גיליון פאנדר || ראיון || קנאביס, רכבים חשמליים ועוד, כל התחומים החמים שצריכים לעניין את המשקיעים

פדרו פלנדריני, אנליסט מחקר בחברת גלובל X ,מתאר את העתיד מבחינת הטכנולוגיות המשבשות, איזה תחומים רלבנטיים היום עבור המשקיעים, ובאיזה אופן ראוי לבחון השקעה בתחומים האלה

 

 

FacebookTwitter Whatsapp

משה מימון | צלם: GLOBAL X
05/05/2021

 
שנה לשיא משבר הקורונה, בישראל חשים את היציאה מהמשבר, העולם גם הוא מתחיל את תהליך היציאה, אמנם בצעדים איטיים יותר, אבל מורגשים. עד כדי כך מורגשים, שקיים חשש להתחממות הכלכלות השונות, ולאינפלציה. עדין, הממשלות והבנקים המרכזיים בעולם מזרימים המון נזילות לשווקים, ולאחרונה התבשרנו על ה־Brand New Deal של ממשל ביידן. מן הסתם עולה השאלה, איך כל הדברים האלה ישפיעו על הכלכלות השונות, על השווקים, ועל המשקיעים.
 
לצורך כך ראיינתי את פדרו פלנדריני, אנליסט מחקר בחברת גלובל X, חברת תעודות סל בארה”ב, פדרו מתמחה בתחומים מגוונים החל מרובוטיקה ועד בינה מלאכותית, תשתיות משחקי וידאו, קנאביס, רכבים חשמליים ועוד מגוון אסטרטגיות השקעה נושאיות, מה שנקרא Thematic Investing. דיברנו על כיוונים עתידיים, מגמות שעשויה להשפיע מגמות ו־וקטורים שכדאי למשקיעים להתעניין בהם.
 
לפני שנצלול לתחומים הספציפיים, שומעים הרבה לאחרונה על השקעות נושאיות, מה שנקרא Thematic Investing, תן לנו הקדמה קצרה לגבי מהם השקעות נושאיות, ובמה שונות השקעות כאלה מסקטורים סטנדרטיים ותעודות סל 'רגילות'
 
“בהשקעות נושאיות מדובר על זיהוי מגמות משבשות, Disruptive, ברמת המיקרו. מדובר על חברות שממוקמות היטב כדי לתפוס את השיבוש הזה. למשל, אפשר לחשוב על רובוטיקה ובינה מלאכותית, כמשבשות את המגזר התעשייתי כפי שאנו מכירים.
 
אנחנו מספקים אסטרטגיות השקעה תמאטיות על ידי זיהוי החברות שממוקמות היטב בכדי לתפוס את אותה מגמה משבשת, בהגדרת אסטרטגיות תמאטיות נחשבות אסטרטגיות השקעה ארוכות טווח. כלומר אנו מנסים לתפוס מגמה מגזרית ולהימנע מהמחזוריות שקיימת בהשקעות סטנדרטיות.
 
זו הסתכלות שונה בהיבט של ניהול השקעות, שבדרך כלל מתבסס על זיהוי דפוסים היסטוריים שחוזרים על עצמם, ושמעריכים שההיסטוריה תחזור על עצמה. ההשקעה התמאטית שונה לחלוטין, היא צופה פני עתיד ומאמינה שהעתיד הולך להיות שונה."
 
מנקודת המבט של המשקיע, איזה חלק מהתיק לדעתך, צריך להיות מוקדש להשקעות נושאיות? בהתחשב שהשקעות כאלה טומנות בחובם רמה לא מבוטלת של תנודתיות, איזה חלק של הפורטפוליו יכול להיחשב סביר למשקיע?
 
“זה מאוד תלוי בלקוח הספציפי ובאסטרטגיית ההשקעות שלו, אבל באופן כללי אנחנו ממליצים להקצות סביב 10-20% מהתיק לאסטרטגיות תמאטיות. שוב, זה תלוי איך תיק ההשקעות נראה. אם ניקח לדוגמא מצב שבו יש לך בתיק ניירות של שירותים פיננסיים, וזה יכול להוות בין 5־10% מהחלק המנייתי בתיק, מה שאנו ממליצים לעשות במצב כזה הוא לשלב לתחום הפיננסי שבתיק שלך גם את תחום ה־FinTech, במטרה לתפוס את השיבוש שמתרחש היום בתחום השירותים הפיננסיים. זה אומר שהתחום של FinTech הוא פחות או יותר הקצאת לווין, בנוסף להקצאת הליבה לתחום הפיננסי, בכדי ליהנות משינויים עתידיים בתחום.
 
