"אינפלציה היא מונח כלכלי המתאר תהליך של עלייה כללית ומתמשכת של רמת המחירים במדינה או בשוק מסוים".
כך מתאר המילון המקוון את המונח המסעיר- תמיד, של העולם הכלכלה . הח"ם מעדיף לדמיינה ולכנותה כחרב פיפיות. כלומר, ביעילותה היא מבטיחה תעסוקה מלאה ושקט פוליטי כל עוד תשתמש בה במשורה אך למן הרגע שתפריז בשימוש בה- לא תוכל להשיב את הזמן האבוד והיא תגמור לנזקים כבדים.
לעיניינינו. רובם של כלכלני המערב ואפילו פוליטיקאים כנים, מסכימים; מדדי האבטלה הנוכחיים, הגבוהים מזה 26 שנים במערב, של קרוב ל10% אינם קבילים. לטענתם, על השאר להבין- אבטלה היא האיום מספר אחד על המרקם החברתי במערב וכן האחרון זקוק ליצירת עבודה ובתכיפות!
איך ממשל יכול לייצר עבודה?
התשובה הקונסברטיבית לשאלה זו, כפי שמופיעה בדפי הלימוד, היא הענקת סובסידיות למעסיקים בכדי שהאחרונים יועילו להעסיק יותר שכירים (פועלים). אך המציאות הניבעת מבעד לדפי ההיסטוריה מספרת סיפור אחר לגמרי.
בכדי חבר תימוכין לדברי נשוב אלהתקופה האחרונה בה המערב התמודד עם אבטלה גואה אך הצליח לבסוף להביא לסיומה. התקופה היא כמובן כלכלת אמריקה של 76-79 במאה שעברה. הזיכרון הקולקטיבי יודע לשייך את המחיה תחת ממשל קרטר כמחיה בתקופה אינפלציונית ואכן כך היה. מאידך, את ה"יציאה" המוחלטת מהקפאון של שנות ה70 נוהגים לשייך לקרטר וכלכלת ההיצע שלו (Supply side economics). להלן הנתונים :
שנה | מדד מחירים | אחוזי אבטלה |
1976 | 5.80% | 7.70% |
1977 | 6.50% | 6.90% |
1978 | 7.70% | 6.00% |
1979 | 11.30% | 5.80% |
מקור: משרד העבודה האמריקאי
הטבלה למעלה מוכיחה מעבר לכל ספק- עלייה של האינפלציה ומדד המחירים תוכל לפתור, לכל הפחות למתן, את בעיית האבטלה.
אמור לי מי יועציך ואומר לך מי אתה
שלושת מיועציו הבולטים של נשיא ארה"ב; רוגוף (Rogoff), מנקיו (Mankiw) וקרוגמן (Krugman)- בעד אינפלציה. מנקיו, המתון מבין השלושה מצהיר על המחויבות שיש לממשל להילחם במיתון בכלים ובנשק לא קבונציונאלי כמו הדפסת כסף והשארת הריבית באפסיותה. לעומתו, רוגוף טוען שאינפלציה של 6% תפתור את כל הבעיית החוב האמריקאי בתוך מעט יותר משנתיים, על ידי העלייה בתקבולי המיסים. קרוגמן, "נסיך ניפוח הבועות", מעודד גם הוא התערבות ניכרת של הממשל בשוק המטבע.
הקורא לבטח תוהה- "מה עניין שמיטה אצל הר סיני"? על כך בפסקה הבאה.
חזרה לשנת 2010
למן הרגע שארה"ב והמערב יחליטו שהם מעדיפות לצעוד אך תוך תרחיש אינפלציונרי, השפעות ההחלטה לא יסתימו בגבולות האיחוד או לחלופין בגבולות האוקיינוס האטלנטי. הם יורגשו היטב- גם כאן. למרות שמדד מחירי הליבה מודדים ללא השפעת מחירי החוץ- את ההשפעות העקיפות, כמו עליית מחירי הנפט, לא ניתן לנטרל. מחקרים הראו מזמן שאינפלציה לא נוהגת לנוח במקום אחד אלא להתפזר באשר תוכל.
למעשה, מספיק להיזכר בפעולות הנגיד (מזל טוב על הארכת הכהונה) במשבר האחרון. הגדלת בסיס הכסף, תחת הוראתו של פישר, בכדי להשאיר את מחיר הדולר על כנו- יותר ממרמזת על פעולותיו בעתיד.
אז מה היה לנו?
• השנה הנוכחית-שנה של לחימה על דעת קהל.
• עוד שנה בכדי לשנע את המהלך.
• בין שנה לשנתיים עד שהתהלכים כבר יורגשו היטב בשאר העולם ופה.
