נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

אופציות מעו"ף בית המשפט פסק פיצוי כספי ללקוח בנק דיסקונט שהפסיד את כספי הזכייה בהגרלת הטוטו

פסק הדין, המכנה את שוק המעו"ף "קזינו", הוא כי מהמרים אינם אחראים בלעדיים להימורים שלהם - גם הבנק נדרש להשתתף באחריות. זו לא היתה גישת בתי המשפט עד היום, אף שב-20 השנים האחרונות מוטלות על הבנקים חובות אמון הולכות וגוברות כלפי הלקוחות.

 

 
 

עידו באום
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
22/01/2010

<<פסק דין של בית משפט השלום בחיפה שניתן באחרונה עלול לסמן, לדעת עורכי דין רבים בתחום הבנקאות, איתות רע לבנקים. בית המשפט פסק פיצוי כספי ללקוח בנק דיסקונט שהפסיד את כספי הזכייה בהגרלת הטוטו בהשקעות מעו"ף כושלות. הבעיה: גם אנחנו, כלקוחות ובעלי מניות של הבנקים, עלולים לסבול מתוצאות פסק הדין - ולשלם את המחיר.

מדובר במקרה של יואב אברמוב, שחשבונו התנהל בסניף בנק דיסקונט בחיפה. אברמוב זכה בכ-800 אלף שקל בטוטו והשקיע אותם במסחר במעו"ף. הוא ספג הפסדים כבדים וניסה להשיב את כספו באמצעות השקעות נוספות. מפסק הדין עולה כי אברמוב בילה שעות מול המסכים של נתוני המסחר בבנק, אבל מדובר ב"איש פשוט" שאין לו הבנה מקצועית במסחר במעו"ף. פקידי הבנק, כך נראה, ניסו לייעץ לאברמוב לחדול מהשקעותיו - אבל הוא התנהג בצורה שהפחידה אותם והם חדלו מניסיונותיהם.  בסופו של דבר הפסיד אברמוב את כל כספי הזכייה בטוטו ומצבו הכלכלי הידרדר. אברמוב הגיש תביעה נגד הבנק, בגובה של יותר מחצי מיליון שקל, בטענה לנזקים כספיים. אברמוב תבע גם נזקים "לא ממוניים" שנגרמו לו לאחר שמצבו הכלכלי השתפר בעקבות הזכייה בטוטו - וחזרתו למצב הכלכלי הירוד שבו היה נתון קודם לזכייה.

אברמוב לא טען שהבנק פיתה אותו לרכוש נייר ערך כלשהו, או שידל אותו ליטול הלוואות לשם השקעה בשוק ההון. פעילותו בשוק ההון נעשתה על דעתו. שופטת בית המשפט השלום בחיפה אריקה פריאל קבעה כי היה על הבנק להבין שמולו עומד "איש פשוט ולא משכיל, בעל אישיות בעייתית", שהתייחס להשקעות בשוק ההון כאל הימורים בקזינו. בית המשפט סבר כי על הבנק חלה החובה למנוע מאברמוב להמשיך להשקיע בשוק המעו"ף.

"תוצאה מקוממת"

"כל טענתו של התובע היתה שהבנק היה צריך להציל אותו מעצמו, וכי לא מנע בעדו לפעול כפי שפעל", מסביר עו"ד נתי אגמון, מומחה לבנקאות ושוק ההון ממשרד עו"ד שבלת ושות'. לדעת אגמון, המשמעות של פסק הדין היא כי פעילות בשוק המעו"ף יכולה להיות מותרת רק למשקיעים בעלי ידע ומקצועיות. "אם לא כן, תוטל על הבנק אחריות אקטיבית לפקח באופן רציף על אותן השקעות - גם במצבים שבהם לבנק לא היתה כל נגיעה להשקעות אלה", מדגיש אגמון.

"האם משקיעים בשוק ההון יידרשו מעתה לאבחון פסיכולוגי ולמבחני ידע לפני שיתירו להם להשקיע?", תוהה אגמון. "בכך נפתח למעשה צוהר לכל משקיע להציג עצמו בדיעבד כהדיוט בתחום ההשקעות, שנפל למלכודת של הבנק - ובכך לפטור את עצמו מהפסדיו".

