על פי תחזיות קרן המטבע הצמיחה העולמית תזנק השנה לקצב המהיר ביותר מזה 40 שנה

נקודות מרכזיות

בארץ

• האינדיקאטורים הכלכליים של ישראל ממשיכים להצביע על התאוששות מהירה בפעילות מאז תחילת ההקלות בסגר. 
• גם הכנסות המדינה ממסים במרץ המשיכו לעלות כאשר שיפור בולט נרשם בגביית המיסים העקיפים בשל העלייה בפעילות המקומית. התחזית שלנו שהגירעון בסוף השנה ירד לאזור ה-8-7 אחוזי תוצר.
• רכישות המט"ח של בנק ישראל התמתנו במרץ. בסיכום הרבעון הראשון הבנק הגיע כמעט למחצית מתקרת תוכנית הרכישות על סך 30 מיליארד דולר עליה הכריז בתחילת השנה. 


בעולם 

• על פי תחזיות קרן המטבע הצמיחה העולמית תזנק השנה לקצב המהיר ביותר מזה 40 שנה. אך ההתאוששות לא תהיה אחידה כאשר חלקים מאירופה ומרבית השווקים המתעוררים עדיין יקרטעו מאחור.
• המחירים ליצרנים מסביב לעולם ממשיכים לעלות במהירות, חלק מכך יגולגל גם למחירים לצרכן. נראה את זה היום (שלישי) במדד המחירים לצרכן שיפורסם בארה"ב.

ממשיכים להשתפר, אך עוד רחוקים מלהשלים את הפערים

האינדיקאטורים הכלכליים של ישראל ממשיכים להצביע על התאוששות מהירה בפעילות מאז תחילת ההקלות בסגר. כך על פי נתוני סך הרכישות בכרטיסי אשראי וסקר מגמות בעסקים למרץ שהראה המשך שיפור בסנטימנט החברות ועלייה באופטימיות. גם נתוני שוק העבודה השתפרו כאשר שיעור העובדים שנעדרים זמנית מהעבודה (בעיקר חל"ת) ירד ל-5.3 אחוזים במחצית הראשונה של מרץ, הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת ספטמבר, ובמקביל שיעור האבטלה ירד ל-4.4 אחוזים. שוק העבודה אמנם חזר לרמתו לפני הסגר השני, אך חשוב לציין שהוא עוד רחוק מרמתו קדם המשבר.

גם הכנסות המדינה ממסים במרץ המשיכו להשתפר עם גבייה של 30.2 מיליארד ₪, כאשר שיפור בולט נרשם בגביית המיסים העקיפים בשל העלייה בפעילות המקומית. בהשוואה למרץ בשנה שעברה רואים כמובן גידול דו-ספרתי, אך זאת מכיוון שאז הוטל הסגר הראשון וכתוצאה מכך נפגעו ההכנסות ממסים בצורה משמעותית. 

אמנם צד ההכנסות ממשיך להשתפר, אך צד ההוצאות נותר גבוה בשל ההוצאה להתמודדות עם המשבר, לכן הגירעון כאחוז מהתוצר נותר גבוה על 12.1 אחוזים. התחזית שלנו שהגירעון בסוף השנה ירד לאזור ה-8-7 אחוזי תוצר. כרגע, בשל המשך רכישות האג"ח הממשלתי על ידי בנק ישראל - הגירעון איננו מהווה איום משמעותי על עלויות הגיוס הממשלתיות. האתגר הגדול לממשלה יגיע כאשר הגיבוי של בנק ישראל יסתיים.

עבר רק רבע אך מרגיש כמו חצי

רכישות המט"ח של בנק ישראל לא נעצרו במרץ, אך הן היו יותר צנועות ועמדו על 1.9 מיליארד דולר (לעומת ממוצע של כ-5.5 מיליארד בחודשים דצמבר-ינואר-פברואר). בסיכום הרבעון הראשון הבנק הגיע כמעט למחצית מתקרת תוכנית הרכישות על סך 30 מיליארד דולר עליה הכריז בתחילת השנה. 

לצד רכישת המט"ח, הפעילות המרחיבה של בנק ישראל נמשכה במרץ כאשר הבנק רכש עוד אג"ח ממשלתיות (4.1 מיליארד ₪) ונתן עוד הלוואות למערכת הבנקאית לטובת אשראי לעסקים קטנים (3.1 מיליארד ₪). מנגד, הבנק נמנע זה החודש הרביעי ברציפות מרכישת אג"ח של חברות כנראה מכיוון שהמרווחים במרבית הדירוגים הגבוהים ירדו לתחתית היסטורית.



שאלת השאלות כיום היא האם ובאיזה עוצמה יחדש בנק ישראל שתי תוכניות אלו כאשר יגיעו למיצוי בעוד כמה חודשים. להערכתנו, אם נמשיך לראות נתונים חיוביים כפי שאנו צופים כעת סביר לצפות שנראה הפחתה בהתערבות הבנק.

התאוששות מהירה יותר, אך לא אחידה

לאחר התכווצות חריגה של הכלכלה העולמית ב-2020 ב-2021 היא צפויה להתרחב בקצב המהיר ביותר מאז תחילת שנות השמונים (6%), כך על פי התחזיות המעודכנות של קרן המטבע הבינלאומית. מבצע החיסונים לצד המשך מדיניות פיסקאלית ומוניטרית מרחיבה, בדגש על ארה"ב וסין, הם התורמים העיקרים לכך, ומדינות עם קשרים הדוקים עם 2 הענקיות ירוויחו הכי הרבה.

כך התוצר בארה"ב, סין, הודו, ישראל ועוד כמה מדיניות יהיה בשיא חדש בסוף השנה.  יחד עם זאת, ההתאוששות לא תהיה אחידה והתוצר בעוד הרבה מדינות בסוף השנה, בדגש על אירופה וחלק ניכר מהשווקים המתעוררים יהיה עדיין רחוק מלתקן את נזקי המשבר. שווקים מתעוררים רבים עדיין יסבלו מהשפל בתיירות הגלובלית והעובדה שהם בתחתית הרשימה כדי לקבל חיסונים. הקרן מקווה שאם התרחבות מבצע החיסונים במדינות המערב, הם יקלו על ההגבלות ליצוא החיסונים לאותן מדינות מתקשות. 

לגבי ישראל הקרן עדכנה את התחזית ל-5 אחוזים השנה (בדומה לתחזית המעודכנת שלנו מלפני חודשיים) ו-4.3 אחוזים ב-2022. ואנו מצפים שבנק ישראל יעדכן גם כן את התחזיות כלפי מעלה בהחלטת הריבית ביום שני הקרוב.

המחירים ליצרנים עולים וחלק מהעלויות יגולגלו לצרכנים

מדדי המחירים ליצרן בכל הכלכלות הגדולות (ארה"ב, סין, יפן ואירופה) היו גבוהים מההערכות המוקדמות, עם עלייה של מעל ל-4 אחוזים ב-12 החודשים האחרונים בסין ובארה"ב. ה"תיקון" החד במחירי הסחורות במחצית השנייה של השנה שעברה לצד העלייה במחירי השילוח (עוד לפני ה"פקק" בתעלת סואץ) והמשך הביקוש החד למוצרים היו התורמים העיקריים לכך.

למרות שהיצרנים יתקשו "לגלגל" את כל העלויות לצרכנים נוכח הפעילות שעדיין ממותנת. להערכתנו חלק מכך כן יבוא לידי ביטוי במדדי המחירים לצרכן בחודשים הקרובים, וגם במדד המחירים לצרכן בארה"ב.


תחזית לשינויים במחירים בשלושת המדדים הקרובים