מדד ה-VIX - מבט עדכני על תחושת המשקיעים

מפעם לפעם ראוי, וכדאי, לעבור על מצב הסנטימנט של שוק ההון. בבורסה הישראלית הקטנה והפחות נזילה שלנו זה קצת קשה. אבל, מבט על מה שקורה בחו"ל, ובמיוחד בארה"ב, פותר אותנו מרוב המשימה. אחרי הכול, כל השווקים הפיננסיים במערב די קורלטיביים עם זה האמריקאי. ובימי הארוכים בשוק ההון, לא ראיתי עדיין מגמות ארוכות טווח סותרות בין וול-סטריט, אירופה, יפן, ותל-אביב.

נתחיל בכמה מילים על הנושא באופן כללי: מהו אותו סנטימנט? מה חשיבותו, ואיך הוא נמדד? בגדול, ניתן להגדיר אותו כ"פסיכולוגיה" העכשווית של המשקיעים כלפי השוק. במקרה הזה שוק המניות בארה"ב. האם אותם משקיעים קובעים אופטימיים או פסימיים? או ליתר דיוק חיוביים על השוק או שליליים כלפיו? ובמילים אחרות: האם הם קונים בתקווה להמשך מגמה חיובית או מוכרים-מתגוננים מחשש למגמה שלילית? זהו, בקליפת האגוז.

ישנם אינסוף כלים למדידה של אותה התייחסות משקיעים: החלק הארי של הכלים עוסק במחיר: תנועתנו, ובעיקר, במהותו של השכנוע העצמי הניבט מאינדיקאציה של המומנטום הקיים באותה תנועה. לא ארחיב על כך כאן אבל זהו באמת מרחב ענק למחקר עבור מי שמעוניין לעסוק במה שהמחיר אומר לנו. כלים אחרים מגיעים ממדידות של אלמנטים הקשורים לשוק אבל אינם קשורים ישירות למה שהמדד או המניה הספציפיים עושים. כלים אלו מתחלקים למה שהשחקנים עושים בנגזרים ובסטטיסטיקה הקשורה ל"רוחב השוק".

בכתבה קצרה זו אביא דוגמה מכל אחד משני אלו האחרונים. שתיהן בוצעו בעזרת מערכת הגרפים של אתר StockCharts.com. נתחיל במדד ה-VIX, הנובע ממסחר בנגזרים. או ליתר דיוק, מאופציות על מדד אס-אנ-פי-500. מדד ה-VIX נקרא גם "מדד הפחד" בגלל שהוא מייצג בדיוק את זה: החשש של כותבי האופציות לגבי העתיד, וזאת על ידי קביעת גודלה של תוספת  הסיכון המוכלת בפרמיה של האופציה. מה שמכונה ה-IV, או אצלנו, תוספת סטיית התקן. חישוב מהיר של אלמנט זה באופציות סביב הכסף קובע לנו את רמת המדד. הנה גרף שבועי שלו, מאמצע יולי-2016 ועד עתה:



הגרף מציג עקומה האומרת דבר פשוט: ככל שהערכים גבוהים, כך הפחד של כותבי האופציות גדול, והשלילה מכרסמת בבטנם. וככל שהערך נמוך, קיימת שלווה בשנתם העריבה. ומה אנו רואים? ניתן לזהות שלוש דרגות של "שלווה" אצל המשקיעים: תחילה, האזור הרגוע ביותר של 7-8, בו שרר המדד עד תחילת 2018. ואז, כזכור, התחילו הדיבורים על צמצום בהרחבות הכמותיות והשיאים ב-VIX של תחילתה וסופה של 2018 היו בהחלט קשורים לכך. כתוצאה מרמז לשינוי המדיניות, נקבעה אז רמה בינונית של 12-13 אשר היוותה בסיס חדש לאותו רוגע יחסי. כרגע, מדד הפחד סובב סביב 15-17. זהו האזור שבו אנו נמצאים אחרי ה-SPIKE האדיר של הקורונה בתחילת 2020. יש לומר שהמדד נמצא עדיין במסגרת של תעלה יורדת כך שאין סיבה לדאגה גדולה מדי. אבל, היותו רחוק כל כך מ-7-8 מרמז על כך שיש עדיין הרבה מחשבות נוגות במוחם של הכותבים.

הכלי הבא מגיע מן הזירה השנייה, דהיינו זירת "רוחב השוק". וספציפית: כמה מניות נמצאות מעל ממוצע נע מסוים. זהו מצג של רוחב האופטימיות (או הפסימיות) בגלל שזה אומר לנו כמה התחושה מתפרסת לאורך סקטורים שונים ומגוונים של השוק. הנה גרף שבועי של המצב בבורסה של ניו-יורק, על בסיס הממוצע הנע 200 יום:



העקומה מייצגת את הכמות של המניות הנמצאות מעל הממוצע. ומה אנו רואים? שבניגוד למה שראינו ב-VIX האופטימיות כאן בשיאה ההיסטורי! לא אזור ה-1000 המהווה בסיס של התייצבות אחרי משברים, וגם לא 1700-1900 מניות, הקיים בזמנים רגילים של חיוב בשוק. כרגע המדד מציין ריחוף מעל ה-,2000 כאשר המדדים עצמם נראים דווקא כמדשדשים. וזה מדהים למדי.

כסיכום קצר נאמר: תמונת ה-VIX, וזו של כמות המניות מעל הממוצע הנע 200 שלהן, מציינות לנו שציבור המשקיעים All-In. זאת, למרות התחושה הלא נעימה שהכול עדיין לא חזר לשגרה ושיש סכנות פוטנציאליות. מה שכבר כיניתי כאן: "קונים או ובוכים" או "ממשיכים לרקוד עד שהמוסיקה תיפסק". זו דם דוגמה בולטת של תחושת האמון בהמשך החיוב כתוצאה ממעשי קובעי המדיניות. ה-PUT המפורסם שמהווה הפד על השווקים הפיננסיים בגלל. כל זה למרות כל מה שיכול להוות אירוע שלילי זמני חולף.

כל עוד זו התחושה המבוטאת על ידי הכלים האלו, ניקח את הסנטימנט הזה כגיבוי שלנו להמשך אופטימיות מערכתית. המון הצלחה לכולם!