שוקי המניות בסופו של השבוע שעבר (יום חמישי) קיבלו רגלים קרות. ההפסדים ניכרו ניכרו היטב עם ירידה של יותר משלושה אחוזים במדדי ההון המרכזיים בניו יורק (דאו ג'ונס, S&P 500). מה הסיבה? היא תמיד אותה סיבה- ישנם יותר מוכרים מקונים. ובכל זאת, ננסה לתהות על השינויים הכלכליים והפוליטיים שמתרחשים ממש מסביבנו.
מדוע לפעמים כדאי להתרחק מההמון
היום אנו ניצבים לאחר כמעט שנה מאז ששוק ההון שינה את כיוונו והחל לטפס מעלה. זאת בעקבות מאמץ הבנקים המרכזיים בהשבת הנזילות הפיננסית אל הכלכלה.
לאחרונה, ישנה תחושה מבוססת דיה, כי השוק נמצא בדרך בטוחה אל עבר תיקון מסוים. דעה זו ,ניתן למצוא בחדרי המסחר כמו מאחורי דלתיים סגורות של ישיבות אסטרטגיה כלכלית בבתי ההשקעות ואף בהרצאות פתוחות לקהל הרחב.
הבעיה לדידי היא כי אולי בשנית, ממש כמו בשנת 2008, רובם של העוסקים אינו מודע לחומרת הבעיה.
במאי השנה נתקלתי במנהל כספים, אשר בשבילו ההתרחקות מאור הזרקורים, היא כמעט דת. הבידוד משאר הברנאז'ה הפיננסית- מעניק לו, לטעמו , את היכולות לנהל כספים ללא השפעת התחרות אל מול בתי השקעות מיתחרים.
טענתו לעד סובבת תחת אותו ציר: למשקיעים יש אורח רוח יותר מאשר מנהלי הכספים נוהגים לחשוב. רוצה לומר, אם תהייה בקשר עם לקוחותיך, הם יבינו את מניעך להשקעה ולא יעזבו כאשר הספינה מטלטלת.
פרשנותו לשווקים ולעליות דאז, הייתה נחרצת וכמעט חד מימדית: " עליך להבין, ההיסטוריה הכלכלית מורה כי מדינות לעד יסכימו לשאת את עול החובות של המגזר הבנקאי". כלומר הבעיות מתחילות כאשר המחלצים צריכים חילוץ.
האם אנו נמצאים בשלבו השני של המשבר? כאשר מדינות פריפריאליות מערביות- יגלו שאינן יכולות לעמוד בהתחייבויות הציבוריות שלהן?
עלינו לזכור: לעיתים השאלה היא פוליטית, לא כלכלית
זה המקום לספר את המשל הידוע על כניסתו של בריז'נייב לנשיאות ברה"מ. כאשר בריז'נייב הגיע לשיחת סיכום עם קודמו בתפקיד, ניקיטה חרושצ'וב, האחרון השיב אותו על הכסא וכך אמר: הנה לך שני מכתבים, כאשר תחוש לראשונה- כי גבך אל הקיר פתח את המכתב הראשון ועשה כמצווה בו. כך תוכל להמשיך לכהן בראשות השלטון. כאשר תחוש בצרה בשנית- פתח את הפתק השני ועשה כמצווה גם כן.
לא זרמו הרבה מים בנהר הוולגה, עד אשר בריז'נייב נקלע לצרות שלטוניות וכך בחר לפתוח את הפתק הראשון. בליבו של הפתק היה רשום בצורה מדויקת- " האשם אותי ואת השלטון הקודם בכל הבעיות". כך אכן עשה בריז'נייב ושב השקט הזמני אל מחוזות מוסקבה. זמן קצר לאחר מכן והתמרמרות העממית גאתה בשנית. בריז'נייב לא התבלבל ואץ לפתוח את המכתב השני. המכתב השני הורה: "שב ורשום שני מכתבים".
למשקיעים בכלכלה הגלובאלית ישנם מספיק סיבות מדוע עליהם להיות מודאגים. מדי שבוע ממשלת יוון, חברה לגיטימית באיחוד האירופי, מגלה עוד התחייבויות של הממשלה הקודמת. האשמת הממשל הקודם בבעיות הכלכליות של יוון הינה מובנת, אך זמנה אוזל. השביתות הכלליות של איגודי העובדים, לשמע רוחב הקיצוץ הממשלתי יותר ממרמזות על הבאות.
קיצוץ מובנה של 10-20% בממשלה בכדי לעמוד ביעדי גרעון- יגרום כרגע לבעיות חמורות אף יותר. לכן אולי ההתרכזות העכשווית בגודל הגרעון היווני היא מוטה ולא נכון.
האג"ח הממשלתי של יוון לשנתיים אומד על מרווח של בין 6% ל7% וכך גם אג"ח הממשלה של פורטוגל. שני המדינות הללו על סף של אי היכולת לגייס יותר כספים. אך המשקיעים אינם חוששים לעתידה של יוון, הם חושים לעתידו של כל גוש היורו. כך היורו ממשיך בצלילתו אל מול הדולר (ואף אל מול רוב שאר מטבעות העולם).
הדולר מבצע קאמבק
לפני יותר מרבעון, הדולר נראה כמטבע לקראת צלילה, היום למרות הדיווחים על שוק האבטלה בארה"ב, נראה כי דווקא הכלכלה האמריקאית מצליחה להסתגל לתנאים החדשים בשווקים הריאליים מול שאר היבשות. אירופה סופרת לאחור את ימיו של גוש היורו, סין ממשיכה להציף את העולם בנזילות ומעוררת פחד מפני התפתחות של בועת השקעות. לעומתם בארה"ב, עונת הדוחות של התאגידים מלמדת כי אלו למדו להציג רווחים בסביבה של אשראי מתכווץ .
תרחישים אפשריים לטווח הרחוק
תרחיש א: ההקלה המוניטארית (quantitative easing) של הבנק המרכזי ממשיכה למשוך אש ברחבי ארה"ב. אך לא ניתן לשלול כי פעולה נוספת שכזו, תצא לפועל, במקרה של התעררערות הסדר החברתי באירופה. ארה"ב בעזרת דולר חלש וארגון קרן המטבע- יחלצו את אירופה כולה וינסו להשיב את השקט. אך גם אז, הדולר הוא המטבע להיות בו כעת.
תרחיש ב: בכדי להבין את הרציונאל מאחורי התרחיש עלינו לשוב לאותם ימים סוערים של סוף 2008. הממשל הפיננסי והמדיני בארה"ב התחבט בשאלה: " האם לחלץ את הבנקים שנקלעו לצרה? ואם כן, אילו מהם?" הביטוי הפופולארי היה אז: "סיכון מוסרי" (moral hazard). כיצד משמרים את המערכת ובכל זאת מסיקים ממנה מסקנות לעתיד.
ההחלטה הלא רשמית דאז הייתה כי יתנו לבנק בולט אחד להתמוטט ואת השאר ייבחרו לחלץ. ההחלטה הזו יכולה לשוב בגרסת האומות. כלומר, את האומות החשובות לגאוות המערב, קרי יוון, יחלצו. את תפקיד בנק ליהאמן, יש לשער, תבצע מדינה אחרת (אירלנד, פורטוגל, ספרד).
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.





