גב` מרקל- תעזבי את האיחוד
אלמוג עזר
16/02/2010
עד לפני מספר שנים, זה עוד היה לחלוטין בלתי מקובל, בקרב כלכלני הזרם המרכזי, להצביע על החולשה המובנת של היורו. ודאי שהאחרונים לא העלו על דעתם לדון כי חוסר היציבות של המטבע עלול להוביל בסופו של דבר לקיצו של האיחוד האירופאי. אולי פרט לכלכלני בריטניה ששכנעו את תאצ'ר ראש ממשלת הממלכה לבל תוותר על הפאונד.
בראשונה, המצב השתנה בתחילת השנה שעברה. זאת בעקבות התרחקות מחירי האג"ח של גרמניה ממחירי האג"ח של יוון וספרד, בשל שוני בחוב הריבוני. יוון הוזכרה בעבר כפוטנציאל לפרובלמאטיות באחדות האירופית ובכל זאת- אם לצטט את ה"פייננצ'ל טיימס" החשיבה כי יבוא היום ומדינה אשר חברה בגוש - תצטרך להינתק ממנו היא בגדר דמיון פרוע. אך המציאות הרי פרועה מכול דמיון. מתחילת פברואר רוב מוספי הכלכלה והבלוגים הכלכליים כבר הסכינו עם רוע הגזרה.
אך ככל שהשוק היה מרותק לטרגדיה היוונית- נראה כי יוון היא לא האומה שתכבה את האור על האיחוד. מדוע שתפעל כך? דמיינו את יוון עוזבת את האיחוד ומשיקה מטבע סחר ייחודי משלה. במחשבה ראשונית- זה מעשה הגיוני ובעל טעם. הרי מטבע סחר ללא יכולת פיחות- מזמן נהפך לקללת האומות בעלות חוב גובר. אך כנראה שגם זה לא יחזיר את הצבע לפני האתונאים.
מדוע? החוב של יוון הרי ימשיך להיות נקוב ביורו. ככל שהיורו יתחזק אל מול המטבע היווני- נטל החוב יהפוך כבד יותר. נתון שיגרום לבעלי החוב לדרוש פרמיית סיכון גבוהה יותר להלוואות וחוזר חלילה.
על החלשים להתאגד- על החזקים לפרוש
אימוץ של מטבע חדש מצד יוון יגרום לריצה של אזרחים אל הבנק וכולם יבקשו להחזיק את הונם ביורו. לכן התמונה לא באמת תשתנה אלא רק עוד קשיחות ביכולת השינוי של ממשלת יוון. אבל לחשוב שלבעיית אירופה אין מזור תהייה חוטאת לאמת.
דמיינו כי לא יוון תעזוב את היורו אלא דווקא האומה הגרמנית. הרי הדויטש מארק, הזכור לטוב, לא יאבד מערכו, אלא אף יתחזק אל מול יריבו הטרי - היורו. פעולה שתהפוך חובות הנקובים ביורו לקלים יותר לגלגול ויעניק לגרמנים את היכולת ליהנות מרכישה של סחורות אירופיות בזול. משלם המיסים הגרמני הסבלני יכול אפילו להתרצות לנוכח האלטרנטיבה של הזרמת מיליארדי יורו למדינות חלשות ברחבי אירופה.
באסכולה הכלכלית האירופאית- הרבה גבות הורמו לנוכח קבלתה של גרמניה על עצמה, לעומת בריטניה, את כל תנאי האיחוד האירופי. דאז, הטענה הרשמית הייתה כי האמתלה היא פוליטית ברובה ולא נסמכת על חוקי הכלכלה גרידה. או במילים פשוטות; למה לוותר על מטבע חזק בתמורה למטבע חלש יותר? אלא אם כן אתה מרגיש שאתה חב לאירופה דבר או שניים? ( רמז מלחמת העולם השנייה). אבל האמת רחוקה מכך- רחוקה מאוד.
האיחוד האירופי העניק לתעשייה הגרמנית את האפשרות להיות זולה יותר, מכפי שהיא אמורה להיות. בטח כאשר הפועלים הגרמנים ממשיכים לקבל משכורות ביורו. התעשייה הרוויחה וכך גם שלטונות המדינה. אם תרצו, פעולה זו משולה לנקיטת מדיניות מוניטארית מרחיבה ללא הכרזה על כך דא פקטו.
למעשה זו בדיוק תמונת המראה של איטליה, יוון וספרד- כאשר האחרונות, תוצרתן הייתה אמורה להיות זולה יותר מכפי שהיא כיום ולעזור למתן את גרעונן.
אני מקווה שאתם זוכרים את מה שהבטחתם!
נאומם של מנהגי גרמניה, בשנות ההכנה לקראת האיחוד, עדיין זכורים ומהדהדים בזיכרוני: " איבוד המטבע הגרמני- לא יוביל לאי סדר מוניטארי וכך להפוך ערבים לחובות מדינות הקלאב- מד". בהינתן שהחוב של יוון מתכוונן ל140% מהתוצר לקראת 2012, נראה כי יהיה קשה מאוד למנהיגים לעמוד בהבטחתם.
גרמניה כמו כל שאר גוש היורו- הבטיחה לספק " שיתוף פעולה נחוש ומתואם בכדי לשמור על יציבות" ביוון. הבטחה שכשלעצמה מספיקה בכדי לגרום לך לתהות: האם כבר בשנה הבאה- הרעיון כי גרמניה תשוב למטבע משלה- תהפוך מדמיון פרוע (שוב) למציאות קיימת?
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
