זוהי סקירה קצת מיוחדת. היא עוסקת בכלים שאנו קורים להם: כלי בחינת רוחב השוק. על מה מדובר בדיוק? לרוב, ניתוחים שוק טכניים, המיועדים להערכה של המצב המגמתי של הקטגוריה, הסקטור, המדד או הנכס הבודד, מסתכלים על המחיר כמרכיב עיקרי. וזה, בגדול, מה שאכן מהווה עיקר העיקרים במתודולוגיה הטכנית. זו אשר מנסה לתת תובנות על המצב של המניה, האג"ח, המטבע או הסחורה, דרך המגמה הקיימת כרגע בתנועות מחירם.
כמו שכולנו יודעים: אין כמו המחיר עצמו, ככלי אובייקטיבי להיות חלון לכל ה"אמת" בנקודת הזמן הנוכחית. האמת המבוססת על עובדות והערכות, וזו אשר נובעת מתחושות, פסיכולוגיה ואף דיס-אינפורמציה ומניפולציות. בגדול, הכסף, אשר מוכן לקחת חלק בקביעת המחיר, מצד הביקוש וההיצע, והאיזון בין שני צדדים האלו, הרבה יותר חזק מכל עמדה דעתנית של מומחה או אנליסט.
אבל, בנוסף למחקר המעמיק שאנשים כבר למדו לייצר על בסיס המחיר, וכל האינדיקאציה שניתן לעשות באופן ישיר עליו, התפתחו כלים צדדיים, הבוחנים אלמנטים נוספים של שוק ההון. אלמנטים המנסים להאיר, במקצת, את מה שקורה מאחורי הקלעים. גם הם כלים טכניים אבל הם אינם מבוססים על המחיר של המדד או של הנכס. חלקם מנסים לתת תחושה, ואף לכמת, את גודל אהבת הסיכון של המשקיעים בנקודת הזמן הנוכחית, חלקם מנסים להאיר על איפה השוק נמצא במחזוריות מסוימת, וישנם כאלו המנסים לבחון את "רוחב השוק". תחת המטריה הזו אנו מכלילים את כל מה שיכול לאפשר לכמת את היקף התפשטות המצב החיובי או השלילי בנכסים שאנו מעוניינים בהם.
הבה ניקח דוגמה: הנה גרף יומי, המיכל כמה אינפורמציות מעניינות (מאתר Stockcharts):
העקומה הכחולה מציינת לנו את אחוז המניות, במדד הנסדק, הנמצאות מעל הממוצע הנע הפשוט שלהן, של 50 יום. והעקומה הכתומה מציינת את אחוז המניות, באותו מדד, הנמצאות מעל הממוצע הנע 200 יום. מיד נזכיר: ממוצע נע מהווה קנה המידה פשוט, וקל, להרבה מאוד אנליסטים (רובם פונדמנטליסטיים) שאינם רוצים להתעמק יתר על המידה על בחינת המגמה. כאשר המחיר של הנכס (במקרה הזה, מניה במדד הנסדק) תמצא מעל הממוצע הנע, היא תחשב כבמגמה חיובית, עבור אותו טווח זמן. וכאשר היא תהיה מתחתיו, היא תחשב במגמה שלילית, כמובן.
ומההם הממוצעים הנעים המקובלים, עבור מבט יומי? ממוצע נע 20 יום יהיה עבור הטווח הקצר, 50 יום עבור הטווח הבינוני, וה-200 יום יהיה עבור הטווח הארוך יותר. וכך, בגרף הזה יש לנו תצוגה מתומצתת של "רוחב החיוב או השלילה" במדד הנסדק: ככל שאחוז המניות מעל הממוצע הנע 50 יום יהיה גבוה, אנו מבינים שהאופטימיות שולטת יותר ויותר במרחב המחיה של המדד בטווח הבינוני של הדברים (אגב, הנסדק כולו הוא יותר בורסה מאשר מדד...). וזה נכון גם עבור ה-200 יום: ככל שיהיו יותר מניות מעל הממוצע הזה, נבין שהחיוב שולט בצורה רחבה עבור הטווח הארוך.
היופי של הדברים הוא שאנו יכולים להתייחס לעקומות האלו כאמצעים גרפים הדומים למחיר של נכס פיננסי בפני עצמו, ולהסיק מהן מסקנות של התפתחות מגמתית בסנטימנט. בדיוק כמו שיכולנו לעשות זאת, עבור המגמה, כלפי המחיר של המדד או המניה הבודדת. ניתן לבדוק סטיות שליליות מול אינדיקאציה של מומנטום, כמו שהקו הסגול מראה בחלון התחתון. ניתן גם לבדוק שבירת קווי מגמה על השפלים של העקומות (קו סגול עליון, הנמצא על השפילם של האחוז של הטווח הארוך – 200 יום), ולבסוף, כבונוס נוסף, ניתן לייצר דינאמיקה של השוואה וחצייה בין העקומות השייכות לאותה מתודולוגיה: בגרף מוצגת חצייה שקרתה בתחילת מרץ, בין עקומות האחוז של הטווח הבינוני (בכחול) והאחוז של הטווח הארוך (בכתום). מה חצייה כזו אומרת לנו? שהמהלך היורד מתרחב מהר, בגלל שקצב הירידה של המניות מתחת ל-50 יום שלהם האיץ עד כדי חצייה של האחוז הפועל לאיטו יותר.
כסיכום קצר אומר כך: בימים אלו של דמוקרטיה של המידע, ובמיוחד כאשר מדובר במה שניתן לקבל היום על נתוני שוק ההון, חבל לא להשתמש בכל מה שיש בידנו לקבל. כלי רוחב השוק, כמו עקומת ה-
Advance-Decline Line, עקומות האחוז מעל או מתחת לממוצעים, עקומות יחסי
Put-Call, ועוד... כל אלו יכולים להעיד אם מגמה במדד, שוק, סקטור, הינה מבוסס ורחבה או צרה. במקרה השני, זו אתראה למצב שיכול להתהפך בצורה די מהירה. המון הצלחה במימוש הכלים האלו, ואיחולי חג פסח כשר ושמח.
