הריבית בארה"ב- אין עשן ואין אש

ה"פד" הודיע בסוף השבוע על העלאת ריבית הדיסקאונט, הריבית הנגבית על הלוואות הניתנות ע"י הבנק המרכזי לבנקים במצוקה. האם מדובר באינדיקטור המבשר את העלאתה של הריבית המרכזית בארה"ב? ניתוח לעומק מראה שלא בהכרח, אם כי יש מקום לתהות על האופן שבו בחר ה"פד" להעביר את הבשורה לשוק

האירוע המשמעותי ביותר השבוע הייתה הודעת ה"פד" ביום שישי על העלאת ריבית הדיסקאונט - ריבית הניכיון - ב-0.25% ל-0.75%. הודעת ה"פד" הפתיעה יותר בעיתוי וקצת פחות בתוכן והשפיעה בשלב הראשון בעיקר על השוק האסייתי. מאוחר יותר בבוקר, כאשר נפתח המסחר בארה"ב ולאחר שחצי מחברי ה"פד" הושארו ערים בלילה על מנת לנסות ולהרגיע את השווקים, התפוגג החשש והירידות בחוזים התמתנו עד לסגירה חיובית נמוכה של שלושת המדדים העיקריים בארה"ב ועלייה מחודשת בשער היורו בחזרה ל 1.3614 - הגבוה היומי.  למרות שיום שישי הינו יום פקיעת אופציות בארה"ב והמסחר בו אינו מייצג, נראה כי השוק הבין כי המהלך של הפד אינו מסמן שינוי במדיניות המוניטארית ומכך נראה שלפחות לטווח הקצר "עסקים כרגיל".

מהי ריבית הדיסקאונט?

לאחר שדנו בהשלכות המיידיות, חשוב להבין מהו "חלון הדיסקאונט" ומדוע הוא חשוב כל כך. זאת על מנת להבין מהן ההשלכות העתידיות על הריבית המוניטארית האמריקאית. נתחיל דווקא במה היא בעצם ריבית ה"פד".

ריבית הפד היא ריבית אפקטיבית בין-בנקאית, הנקבעת כממוצע עסקאות בין הבנקים המסחריים על בסיס חוסר או עודף המזומנים שכל בנק נדרש לשמור כמזומן על ידי ה"פד". על כן, בנקים עם עודף נזילות מבצעים עסקאות על עודף המזומן, מול בנקים בחוסר נזילות. ממוצע העסקאות הללו יוצר את ריבית ה"פד" האפקטיבית. בהכרזת המדיניות המוניטארית שלו, ה"פד" מכריז על יעד הריבית ומנסה לגרום לבנקים המסחריים לנוע אל היעד הרצוי על ידי ביצוע עסקאות בשווקים בנכסים שונים (בעיקר אג"ח ממשלתי). הבנקים המסחריים במצב נורמאלי מבצעים את העסקאות ביניהם בטווח הקרוב מאוד לריבית היעד. חשוב לציין כי הלוואות בין-בנקאיות אלו ניתנות ללא כל ביטחונות.

חלון הדיסקאונט הינו דרך נוספת אשר בה בנקים מסחריים יכולים ללוות כסף. בדרך זאת הבנקים לווים כסף ישירות מה"פד", אך בתנאים שונים ובריבית גבוהה יותר מריבית ה"פד". בהלוואות אלה ה"פד" הוא זה שקובע ישירות את המרווח מעל הריבית האפקטיבית ולא כוחות השוק. חלון דיסקאונט בנוי משלושה רבדים:

1. ריבית אשראי ראשונית (ניתנת למוסדות בנקאיים חזקים).
2. ריבית אשראי שניונית ( ניתנת למוסדות בנקאיים יציבים פחות).
3. ריבית אשראי תקופתית.

שתי הריביות הראשונות ניתנות בדרך כלל ללילה אחד. על הראשונה משלמים הבנקים היסטורית מרווח של כ-1% ועל השנייה כ-1.5%. הריבית השלישית ניתנת לתקופות ארוכות יותר של כ-90 יום והריבית המשולמת היא שקלול של מספר ריביות.  בשוק ההון האמריקאי נהוג לדבר על "ריבית הדיסקאונט". מונח זה מתייחס לריבית האשראי הראשונית של חלון הדיסקאונט, שהיא הריבית החשובה ביותר בחלון הדיסקאונט. חשוב לציין כי בשונה בהלוואות בריבית ה"פד", בהלוואות חלון הדיסקאונט לוקח ההלוואה נדרש להפקיד ביטחונות עבור הכסף המתקבל.

