נאסד"ק  100 – תם עידן תשואות החסר

האם כדאי להשקיע בנאסד"ק 100 וכיצד ניתן לעשות זאת בשוק ההון המקומי?

המושג  "האיחוד הלאומי של סוחרי ניירות ערך בעל ציטוטים ממוחשבים" נשמע בשמיעה
ראשונה כמו ארגון עובדים אזוטרי. אך המונח הוא למעשה שמה הרשמי והמיושן קמעה, של הבורסה אותה אנו מכירים בתור הנאסד"ק. שמה נגזר מכך שהינה שוק המניות הגדול בארה"ב הנעשה בצורה ממוחשבת ולא בצורה אנושית על ידי ברוקרים. האחרון מכיל כמות מרשימה של כ- 3,700 פירמות ותאגידים ובעל היקף הסחר הגבוה בעולם למדדי מניות. בורסת הנאסד"ק מנפיקה מדדים ידועים כדוגמת מדד נאסד"ק ביוטכנולוגיה, נאסד"ק פיננסים והבולט ביניהם- נאסד"ק 100 (NASDAQ 100) אליו נתייחס בהמשך.

תחילה מעט היסטוריה

מדד הנאסד"ק 100 הינו מדד המאגד תחתיו 100 חברות בעלות ההון הגבוה ביותר הרשומות בבורסת הנאסד"ק. המדד הושק לראשונה לפני 25 שנה (ינואר 1985), במטרה להסיט את שוק המניות בנאסד"ק מצילם של מדדי ניו יורק למניות. המדד מובנה מחברות בתחומי תעשייה, טכנולוגיה, צרכנות, תקשורת, ביוטכנולוגיה, בריאות, תחבורה ושירותים. המדד חף ממניות פיננסים, אלה, נמצאות במדד נאסד"ק לפיננסים.  

בתחילת שנת 85, מניית מדד עוד נמכרה ב-250 דולרים. המדד נהנה מגאות מחירי המניות של זמנו ועד שנת 93 שילש את הונו. באותה שנה, המדד שינה לראשונה את פניו כאשר השיק אופציות למדד, אשר נסחרו בבורסת שיקגו.

בשנת 1997, שוב נרשמה מיני מהפכה במדד, כאשר נכללו בו לראשונה מניות של חברות מחוץ לארה"ב, כאשר על אלו חלו חוקים שונים מהמניות של החברות האמריקאיות. עם ההצלחה הגיעה המחויבות, ובשנת 2002 הסתיים הסטנדרט הכפול בין פירמות המדד, כאשר הדרישות כלפי החברות האמריקאיות במדד עלו גם הן. כיום ישנן 15 חברות שונות מחוץ לארה"ב שלוקחות חלק במדד, ביניהן  שתי חברות ישראליות- טבע וצ'ק פוינט.

מבועת הדוט קום ועד לבועת שוק הדיור בארה"ב

שיאו של המדד, כ- 4700 נקודות, נרשם בתחילת המילניום עם היווצרותה של בועת הדוט קום, אך בסיומה כבר עמד המדד על מתחת ל- 1000 נקודות.  למעשה את המלחמה באפגניסטן ונפילת מגדלי התאומים, צמד אירועים לא קלים לשוק ההון בארה"ב, מדד הנאסד"ק 100 "ספג" בהיותו כבר סביב ה-900 נקודות.

משקיעי הנאסד"ק שבו לחייך עם התאוששות השווקים ובסוף אוקטובר 2007 המדד עמד על מעל 2200 נקודות, הערך הגבוה ביותר מאז פברואר 2001.

בשנת 2008, הכשלים בשוק המשכנתאות בארה"ב והמשבר הפיננסי העולמי גרמו למדד הנאסד"ק 100 לפתוח את יום המסחר של ה-20 בנובמבר בשיא שלילי של חצי עשור: 1036 ודותנק. במהלך כל חודש ינואר מדד נאסד"ק נסחר ברמות של 1860 נקודות עם האופטימיות כי השפעותיו של המיתון העולמי מתפוגגות.
 
ביקורת על המדד

מהם הקריטריונים שעל חברה או תאגיד לעמוד בהם בכדי להיכלל במדד? תחילה על החברה להיות בעלת רקורד של שנתיים לפחות בנאסד"ק ובו בלבד. כמו כן, על החברה לעמוד במחויבות של דיווחים שנתיים ורבעוניים וכמובן לא להימצא תחת תהליכים של פשיטת רגל.

כאמור, מזה שמונה שנים, תנאי הקבלה של חברות מחוץ לארה"ב כמעט זהה לאלו אשר נוסדו בארה"ב. הגלובאליות של המדד, מייחד אותו אל מול המקבילים לו בניו יורק, כמו גם סירובו לכלול מניות פיננסים. אחת הביקורות הנוקבות כלפי המדד, היא כי הוא חדל להקרין ולשקף את העושר ועלות ההון האמריקאי. בשיתוף חברות זרות, מדד הנאסד"ק 100, למעשה, אוצר בצורה מקרית חברות מוצלחות מסביב לעולם ויוצר תמונה מוטה לגבי ההון האמריקאי.

