קידום העלאת ריבית של הפד הובילה באופן פרדוקסלי לירידה בצפי לריבית

הצפי של יותר חברי פד להעריך העלאת ריבית ב-2023 הובילה באופן פרדוקסלי לירידה בצפי לריבית הממוצעת שתשרור בעשור הקרוב. גם ציפיות האינפלציה בארה"ב המשיכו ליפול, אלה לעשר שנים ל-2.24%, לעומת רמה של 2.5% לפני שבועיים ושל 2.6% במהלך חודש מאי.

 

הלחץ לעליית הריבית הקצרה ולירידה בארוכה הוביל לירידה השבועית החדה מזה עשור בשיפוע עקום התשואות בארה"ב, מה שעשוי לסמן את ראשיתו של מסלול להפחתת ריבית ב-2023 - במידה והדינאמיקה של ירידת שיפוע העקום תימשך זה יגיע לטריטוריה שלילית בסביבות השנים 2023-24. שיפוע שלילי כזה, אם יתממש, לא יותיר לפד ברירה אלא להוריד את הריבית, כשהאלטרנטיבה מבחינתו תהיה סיכוי גבוה למיתון בטווח זמן של שנה מהתממשותו. אנחנו אומנם עדיין בסביבת שיפוע חיובית וגבוהה, כמו זאת ב-2017, אך ישנן לא מעט סיבות כדי להעריך שהירידה הפעם איננה רק רעש, אלא גם מתואמת עם שיא קצב הצמיחה. השבוע יו"ר הפד, פאואל, ימסור את עדותו בקונגרס ויצטרך בין היתר להסביר איך שוב השוק מאותת על טעות מדיניות מוניטרית, שנתיים וחצי אחרי שטעות דומה של הפד בראשותו הובילה לקריסת השוק ב-20%.

 

מספר הדירות בישראל גדל מהר מהגידול באוכלוסיה ומכביד על שכר הדירה - לפי נתוני למ"ס מהשבוע שעבר בשנה האחרונה הסתיימה בנייתן של 47 אלף דירות, מה שמתאר גידול של 1.8% במספר הדירות בישראל. זאת לעומת גידול של האוכלוסיה בישראל ב-1.7%, פער שיכול להסביר חלק מהחולשה הנמשכת בסעיף הדיור במדד. עוד לפי נתוני למ"ס היקף הדירות בתהליכי בנייה זינק לשיא היסטורי של 129 אלף, זאת לאור עיכובים של מעל חצי שנה בסיומי בניה במהלך הקורונה, מה שמתאר סבירות גבוהה לגידול מהיר מאד בהיצע הדירות בישראל ביחס לגידול באוכלוסייה בשנה הקרובה. בראיה בטווח בינוני אפשר גם לקחת בחשבון את יעדי הבניה העצומים, של 75 אלף דירות בשנה, שהציבה לעצמה שרת הפנים החדשה, שקד. קשה לראות איך מימוש של רמה כזאת לא תלחץ למטה את מחירי השכירות וכך תקרר משמעותית את האינפלציה המקומית. אגב, מחירי הדירות מזנקים על רקע הביקוש הגובר של משקיעים לקניית דירות להשקעה, ויכולים להמשיך להתנתק ממחירי השכירות.

 

לא סביר שבנק ישראל יקשיח בחזרה את התנאים למשכנתאות - הצפי גובר להעלאת ריבית, הזינוק במחירי הדירות והזינוק בנטילת משכנתאות החל להעלות ספקולציות שבנק ישראל יחזיר את מגבלת הפריים על משכנתאות למתכונת הישנה שלה, כלומר לעד שליש. אך זה לא סביר! - הסיבה העיקרית לביטול מגבלת הפריים לא היתה משבר הקורונה, זה רק היווה טריגר למהלך. נגיד בנק ישראל, ירון, הסביר בזמנו שהמהלך נבחן זמן רב לפני המשבר, כבר עם כניסתו לתפקיד. המגבלה שבאה להגן על הבנקים ועל נוטלי המשכנתאות התבררה להיות יקרה מאד, חנקה את נוטלי המשכנתאות בריביות ארוכות גבוהות משמעותית מעבר לאלה שלבסוף התממשו. קיימות דרכים זולות בהרבה כדי לנהל סיכון, כמו למשל דרישות הון עצמי גבוהות יותר.

 

האם סקר האבטלה של הלמ"ס מעוות כלפי מעלה או למטה? כנראה שלמעלה - מנתוני ביטוח לאומי בשבוע שעבר עלה כי 431 אלף איש קיבלו דמי אבטלה בגין מאי, גבוה משמעותית ממספר המובטלים עפ"י הלמ"ס בחודש מאי - 209 אלף. אז מי צודק? ברור שהלמ"ס! למ"ס דגמה בין היתר את מקבלי דמי האבטלה מהביטוח הלאומי ושאלה אותם אם הם מחפשים עבודה, 52 אחוז ענו שלא, ופה נגמר הסיפור, הם לא נחשבים כמובטלים עפ"י שיטות המדידה המקובלות בעולם. בנוסף, לאור רמות השיא של משרות פנויות במשק ניתן גם להניח שאלה שכן מחפשים עבודה בררניים מאד בהשוואה למובטלים של 2016, אז שיעור האבטלה היה דומה לזה של היום, מה שמלמד שגם נתון האבטלה של הלמ"ס מנופח בהשוואה היסטורית.