בכדי להתגונן מפני תרחישי אינפלציה עתידיים ובכלל זאת להישאר בתחום הסולידי ניתן לרכוש קרנות אג"ח צמוד מדד או לחלופין קרנות סל הצמודות למדדי האג"ח של השוק המתנהלות ללא ניהול אקטיבי.
שתי קרנות במוקד- ראש בראש
הראל פיא מדד ארוך אל מול אפסילון אגח מדינה ארוך
הענף: למרבה הפליאה תחום האג"ח הממשלתי לטווח הארוך אינו מפותח למדי בענף קרנות הנאמנות. למעשה ישנן כ7 קרנות העוסקות בדבר כאשר 4 (!) מתוכן הן קרנות סל. הענף מנהל, או לא מנהל במקרה של קרנות העוקבות, כ310 מילין ש"ח. הראל פיא מדד ארוך- מנהלת כ 35.70 מיליון שקלים ואפסילון אג"ח מדינה ארוך כ 41.70 מיליון שקלים.
תשואות הקרן: מתחילת השנה הראל פיא מדד ארוך כבר הנפיקה תשואה חיובית של 3.77%. נושפת בעורפה ומתחרה בהחלט ראויה היא אפסילון אגח מדינה ארוך אשר הנפיקה תשואה חיובית של 3.56% בשנת 2010. הצימוד בין שתי קרנות לא מופר- גם בהסתכלות שנה לאחור כאשר הראשונה מנפיקה תשואה חיובית של 16.49%של ואפסילון בעלת תשואה חיובית של 16.99%.
10 ניירות הערך הגדולים בקרן הראל פיא מדד ארוך המהווים כ8.22% מהון הקרן:
שם נכס אחוז מהקרן שווי באלפי בשקלים כמות ניירות דרוג דרבן אגח ד 1.06% 408.11 450000 A- פטרוכימים אגח ב 1.06% 407.4 500000 A3 דיסק מנ שה נד 1 0.93% 358.23 300000 A- מזרח טפחות שה א 0.89% 340.05 299000 A+ שחרית אגח ו 0.84% 321.31 322632 AAA מליסרון אגח ה 0.81% 311.01 280000 AA- מבני תעש אגח ט 0.75% 289.5 300000 A שופרסל אגח ב 0.68% 260.84 200000 AA פועל הנ שה נד 1 0.64% 247.34 200000 A+ כלכלית ים אגח ו 0.56% 216.5 303437 A-
10 ניירות הערך הגדולים בקרן אפסילון אגח מדינה המהווים כ 13.74% מהון הקרן :
שם נכס אחוז מהקרן שווי באלפי בשקלים כמות ניירות דרוג גזית גלוב אגח ד 3.05% 953.82 900000 A+ מבני תעש אגח ח 1.65% 515.75 500000 A2 אלוני חץ אגח ו 1.47% 457.66 400015 A בינל הנפקות התח ה 1.45% 451.56 400000 AA- נכסים ובנ אגח ד 1.16% 363.83 350000 A+ אידיבי פת אגח ז 1.12% 351.06 300000 A+ אדגר אגח ה 1.04% 325.65 298000 BBB דלק קב אגח יג 0.98% 305 280000 A מבט מטח דולר א 0.97% 302.82 800 AA+ אפריקה אגח כא 0.85% 264.28 400000 D
שארפ: ישנו שוני באופי הניהול בין שתי הקרנות. בהסתכלות רחבה אפשר להניח שהנהלת הקרן מבית הראל, מותירה לסוחריה לרכוש באחוזים גבוהים יותר אג"ח קונצרני אל מול הקרן מבית אפסילון. אולי מתוך השקפה עתידית ובכדי להנפיק תשואה עודפת.
על פי הדיוווח האחרון 22% מהון הקרן בהראל מושקע באג"ח קונצרני לעומת הקרן באפסילון המשקיעה כ10.32%. הבדל שבמידה מסוימת מתבטא במדד השארפ- 54.71 באפסילון אל מול 60.18 בהראל. לנתונים אלו מצטרף נתון החשיפה למט"ח, באפסילון החשיפה היא אפסית לעומת החשיפה של אחוז (0.97%) מהון הקרן בהראל.
קצב הגיוסים בקרן: פה ניתן למצוא הבדל בין שתי הקרנות כאשר אפסילון שומרת על יציבות גיוסים מחודש יולי אשתקד עד היום. הקרן מבית הראל בתקופה המקבילה החלה לגייס בקצב מואץ והתחזקה בכמעט 40% בזמן זה. ראה גרף
הראל פיא מדד ארוך אל מול אפסילון אגח מדינה ארוך הון הקרנות
![]() | ![]() |
דמי ניהול: הקרן מבית הראל בעלת דמי ניהול של 1.35%. הקרן מבית אפסילון זולה יותר ונרכשת בעלות של 1.1%.
כל התשואות והנתונים נכונים ל17.03.10
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.







