ערן פסטרנק ושי שהם, צילום: עמי ארליך
משה מימון ואודי אלוני
05/08/2021
ערן פסטרנק (46) ושי שהם (48) הם הבעלים של בית ההשקעות פסטרנק שהם שאותו הקימו יחד בשנת 2010. ערן ושי מספרים שנפגשו לראשונה בשנת 1998 בלימודי התואר הראשון בכלכלה שלאחריו שי בחר בקריירה בבנק הפועלים במחלקת ניהול סיכונים וערן בחר לעבוד בבנק לאומי שם התקבל למסלול עתודה ניהולית. כעבור זמן רצה המזל והם נפגשו שוב בלימודי התואר השני במנהל עסקים בבר אילן אולם רק לאחר ששניהם עזבו את קריירות הבנקאות המבטיחות שלהם, נחתו יחד בבית ההשקעות תמיר פישמן ועבדו יחד. שי ניהל תיקי השקעות של מוסדיים וערן ניהל את מחלקת קשרי לקוחות.
כשהיו נפגשים לקפה בעבודה היו מעלים שוב ושוב את השאלה ‘מה נעשה כשנהייה גדולים?’ הכימיה והחיבור היו שם מן ההתחלה ורק הרעיון הנכון המתין לטיימינג הנכון. בינתיים שי המשיך לבית ההשקעות אקסלנס וערן המשיך בתמיר פישמן.
בשנת 2010 זה קרה ולמרות סקפטיות של הרבה אנשים מסביב הם לא התייאשו וכיום הם מנהלים כ־2.5 מיליארד שקלים, כאשר מעט מאוד חברות צומחות בקצב שלהם.
אנחנו פוגשים אותם במשרדי החברה במגדלי אלון בת”א ונראה שהם נהנים מאוד מהמעמד ונרגשים לספר על עצמם ועל הדרך שבה הם מנהלים את החברה. ואנחנו צוללים איתם לתוך העניינים ושואלים אותם את כל השאלות שלקוחות אוהבים לשאול.
אולי השאלה הראשונה שעולה היא למה הצבתם רף כל כך גבוה של 1 מיליון שקלים לניהול תיק השקעות?
“תעשיית ניהול התיקים היא תעשייה קשה. עתירת רגולציה, דורשת תשומות ניהוליות, פגישות מרובות, למרות ההקלות שהרשות לני”ע עשתה לאחרונה, עדין מדובר בפעילות עם רגולציה משמעותית.
ברגע שאתה נותן שירות למעט לקוחות, אתה מעניק סטנדרט שירות גבוה. מבחינת מח”מ הלקוחות (אורך חיי לקוח), אם קופות גמל וקרנות פנסיה זה המח”מ הכי ארוך, וקרנות נאמנות, המח”מ הכי קצר, בניהול תיקים המח”מ הממוצע הוא 5 שנים. זה מודל עבודה שונה. בניהול תיקים אנחנו מייצרים מערכת יחסים, וזה מאפשר להאריך את מח”מ הלקוחות ולהרחיב את הפעילות ככל שהם מרוצים.”
הרשות לניירות ערך, פירסמה לאחרונה נתונים שנתיים על תעשיית ניהול התיקים. אחד הדברים שמאפיינים את תעשיית ניהול התיקים, הוא העובדה שאין ממש צמיחה וגידול במספר מנהלי התיקים. דבר נוסף, הוא ששיעור נטישה שקיים בתעשייה עומד על כ־15% בשנה.
מה היקף הנטישה אצלכם?
“אצלנו שיעור הנטישה עומד על 5%”.
בית ההשקעות מנהל 1.5 מיליארד שקלים, לכ־500 לקוחות, בנוסף, יש עוד היקף מנוהל של כמיליארד שקלים בקרנות נאמנות.
כמה עובדים צריך בשביל את ההיקף הזה?
“יש לנו בבית ההשקעות 18 עובדים, 7 מנהלי השקעות, מהם 4 מנהלי השקעות באוריינטציה של עבודה עם לקוח. כלומר הם חברים בוועדת השקעות, אבל הם אלה ששומרים על הקשר הישיר והרציף עם הלקוח. אני למשל (ערן), מנהל לקוחות, זה שאני מנכ”ל זה נחמד, אבל אני מנהל לקוחות. יש לנו גם יועצים חיצוניים, בארי טף, לשעבר יועץ בכיר לנגיד בנק ישראל, וחבר הוועדה המוניטרית, נמצא אצלנו בין היועצים החיצוניים.
