התקף זעם בולט התרחש אתמול בחלק משוקי האג"ח הממשלתיות בעולם

ברקע לעליית התשואות בישראל פורסם אתמול הדיווח החודשי של ב"י בדבר התכניות שהוא מפעיל לאור משבר הקורונה. מהדו"ח עשוי היה להיווצר אולי הרושם שהפחתת היקף רכישות האג"ח בשלושת החודשים הקודמים היא בעצם סוג של מגמה, כשהיא נמשכה גם בחודש מאי, ובהפחתה משמעותית יותר, כלומר שהבנק החל דה-פאקטו לבצע Tapering. בחודש מאי הבנק רכש אג"ח ממשלתיות בהיקף של-3 מיליארד שקל, לעומת 3.4 מיליארד בחודש אפריל, 4.1 במרץ ו-4.4 מיליארד בפברואר. מצד שני הבנק התחייב בעבר שישלים את תכנית הרכישה של אג"ח בהיקף של-85 מיליארד שקל, מתוכן רכש עד כה 65.3 בלבד, כך שבהחלט יתכן שבחודשים הבאים יאיץ מחדש את הרכישות, ובמיוחד אם עליית התשואות בישראל תהיה חריגה לעולם.

 

התפתחויות מקומיות נוספות אתמול בישראל היו הנפקות אג"ח של ממשלת ישראל, אך אלה זכו לביקוש גבוה ומתקשים להסביר את עליית התשואות החריגה. בנוסף, ב"י הגיב אתמול להחלטת מדינות ה-G7 על מס חברות גלובאלי מינימלי של 15%, וציין כי החלטה כזאת צפויה לחייב את ישראל, התפתחות שעשויה להטריד משקיעים לגבי הכנסות המדינה ממיסים (אם תוביל ליציאה של חברות מישראל), אך לא התבטאה גם בשוק ה-CDS, כך שמתקשה להסביר את עליית התשואות.

 

קיימת כיום גם גישת השקעה שמציעה לחלק את המדינות לכאלה שנהנות מעליית מחירי הסחורות ולכאלה שנפגעות ממנה ומהתייקרות ההובלה הימית. ישראל מלכתחילה לא בנקודת פתיחה טובה, אך עשויה לנוע עוד לקבוצת הנפגעות ככל שיתגברו הדיבורים על הגבלת יצוא הגז שמקדם בימים האחרונים המשרד לאיכות הסביבה.

 

ברקע, בשוק האג"ח העולמי ממשיך לבלוט שיח גובר בנוגע לעיתוי חשיפת קמפיין צמצום רכישות האג"ח של הפד (Tapering). אתמול בלטו הערה של מזכירת האוצר האמריקאית, ג'נט יילן, לפיה שיעורי ריבית גבוהים מעט יותר יועילו לכלכלה, והמשך הערכות של בנקים להשקעות כי השילוב של נתוני תעסוקה חזקים ואינפלציה, שצפויה ביום חמישי הקרוב לתאר זינוק שנתי של 4.7%, הופכים את ההכרזה ל"רק עניין של זמן" (המועד הצפוי נזכיר הוא בסימפוזיון הבנקאים בג'קסון הול בסוף אוגוסט), מה שמסביר כנראה פוזיציות שורט רבות על האג"ח האמריקאיות, שבאופן מעט פרדוקסלי עשוי להקשות עליהן לעלות ברגע ההכרזה (אסטרטגיית "מכור בחדשות").

 

הדינאמיקה השונה של אגרות החוב בעולם הזכירה בכמה מובנים את השונות בניהן ב- 2013. ב-2013 לאחר הודעה מפתיעה של הפד על התחלת ה-Tapering התחיל מעבר הון ממדינות מתעוררות לארה"ב מה שאילץ אותן להקדים את העלאות הריבית, כדי בין היתר להימנע מהיחלשות חדה יותר של המטבעות המקומיים. הבנק המרכזי ברוסיה צפוי לעלות ביום שישי את הריבית ברבע אחוז ל-5.25%. בארבעת השבועות שהסתיימו ב- 28 במאי, נרשמה יציאה של משקיעים משווקים מתפתחים כשמקרנות אג"ח של שווקים מתעוררים נמשכו 3.4 מיליארד דולר ומקרנות מניות 6.6 מיליארד דולר (על פי חישובי בלומברג על בסיס נתוני EPFR).

 

אם כבר חזרנו לדבר על 2013 נזכיר גם שהדינאמיקה אז של עליית תשואות והתחזקות הדולר הזניקה בעיני המשקיעים את סיכוני החוב, בעיקר במדינות עם גירעון בחשבון השוטף, כמו תורכיה, ד.אפריקה ומדינות הפריפריה באירופה. אך בראיון לבלומברג שלשום העריך רנדי קרוזנר, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת שיקגו, שמכירת חיסול של מטבעות ואג"ח של מדינות מתעוררות לא יוכלו לשחזר את העוצמה של 2013 מכיוון שלמדינות מתפתחות יש כיום יתרות גבוהות יותר של מט"ח ויציבות בחשבון השוטף. מצד שני, מחקר חדש של 'בלומברג ניוז' הראה כי עליית תשואות של 25 נקודות בחודש עשויה להוביל למהלכים שליליים במטבעות בעלי תשואה גבוהה, כמו הלירה הטורקית, הראנד הדרום אפריקה או הפזו המקסיקני.

 

אינדיקציות נוספות כי הביקוש המתפרץ מאבד מומנטום - נתוני היצוא של סין לגבי חודש מאי המשיכו להתרחב אך הפתיעו אתמול לרעה, כשהאטו לשינוי שנתי של 27.9%, לעומת ממוצע תחזיות של 32.1%. לפי בלומברג ההפתעה השלילית נובעת מחולשה בהזמנות ליצוא, מה שמעלה אפשרות שתהליך התפרצות הביקוש בעולם מתפוגג והחל שלב ההתכנסות לשווי משקל. גורם שעשוי לרסן את ההתאוששות היא דווקא עליית מחירי הסחורות החריגה, שעולה בקצב מהיר בהרבה מהגידול בשכר (מהנתונים של יום שישי למדנו על עליית שכר שנתית של 2%).