Image: Dreamstime.com
משה מימון, עורך FUNDER
29/03/2021
סיבה לעליות? הפד החליט לדחות את ביטול ההקלות לבנקים ל-30 ביוני | רק לציין שבנק ישראל עשה זאת קודם, ודחה עד ספטמבר את מועד ביטול ההקלות. בינתיים הפד לא הלך עד ספטמבר.
השבוע שעבר הסתיים במהלך עליות משמעותי בארה"ב. את הסיבה לזה אפשר לאתר בשמועה שהסתובבה בשווקים כבר לפני כמה שבועות, והיא קשורה, איך לא, בבנק המרכזי הפדרלי של ארה"ב (ה-FED).
לפני כשלושה שבועות, בעיצומו של גל מימוש (קל אך מהיר ודרמטי) שחלף על השווקים, עלתה סברה שאחת הסיבות לירידות היא החשש מאינפלציה שתיאלץ את הפד להעלות ריבית מוקדם מהצפוי.
בטור שפירסמתי ב-5/3, עלתה סברה נוספת, שאחת הסיבות למהלכי הירידות אז, ביום חמישי, תוך כדי הדברים של נגיד הפד, היא - ציפייה של השווקים, אז באותו יום חמישי, שהפד יאריך את ההקלות בדרישה על הבנקים בהיבט של הלימות הון.
בואו נעשה סדר
כל הבנקים מחויבים להיקף הון עצמי מסוים. ההון העצמי נמדד ביחס להיקף הפקדונות שמופקדים בבנקים. זה אומר שאם אנשים מפקידים את הכסף בבנק, רק חלקו יושב בבנק עצמו, השאר מופנה לטובת מתן אשראי ללווים. ההנחה היא שהציבור לא צריך את כל הכסף באותו זמן, ולכן הבנק יכול להשתמש בכסף הזה שאצלו, כדי להלוות אותו לאחרים. היקף ההון שצריך הבנק לשמור ביחס לפקדונות נקרא יחס רזרבה. מי שקובע אותו הוא יחידת הפיקוח על הבנקים בבנקים המרכזיים השונים. בתקופות של לחץ כלכלי, או של חשש ליציבות המערכת הבנקאית, בדרך כלל הפיקוח על הבנקים מגדיל את דרישת הרזרבה הזו. הפעם במשבר הקורונה, החליטו הבנקים המרכזיים שהחשש הוא לא ליציבות המערכת הבנקאית, אלא ליציבות הכלכלה בכלל. לאור זאת הם איפשרו הקלות מסוימות למערכת הבנקאית, שחורגות מיחס רזרבה בתנאים רגילים.
כלומר, הבנקים המרכזיים רצו שישחררו כסף לשווקים ולכן התירו לבנקים לחרוג מיחס הרזרבה הזה. כאמור במטרה להקל על הבנקים לשחרר אשראי ונזילות לשווקים.
הבהרה נוספת, יש הבדל משמעותי בין המצב בישראל לבין המצב בארה"ב. בארה"ב הדרישות של הפיקוח על הבנקים, נועדו אכן לוודא שהמערכת יציבה, אבל אם בנק קורס, יש מערכת ביטוח פקדונות, שהיא באחריות הבנקים השונים. בארץ, בנק ישראל ערב למערכת הבנקאית, ואין ביטוח פקדונות, למרות אינסוף נסיונות להקים מערכת כזו.
השמועה שהפכה למציאות
ההקלות שתיארתי, פוקעות הן בישראל והן בארה"ב ב-31 במרץ. אז, באותו יום חמישי, השווקים ציפו שהפד יאריך את ההקלה לבנקים. אז זה לא קרה, והשווקים ירדו 2.5% באותו יום.
ביום חמישי הודיע הפד שהוא מאריך ב-3 חודשים את ההקלות למערכת הבנקאית בארה"ב. זה שלח את השוק לשני ימי עליות משמעותיים. ה-S&P500 סגר את יום חמישי באופן חיובי, לאחר ששייט בטריטוריה שלילית במהלך רוב היום. למחרת כבר היה חיובי לגמרי עם 1.66% עליה.
הסיבה העיקרית היא שזה מעניק לבנקים זמן התארגנות ארוך יותר, ומקטין את הצורך המיידי שלהם למכור אגרות חוב, כדי להגדיל את הנזילות. רק להזכיר שוק אגרות החוב היה זה שיצר את מהלך המימושים אזה מלכתחילה.
על הדרך אפשר להגיד שבנק ישראל והפיקוח על הבנקים פועלים להאריך את ההקלה על המערכת הבנקאית המקומות עד ל-30 בספטמבר 2021. אגב, ההודעה של בנק ישראל יצאה ב-7/3. מי שיסתכל על מדד תא-35 יראה שהוא עלה באותו יום במעל 1.5%, ושה-7/3 בעצם סיים תיקון, והוציא לדרך מהלך עליה של כ-5% בתא-35.
מילה לסיום - המימושים עוד יגיעו הסיבה כל פעם תשתנה
כפי שאמרתי בעבר, ואני אומר גם היום, השווקים בשיא, ומאופיינים במהלכים של עליות ותיקונים. צריך לזכור את זה. התיקונים כשיגיעו יהיו מהירים, חדים ולפעמים אפילו כואבים. הסיבה כל פעם תשתנה. או במילים אחרות, כשהשווקים ירצו לרדת, הם כבר ימצאו את התירוץ המתאים.