לאורך הדרך גייסנו הרבה אנשים טובים לבית ההשקעות. אנחנו רוצים את האנשים הכי טובים, שיעבדו ביחד, בשיתוף, אין אצלנו היררכיה. בסך הכל אנחנו מאוד אוהבים את מה שאנחנו עושים, זו עבודה מהנה, מעניינת, מאתגרת, דינמית. כיף להגיע לעבודה.”
כשמדברים על שיווק ללקוחות, איך מבצעים שיווק כזה, אתם למשל מעדיפים שיווק ישיר או עקיף?
“אנחנו מבצעים המון עבודת רגלים, המון עבודת שטח. הרבה לקוחות מגיעים מפה לאוזן. אנחנו לא עובדים עם מפיצים, לא עובדים עם גופים מוסדיים. צוברים את המוניטין לאט לאט. אנחנו רוצים לעשות את הדברים טוב יותר.”
קורונה? יש שמנצלים הזדמנות
הקורונה השפיעה מאוד על תצורת ניהול ההשקעות, כשהדבר הראשון שניכר בשווקים היה ההלם הראשוני המוחלט, מרבית התעשיה נכנס לשוק, ואין ספק שזה ממש לא פשוט לדבר עם לקוחות, ולייעץ להם, או להרגיע אותם במשבר מסוג חדש לגמרי.
איך התנהלתם בזמן קורונה?
“מיד עם התגברות הקורונה, ביטלנו פגישות, ישבנו על הטלפון, הסברנו ללקוחות את מדיניות ההשקעה ואת ההזדמנויות שנוצרו לדעתנו. בלא מעט מקרים דיברנו עם הלקוחות על הגדלת חשיפה.”
ואכן לקוחות שלכם הגדילו חשיפה?
“חלקם, בוודאי, לא כולם, בעיקר אלו שיש להם יכולת להתמודד עם הפסדים, והבינו שזו הזדמנות.
אנחנו מאמינים בטווח הארוך. בהחלט יכול לקרות מצב שבו לקוח יגיד לי שהוא נזיל בעוד מיליון שקלים ושוקל להגדיל את התיק. יתכן ואני אחשוב שזה לא העיתוי הנכון עבורו. ואז כשמגיע חודש כמו מרץ, אני חוזר לאותו לקוח, ואומר לו שעכשיו זה הזמן להגדיל את החשיפה. נכון שלא תמיד ישקיעו, אבל הקשר השוטף, הגישה וההוגנות, מהווים ערך משמעותי ללקוח.”
תעשיית ניהול התיקים לא פומבית כמו תעשיית הקרנות, ולכן לא פשוט לייצר בנצ’מרק להשוואה בין תיק מנוהל אחד לתיק אחר. הסיבה העיקרית היא מאפיינים שונים בין לקוחות שונים, ורמות שנאת סיכון שונות. ניהול תיקים, באופיו הוא מוצר Custom Made, כך שאם יש גוף עם תשואות חיוביות קשה לו להתבלט ביחס לשאר הגופים.
איך אתם מצליחים להראות את הביצועים שלכם ללקוחו, ביחס לבנצ’מרק?
“זה אכן לא פשוט. לא מעט לקוחות שלנו מנהלים תיקים גם בבתי השקעות אחרים, והם בהחלט משווים בינינו לאחרים. המטרה שלנו לכוון בביצועים, לשליש העליון בתשואות. המקום הראשון כרוך לעתים בלקיחת סיכון גבוה. בהחלט יש דברים שאנחנו לא עושים, אפיקים שלא נכנסים אליהם.”
מכוונים לטווח ארוך גם בקרנות
לפני כ־3.5 שנים פסטרנק שהם נכנסו לפעילות קרנות הנאמנות כמנהל השקעות בהוסטינג באילון, עם שש קרנות נאמנות. תחום הקרנות גם הוא עתיר רגולציה, ולוקח זמן להגיע להיקף הון שיצדיק את ההשקעה הזו, מה גרם לכם להכנס לענף?
