שלושה חברי הנהלת דורי אחראים להכללת פרטים מטעים בדוחות החברה

ועדת האכיפה המנהלית קבעה כי מנכ"ל, סמנכ"ל הביצוע וסמנכ"ל הכספים לשעבר בחברת דורי אחראים להכללת פרטים מטעים בדוחות בשנים 2012 – 2014. במסגרת הליך האכיפה המנהלית בתיק דורי הוטלו עיצומים בפועל בסך כולל של למעלה מ 2.5 מיליון ש"ח

 

 
אילנה ליפסקר-מודעי. צילום ענבל ברבריאילנה ליפסקר-מודעי. צילום ענבל ברברי
 

אדם כהן
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
18/02/2021

ועדת האכיפה המנהלית, בראשות השופט בדימוס זאב המר, וחברי הרכב הוועדה עו"ד רוני טלמור וד"ר מאיר סוקולר, קבעה ביום 17.12.2020 את אחריות מנכ"ל חברת דורי לשעבר, אריאל וילנסקי, סמנכ"ל הביצוע לשעבר של החברה, דורון מילר, וכן סמנכ"ל הכספים של החברה איתמר אלדר, בתקופה הרלבנטית, להכללת פרטים מטעים בדוחותיה של חברת דורי בניה בע"מ בשנים 2012-2014.

החלטה זו מתפרסמת כעת בחלוף 60 יום הנדרשים בחוק ניירות ערך ממועד מתן ההחלטה ועד לפרסומה. עם פרסומה בא לכדי סיום הליך אכיפה בתיק מנהלי רחב היקף ומורכב שנוהל על ידי מחלקת אכיפה מנהלית ברשות ניירות ערך.

ועדת האכיפה המנהלית קבעה כי מנכ"ל החברה וסמנכ"ל הביצוע, ביצעו שש הפרות דווח של הכללת פרט מטעה בדוחותיה הכספיים של חברת דורי בין השנים 2012-2014. בנוסף, קבעה הוועדה כי סמנכ"ל הכספים ביצע שתי הפרות דווח של הכללת פרט מטעה בדוח השנתי לשנת 2013 של חברת דורי וכן בדוח לרבעון ראשון שנת 2014.

במסגרת הליך האכיפה המנהלית, על מנכ"ל החברה, אריאל וילנסקי, הוטל עיצום כספי בסך 400 אלף ש"ח לתשלום בפועל ובנוסף סכום של 400 אלף ₪ על תנאי ומניעת כהונת נושא משרה בפועל למשך שלוש שנים. על סמנכ"ל הביצוע, דורון מילר, הוטל עיצום כספי בסך 250 אלף ש"ח לתשלום בפועל, ובנוסף סכום של 250 אלף ש"ח על תנאי ומניעת כהונת נושא משרה בפועל למשך שנתיים. על סמנכ"ל הכספים, איתמר אלדר, הוטל עיצום כספי בסך 75 אלף שח לתשלום בפועל ושנה מניעת כהונת נושא משרה על תנאי.

המעורבים הנוספים בתיק שנכללו בכתב הטענות כנגד נושאי המשרה, סיימו את עניינם בהסדרי אכיפה כדלקמן: בדצמבר 2020 אושר הסדר אכיפה עם החברה במסגרתו הודתה החברה באורח מלא בהכללת פרטים מטעים בששת דוחות כספיים הנ"ל בשנים 2012 - 2014. הפרטים המטעים שהתגלו הביאו לכך שדורי בניה נאלצה לבצע במהלך שנת 2014 "הצגה מחדש" (Restatement) של הדוחות בהיקף כולל של מאות מיליוני שקלים.

על החברה הוטל עיצום כספי בשל 1.5 מיליון ש"ח בפועל ועיצום כספי על תנאי בסכום של 1.5 מיליון ש"ח, נקיטה בצעדים למניעת הישנות ההפרות, ובהם גיבוש נוהל דווח בדגש על הכנת דוחות כספיים, תוך שלושה חודשים מיום אישור ההסדר על ידי הרכב ועדת האכיפה המנהלית.

