העוברת מרמת מחיר אחת לרעותה עם הכי פחות "רעידות" פיננסיות.
שוק המט"ח הגלובלי, ומחיר הדולר במיוחד, עדיין נמצא תחת שליטה.
מה שאנו רואים בדולר בעולם בהחלט נמצא בכפיפה אחת עם רצונם של אותם קובעי המדיניות בוושינגטון. משבר הקורונה פשוט הקצין את זה אבל לא שינה את המהות שהייתה קודם לכן, וזאת בכמה אופנים. תחילה, בזמן החרדה הראשונית מהמגפה ומהלא נודע סביבה, ראינו בריחה לנכסי המפלט הקלאסיים, והדולר היה אחד מהם.
הוא נסק לגבהים מינוריים חדשים בזמן מאד קצר. אבל, כאשר המהומה התחילה להיכנס לתלם של "משבר רגיל", דהיינו כזה שהציבור הבין את מה שקובעי המדיניות מתכוונים לעשות כנגדו, והעריכו שהצעדים האלו אכן יתנו תשובה נאותה ברמה המידית, אזי הגיעה ההתדרדרות האיטית חזרה מטה.
ככל שהשאננות חזרה לשלוט ברמה, כך הדולר חזר להיות מקור מימון לספקולציה יותר כדאית.
מניות טכנולוגיה, נכסים פיזיים ונדל"ן, וגם קצת מטבעות קריפטו (ביטקוין ב-35,000$...) היו ליעדי המשקיעים. כאמור, המגמה המחודשת המשיכה את מה שהופסק לפני הקורונה, ועשתה זאת עם כוח שכנוע רב עוצמה, אשר הצליח לשבור רמות תמיכה היסטוריות די מדהימות. כדי להדגים את כל הנאמר עד כה, הנה גרף שבועי של הדולר-שקל (בעזרת Investing.com) המציג היטב את הנקודה המגמתית שבה אנו נמצאים:
וכמה נקודות מעניינות בולטות מן התצוגה:
שימו לב שרוב הפעילות של הזירה המט"חית המקומית מבוצעת סביב רמות ברורות. כאלו המהוות התנגדות, תמיכה, ושוב התנגדות וכו... בטווח הזמן המוצג (אמצע 2007 ועד עתה) ניתן לציין את 4.00, 3.72, 3.40, ועכשיו 3.20 כאזורי מחיר כאלו. המגמה הראשית היורדת, שבה אנו נמצאים כעת, החלה בתחילת 2015, כאשר הדולר עבר במקצת את ה-4.0 ומשם נבנתה תעלה יורדת אדירת מימדים. גבולה העליון של אותה תעלה הוגדרה על ידי כל השיאים שהסתדרו יפה עליו, והיו, לכאורה, תוצאות של אירועים "פתאומיים". גבולה התחתון פשוט מקביל לזה העליון ו"מנבא" לנו את הנקודה ההגיונית לעצירה הקרובה של התדרדרות המטבע האמריקאי: סביב 3.10 (קו צהוב). בגרף השבועי שלפנינו, הנמוך הקודם היה שער סביב 3.21 במאי 2008. כעת, נשברה רמה זו ואנו צועדים בחדווה לקראת הגבול התחתון של התעלה היורדת, לקביעת נמוך חדש רב-שנתי. זה בהחלט אירוע טכני רב חשיבות.
העתיד
ומיד תשאלו: מתי זה ייגמר? מתי הדולר ימצא תחתית ויתחיל לעלות שוב? מול השקל, ובכלל... לצערי, עבור היצוא הישראלי, ועבור חלק מקובעי המדיניות, הרואה בכמות הרזרבות הדולריות שלנו כמעמסה מפסידה של הון שיכל להיות מועסק בדברים קצת יותר פרודוקטיביים, אין לי בשורות משמחות. כרגע, אין שום סיבה לחשוב שאנו נראה בקרוב תחתית אמיתית יותר מאשר טכנית גרידא. תחתית מהותית.
תחתית "אמיתית", ארוכת טווח, חייבת להיות מלווה בשינוי הנוף הפונדמנטלי סביב המטבע האמריקאי: הקטנה או ביטול של ההדפסה, ושינוי במדיניות הריבית המרחיבה. אינני רואה את הפדרל רזרב, לאור הקורונה, לאור עלייתו של הממשל הדמוקרטי, ובכלל לאור כמות החוב המונפקת על גבו של הדולר, מוכן לקחת צעדים שיגרמו לדולר לשנות כיוון.
כאמור, וכמו שאנו רואים בגרף, ייתכנו תקופות של תיקונים טכניים עולים יפים, אבל כמגמה ארוכת טווח? כעת, ממש לא. אז מה יקרה לנו? הישראלים? כאשר השקל משתולל בחוזקו, כאילו היינו סינגפור? כמו שציינתי בכתבות אחרות אינני חושב שיש ברירה לבנק המרכזי, ולממשלה, בעניין הזה: אם רוצים שינוי ביחס דולר-שקל זה חייב להיעשות על ידי הגבלות אדמיניסטרטיביות המגבילות את המסחר החופשי במטבע שלנו, כנגד המטבע האמריקאי.
האם זה יקרה? כרגע, זה נוגד את כל מה שהמנהיגים הנוכחיים שלנו מאמינים בו, ולכן, הסיכוי לכך קלוש מאוד. בינתיים, פקידי הבנק ממשיכים לקנות לבוידם דולרים זולים עם שקל יקר. הם ממצעים. וכאשר המגמה העולמית תשתנה, מתישהו, כתוצאה מבריחה חדשה לדולר כנכס מפלט, יהיה ראוי שיקלו קצת על גודל הפוזיציה. עד אז, שחקני המומנטום פשוט נהנים.