כפי שציינת, במקרים רבים של אסטרטגיות השקעה תמאטיות, יש ניסיון לתפוס את הצמיחה של טכנולוגיות מתפתחות, ובהגדרה זה כרוך ברמת תנודתיות גבוהה, אולי יותר מאסטרטגיות מסורתיות, אבל בטווח הארוך אנו בטוחים בכך שהרבה מהטכנולוגיות החדשות יהיו חשובות מאוד. לכן אנחנו ממליצים למשקיעים לבחון אסטרטגיות תמאטיות מכיוון שהעתיד ייראה שונה מאוד מכפי שאנחנו מכירים כיום."
 
| תשתיות | השקעה שתבטיח צמיחה לטווח ארוך
 
בוא נתחיל דווקא מהתעודות הסטנדרטיות שקשורות לתחומים שבהם אתה עוסק, נתייחס ל־Brand New Deal שביידן מציע, בפראפראזה על ה־New Deal של רוזוולט. מדובר על כ־2.3 טריליון דולר להשקעה בארה”ב. לא הכל מוקדש לתשתיות, אבל חלק גדול מהסכום הזה אמור להשפיע על ענף התשתיות. איך אנחנו צפויים לראות את התחום הזה, האם הוא לא עלה כבר מספיק בהסתמך על הציפיות לאישור התוכנית?
 
"אנחנו רואים בפיתוח תשתיות בארה"ב אסטרטגיה תמאטית. הסיבה היא שבטווח הארוך, ואני מדבר על 10 עד 20 השנים הבאות אנחנו יודעים שארה"ב צריכה לבנות מחדש את התשתיות שלה. אנחנו מדברים על גשרים, כבישים מהירים, אבל אנחנו מדברים גם על בניית תשתית דיגיטלית, על מגדלים סלולריים, מרכזי נתונים שמהווים מרכיב חשוב מאוד בחבילת התשתית של המאה ה־21. אנחנו בוחנים צורות תחבורה חדשות, כמו כלי רכב חשמליים אוטונומיים, ולכן התשתית היא בסיסית בכל הנוגע לפיתוח טכנולוגיות רבות ומתפתחות.
 
כפי שציינת, רק בשבוע שעבר הנשיא ביידן תיאר מה יכולה להיות חבילת תשתית מאסיבית בהיקף של למעלה מ־2 טריליון דולר, שמכילה בבירור דברים רבים שהזכרתי כתשתית פיזית. אנחנו מדברים על תשתיות תחבורה, אנחנו מדברים על בתי ספר, בתי חולים אבל באותו הזמן אנו מדברים על טכנולוגיות נקיות של שירותי מים שמשתמשים באנרגיה נקיה, ורכיב התשתית הדיגיטלית שהזכרתי.
 
לדעתנו, משקיעים צריכים לבחון הזדמנויות השקעה בתחום הזה, ולחפש חברות שממוקמות היטב כדי להפיק תועלת מהעלאת ההוצאות התשתית בארה”ב."
 
מאז הבחירה של ביידן, ראינו שני תחומים שמניותיהן עלו משמעותית – התחום הראשון זה קלינטק שהזכרת כרגע, והשני היה תשתית בציפייה של השוק להצעת החוק החדשה. האם יש עדיין מספיק מקום למגזר זה כדי לצמוח הלאה ולמשקיעים לראות רווחי הון בתחום?
 
"כן בהחלט. אנחנו חושבים שאנחנו עדין בתחילת התהליך, ושיש הזדמנויות בתחומים האלה – קלינטק, תשתיות. חבילת התשתית הזו תימשך לפחות 10 שנים, כך שחברות שעוסקות בהנדסת בנייה, חומרי גלם תחבורתיים כולן ייהנו לטווח הארוך.
 
חשוב להכיר בעובדה שחבילת התשתית הזו תשמש תמיכה לעתיד, לצמיחה כלכלית בת קיימא בארה"ב. אנחנו יודעים שהוצאות על תשתיות יכולות להגביר את הצמיחה הכלכלית, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.
 