במהלך שנת 2019 הגיעו גם מנהל הבקרה התקציבית, בוריס אברהמוב, ורואה החשבון החיצוני של החברה, רונן קימחי, להסדרי אכיפה עם הרשות, אשר אושרו על ידי ועדת האכיפה המנהלית. במסגרת ההסדרים שאושרו על ידי הוועדה, הוטלו על אברהמוב עיצומים כספים בפועל בסכום של 200 אלף ₪, ועיצום בסכום דומה על תנאי, ומניעת כהונת נושא משרה בכירה בגוף מפוקח בפועל לשנתיים. על רואה החשבון החיצוני, רונן קימחי, הוטלו בגין שתי הפרות מבין שש הפרות, עיצום כספי בגובה של 150 אלף ש"ח בפועל וסכום דומה על תנאי.

הבירור המנהלי בתיק זה בוצע על ידי מחלקת מודיעין, חקירות ובקרת מסחר של הרשות. התיק המנהלי בפרשה זו ובכללו גם עריכת ההסדרים, נוהל על ידי ד"ר אילנה ליפסקר-מודעי, מנהלת מחלקת אכיפה מנהלית ברשות ניירות ערך.

ההחלטה המלאה מפורסמת באתר רשות ניירות ערך.

תמצית העובדות ביסוד החלטת הוועדה

בין השנים 2012 - 2014 דורי בניה הייתה חברה ציבורית ונסחרה בבורסה לניירות ערך בתל אביב. החברה הייתה חלק מקבוצה משורשרת של חברות ונחשבה לאחת מחברות הבניה הגדולות בארץ. החברה עסקה בניהול וביצוע עבודות בניה למגורים, למשרדים, לתעשייה, למסחר ולמלונאות ועוד. על פי כתב הטענות, החברה עבדה בתקופה הרלבנטית בכ-35 פרויקטים בהיקף של למעלה מ- 40 מיליון ₪, כל אחד. בשנים שחלפו לאחר התקופה הרלבנטית הועברה השליטה בחברה מקבוצת גזית גלוב לקבוצת לוזון, וכיום החברה הינה חברה פרטית, ואינה תאגיד מדווח. ביולי 2019 מונו לה נאמנים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, וניתן נגדה צו הקפאת הליכים זמנית.

חברת דורי בנייה נקלעה בתחילת 2013 לקשיים תזרימיים, שגררו דחיית תשלומים לספקים ולקבלני משנה. כתוצאה מכך נגרמו עיכובים בפרויקטים רבים וייקור עלויות.

כתוצאה מהקשיים התזרימיים ובהנחיית מנכ"ל החברה, לסמנכ"ל הביצוע של החברה ומנהל הבקרה התקציבית שהיו כפופים לו, הכלילו השלושה בדוחות הבקרה התקציבית של החברה פרטים מטעים, אשר גרמו להצגה בלתי נכונה של רווחיות הפרויקטים. הפרטים המטעים נכללו בדוחות הבקרה התקציבית המהווים בסיס לדוחות הכספיים, ולאחר מכן בדוחות הכספיים עצמם.

הפרטים המטעים בדוחות הכספיים נבעו משימוש פסול בשלוש פרקטיקות:

קביעת יעדי חיסכון לא ראליים ובלתי מבוססים אשר הופחתו מעלויות הפרויקטים בטרם הושגו; הכרה מוקדמת בהכנסות מ"חריגים" שבוצעו בטרם ההכנסות בגינן אושרו על ידי המזמין, ללא בסיס המאפשר לאמוד באופן מהימן את שיעור ההכנסות הצפויות מחריגים אלה; והוצאת פרויקטים מהליך הבקרה התקציבית ומדוחות הבקרה התקציבית, לאחר שהוחלט שהגיעו להשלמת 90% (ולעיתים בפועל אף קודם לכך), דבר שהביא לכך שהוצאות שונות לגבי פרויקטים אלה לא נלקחו בחשבון עד להשלמת הפרויקט בפועל.

