כלכלני לאומי:חזרה להיקפי גירעון נמוכים לא צפויה להתרחש בשנים הקרובות

גירעון תקציבי נמוך בחודש ינואר, על רקע גידול חד יחסית בהכנסות ממסים ישירים

פרסום משרד האוצר באשר לביצוע התקציב מלמד כי פעילות הממשלה בחודש ינואר 2021 הסתכמה בגירעון של 0.1 מיליארד ₪ לעומת עודף של 5.9 מיליארד ₪ בינואר 2020. יש לציין שמדובר בגירעון נמוך משמעותית בהשוואה לגירעון החודשי הממוצע בחודשי המשבר אשתקד, שעמד על כ-16 מיליארד ₪ (מרץ-דצמבר 2020). לאור זאת, הגירעון התקציבי ב-12 החודשים האחרונים (פברואר 2020-ינואר 2021) עלה במתינות ל-12.1% תוצר (כ-166.4 מיליארד ₪) לעומת 11.7% תוצר בסיכום שנת 2020.

הוצאות הממשלה הסתכמו בינואר ב-36.4 מיליארד ₪. מדובר בגידול של כ-25.1% לעומת ינואר 2020, אך בנטרול ההוצאות בגין תכנית הסיוע הממשלתית, ההוצאות קטנו ב-0.8%. במקביל, ההכנסות ממסים הסתכמו בכ-34 מיליארד ₪, על אף הסגר השלישי המהודק בו היה נתון המשק לאורך רוב חודש ינואר. מדובר בגידול (ריאלי) חד יחסית של כ-5.6% לעומת ינואר 2020, לפני פרוץ משבר הקורונה, אותו משרד האוצר מציין כמרשים, לאור הנסיבות. גידול זה, חל כתוצאה מעלייה של 12.5% בהכנסות ממסים ישירים, כאשר מנגד ההכנסות ממסים עקיפים ירדו ב-1.6%, עקב צמצום הפעילות במרבית הענפים וירידה ביבוא בזמן הסגר.

ההוצאות במסגרת התכנית הכלכלית לסיוע בגין הקורונה עמדו בינואר על 7.2 מיליארד ₪, זאת במקביל לעדכון מסגרת ההוצאה התקציבית הכוללת של התכנית (2020-2021 והשנים הבאות). ההיקף המעודכן עומד על כ-137 מיליארד ₪, אשר היקף של כ-84.3 מיליארד ₪ כבר בוצע (במזומן והתקשרויות והתחייבויות) מתחילת 2020, שהם כ-61% מסך התכנון. כפי שניתן לראות בתרשים המצורף, שיעור הביצוע של סעיפי התכנית הנוגעים לתמיכות ישירות במשקי הבית ובעסקים והוצאות בתחום הבריאות, שהם גם סעיפי ההוצאה הגדולים של התכנית, הינו גבוה יותר משאר הסעיפים. זאת, בעוד ששיעור ביצוע נמוך במיוחד מאפיין את הסעיפים שנוגעים להכשרות מקצועיות, היערכות משרד החינוך ותכנית היציאה מהמשבר, התפתחות, שבמידה ותימשך, עלולה להקשות על תהליך היציאה של המשק מהמשבר וחזרה למסלול של צמיחה מואצת.

במבט קדימה, גם השנה הנוכחית צפויה להסתכם בגירעון תקציבי משמעותי (בטווח של  8%-11% תוצר). זאת, עקב ההימשכות של המשבר גם אל תוך שנת 2021, תוך רמות תחלואה גבוהות וכתוצאה הגבלות משמעותיות על הפעילות, גם כשתהליך היציאה מהסגר החל. לאור זאת, נראה כי חזרה להיקפי גירעון נמוכים (סביב 3% ותוצר ופחות מכך), לא צפויה להתרחש בשנים הקרובות.

בנק ישראל רכש כ-6.8 מיליארד דולר בחודש ינואר 2021, בכדי להתמודד עם התחזקות השקל

היקף רכישות המט"ח של בנק ישראל בחודש ינואר 2021 עמד על כ-6.8 מיליארד דולר. מדובר על כ-23% מסך היקף הרכישות המתוכנן לשנת 2021, העומד על פי הודעת בנק ישראל מה-14 בינואר, על כ-30 מיליארד דולר. מטרת ההודעה מראש של בנק ישראל הינה להתמודד עם ההתחזקות החדה שחלה מאז חודש נובמבר 2020 בשקל ואשר התגברה במחצית הראשונה של ינואר.

במחצית הראשונה של חודש ינואר, נרשם ייסוף חד של כ-3.2% בשער החליפין הנומינאלי אפקטיבי של השקל מול סל המטבעות, שהביא את השקל לשיא עוצמתו מול הסל. זאת, לאחר ייסוף של כ-5.1% בשער החליפין שקל/סל בשנת 2020 (כאשר בחודשים נובמבר-דצמבר השקל התחזק בכ-2.8%), למרות ההשלכות השליליות של משבר הקורונה על כלכלת ישראל ועל אף שבנק ישראל רכש מט"ח בהיקף מצטבר של כ-21 מיליארד דולר במהלך השנה. נציין כי בשנת 2019 נרשם ייסוף חד יותר של כ-8%, ובמקביל רכש בנק ישראל מט"ח בהיקף מצומצם משמעותית, של כ-4 מיליארד דולר.