גם עו"ד דוד פורר, ראש מחלקת ליטיגציה במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', סבור כי פסק הדין בעניין אברמוב מציב רף חדש וגבוה לאחריות הבנקים. לדבריו, מדובר בפטרנליזם מופרז. "מדוע על הבנק - כולל ציבור בעלי מניותיו ולקוחותיו - לספוג את הפסדיו של אותו לקוח בעוד שאינו שותף לרווחיו?", תוהה פורר ומציין כי בית המשפט אינו בוחן את השאלה ההפוכה: האם הבנק היה חשוף לתביעת רשלנות אילו עצר את השקעותיו של הלקוח והיה מתברר כי בכך מנע ממנו רווחים.

עו"ד איתמר ענבי, שותף במשרד עו"ד ש.פרידמן, מוסיף כי "הבנק חייב למלא אחר הוראות הלקוח, ואם לא יעשה כן הוא צפוי לתביעה. פסק הדין מעמיד את הבנק במצב בלתי אפשרי: אם יסרב למלא אחר הוראות הלקוח מכיוון שהוא סבור כי ההשקעה מסוכנת, הלקוח יתבע אותו - ובצדק - בטענה שהבנק מנע ממנו את הסיכוי לרווח שהוא קיווה להשיג. מנגד, אם ימלא הבנק את הוראות הלקוח, כפי שעשה במקרה זה, הוא יחויב בגין הפסדיו".

לדברי ענבי, קיים חשש כי הגישה המגוננת והפטרנליסטית שנוקטים בתי המשפט כלפי לקוחות בנקים חצתה את גבול הסביר. "בבסיס גישת בתי המשפט עומד הרעיון של פיזור הנזק והטלתו על ציבור גדול", טוען ענבי. "רעיון זה מושתת על טעמים חברתיים וכלכליים בעלי חשיבות, אבל החלת גישה זו באופן בלתי זהיר עלולה להביא לתוצאות לא רצויות, כמו במקרה זה.

"פיזור נזקו של אברמוב, שבחר להמר בכספו על ניירות ערך עתירי סיכון, על כלל בעלי מניות הבנק מביא לתוצאה המקוממת ולפיה האנשים הזהירים שבחרו להשקיע את כספם באופן סולידי במניות הבנק הם שיישאו בסופו של דבר בנזקו של המהמר, שהשקיע את כספו באופן ספקולטיבי - והפסיד", מדגיש ענבי.

אחריות הבנקים ל"קזינו"

אולי המסר הבעייתי ביותר העולה מפסק הדין, המכנה את שוק המעו"ף "קזינו", הוא כי מהמרים אינם אחראים בלעדיים להימורים שלהם - גם הבנק נדרש להשתתף באחריות. זו לא היתה גישת בתי המשפט עד היום, אף שב-20 השנים האחרונות מוטלות על הבנקים חובות אמון הולכות וגוברות כלפי הלקוחות.

בשנים האחרונות הזדמנו לבתי המשפט משקיעים שניסו לגלגל על הבנק הפסדים בהשקעות ספקולטיביות. בתי המשפט אמנם הטילו על הבנקים חובה להזהיר את הלקוחות מפני השקעות בסיכון גבוה - אבל לא חייבו את הבנקים להשתתף בהפסדים כאלה, כאשר ההשקעה בוצעה על ידי הלקוח במודעות מלאה לסיכון.גם בפרשת אברמוב, בית המשפט לא הורה להשיב למשקיע את מלוא הפסדיו - אלא זיכה אותו בנזק על הפגיעה ה"לא ממונית". השופטת אביטל קבעה כי אברמוב לא ייאלץ להשיב לבנק כ-22 אלף שקל שהבנק טען כי הוא עדיין חב לו בגין הפסדיו.

"לא ברור מדוע יש לאפשר למשקיע בשוק ההון להתנער מהפסדיו ולגלגלם לפתחו של הבנק רק בשל העובדה כי מדובר באדם פשוט וחסר מומחיות בשוק ההון", אומר עו"ד פורר. עמיתו, עו"ד אגמון, מסכם: "מדיניות משפטית ראויה צריכה להבהיר למשקיעים כי שוק ההון אינו מקום חף מסיכונים. האחריות להשקעות ולתוצאותיהן רובצת לפתחם של המשקיעים ואין כל סיבה שהבנקים, ובעקיפין יתר הלקוחות, יישאו בהפסדים". (חיפה 26147/01)

הכתבה פורסמה לראשונה באתר TheMarker. לאתר לחץ כאן.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

x