כאמור, הריבית הראשונית של חלון האשראי נמצאת במצב נורמאלי על כ-1% מרווח והיא ניתנת ללילה אחד. אם נחזור אחורה למועד שבו ריבית זו הורדה לשיעורים נמוכים מ-1%, נמצא כי הפעם הראשונה אירעה במשבר הנוכחי והייתה באוגוסט 2007 . אז משבר האשראי רק החל. במועד זה בוצע קיצוץ של 0.5% וכמו כן, הוארכה תקופת מתן האשראי מלילה אחד לשלושים יום.

הפעם השנייה התרחשה במארס 2008, לאחר קריסת בר סטרנס. אז שינה ה"פד" את מועדי השימוש בחלון הדיסקאונט משלושים יום לתשעים יום ושוב ביצע קיצוץ בריבית הראשונית למרווח של 0.25% בלבד.

ניתן להבין מן המהלכים הללו בדיוק את מטרתו של חלון הדיסקאונט. ה"פד" למעשה משתמש בכלי זה על מנת לסייע לבנקים במצב של התאדות הנזילות ולמנוע מצב שבו חלק גדול מהלקוחות מושכים את כספם מהבנק בבת אחת. שילוב שני תרחישים אלה - משיכת נכסים וקושי לספק את הצורך - עשוי לגרום להתמוטטות הבנק.  חלון הזדמנויות זה מספק לבנקים רשת בטחון, שמנתקת את התלות בלקוחות, או תלות בבנקים אחרים, על מנת שאלה יסייעו להם במצב של קשיי נזילות..במשבר הנוכחי הוקלו מאוד התנאים בחלון הדיסקאונט בשל הפחד של הבנקים ללוות אחד מן השני.

מעבר מפניקה לנורמליות

תנאים אלה היו אמנם מתאימים לשלב הראשון בו הפאניקה שלטה, אך במצב הנוכחי חלון הדיסקאונט הנמוך יצר מצב שבו השתלם לבנקים, בשל העלויות הנמוכות, ללוות ישירות מול ה"פד" ולהשקיע את הכסף הזול בהשקעות ספקולטיביות. העלייה בריבית האשראי הראשונית שנעשתה על ידי ה"פד" ביום חמישי בלילה מקטינה את האטרקטיביות של מסלול זה.

בהמשך להגבלות הרגולטוריות שיזם הנשיא אובמה, העלה ה"פד" את ריבית הדיסקאונט וביחד הם מסמנים לבנקים את תחילת הסוף של תקופת הכסף הקל. בהיבט החיובי, ברור כי גם הממשל וגם ה"פד" מעריכים כי הבנקים נמצאים כיום במצב פיננסי יציב ולכן ניתן להסיר בהדרגה את ההקלות שניתנו להם במהלכו של המשבר הנוכחי ומכך בהחלט יכול להתעודד השוק.

עם זאת, העיתוי בו נעשתה העלאת ריבית הדיסקאונט היה תמוה משהו: שלא במהלך המסחר, כמעט בהחבא, הודיע ה"פד" על העלאת ריבית הדיסקאונט וגרם לשוקי אסיה להזדעזע. לאחר שהבינו ב"פד" כי קיים חשש בשווקים, שמדובר בצעד ראשון לקראת העלאתה של הריבית המרכזית, החלו בזה אחר זה נגידי המחזות השונים ב"פד" לצאת לעיתונות עם מסרים מרגיעים ולהבהיר כי ריבית ה"פד" לא צפויה להשתנות בקרוב וכי המהלך של העלאת ריבית הדיסקאונט משמעו חזרה למשטר הלוואות נורמאלי ולא שינוי במדיניות המוניטארית המרחיבה. כפי שניתן לראות בתוצאות המסחר ביום שישי, השוק הבין את המסר באופן ברור למדיי.

שגיא שטיין מנכ"ל הקרנות במגדל שוקי הון
המאמר פורסם לראשונה בבלוג  https://money-talks.co.il

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. הכותבים עשויים להחזיק בניירות הערך המוזכרים במאמרים.