יום לאחר הודעת בנק ישראל על היקף הרכישות המתוכנן ב-2021, נחלש השקל מול הסל בכ-3.7%, ועד ה-8 בפברואר, השלים פיחות של כ-5.1% בהשוואה לרמתו ערב ההודעה (ראה/י תרשים). עקב הרכישות המאסיביות בינואר, יתרות מטבע החוץ בבנק ישראל הגיעו להיקף שיא של 179.5 מיליארד דולר, שהם 44.9% תוצר. בהקשר זה, נציין כי ב-7.2 נגיד בנק ישראל התייחס לתכנית רכישות המט"ח, וציין כי "30 מיליארד דולר זהו סכום ניכר מאוד. אנחנו מחויבים להוציא את הסכום הזה... כמובן שאם זה יהיה רלוונטי, ובהינתן תנאי המשק ותנאי השוק באותה נקודה, נוכל להגדיל גם את ההיקף של תכנית רכישות המט"ח, כפי שהודענו בזמנו על הגדלת תכנית ההרחבה הכמותית באג״ח הממשלתי." בכך מאותת הנגיד שוב על מחויבותו של בנק ישראל להתמודדות עם התחזקות השקל.

כפי שציינו בסקירתנו מה-20.1.21, מאחר שבנק ישראל איננו מוגבל (על-פי חוק) בהיקף הרכישות, הן צפויות להימשך ככל שיידרש בכדי למנוע "ייסוף יתר" של השקל, שחורג מהייסוף שנגזר מהגורמים הבסיסיים, ובפרט העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, שמוערך בכ-20 מיליארד דולר (בשנת 2021).

לסיכום, בנק ישראל ממשיך לממש את תכניותיו, תוך עדכונן לעיתים תכופות, במטרה להשיג את יעדיו בתחום יציבות המחירים והיציבות הפיננסית. מעבר לתכנית רכישות המט"ח, בנק ישראל ממשיך לתמוך בפעילות הממשלה על-ידי רכישה של אג"ח ממשלתיות. כך, בחודש ינואר רכש בנק ישראל אג"ח ממשלתיות בהיקף של 4.2 מיליארד ₪, ומתחילת התכנית רכש בנק ישראל במצטבר אג"ח ממשלתיות בהיקף של 50.4 מיליארד ₪, והוא צפוי להמשיך בתכנית הרכישות גם בחודשים הבאים. כל זאת, מתוך מסגרת של 85 מיליארד ₪ עליה הודיע. 

סקר המגמות בעסקים: התמתנות בקצב השיפור בינואר וציפיות להרעה בפעילות בענפי המסחר והשירותים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה את סקר המגמות בעסקים לחודש ינואר 2021. הסקר נערך בצל הסגר השלישי המהודק בו היה שרוי המשק עד לאחרונה, ובחלקו הגדול של חודש ינואר, אשר כלל, בין היתר, הגבלות משמעותיות על פעילות הסקטור העסקי, אך בעיקר על עסקים שמקבלים קהל. לאור זאת, ממצאי הסקר מצביעים על התמתנות משמעותית בקצב השיפור בפעילות של ענפי המסחר והשירותים, שהושפעו במידה רבה מההגבלות. מנגד, בענפי התעשייה והבינוי, אשר כמעט שלא הושפעו מהגבלות אלה, השיפור המתון נמשך גם בינואר.

מאזני הנטו (ההפרש המשוקלל בין אחוז מנהלי החברות אשר דיווחו על הטבה במצב לבין אחוז מנהלי החברות אשר דיווחו על הרעה) במדדים המובילים של מרבית הענפים עברו לתחום החיובי בתחילת 2021, למעט מאזן הנטו של ענף הבינוי שנותר שלילי (ראה/י תרשים). יש לציין שההתאוששות בפעילות ניכרת גם בנתוני סקר החברות של בנק ישראל לרביע הרביעי של 2020, שנערך מאמצע דצמבר 2020 עד אמצע ינואר 2021, אשר פורסם בתחילת חודש פברואר. בהקשר זה, נציין כי בנק ישראל הודיע כי יפסיק לפרסם את סקר החברות החל מהרבעון הנוכחי, ומעתה ואילך יעשה שימוש בסקר המגמות בעסקים של הלמ"ס, שמתבצע בתדירות חודשית וכולל מדגם רחב יותר.

על אף השיפור במדדי הפעילות, יש לציין שבחלק מהענפים הציפיות הן להרעה בפעילות בחודש פברואר, אשר משקפת ירידה מסוימת במידת האופטימיות בקרב הסקטור העסקי. זאת, בדגש על הרעה משמעותית בציפיות להיקף המכירות וההזמנות מספקים בענף המסחר הקמעוני, הרעה משמעותית בציפיות להיקף המכירות ליצוא בענף השירותים והרעה מסוימת בציפיות להיקף הפעילות בענף הבינוי בחודש פברואר. לסיכום, בימים אלה החל תהליך היציאה האיטי והמדורג של המשק מהסגר השלישי.

אולם, על רקע נתוני התחלואה הגבוהים, ולמרות ששיעור המתחסנים בישראל גבוה בהשוואה בינלאומית, מרבית ההגבלות על הפעילות נותרו ברמה גבוהה יחסית, ולכן פעילות הסקטור העסקי לא צפויה להתאושש באופן משמעותי בזמן הקרוב, בדגש על ענפי המסחר והשירותים. ככל שיהיה שינוי לכיוון של חזרה לפעילות נרחבת יותר, כפי הנראה במהלך הרביע השני של השנה, כך הדבר יתמוך בפעילות הסקטור העסקי.