“השיקול הראשוני היה לשפר את היעילות בניהול התיקים. הצמיחה המבורכת בנכס הקשתה עלינו לרכוש באופן ישיר לתיקים השקעות שנראו מעניינות בגלל שיקול של סחירות ובנושא הזה קרנות הנאמנות נתנו פתרון מצוין. עם הזמן ראינו שיש סינרגיה בפעילות ניהול ההשקעות, צירפנו עוד שלושה אנליסטים בכירים שהכרנו לאורך השנים ומתמחים במניות ובאג”ח ופתחנו קרנות חדשות. גם בקרנות אנו מכוונים לטווח הארוך. היו לא מעט גופים שצמחו לתקופה קצרה ואז צנחו בחזרה. קרן נאמנות היא כלי השקעה מעולה אבל הסחירות שלה היא לפעמים חיסרון. ראינו את זה בתקופת הקורונה כשכמעט רבע מהתעשייה נפדה. לא ראינו תזוזות כאלה במוצרי השקעה אחרים כולל כאלה עם מאפיינים דומים כמו פוליסות לחיסכון וגמל להשקעה.”
תנו לנו את האני מאמין שלכם בקרנות
“כדי להצליח צריכים להסתדר 3 כוכבים. קודם כל צריך להיות מנהל השקעות טוב, עם ביצועים טובים לאורך זמן. צריך שהמערכת הבנקאית תהיה מודעת אליך, שיכירו אותך, כמו שמכירים בתי השקעות אחרים. הדבר השלישי, שהשוק יהיה טוב, שיהיה תיאבון להשקעות אצל הציבור. אם בניהול תיקים, המטרה היא Wealth Preservation Plus, בקרנות נאמנות ההסתכלות שונה. אנחנו לא מכירים את לקוח הקצה, היועץ הוא זה שמתאים את רמת הסיכון ללקוח. קרנות נאמנות הוא מוצר Best Effort, חתירה לתשואה תוך ניהול סיכונים מוצלח.”
אתם נפגשים כיום יותר עם יועצי השקעות?
“בהחלט. מבחינתנו היועצים הם לקוחות לכל דבר, אנו מקפידים על שקיפות ומעדכנים את היועצים באסטרטגיה שלנו.”
לאחרונה הבנקים משלימים תהליך של שינוי במערכי הייעוץ. היועצים עוזבים את הסניפים, ועוברים למרכזי ייעוץ. התהליך החל מכמה סיבות – לקוחות כמעט ולא מגיעים לסניפים, כך שמרבית הייעוץ בכל מקרה נעשה בטלפון, הרצון לייעל את העבודה, לסייע ליועצים להתמקצע. שיחות ש־1600253.jpg קיים עם מנהלי מערכי הייעוץ הדגישו את היתרונות של השינוי הזה מבחינת המערכת הבנקאית.
איך אתם כמי שמשווק ליועצים מרגישים את השינוי במערכי הייעוץ?
“מבחינתנו זה שיפור אדיר. לנו אין משווקים, והיועצים נמצאים בקשר ישיר עם מנהלי ההשקעות של הקרנות שלנו. כשאנחנו יכולים להיפגש במרכז ייעוץ אחד עם כמה עשרות יועצים, זה שם אותנו במקום דומה לבית השקעות גדול, שלו יש לא מעט משווקים. בנוסף, הזום מסייע לקצר תהליכים.”
בתהליך השיווק ליועצים, אתם גם נעזרים באמצעים דיגיטליים?
“בהחלט. היום כבר לא צריך להיכנס לסניף, אנחנו יכולים לשלוח ליועץ חומרי השקעות. העולם נהיה יותר דיגיטלי, ויותר מדויק, זה מעניק יתרון לגופים הקטנים.”
מה דעתכם באופן כללי על המערכת הבנקאית? על מערכי הייעוץ בבנקים?