נכון להיום יש בארה"ב כ־6% אבטלה, כך שהגישה לאותם רכיבי עבודה תהיה חיובית מאוד לכלכלה, זו הסיבה שאנחנו חושבים שאנחנו עדין בתחילת ההשפעה של פיתוח התשתיות בארה"ב.
 
הגיון דומה רלבנטי גם לגבי אנרגיה נקייה, כלכלנים ומדענים הופכים את הטכנולוגיות האלה לזולות מספיק, במקרים רבים לזולות יותר מנכסי האנרגיה המסורתיים, כך שזה יגדיל את האימוץ של טכנולוגיות מסוג זה וזה מהווה הזדמנות נהדרת עבור משקיעים להתמקם באותם תחומי מפתח."
 
עדין, יש לא מעט חברות שעדיין צריכות להצדיק את ערכן, לאור העליות המשמעותיות שחברות אלה ביצעו, האם אתה לוקח בחשבון כאשר בונים או כאשר עוקבים אחר מדד מסוים לגבי אילו חברות צריכות להיות בתוך תעודות הסל האלה?
 
"ככלל אצבע, ויש כאן כמה יוצאים מן הכלל בגלובל X, אנחנו רוצים לכלול רק חברות שמייצרות מעל 50% מהכנסותיהם מהתחום הרלבנטי של תעודת הסל. זה שיקול חשוב מאוד עבורנו. אנחנו לא בוחנים את המקום שממנו באות החברות. אם יש חברת קלינטק מובילה ביפן, בסין או באירופה, אנחנו רוצים לכלול אותה בתעודת הסל שלנו.
 
אנחנו מאמינים שאנחנו נמצאים בשלב המוקדם מאוד של אימוץ אסטרטגיות תמאטיות אלה, לכן מאמינים שמתן חשיפה ליקום של חברות מובילות בתחומים האלה היא הדרך הטובה ביותר ליהנות מהצמיחה או אימוץ הטכנולוגיה.
 
היות ואנחנו עדין בשלבים הראשונים, אנחנו מנסים לזהות אילו חברות הולכות להיות המנצחות, ואילו יהיו המפסידות. זה מאתגר מאוד ולכן על ידי חשיפה ליקום של חברות אנחנו באמת מאמינים שהמשקיעים יהיו במיקום טוב מאוד בהערכות לטווח הארוך.
 
הזדמנויות הצמיחה שאנחנו רואים ברבות מהחברות האלה היא די אקספוננציאלית ולכן עלינו להתחיל להסתכל על חברות אלה מהבסיס, שצופה פני עתיד. כאשר אתה מסתכל על הערכות שווי בנקודה זו כמו יחס מכפיל הרווח או מכפיל המכירות, בהתחשב בנתוני הצמיחה, חברות אלו לא יקרות מדי ביחס למספרים שאנחנו רואים במדדים מסורתים כמו ה־S&P500. חשוב לציין זאת.”
 
 
| רכבים חשמליים |
טסלה זה לא כל הסיפור
 
הזכרת כלי רכב חשמליים, כולם מדברים על טסלה וניו וגם כאן השווי של החברות האלה גבוה מאוד, ועדין חובת ההוכחה על החברות האלה, הן עדין צריכות לספק את תהיות המשקיעים לגבי עתידן. איך אתה רואה את תחום הרכב החשמלי?
 
"זה נכון שטסלה היא היום החברה המובילה בשוק הרכב החשמלי. יש גם יתרון תחרותי בצד טכנולוגיית הסוללה. הם עבדו עם Panasonic בפיתוח טכנולוגיית סוללות וזה מאוד חשוב בתחום הזה. הם עובדים בסין עם CATL ו־LG, כך שזה ברור שלטסלה יש יתרון תחרותי בתחומים מרכזיים אלה.
 
יש מספר חברות שמצוידות היטב סביב ההזדמנויות בתחום הרכבים החשמליים. אם אתה מסתכל על פני שרשרת האספקה של מכוניות חשמליות אנו יכולים לראות שחברות טכנולוגיית הסוללה כמו Panasonic ,CATL ,LG ,Samsung, ורבות אחרות ממוקמות היטב בתחום, ואלה החברות המובילות השותפות עם יצרני רכבים חשמליים לספק את טכנולוגיית הסוללה. כך שאתה יכול להסתכל על ליתיום שהוא חומר הגלם היסודי שכל כך חיוני וחשוב לטכנולוגיית הסוללה, כלומר ניתן להסתכל על התחום הזה גם דרך שרשרת האספקה.”
 