פעולות אלה גרמו לכך שהוכללו פרטים מטעים אשר הביאו להצגה לא נכונה של רווחיות הפרויקטים, בשישה דוחות כספיים, החל מן הדוח השנתי לשנת 2012 (רבעון רביעי לשנת 2012) וכלה בדוח הרבעון הראשון לשנת 2014.

רק במהלך ביצוע הסקירה לרבעון השני לשנת 2014, התגלו מלוא הטעויות והיקפן ונושא זה דווח לציבור המשקיעים ולרשות ניירות ערך. הדוחות הכספיים הנ"ל כללו פרטים מטעים אשר חייבו הצגה מחדש בדוחותיה הכספיים של החברה (Restatement) לששת הדוחות בגין טעויות בסכום של 441 מיליון ש"ח. מתוך סכום זה, סכום של 313 מיליון ש"ח מיוחס להפרות נושא ההסדר. כתוצאה מהתיקונים שבדיווחים, נמחקה יתרת העודפים של החברה ונוצר לחברה גרעון בהון העצמי של החברה על סכום חיובי של כ- 241 מיליון ש"ח ליום 31.12.2013.

החלטת ועדת האכיפה המנהלית

ועדה האכיפה מצאה כי  השלושה ביצעו את כל  ההפרות שיוחסו להם על ידי רשות ניירות ערך בכתב הטענות, לאחר שניהלו הליך מנהלי ללא עריכת הסדר, בפני הוועדה. הוועדה קבעה בהמשך להחלטותיה הקודמות, כי אין ספק שמדובר בפרטים מהותיים מטעים.

עוד נקבע כי התיק הינו מהחמורים בתיקי הדיווח שהובאו בפני ועדת האכיפה המינהלית, הן מבחינת היקף הפרטים המטעים מבחינה כספית, והן מבחינת משך תקופת ההפרה שהתפרסה על פני ששה רבעונים עוקבים. הוועדה קבעה כי עיקר ההשפעה של ההצגה מחדש היתה על ההון ועל הרווח ועלתה בהרבה על הרף של 5% שנקבע בעמדת סגל הרשות. למשל, נתוני תיקון הדוחות מצביעים על טעות מהותית נשנית ואף הולכת וגדלה מרבעון לרבעון - ניתן לראות זאת בשיעורי הטעות מתוך ההון העצמי והרווח ההולכים וגדלים מדוח לדוח.

כמו כן, הדוחות עברו ממצב של הון עצמי חיובי של 241 מיליון ש"ח למצב של הון עצמי גרעוני בסך -220 מיליון ש"ח. הרווח הנקי, המזערי, יש לומר, של תשעה מיליון ש"ח בדוח השנתי לשנת 2013 התברר כהפסד בגובה 128 מיליון ש"ח והדבר אף החמיר בדוחות הבאים. מדובר בהשפעה מהותית ביותר ובריסטייטמנט של מאות מיליוני שקלים ובהיקף כספי עצום על פני שש תקופות דיווח.

הראיות מצביעות כי וילנסקי ומילר נקטו בטקטיקות הפסולות במסגרתן נקבעו שרירותית סכומים ומספרים בדוחות הכספיים של דורי, במטרה לשמור על הרווחיות בין דו"ח כספי אחד למשנהו. הראיות התבססו על עדותה החשובה של עובדת מחלקת הבקרה התקציבית בחברת דורי, ונתמכו בראיות רבות מאד, של מנהלי פרויקטים בחברה, מנהלי אזור בחברה, אנשי מחלקת הכספים, אנשי מחלקת הבקרה התקציבית, נושאי משרה בחברה בעבר ובהווה וכן בעדויותיהם של המשיבים עצמם.

לגבי המנכ"ל, נקבע כי הוכח שווילנסקי הורה והנחה את הכפופים לו להתאים את הדוחות התקופתיים של הבקרה התקציבית כך שתשמר הרווחיות בין הרבעונים. כתוצאה מכך, הוכללו פרטים מטעים בדוחות הכספיים. וילנסקי ידע את חשיבותה של הבקרה התקציבית ואחריותו היא לכל הפחות בגדר רשלנות, אם לא מודעות מלאה להכללת הפרטים בששת הדוחות הכספיים נשוא התיק המנהלי.