“המערכת הבנקאית מודדת את מנהלי הקרנות היטב ולטווח ארוך. אנחנו בונים פעילות לטווחים הארוכים. אפשר ללכת לדברים שאולי עובדים טוב בטווח קצר, ולהיות שנה־שנתיים הכי טוב, ואחר כך להיות אחרון. אבל אנחנו כאן להרבה זמן. חשוב לנו להסביר שלא תמיד נהיה ראשונים, יש לנו תפיסת השקעות ברורה ואמת מקצועית. אנחנו מסתכלים עוד חמש ועשר שנים, אנחנו רוצים להיות בכל קטגוריית השקעות רלבנטית, אנחנו בהחלט מכוונים להיות שחקן גדול ומרכזי, עם מספר קרנות לא מבוטל, ברוב האפיקים המרכזיים. לאו דווקא נגייס מיליארדים על ביצועים לטווח קצר. לפעמים זה יקח זמן.”
בחודשים יולי-אוגוסט, נכנסת לתוקף רפורמה מקיפה בעולם הקרנות שאותה יזמה הרשות לניירות ערך. הרפורמה תחול על לא מעט היבטים, כשאחד המשמעותיים שלה הוא התמודדות עם תופעת ריבוי הקרנות בכל קטגוריה. השינוי הזה אמור לסייע לגופים קטנים, שאין להם מספר קרנות בכל קטגוריה.
מה אתם חושבים על הרפורמה שהרשות לניירות ערך השיקה לאחרונה?
“אנחנו מברכים על הרפורמה. אם לפני הרפורמה לגופים הגדולים היו מספר רב של קרנות בכל קטגוריה כאשר כל קרן מנוהלת באופן שונה כך שבכל תקופת זמן תהיה קרן עם ביצועים טובים. הרפורמה תאפשר ליועצים להשוות את איכות ניהול ההשקעות לאורך זמן בין הגופים השונים.”
אמנם מצד אחד זה מסייע לגופים קטנים, אבל עדין צריך לבחור את הקטגוריות שבהן תהיה פעיל, אתה לא יכול לרוץ על כל הקטגוריות
“נכון, ועדין. המתווה החדש טוב מאוד עבורנו. בהסתכלות לטווח ארוך, אני מאמין שאם אתה טוב לאורך זמן, נגיש ליועצים, נותן ערך מוסף, בסוף התוצאות יגיעו.”
לא מאמינים בצל"ש-טר"ש
בואו נעבור לדבר על ניהול השקעות, מה אופי ניהול ההשקעות אצלכם?
“אנחנו לא מאמינים בצל”ש־טר”ש. לא תמיד נהיה הכי טובים, לא נכנסים להשקעות פינתיות: אופציות על הנפט, חברות חלום, אלא בחברות המייצרות ערך שניתן לנתח ולזהות בהן הזדמנות. לפי אמנת השירות שלנו ((Service Level Agreement אנחנו נפגשים עם הלקוח לפחות אחת לרבעון. המטרה שלנו כאנשי מקצוע זה לתווך ידע, לבחון הנפקות, כל הזמן לדבר עם השוק. כשאנחנו קונים חברה אנחנו צריכים להיות כאן גם בעוד שנה ולהסביר ללקוח או ליועץ מה עשינו. אנחנו מקפידים על המיקרו, פוגשים חברות, בוחנים לעומק.”
איפה החוזקה שלכם בניהול השקעות?
“היתרון הגדול שלנו זה מניות ואג”ח קונצרני בישראל. מבחינת מאקרו, שוק האג”ח הממשלתי לא מעניין ולא יהיה מעניין בטווח הנראה לעין, כל עוד לא יקרה כאן איזה אירוע דרמטי, לא רואה סיבה להיות שם. החוזק שלנו הוא במיקרו, בניתוח של אגרות חוב ושל מניות בישראל. את הכסף הגדול לא עושים ממאקרו, אלא דווקא מהמיקרו, מהניתוח הספציפי. צריך גם להגיד איפה אתה לא נמצא, מה אתה לא יודע. אני לא אהיה במטבעות אקזוטיים, חברות חלום, אני לא אהיה בגיימסטופ, או בחברות SPAC למיניהן. אני רוצה לראות חברה שמייצרת ערך.”
האם אנחנו בבועה?
השווקים נעים כיום על הטווח שבין אלה שאומרים שאנחנו נמצאים בבועה הגדולה ביותר, לבין אלה שאומרים שהמחירים אמנם גבוהים, אבל זה לא נורא – כי יש גורמים שעדין ידחפו את השווקים קדימה.
מה אתם חושבים על המצב הנוכחי בשווקים?