השבוע שעבר הסתיים במהלך עליות משמעותי בארה"ב. את הסיבה לזה אפשר לאתר בשמועה שהסתובבה בשווקים כבר לפני כמה שבועות, והיא קשורה, איך לא, בבנק המרכזי הפדרלי של ארה"ב (ה-FED).
לפני כשלושה שבועות, בעיצומו של גל מימוש (קל אך מהיר ודרמטי) שחלף על השווקים, עלתה סברה שאחת הסיבות לירידות היא החשש מאינפלציה שתיאלץ את הפד להעלות ריבית מוקדם מהצפוי.
בטור שפירסמתי ב-5/3, עלתה סברה נוספת, שאחת הסיבות למהלכי הירידות אז, ביום חמישי, תוך כדי הדברים של נגיד הפד, היא - ציפייה של השווקים, אז באותו יום חמישי, שהפד יאריך את ההקלות בדרישה על הבנקים בהיבט של הלימות הון.
בואו נעשה סדר
כל הבנקים מחויבים להיקף הון עצמי מסוים. ההון העצמי נמדד ביחס להיקף הפקדונות שמופקדים בבנקים. זה אומר שאם אנשים מפקידים את הכסף בבנק, רק חלקו יושב בבנק עצמו, השאר מופנה לטובת מתן אשראי ללווים. ההנחה היא שהציבור לא צריך את כל הכסף באותו זמן, ולכן הבנק יכול להשתמש בכסף הזה שאצלו, כדי להלוות אותו לאחרים. היקף ההון שצריך הבנק לשמור ביחס לפקדונות נקרא יחס רזרבה. מי שקובע אותו הוא יחידת הפיקוח על הבנקים בבנקים המרכזיים השונים. בתקופות של לחץ כלכלי, או של חשש ליציבות המערכת הבנקאית, בדרך כלל הפיקוח על הבנקים מגדיל את דרישת הרזרבה הזו. הפעם במשבר הקורונה, החליטו הבנקים המרכזיים שהחשש הוא לא ליציבות המערכת הבנקאית, אלא ליציבות הכלכלה בכלל. לאור זאת הם איפשרו הקלות מסוימות למערכת הבנקאית, שחורגות מיחס רזרבה בתנאים רגילים.
כלומר, הבנקים המרכזיים רצו שישחררו כסף לשווקים ולכן התירו לבנקים לחרוג מיחס הרזרבה הזה. כאמור במטרה להקל על הבנקים לשחרר אשראי ונזילות לשווקים.
הבהרה נוספת, יש הבדל משמעותי בין המצב בישראל לבין המצב בארה"ב. בארה"ב הדרישות של הפיקוח על הבנקים, נועדו אכן לוודא שהמערכת יציבה, אבל אם בנק קורס, יש מערכת ביטוח פקדונות, שהיא באחריות הבנקים השונים. בארץ, בנק ישראל ערב למערכת הבנקאית, ואין ביטוח פקדונות, למרות אינסוף נסיונות להקים מערכת כזו.
השמועה שהפכה למציאות
ההקלות שתיארתי, פוקעות הן בישראל והן בארה"ב ב-31 במרץ. אז, באותו יום חמישי, השווקים ציפו שהפד יאריך את ההקלה לבנקים. אז זה לא קרה, והשווקים ירדו 2.5% באותו יום.
ביום חמישי הודיע הפד שהוא מאריך ב-3 חודשים את ההקלות למערכת הבנקאית בארה"ב. זה שלח את השוק לשני ימי עליות משמעותיים. ה-S&P500 סגר את יום חמישי באופן חיובי, לאחר ששייט בטריטוריה שלילית במהלך רוב היום. למחרת כבר היה חיובי לגמרי עם 1.66% עליה.
הסיבה העיקרית היא שזה מעניק לבנקים זמן התארגנות ארוך יותר, ומקטין את הצורך המיידי שלהם למכור אגרות חוב, כדי להגדיל את הנזילות. רק להזכיר שוק אגרות החוב היה זה שיצר את מהלך המימושים אזה מלכתחילה.
על הדרך אפשר להגיד שבנק ישראל והפיקוח על הבנקים פועלים להאריך את ההקלה על המערכת הבנקאית המקומות עד ל-30 בספטמבר 2021. אגב, ההודעה של בנק ישראל יצאה ב-7/3. מי שיסתכל על מדד תא-35 יראה שהוא עלה באותו יום במעל 1.5%, ושה-7/3 בעצם סיים תיקון, והוציא לדרך מהלך עליה של כ-5% בתא-35.
מילה לסיום - המימושים עוד יגיעו הסיבה כל פעם תשתנה
כפי שאמרתי בעבר, ואני אומר גם היום, השווקים בשיא, ומאופיינים במהלכים של עליות ותיקונים. צריך לזכור את זה. התיקונים כשיגיעו יהיו מהירים, חדים ולפעמים אפילו כואבים. הסיבה כל פעם תשתנה. או במילים אחרות, כשהשווקים ירצו לרדת, הם כבר ימצאו את התירוץ המתאים.
