אבישי קרואני, מנכ"ל פעילים: מה עומד מאחורי העלייה בתשואות אג"ח ממשלתיות?

עיקר תשומת הלב של המשקיעים בימים אלה מופנית לשווקי אג"ח ממשלתיות, היכן שבולטת לאחרונה העלייה בתשואות לפדיון לטווחים הבינוניים והארוכים, לא רק בארה"ב אלא גם באנגליה, גרמניה, ישראל, ומדינות אחרות

 

 

FacebookTwitter Whatsapp
אבישי קרואני צילום פאנדראבישי קרואני צילום פאנדר

אבישי קרואני
24/02/2021

עיקר תשומת הלב של המשקיעים בימים אלה מופנית לשווקי אג"ח ממשלתיות, היכן שבולטת לאחרונה העלייה בתשואות לפדיון לטווחים הבינוניים והארוכים, לא רק בארה"ב אלא גם באנגליה, גרמניה, ישראל, ומדינות אחרות.

שני גורמים עיקריים עומדים מאחורי התפתחות זאת. ראשית, גברו ההערכות להתאוששות כלכלית קרובה, במיוחד על רקע שיפור בנתוני התחלואה והאצת תהליך ההתחסנות העולמית נגד הקורונה. שנית, חלה עלייה בציפיות לאינפלציה, בעיקר על רקע ההערכות לעיל על התאוששות כלכלית והעלייה במחירי הסחורות. אנו רואים את העלייה בתשואות ובציפיות לאינפלציה כביטוי לתחילת תהליך נורמליזציה לאחר המשבר והמיתון בשנה שעברה. גם אם בטווח הקצר חלק ממדדי המניות מגיבים לעלייה בתשואות בירידות שערים,  התמונה הכוללת היא חיובית והגורמים הבסיסיים (fundamentals) ימשיכו לתמוך בשווקים הפיננסיים.

העלייה בתשואות ובציפיות לאינפלציה מובלת ע"י ארה"ב. בתחילת השנה התשואה לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב ל- 10 שנים עמדה על 0.92%, וכעת תשואה זאת עומדת על 1.35%, הרמה הגבוהה בשנה האחרונה.  במקרה של ישראל, התשואה ל- 10 שנים עלתה מ- 0.77% בתחילת השנה ל- 1.08% כעת. במקביל, הציפיות לאינפלציה ל- 5 שנים משוק ההון האמריקאי עלו מ- 1.98% בתחילה השנה ל- 2.29% לשנה כעת. בישראל, הציפיות לאינפלציה שנה קדימה עלו מ- 0.48% בתחילת השנה ל- 1.27% כיום.

ככל הנראה הציפיות לאינפלציה הושפעו מעלייה חדה במחירי הסחורות בעולם. אמנם עלייה במחירי הסחורות מהווה בדרך כלל עלייה חד-פעמית ברמת המחירים ולא בהכרח האצה של שיעור האינפלציה, אך ניסיון העבר מלמד על כך שבטווח הקצר ייתכן ואף ההערכות לגבי האינפלציה בעוד מספר שנים קדימה מושפעות מהשינוי במחירי הסחורות. כך גם, להערכתנו בהקשר הנוכחי, על רקע העלייה של מחירי הסחורות בשיעור של 15% מתחילת השנה. זאת, בהובלת מחירי האנרגיה, שעלו בשיעור של מעט מעל 20% מתחילת השנה, והעלייה במחירי הסחורות החקלאיות, בשיעור של מעט מתחת ל- 10%. סביר להניח שהעלייה החדה והמפתיעה של 1.3% במדד המחירים ליצרן בינואר, מול תחזית עלייה של 0.4%, נבעה בין היתר מהעלייה הנ"ל במחירי הסחורות.

מרבית מדדי המניות בעולם ירדו בתגובה להתפתחויות לעיל. בחמשת ימי המסחר שהסתיימו אתמול, מדד מניות גלובלי ירד 1% ומדד מניות השווקים המתעוררים ירד 2.7%. הירידות כללו את ענפי הטכנולוגיה, שאופיינו בעליות נאות בשנה שעברה ומתחילת שנת 2021. הדולר נחלש בשיעור של 0.3% ביחס לאירו ו- 0.5% ביחס לסל של מטבעות אחרים.

דריכות בוול סטריט לקראת ההצבעה על חבילת החילוץ של הנשיא ביידן ביום שישי הקרוב. הנשיא מעוניין לקבל אור ירוק לצעדים הכלולים בחבילת ה- 1.9 טריליון דולר, ובעיקר להבטיח המשכיות של הסיוע למובטלים. התוקף של מרכיבים מסוימים של הסיוע הזה צפוי לפוג ב- 14 במרץ, ולכן הדחיפות בהעברה מהירה של הצעדים בסנאט. אמנם ביידן מעוניין גם לקבל אישור להעלאת שכר המינימום מ- 7.25 דולר ל- 15 דולר לשעה, אך כאן אין עדיין תמיכה מלאה של נציגי מפלגתו בסנאט. וול סטריט תהיה דרוכה השבוע גם בעקבות העדות המתוכננת של נשיא הפד, פאואל, בפני ועדות בקונגרס. ספציפית, קיים עניין רב בהתייחסות אפשרית שלו לעלייה בתשואות ובציפיות לאינפלציה. עם זאת, מדיניות הבנק המרכזי צפויה להימשך על פי התוואי המרחיב שנקבע בחודשים האחרונים. 

ישראל

שיפור באמון הצרכנים בינואר. מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים עלה 1.1 נקודות בהשפעת עלייה ברכיבי המצב השוטף ותפיסת המצב בעתיד. מדובר במדד גבוה בשמונה החודשים האחרונים. עם זאת, המדד עדיין נמוך מרמתו בפברואר 2020, לפני פרוץ הקורונה. נראה כי השיפור בנתוני התחלואה, ההתקדמות בתהליך ההתחסנות של האוכלוסייה, והעליות בשוק ההון תרמו לשיפור הסנטימנט של הצרכנים. כידוע, לשינויים בצריכה הפרטית משקל מכריע בקביעת התפתחות התמ"ג. סביר להניח שעם היציאה מהסגר השלישי נהיה עדים לגידול הדרגתי בהוצאות לתצרוכת, דבר שיתרום להאצת ההתאוששות של המשק.

אי-שינוי בריבית בנק ישראל. בהתאם לתחזיות, הבנק המרכזי השאיר את הריבית הבסיסית ללא שינוי ברמה של 0.1% לשנה. בהודעתו הדגיש בנק ישראל את ההשפעות החיוביות מההתחסנות והפתיחה ההדרגתית של המשק, ויחד עם זאת את הנתונים המדאיגים משוק העבודה, ובפרט שיעור האבטלה הגבוהה.