“אין ספק שמשהו קרה בשנת הקורונה. בשנה אחת קיצרת עשר שנים של קידמה טכנולוגית. התרחש כאן Disruptive Event שהשפיע דרמטית. אתה חייב להשתמש בטכנולוגיה. כלומר יש סיפור שעומד מאחורי המחירים. אבל, יש עוד דברים, כמויות כסף אדירות שהציבור צובר. אפס ריבית, אין איפה להשקיע. מחירי הנדל”ן בארה”ב עלו ב־14% ב־12 החודשים האחרונים (ואנחנו חשבנו שאצלנו המחירים עולים). כך שלדעתנו השוק הוא לא בועה ואנחנו רואים הזדמנויות השקעה טובות ברמות המחירים הנוכחיות.”
תמיד שואלים האם זה זמן טוב להיכנס לשוק, והתשובה שלכם תהיה...
“התשובה שלי היא שאף פעם, אף אחד לא יגיד לך שזה זמן טוב להיכנס לשוק. תמיד יש סיבות למה לא. בסופו של יום אנו רוצים לייצר תשואה, הכסף צריך לעבוד.”
ומה עם תזמון? הרי השווקים יקרים
“באופן כללי, אנחנו לא מאמינים בתזמון של שוק. תמיד תהיה בפנים, כל אחד במדיניות התיק שתתאים לו. קשה לתזמן את השוק, העיתוי הנכון אף פעם לא מגיע, וקשה לזהות מתי הנקודה המתאימה להיכנס. מעבר לכך שתיק לא מנוהל באופן קשיח וקבוע כל הזמן, מציאות כלכלית משתנה, העדפה לסקטורים מסוימים משתנה, משנים את המח”מ, כל הזמן התיק משתנה ומנוהל באופן דינמי.”
איך אתם מסתכלים על שוק ההון המקומי, ביחס לאמריקאי?
“בישראל יש בעיקר כלכלה ישנה ולא מעט סקטורים שמתומחרים נכון, פיננסים – בנקים, חברות ביטוח, אשראי חוץ בנקאי, אלה חברות שלדעתנו לא מתומחרות באופן גבוה. גם סקטור הנדל”ן המניב, קמעונאות, המחירים בסדר בסך הכל. לא הכל במחיר מציאה, אבל לא יקר מדי. בארה”ב מה שהכי מעניין זה חברות טכנולוגיה.”
בואו נרחיב קצת על שוק ההון המקומי, איזה סקטורים מעניינים לדעתכם היום בישראל?
“כל הסקטורים של מה שנקרא ‘הכלכלה הישנה’, מעניינים בישראל. דווקא טכנולוגיה אין כמעט בשוק ההון המקומי. טכנולוגיה אנחנו בעיקר מסתכלים על השקעות בחו”ל.”
אחד הדברים שמשפיע על המשקיעים, בחודשים האחרונים, זה החשש מפני אינפלציה, ושבעקבותיה הפד ייאלץ להעלות את הריבית, מוקדם יותר ממה שהוא צופה.
אתם מפחדים מאינפלציה?
“זו שאלת השאלות היום בעולם, לאן האינפלציה הולכת. זה גוזר את רמת הריביות העתידית, והאם השוק יחטוף או לא, כי מתישהו הריבית תעלה. אגב, אם הריבית תעלה מהר מהצפוי, מי שיחטוף הכי חזק זה חברות החלום, שמתומחרות במכפילים גבוהים. מי שיפגע פחות זה בנקים, ביטוח, אנרגיה וכיו”ב. הקונצנזוס היום הוא שהלחצים האינפלציוניים, הם טרנזיטוריים, ושבסוף נחזור חזרה למציאות שהיתה קודם. כמובן שעולה השאלה – ואם זה לא יחזור? בארה”ב יש אינפלציה של 5.4% ל־12 החודשים האחרונים. שיא של שנים. גם אצלנו האינפלציה בשיא של שנים.”
בדברים שאמר נגיד בנק ישראל, במועד הודעת הריבית האחרונה שלו, הנגיד דיבר על מגמות דיפלציוניות ארוכות טווח מול לחצים אינפלציוניים בטווח הקצר.
אתם מסכימים עם זה?
“לדעתנו, השאלה שצריכה להישאל היא אחרת לגמרי, השאלה הנכונה היא – ‘למה לא היתה אינפלציה בעולם? מאז 2008’ – ריביות אפס, צמיחה, בלי אבטלה, ובלי אינפלציה. בניגוד לכל התיאוריות.
