פעילים ניהול תיקי השקעות || ללא הכרעה פוליטית ברורה, דרוג האשראי של ישראל צפוי להיפגע

 
האווירה החיובית בשוקי חו"ל הגיעה גם לבורסה בת"א. בולט במיוחד מדד ת"א 35 
בסופו של דבר, וול סטריט קיבלה בברכה את ההכרעה על רב דמוקרטי בסנאט האמריקאי
 
אווירה חיובית מאד בשווקים הפיננסיים מתחילת השנה החדשה. גם תחת הזעזוע הגדול של אירועי האלימות בבירת ארה"ב, והמשך העלייה בתחלואה מהקורונה, המשקיעים  התמקדו בתועלות שצפויות מהתחסנות הולכת וגוברת נגד הקורונה, ובמה שצפוי אחרי ה- 20 בינואר, המועד בו ג'ו ביידן יתחיל לכהן כנשיא ארה"ב. למעשה, מדדי מניות רבים, כולל בארה"ב, הגיעו לרמות שיא חדשות.

בסיכום מתחילת השנה, מדדי הדאו ג'ונס, S&P500, ונאסד"ק עלו בשיעורים של 1.5%, 1.2%, ו- 1.4% בהתאמה. מדד הראסל 2000 בלט עם עלייה של 7.6%. באירופה, מדד היורוסטוקס 50 עלה 1.7. גם באסיה מרבית מדדי המניות רשמו עליות נאות, ובמיוחד המדד של קוריאה, עם עליה של 9.0%. מדד מניות השווקים המתעוררים רשם מתחילת השנה עלייה 4.8% ומדד מניות גלובלי עלה 3%.
 
אופטימיות גם בשוק המניות בישראל. מתחילת השנה מדד ת"א 35 עלה 4.9%, בעיקר על רקע עלייה נאה במניות הבנקים, ובאותה עת מדד ת"א 125 עלה 3.7%.
 
עלייה במחירי הנפט בעולם ובתשואות בארה"ב. התפתחות בולטת בשבוע האחרון הייתה העלייה של 9.6% במחיר של חבית נפט בעולם. זאת, בעיקר כתוצאה מההודעה המפתיעה של ערב הסעודית על כוונתה לצמצם את תפוקת הנפט היומית במיליון חביות החל בחודש פברואר.

התפתחות בולטת אחרת הייתה העלייה בתשואות לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב, על רקע ההערכות שעם רוב בסנאט ובבית הנבחרים, הנשיא החדש יוכל להגדיל משמעותית את ההוצאות על תשתיות וסעיפי תומכי צמיחה אחרים בתקציב. בסוף המסחר אתמול התשואה השנתית לפדיון על אג"ח לעשר שנים הגיעה מעט מתחת ל- 1.14%, כאשר הנתון בתחילת השנה היה 0.95% לשנה.
 
ארה"ב: ההכרעה על קיומו של רוב דמוקרטי בסנאט ובבית הנבחרים תאפשר לנשיא ביידן להתקדם בתוכניות להאצת ההתאוששות של הכלכלה האמריקאית. כידוע, תכניתו של ביידן היא להגדיל את ההוצאה הממשלתית ב- 3.9 טריליון דולר במהלך ארבע שנות כהונתו. כוונת הנשיא להגדיל את התשלומים לציבור המובטלים והנזקקים, ולקדם פרויקטים של תשתיות, אנרגיה ירוקה, ובכלל לעודד צמיחה מחדש של התעשייה האמריקאית.

נתוני שוק העבודה לחודש דצמבר רק חיזקו את ההערכות שביידן ירצה להפעיל מדיניות מרחיבה מאד כבר בשנה הנוכחית. בחודש דצמבר חלה ירידה של 140 אלף משרות מול תחזית של גידול ב- 71 אלף משרות. זאת, ככל הנראה, בעקבות הידוק המגבלות על הפעילות במטרה לבלום את התפשטות ההדבקות מהקורונה.

