Image: Dreamstime.com
משה שלום
21/03/2021
יש האומרים "המקדים – מסכל". והכוונה היא שהחיפזון יכול להביא לאי הצלחה, שסבלנות הייתה מבטיחה. בסקירה הקודמת, ראינו כבר סימנים ברורים של תחילת ירידות מתקנות. כאלו שציפינו להן הרבה מאוד זמן. וכאלו, אשר הביאו לתקווה גדולה אצל שחקנים רבים מאוד. תקווה למה? לבנייה איטית, אך מתמשכת, של מהלך שיביא את המניות לרמות מחירים קצת יותר אטרקטיביות. כל זה מבלי להרוס מהותית את המהלך העולה האסטרטגי.
והנה, אותו מהלך מתקן נעצר בדיוק, אבל בדיוק, בנקודה שבה הוא לא שינה דבר טכנית. ועל כך בהמשך. מה שכן קרה הוא שאותה תקווה זמנית עשתה שמות בחלק מתיקי המשקיעים. מהחיפזון להסיק שמדובר בתיקון משמעותי, ובמיוחד מחוסר האמונה במהלך העולה, אשר ביטל את אותה הנחה, חלק נשארו ללא סחורה, וחלק, עדיין מאמין (בעזרת עמדות הפוכות לשוק) שהם צודקים.
ואם יש משהו שאני רוצה להדגיש בשורות אלו הוא הדבר הבא:
אחרי כל הדיונים וההשגות, השוק הוא זה שתמיד צודק.
אין כאן מוסר או אמת. יש כאן מצב עובדתי, המתבטא במגמות השונות: מן המינוריות ביותר ועד הגדולות, ובעלות הטווח הארוך ביותר. כל השאר הוא ספרות. למעשה, המילה "צודק" אינה המילה המתאימה להקשר שוק ההון. יותר נכון לומר: האם השוק עשה מה שציפינו ממנו לעשות? וזאת, על פי הסבירות הגבוהה ביותר שהתקבלה ממחקרנו, ועל בסיס ההנחות שהנחנו? אם התשובה היא כן: "ניצחנו", "צדקנו", "עשינו את עבודת ההכנה הנכונה", וכו... ואם לא: "טעינו" או, וזו האמת העמוקה יותר, "לא ידענו את כל מרכיבי המשוואה". בכל מקרה, אין כאן צדק, פואטי או אחר. יש אישור, או דחייה, של ההנחה המבוססת על הסבירות הגבוהה ביותר.
ואם נחזור לעניינו: הסקירה הקודמת, בה הנחנו שמדובר בתחילת תיקון עמוק, אשר יוביל אותו לסביבות מחיר בעלות הגיון כלכלי טוב יותר, נאמר: זה היה הגיוני שזה יקרה, עקב מה שראינו בקיצוניות של הסנטימנט, בחולשה במדדי רוחב השוק, במה שקרה בתשואות האג"ח הממשלתי, ובנתוני הצמיחה החלשים במקצת בכלכלה של המדינות המפותחות. והשוק? הוא החליט אחרת. כאמור, היו כמה ימים אדומים, "מפחידים", אבל אלו לא שינו דבר בקונפיגורציה. ולא אפשרו לבנות מגמה שלילית גדולה יותר מאשר מינורית במיוחד. בסופו של דבר, במדד שאנו עוקבים אחריו, קיבלנו שיא היסטורי חדש. וזה המנעול שסוגר כל השערה והנחה אחרת. בינתיים.
הבה נבחן עכשיו את החלק הטכני של הדברים.
S&P500
על פי תצורתו הטכנית של המדד, לא קרה דבר מגמתי שונה בו מאז תחילת המגמה הרשמית העולה שהחלה ב-24-09-2020 (!). אם תשימו לב היטב, לפנינו מהלך שבו יש סדרה רציפה של שיאים ושפלים עולים. נכון מאוד: גם השפל של ה-04-03-2021 הוא שפל גבוה יותר מקודמו, ולכן, אינו מבטל את החוקים הקשוחים והברורים של הגדרת אותה מגמה.
כפי שציינתי לעיל, נדמה ו"קובעי השוק" רצו להביא לתשומת ליבנו את יכולתם לקבע את אותה מגמה. שבירת התמיכה סביב 3690 הייתה גורמת למהומה לא רצויה. לפחות בעיתוי הנוכחי. מיד יאמרו לי: אתה באמת מאמין שניתן לנווט מדד, ושוק כה גדול, בצורה כה בוטה? האמת היא שאינני "מאמין" בדבר. האמת הטכנית לפנינו והיא שאוסף של מקבלי החלטות כספיות, מן הקטנים ועד הגדולים ביותר, מצאו לנכון לדחוף פעמיים לניסיון שבירה של אותה רמת מחיר. והדבר, בסופו של דבר, לא הסתייע.