מיותר לציין שיש לכם תעודת סל על ליתיום
 
"בהחלט, LIT, ואנחנו תעודת הסל הגדולה ביותר על ליתיום. כך שעם תעודת הסל הזו ניתן לקבל חשיפה לשרשרת האספקה שמאחורי יצרני הרכב החשמלי, החל מכורי ליתיום לאורך כל הדרך במורד הזרם כולל יצרני מצברים. כשחברות כמו פורד מגיעה עם קריאה מאוד שאפתנית להפעיל חישמול, וחברות נוספות כ־GM ,BMW הולכים להועיל לשרשרת האספקה שמאחורי הרכב החשמלי, אז למשקיעים יש כאן הזדמנות ממש טובה, בהסתכלות ל־10־20 השנים הבאות.”
 
אם מישהו קצת חושש או מודאג מהשווי של טסלה, אז חשיפה רחבה דרך תעודת סל אמורה לתת פתרון לחשש הזה
 
"בדיוק כך. שוב אנחנו נמצאים עדין בשלבים המוקדמים של אימוץ רכבים חשמליים, פחות מ־4% מסך מכירות הרכב הן כלי רכב חשמליים, ולכן אנחנו באמת חושבים שיש הזדמנויות רבות בכל הנוגע להשקעה בשרשראות אספקה שיש מאחורי רכבים חשמליים."
 
 
| קנאביס |
התמריץ לאו דווקא חברתי
 
דיברנו על תשתית, מכוניות חשמליות ויש עוד תחום שקיבל דחיפה מנשיאות ביידן וזה תחום הקנאביס שהוא מוכר בתנודתיות הגבוהה שלו. אני חושב שבהגדרה תנודתיות מגיעה יחד עם הקנאביס כמו שראינו במניית TLRY, כשכל מה שקשור לקנאביס הוא אוטומטית מלווה בהמון תנודיות. אבל איך אתה רואה את התחום הזה?
 
“אתה צודק אנחנו בהחלט רואים שתחום הקנאביס מגיע עם תנודתיות גדולה יותר מאסטרטגיות תמאטיות אחרות, אבל אנחנו מדברים על שוק מאוד גדול, שכבר הוכח שקיים ביקוש למריחואנה, אנחנו גם יודעים שיש צורך בקנאביס מהבחינה הרפואית. כשמדברים על הכנסות, אפשר להתייחס לסדר גודל של כ־160 מיליארד דולר בהכנסות שנתיות סביב הקנאביס.”
 
היום או שזה הצפי לעתיד?
 
“היום. כאשר רק 13% עוברים דרך הערוצים החוקיים, הרוב הגדול עדיין עובר דרך ערוצים לא חוקיים, בכל העולם. כאן קיימת ההזדמנות האמיתית של המשקיעים. אנחנו יודעים שנמשיך לראות מאמצים גדולים יותר ללגליזציה, לא רק בארה”ב אלא בכל העולם, והתהליך הזה יעביר כספים מהשוק הלא חוקי לשוק החוקי והמפוקח, וכאן טמונה ההזדמנות לחברות קנאביס.
 
ממשלות בכל העולם מאוד רוצות וצריכות את זה. המגפה בשנה שעברה פגעה בהמון ממשלות ובהרבה מדינות, ואנחנו רואים המון מצוקה תקציבית בכל העולם, אז למדינות שמנסות למצוא מקורות מיסוי חדשים קנאביס בהחלט יכול להוות מקור משמעותי. קח לדוגמא את קולורדו, מדינה שלפני שנים עברה לגליזציה לקנאביס, מאז 2014 הצליחה לגייס 1.7 מיליארד דולר בתשלומי מיסים. זה מודל שמשתלם במיוחד לממשלות.”
 
מה שאתה בעצם אומר שהתמריץ לממשלות ללגליזציה של קנאביס, לא קשור להבנה בחשיבות של קנאביס, ולעובדה שאנשים שרוצים להשתמש בקנאביס, אלא המניע האמיתי הוא הרצון של הממשלות להרוויח יותר מיסים מהחברות הרלוונטיות בתחום?
 