מספר המשרות בדצמבר נמוך ב- 6.5% מהנתון של חודש פברואר אשתקד, לפני פרוץ המגפה. נתוני מאקרו אחרים שפורסמו בשבוע האחרון היו דווקא בכיוון החיובי. למשל, מדד ה- ISM לפעילות התעשייתית בדצמבר היה 60.7, הנתון הגבוה מאוגוסט 2018. גם המדד לפעילות ענפי השירותים הצביע על התרחבות נאה, ורמתו, 57.2 נקודות, היא הגבוהה בשלושת החודשים האחרונים. מדד מנהלי הרכש לסך התפוקה בחודש דצמבר, ע"י IHS Markit, היה 55.7, נמוך מה- 58.6 בנובמבר, אך עדיין מצביע על התרחבות בפעילות.
 
הבנק העולמי הפחית את תחזיות צמיחת התמ"ג ב- 2021. על רקע ההתפשטות של נגיף הקורונה בעולם, הבנק העולמי הפחית את תחזית הצמיחה מ- 4.2% ל- 4%, כאשר תחזיות הצמיחה הופחתו, יחסית לתחזיות הקודמות, במחצית מהמדינות בעולם. תחזיות אלה עדיין מניחות שתהיה ירידה משמעותית בתחלואה במחצית הראשונה של השנה. אחרת, בתרחיש פסימי יותר, הבנק העולמי צופה צמיחה בשיעור של 1.6% בעולם.

תחזיות הצמיחה לארה"ב, גוש האירו, יפן, וסין הן 3.5%, 3.6%, 2.5%, ו- 8% בהתאמה. בינתיים, מדד מנהלי הרכש של J.P. Morgan לתפוקה הגלובלית בדצמבר היה 52.7%, רמה המצביעה על התרחבות בתפוקה, לאחר שבנובמבר הוא רשם 53.1 נקודות.
 
ישראל: הגרעון התקציבי בשנת 2020 הגיע ל- 11.7 אחוזים מהתמ"ג, מעט מתחת לתחזיות הקודמות. סדרי הגודל של הגרעון דומים למדינות מפותחות אחרות. אין זה מפתיע שבשנה של מיתון וסגרים, תקבולי הממשלה ממסים פחתו, אם כי בשיעור שנתי מפתיע של "רק" 1.7%. עיקר העלייה בגרעון נבעה מעלייה בהוצאות הממשלה הקשורות למשבר הקורונה. גם בשנה הנוכחית צפוי גרעון גבוה, בעיקר במחצית הראשונה בה עדיין תתבצע התחסנות של כלל האוכלוסייה.
 
חברות דרוג האשראי לא צפויות לשנות את עמדתן כלפי ישראל בעקבות נתוני הגרעון. חברות אלה צפויות להמתין ולראות האם הבחירות בחודש מרץ יובילו להקמת ממשלה יציבה שתוכל להתקדם בקביעת תקציב מדינה ומדיניות כלכלית לשנה-שנתיים הבאות. אחרת, ללא הכרעה פוליטית ברורה, ייתכן ותחזית הדרוג או הדרוג עצמו ייפגעו.
 
שער החליפין של השקל ביחס לדולר ירד ל- 3.16. על אף ההתערבות של בנק ישראל ברכישת דולרים בשוק, השקל המשיך להתחזק על רקע מכירת דולרים ע"י המשקיעים המוסדיים, העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, והמשך ההשקעות הזרות בארץ. בחודש דצמבר רכש בנק ישראל 4.4 מיליארד דולר, ובכל השנה שעברה הרכישות הגיעו ל- 21 מיליארד דולר. נציין שהייסוף של השקל ביחס לדולר מתחילת השנה אינו משקף פיחות הדולר בעולם, שהרי שער החליפין של הדולר ביחס לסל נותר ללא שינוי בתקופה זאת