מישהו (ברבים...) מצא אז לנכון להוות את צד הביקוש כנגד שתי הניסיונות האלו, כאשר הזנבות הארוכים של שתי הנרות של ה-04-05 במרץ הצביעו על סיכוי של שבירה. ובמיוחד, הצביעו על סיכוי הפעלת כל פקודות קטיעת ההפסד הנמצאות מתחת לאותה רמת תמיכה משמעותית כל כך. יתר על כן, שימו לב לאינדיקאציה, בחלון התחתון. מהלכי ירידות בעלי שכנוע עצמי רציני מביאים אינדיקאטורים כאלו לאזורי מכירות היתר מהר מאוד. כאן, זה לא קרה, בדיוק כמו שזה לא קרה בירידות היותר קטנות של סוף ינואר. לדעתי, מבחינה טכנית טהורה, זה סמן טכני מהותי מאוד וחשוב במיוחד.
ומה הוא הדובדבן שעל ראש העוגה? יכולת המדד לייצר שיא היסטורי חדש על ידי רצף בלתי פוסק של נרות ירוקים. אם יש משהו שיכול לשנות אווירה לרעה, ובצורה חדה במיוחד, אצל שורטיסטים, זה בהחלט שיא חדש...
ולכן זה מה שאומר לשני צידי המתרס:
לחיוביים: אינני יודע אם עשיתם את הדבר הנכון אבל יש בהחלט כבוד והערכה לצורת ההתנהלות שהצלחתם לקבע כאן. ככלל, לא תמיד רצוי "למתוח" את החבל עד כדי כך אבל אין ספק שיש פה מהלך שייחרט ככואב במיוחד לצד השני. במיידי: הייתי אומר ש-3900 ראויה להגנה, כאשר אנו כבר יודעים ש-3700-3690 היא קו החול האחרון.
לשליליים: כללי ניהול הסיכונים ושיטת התזמון שלכם היו צריכים להוציא אתכם מן הצרה די מהר. אם לא, חבל. בכל אופן, עבורכם, רק 3680-90 היא יעד ראוי. עד אז, קשה לומר שיש משהו לחפש בסביבה הפיננסית של המדד הזה עבורכם.
תא 35
כואב, כואב מאוד לנו הלב. לא אתכחש לעובדה, שכאזרח, אני חושב שמדינתנו הצליחה להגיע ליעד היציאה ממשבר הקורונה בצורה מכובדת מאוד, וזאת מול מה שקורה בעולם המפותח (OECD). עם כל הקשיים שהיו בניהול היום יומי של הדברים, ישראל נמצאת היום, כדוגמה וכסמל הראוי לחיקוי בעולם.
אז למה כואב כל כך? כי כאשר מסתכלים על שוק ההון שלנו, הוא מקרטע בצורה "לא הוגנת". מי שקרא את פתיחת הדברים שלי מבין שאין כאן הערכה מוסרית אלא הבעת אכזבה מן המצב האובייקטיבי. במדד האמריקאי, שיאים ושפלים עולים, וקיום מגמה חיובית מתמשכת אשר מכילה את הירידות כחלק מן המהלך העולה הכללי. ואצלנו? שפל נמוך יותר וגם שיא נמוך יותר.
לפנינו מגמה מדשדשת, וזה, כפסע מהגדרה של מגמה יורדת רשמית: חסר שפל נמוך אחד קטן וזהו (מתחת ל-1525). האם זה "צודק"? לא. גם על פי נתוני המקרו. אבל, זוהי העובדה. ושיא האירוניה היא שהעלייה של חודש מרץ הביאה את האינדיקאציה להיות באזור קניות היתר כאשר השיא במחיר עדיין לא הצליח לייצר מעבר לאזורים גבוהים יותר (מעל 1630-5). בניגוד למדד האמריקאי, אין כאן תצורה שיכולה להביא אותנו להחלטה סבירה לגבי ההמשך המיידי.
ולכן זה מה שאומר לשני צידי המתרס:
לחיוביים: המסר אליכם ברור כשמש: חייבים לעבור את 1640 כדי להיות בטוחים שמה שקרה לאחרונה אינו התחלה של זוג שיאים ושפלים יורדים, דהיינו מגמה יורדת רשמית.