“לממשלה זה בהחלט המניע המרכזי. משקיעים בסופו של יום רוצים לראות יותר ויותר לגליזציה בכל העולם, וזה יכול להפוך להזדמנויות מעולות לחברות קיימות בתחום. אין ספק שבלי קבלה של החברה לשימוש בקנאביס זה לא היה קורה. בארה”ב בערך 68% מהאמריקאים תומכים בלגליזציה של קנאביס, השימוש ממשיך לגדול, רואים יותר ויותר חברות שמתחילות לפתח סמים שונים כדי לטפל במגוון מחלות בעזרת קנאביס. זו בהחלט תעשייה מתפתחת שיכולה להרוויח המון מלגליזציה. יש דברים נוספים שדוחפים את התהליך קדימה כמו קבלת הקנאביס בחברה ושימושים רפואיים חדשים אלה אלמנטים חשובים וזה שוק גדול מאוד שבהחלט יכול ליצור הכנסות חדשות ממיסוי לממשלות שיקדמו את התהליך.”
 
האם יש אבני דרך משמעותיים שאתה צופה בעתיד הקרוב למשקיעים שכדאי להיות מוכנים לקראתם? האם ניו יורק מתכוונת לאשר לגליזציה של קנאביס?
 
“בארה”ב אנחנו עומדים לראות קודם את המדינות שמאשרות את הלגליזציה. בשבוע שעבר ניו יורק הציגה הצעת חוק ללגליזציה, שאמורה להניב בערך 350 מיליון דולר במיסים, רק בשנה הראשונה ממכירות קנאביס בשנת 2022.
 
באופן כללי רואים מדינות נוספות בארה”ב שמנסות לבצע לגליזציה, אם אנחנו לוקחים את כל המדינות שמתכננות או תכננו בעבר יש בערך 17 מדינות כולל ניו יורק בטווח הקצר. עד 2022 אנחנו כנראה נראה 22־23 מדינות עם לגליזציה, זו בהחלט התרחבות משמעותית.”
 
אבל אין שום תכנונים פדרליים לאשר את הקנאביס זה עדיין ברמה של המדינות?
 
“כרגע זה עדיין ברמה של המדינות, אולי התהליך יגיע לרמה הפדרלית בעוד 2־3 שנים, זו גם תהיה אבן דרך משמעותית שתציג הזדמנות ענקית. הגידול בחובות בארה”ב, עם כל תוכניות התמריצים למיניהן, מייצר מניע משמעותי לממשלה הפדרלית לבצע לגליזציה לקנאביס, כדי למסות את כל ההכנסות שכרגע עוברים באופן לא חוקי.”
 
 
| גיימינג, רובוטיקה פינטק |
בינה מלאכותית ועוד
 
אז אתה אופטימי בנוגע לאיזורים האלו שדיברנו עליהם היום כמו תשתית, מכוניות חשמליות, וקנאביס יש עוד תחומים שאתה אופטימי לגביהם?
 
“אנחנו מאוד אופטימיים בנוגע לסקטורים שדיברנו עליהם, והם כמובן קיימים אצלנו כ־ETF לכל אחד מהסקטורים.
 
לגבי תחומים נוספים, אפשר למנות את תחום הגיימינג, משחקי המחשב ו־
E-Sport, אני חושב שיש שם המון הזדמנויות לשיפור מודלים עסקיים ולשפר התנהגויות של צרכנים שיכולים לקדם את התחום בסופו של דבר.
 
אני גם מאוד מאמין בחום הפינטק. חברות רבות עוברות מלהיות 100% מזומן לתשלומים במובייל ובאמצעים מתוחכמים יותר, כולל רכישות באינטרנט, כולל E-Commerce, כל התחומים האלה יכולים להרוויח מחברות הפינטק. אלה סקטורים שבהחלט יכולים להוות הזדמנויות מעולות למשקיעים.
 
מה בנוגע לרובוטיקה ובינה מלאכותית?
 
“חשוב לשים לב שברחבי העולם יש 100 רובוטים על כל 10,000 עובדי ייצור, כלומר יחס של 1% שימוש ברובוטים, זה כמעט ברמת חדירה לשוק בהיבט של אימוץ ושימוש ברובוטים תעשייתיים, וזו גם הזדמנות השקעה מאוד מוקדמת.
 
מעבר לכך, אפשר לחשוב על רובוטים לא תעשייתיים, בתחומים כמו רפואה עם רובוט לניתוח, או חקלאות שאפשר לראות רובוטים מרימים וקוצרים את היבול. רובוטים זה עוד תחום שנוגע בכל כך הרבה מישורים שונים בכלכלה שלנו שזו הזדמנות השקעה חשובה במבט קדימה.” ||