בנוסף, מדד הנאסד"ק 100 משמש לעיתים ככלי שרת בידי כלכלנים, אשר מוחים על תמריצי האשראי של הבנק המרכזי בארה"ב. לטענתם, תמריצים, הרחבת האשראי וכסף זול, בסופו של יום מטיבים יותר מכל עם הסקטור הפיננסי. כלומר, הוא מעביר עושר מן הסקטור היצרני בתעשייה אל הסקטור האחראי על האשראי ולמעשה אינו תורם להתאוששות יסודית של התעשייה האמריקאית, וכך מחמיר את המצב. עדות האחרונים הינה תשואות החסר של מדד הנאסד"ק 100, החף ממניות פיננסיות אל מול מדד האס אנד פי (S&P).

הרציונאל העומד מאחורי ההשקעה במדד

התוצר בארה"ב עלה ברבעון האחרון ב-5.7%. ניתן להתרשם, כי הכלכלה האמריקאית, התגברה סופית על המיתון של שנת 2008. אך יציאה מן המשבר לחוד וחיסול חשבונות כלכליים בעטיו של המשבר לחוד. אובמה בנאומו בסוף ינואר, חשף את שינוי היחס של הממשלה כלפי סקטור התאגידים הפיננסיים, או נכון יותר כלפי הבנקים המסחריים שעוסקים גם בהשקעות.  

חוק גלאס סטיגל בגרסתו החדשה, בעידודו של אובמה, מבוסס על העיקרון הקובע, כי בנק מסחרי, הלוקח פיקדונות לקוחות ומנהל את כספם עבורם, צריך להתנהל בצורה שמרנית וללא אינטרסים מנוגדים לאלה של לקוחותיו. ביטולו של כלל זה ב-1999 נחשב היום לזרע הרוע שפשט במערכת הפיננסית של ארה"ב והוביל כמעט לקריסתה ב-2008.

לכן, בניגוד ליציאה מן המיתון של 2001, שנתמכה במדיניות מוניטארית מרחיבה, וליבראליזציה של ענף הבנקאות, ארה"ב מבקשת לצאת מן המיתון של שנת 2008, תוך ריסון כוחו של ענף הפיננסים. מתוך כך, יש להניח שסקטור הבנקאות לא יפרח בדומה לתקופת הפריחה של אמצע העשור. נגזרת לכך היא, כי על אף שלאורך שנים רשם מדד נאסד"ק 100 תשואות חסר אל מול מקביליו הפיננסיים, הרי שהפעם התמונה תתהפך.  

איך להשקיע בנאסד"ק 100 

 בשוק ההון בישראל?

פריחתו של ענף תעודות הסל בשנים האחרונות הביאה להשקתן של חמש תעודות סל בעלות אפיונים שונים בשוק ההון בישראל. קסם נאסד"ק 100 ומבט נאסד"ק הן תעודות סל העוקבות אחר המדד ומנפיקות את תשואתו. שתיים מן התעודות, קסם שורט נאסד"ק 100 ומבט חסר נאסד"ק, הינן תעודות סל בחסר המבטיחות להנפיק את תשואת המדד ההופכית (אם המדד יורד ב-1%, תעודת הסל מתייקרת ב-1%). התעודה הנותרת היא אינדקס נאסד"ק שקלי אשר מנפיקה את תשואת המדד, ללא השפעת הסחר הפנימי בין מטבעות המדד (דולר ושקל).

חברת קסם, בנוסף לתעודות הסל, מנפיקה אופציות כיסוי קול (call) ופוט (put) למדד הנאסד"ק 100. כל 10 אופציות משקפות יחידת מדד בדולר. יתרונות ההשקעה באופציות כפי שהוסברו עד כה בחוברת חלים גם על מדד הנאסד"ק 100.

לא ניתן להתעלם מן השוני המאפיין את ההשקעה באופציות כיסוי אל מול שני האפיקים הקודמים. אם נביט אל הגרף מטה נבין את האפשרויות אשר ההשקעה באופציית כיסוי מקנה על "מתחרותיה". שילוב נכון של השקעה מתוחמת ביכולות ההפסד (עלות האופציה) יכולה להעניק אפשרויות רווח מרשימות. כלי ההשקעה נקובים דולרית ומתחמים את ביצועי השלושה מתחילת ינואר (7/1/09) עד לתאריך פקיעת האופציה, תחילת יולי השנה.
העולם הכלכלי מקבל את העשור הבא מלווה בסימני שאלה משמעותיים. כאמור, היציאה הסופית מן המיתון קורמת עור וגידים, אך הדרך עדיין רצופה בלא מעט מכשולים. מכשולים אלו יתבטאו היטב בערכו של מדד הטכנולוגיה הכולל את 100 החברות הלא פיננסיות הגדולות בבורסת הנאסד"ק. מי אשר יבין את יעילותן של האופציות בתרחיש שכזה- יוכל לנכס את המצב ההפכפך לתועלתו ולרפד משמעותית את נתיב הכלכלה אל העתיד.