לשליליים: לכם היעד ברור לא פחות: להשיג את מה שכולם מבינים כטריגר לאותה מגמה שלילית רשמית: שבירת 1520. פחות מזה, זה מכות חרב במים עכורים.
והנה, אותו מהלך מתקן נעצר בדיוק, אבל בדיוק, בנקודה שבה הוא לא שינה דבר טכנית. ועל כך בהמשך. מה שכן קרה הוא שאותה תקווה זמנית עשתה שמות בחלק מתיקי המשקיעים. מהחיפזון להסיק שמדובר בתיקון משמעותי, ובמיוחד מחוסר האמונה במהלך העולה, אשר ביטל את אותה הנחה, חלק נשארו ללא סחורה, וחלק, עדיין מאמין (בעזרת עמדות הפוכות לשוק) שהם צודקים.
ואם יש משהו שאני רוצה להדגיש בשורות אלו הוא הדבר הבא:
אחרי כל הדיונים וההשגות, השוק הוא זה שתמיד צודק.
אין כאן מוסר או אמת. יש כאן מצב עובדתי, המתבטא במגמות השונות: מן המינוריות ביותר ועד הגדולות, ובעלות הטווח הארוך ביותר. כל השאר הוא ספרות. למעשה, המילה "צודק" אינה המילה המתאימה להקשר שוק ההון. יותר נכון לומר: האם השוק עשה מה שציפינו ממנו לעשות? וזאת, על פי הסבירות הגבוהה ביותר שהתקבלה ממחקרנו, ועל בסיס ההנחות שהנחנו? אם התשובה היא כן: "ניצחנו", "צדקנו", "עשינו את עבודת ההכנה הנכונה", וכו... ואם לא: "טעינו" או, וזו האמת העמוקה יותר, "לא ידענו את כל מרכיבי המשוואה". בכל מקרה, אין כאן צדק, פואטי או אחר. יש אישור, או דחייה, של ההנחה המבוססת על הסבירות הגבוהה ביותר.
ואם נחזור לעניינו: הסקירה הקודמת, בה הנחנו שמדובר בתחילת תיקון עמוק, אשר יוביל אותו לסביבות מחיר בעלות הגיון כלכלי טוב יותר, נאמר: זה היה הגיוני שזה יקרה, עקב מה שראינו בקיצוניות של הסנטימנט, בחולשה במדדי רוחב השוק, במה שקרה בתשואות האג"ח הממשלתי, ובנתוני הצמיחה החלשים במקצת בכלכלה של המדינות המפותחות. והשוק? הוא החליט אחרת. כאמור, היו כמה ימים אדומים, "מפחידים", אבל אלו לא שינו דבר בקונפיגורציה. ולא אפשרו לבנות מגמה שלילית גדולה יותר מאשר מינורית במיוחד. בסופו של דבר, במדד שאנו עוקבים אחריו, קיבלנו שיא היסטורי חדש. וזה המנעול שסוגר כל השערה והנחה אחרת. בינתיים.
הבה נבחן עכשיו את החלק הטכני של הדברים.
S&P500
על פי תצורתו הטכנית של המדד, לא קרה דבר מגמתי שונה בו מאז תחילת המגמה הרשמית העולה שהחלה ב-24-09-2020 (!). אם תשימו לב היטב, לפנינו מהלך שבו יש סדרה רציפה של שיאים ושפלים עולים. נכון מאוד: גם השפל של ה-04-03-2021 הוא שפל גבוה יותר מקודמו, ולכן, אינו מבטל את החוקים הקשוחים והברורים של הגדרת אותה מגמה.
כפי שציינתי לעיל, נדמה ו"קובעי השוק" רצו להביא לתשומת ליבנו את יכולתם לקבע את אותה מגמה. שבירת התמיכה סביב 3690 הייתה גורמת למהומה לא רצויה. לפחות בעיתוי הנוכחי. מיד יאמרו לי: אתה באמת מאמין שניתן לנווט מדד, ושוק כה גדול, בצורה כה בוטה? האמת היא שאינני "מאמין" בדבר. האמת הטכנית לפנינו והיא שאוסף של מקבלי החלטות כספיות, מן הקטנים ועד הגדולים ביותר, מצאו לנכון לדחוף פעמיים לניסיון שבירה של אותה רמת מחיר. והדבר, בסופו של דבר, לא הסתייע.