לגבי סמנכ"ל הביצוע, נקבע שהראיות מצביעות בבירור על  מעורבותו וידיעתו בהכללת נתונים שגויים ומעוותים בדוחות הבקרה התקציבית, ששימשו בסיס להכנת הדוחות הכספיים, תוך שיתוף פעולה של מילר בביצוע הטקטיקות פסולות. סמנכ"ל הביצוע הורה לאברהמוב מנהל הבקרה התקציבית לבצע שינויים שרירותיים בדוחות הבקרה התקציבית ואף היה מעורב בעצמו בביצוע שינויים אלה ובעיוות הנתונים.

הוועדה פרשה באורח רחב את ההפרה המנהלית של הכללת פרטים מטעים בדוחות וקבעה כי הגם שמילר לא חתם על הדוחות הכספיים, במסגרת תפקידו, עדיין ביצע את ההתנהגות הנקובה בהפרה בעוותו את דוחות הבקרה התקציבית המשמשים כבסיס לדוחות הכספיים ובחתמו עליהם, בדומה למנהל הבקרה התקציבית אברהמוב. מילר היה מודע לכך שהדוחות הכספיים של החברה הקבלנית דורי נבנים על דוחות הבקרה התקציבית. הוא ידע כי המספרים בדוחות הבקרה התקציבית שעוותו באמצעות 'הפרקטיקות' הפסולות יעברו כפי שהם ויוטמעו בדוחות הכספיים. הוועדה קבעה כי די בכך כדי לקבוע כי היה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר.

באשר לסמנכ"ל הכספים, יוחסו לו בכתב הטענות שתי הפרות ביחס לשני הדוחות האחרונים בתקופת ההפרות. לגביו נטען כי כלל ברשלנות פרטים מטעים בדוחות, בעודו מודע לפרקטיקות חשבונאיות פסולות שהשתרשו בחברה תוך התעלמות מנורות אדומות שעמדו בפניו. אלדר אמנם איתר סטייה במספרים שהובילה לריסטייטמנט קטן היקף יחסית בדוחות לרבעון הראשון לשנת 2014 (שלאחר מכן תוקנו שוב במסגרת הריסטייטמנט הכולל לששת הדוחות).

הראיות בעניינו נסמכות על הודאתו בבירור המנהלי, על עדות כלכלנית בחברה, לה אמר מפורשות  כי אין להסתמך על נתוני דוחות הבקרה התקציבית משום ש'משחקים' עם המספרים בדוחות אלה והם לא משקפים את המציאות, על הודייתו כי ידע שמחלקת בקרה תקציבית גוררת רגליים ולא משתפת פעולה בכוונה ועל עדותו כי 'היתה בעיה' עם דוחות הבקרה התקציבית. נקבע, כי גם אם לא ידע במדויק את היקף המספרים המעוותים, הרי שלא נקט בפעולות לבדוק את עבודת הבקרה התקציבית, שנתוניה נכללים בדוחות הכספיים. אלדר הסתמך על דברי וילנסקי ומילר ללא שבדק בעצמו את הנתונים.

בעת שחתם על הדוחות נשוא כתב הטענות הבין כי מרבית הסיכויים שהוא חותם על דוחות ובהם נתונים שגויים.
הוועדה הפנתה לקביעתה של כבוד השוטפת רות רונן בעתירה בעניין אפריקה, לפיה, נושא משרה האחראי על הדיווחים רשאי לסמוך על המידע שנמסר לו מאת נושאי משרה בכירים או גורמים אחרים רלבנטיים לצורך מילוי תפקידו, אך בנסיבות שבהן קיים יסוד לחשוד באמיתות המידע או בהיותו מלא ומדויק וכאשר ניתן לערוך בירור נוסף באופן פשוט ללא הכבדה יתרה, נדרש נושא המשרה לנקוט באמצעי זהירות מתאימים.

x