מישהו (ברבים...) מצא אז לנכון להוות את צד הביקוש כנגד שתי הניסיונות האלו, כאשר הזנבות הארוכים של שתי הנרות של ה-04-05 במרץ הצביעו על סיכוי של שבירה. ובמיוחד, הצביעו על סיכוי הפעלת כל פקודות קטיעת ההפסד הנמצאות מתחת לאותה רמת תמיכה משמעותית כל כך. יתר על כן, שימו לב לאינדיקאציה, בחלון התחתון. מהלכי ירידות בעלי שכנוע עצמי רציני מביאים אינדיקאטורים כאלו לאזורי מכירות היתר מהר מאוד. כאן, זה לא קרה, בדיוק כמו שזה לא קרה בירידות היותר קטנות של סוף ינואר. לדעתי, מבחינה טכנית טהורה, זה סמן טכני מהותי מאוד וחשוב במיוחד.
ומה הוא הדובדבן שעל ראש העוגה? יכולת המדד לייצר שיא היסטורי חדש על ידי רצף בלתי פוסק של נרות ירוקים. אם יש משהו שיכול לשנות אווירה לרעה, ובצורה חדה במיוחד, אצל שורטיסטים, זה בהחלט שיא חדש...
ולכן זה מה שאומר לשני צידי המתרס:
לחיוביים: אינני יודע אם עשיתם את הדבר הנכון אבל יש בהחלט כבוד והערכה לצורת ההתנהלות שהצלחתם לקבע כאן. ככלל, לא תמיד רצוי "למתוח" את החבל עד כדי כך אבל אין ספק שיש פה מהלך שייחרט ככואב במיוחד לצד השני. במיידי: הייתי אומר ש-3900 ראויה להגנה, כאשר אנו כבר יודעים ש-3700-3690 היא קו החול האחרון.
לשליליים: כללי ניהול הסיכונים ושיטת התזמון שלכם היו צריכים להוציא אתכם מן הצרה די מהר. אם לא, חבל. בכל אופן, עבורכם, רק 3680-90 היא יעד ראוי. עד אז, קשה לומר שיש משהו לחפש בסביבה הפיננסית של המדד הזה עבורכם.
תא 35
כואב, כואב מאוד לנו הלב. לא אתכחש לעובדה, שכאזרח, אני חושב שמדינתנו הצליחה להגיע ליעד היציאה ממשבר הקורונה בצורה מכובדת מאוד, וזאת מול מה שקורה בעולם המפותח (OECD). עם כל הקשיים שהיו בניהול היום יומי של הדברים, ישראל נמצאת היום, כדוגמה וכסמל הראוי לחיקוי בעולם.
אז למה כואב כל כך? כי כאשר מסתכלים על שוק ההון שלנו, הוא מקרטע בצורה "לא הוגנת". מי שקרא את פתיחת הדברים שלי מבין שאין כאן הערכה מוסרית אלא הבעת אכזבה מן המצב האובייקטיבי. במדד האמריקאי, שיאים ושפלים עולים, וקיום מגמה חיובית מתמשכת אשר מכילה את הירידות כחלק מן המהלך העולה הכללי. ואצלנו? שפל נמוך יותר וגם שיא נמוך יותר.
לפנינו מגמה מדשדשת, וזה, כפסע מהגדרה של מגמה יורדת רשמית: חסר שפל נמוך אחד קטן וזהו (מתחת ל-1525). האם זה "צודק"? לא. גם על פי נתוני המקרו. אבל, זוהי העובדה. ושיא האירוניה היא שהעלייה של חודש מרץ הביאה את האינדיקאציה להיות באזור קניות היתר כאשר השיא במחיר עדיין לא הצליח לייצר מעבר לאזורים גבוהים יותר (מעל 1630-5). בניגוד למדד האמריקאי, אין כאן תצורה שיכולה להביא אותנו להחלטה סבירה לגבי ההמשך המיידי.
ולכן זה מה שאומר לשני צידי המתרס:
לחיוביים: המסר אליכם ברור כשמש: חייבים לעבור את 1640 כדי להיות בטוחים שמה שקרה לאחרונה אינו התחלה של זוג שיאים ושפלים יורדים, דהיינו מגמה יורדת רשמית.
לשליליים: לכם היעד ברור לא פחות: להשיג את מה שכולם מבינים כטריגר לאותה מגמה שלילית רשמית: שבירת 1520. פחות מזה, זה מכות חרב במים עכורים.