שלוש סיבות, (1) – הטכנולוגיה מורידה מחירים, כולל המסחר המקוון; (2) – גלובליזציה, ביידן נבחר והמשמעות היא שהלהבות של הסחר הבינלאומי לא צפויות לעלות; (3) – דמוגרפיה. בעולם המערבי לא מביאים ילדים, לא באירופה, לא ביפן, ולא בארה”ב (בארה”ב יש הגירה). הצרכן הכי חזק הוא 25־50. משפחות עם ילדים, מחליפים רכב, משפצים את הבית, וכיו”ב. הם לוקחים הלוואות כדי לבזבז. הצרכן הכי חלש – הגיל השלישי, הוא חוסך. היום בעולם הפירמידה מתהפכת. הצרכן החזק נעלם, כח הקניה בעולם המערבי הולך ומצטמצם. זו תופעה מרתקת, שמייצרת לחצים דיפלציוניים, שיישארו פה עוד שנים.”
זה אומר שאתם לא מפחדים מאינפלציה?
“בפועל לא השתנה כלום. המגמות ארוכות הטווח בעצם לא השתנו. לכן לא צריך לפחד מאינפלציה. הנפט כגורם מחולל אינפלציה משמעותי, עלה בעשרות אחוזים בשנה האחרונה. מתחילת השנה בכ־50%, אפילו אם בשנה הבאה הנפט יישאר ב־70-80$, ההשפעה על האינפלציה תהיה אפסית. אז מה יקרה אם הנפט יחזור ל־60$ או פחות? האם הסחורות החקלאיות יכולות לחזור שוב על המהלך שעשו מתחילת השנה ולהמשיך לזנק? גם אם מחירי הסחורות יישארו ברמתן הגבוהה, הן כבר לא יגרמו לאינפלציה, ואם זה ירד, ההשפעה תהיה שלילית בכלל. כשרואים זאת כך, אז מה השתנה. כסף כל הזמן נכנס לשוק ההון, המשך של ריביות אפס, אין אלטרנטיבות סולידיות, שוק ההון ממשיך להיות אלטרנטיבה ראויה לכסף. צריך לדעת לחיות עם התנודתיות.”
אני חייב להגיד שעניין הדמוגרפיה הוא הסבר מעניין מאוד, אבל אם ממשיכים את קו החשיבה שלכם, שאחד הגורמים שמדכא אינפלציה, או מייצר דפלציה בטווח הארוך הוא ילודה נמוכה, ואני מסכים עם ההסבר הזה, אבל אם זה כך אז איך אתם מסבירים את העובדה שאין אינפלציה בישראל, כי כאן יש ילודה?
“בישראל יש מגמה נוספת של השקל החזק שהוא ממתן אינפלציה. השקל ימשיך להתחזק, אני לא סבור שיש מי שחושב שהכוחות על השקל ישתנו. הכלכלה המקומית איתנה, יש עודף במאזן התשלומים, יש לנו חוב נמוך ביחס למדינות האחרות במערב, יש כאן הייטק חזק. אלה גורמים שמשפיעים לשנים. היות ומרבית המוצרים מיובאים מחו”ל, התחזקות השקל היא בהחלט גורם ממתן אינפלציה מקומית. יכול להיות שנה ואפילו שנתיים של אינפלציה גבוהה יותר, לא מעבר לזה.”
אתם מרגישים את ההייטק אצלכם, לקוחות מגיעים אליכם מההייטק?
“בהחלט מרגישים.”
יש ממשלה חדשה בישראל, ולא נראה שהשווקים מגיבים לזה, בדיוק כמו שהשווקים לא ממש הגיבו לטילים על תל אביב במסגרת מבצע שומר חומות. פוליטיקה לדעתכם משפיעה בכלל על שוק ההון?
“ככל שהממשלה תחזיק מעמד, נראה שזה יתרום תרומה חיובית לכלכלה. פוליטיקה לא באמת משפיעה על שוק ההון, ההשפעה היא בעיקר על הכלכלה. אחת הבעיות כאן היא פריון נמוך. שלושה גורמים חשובים בהקשר הזה – תשתיות, חינוך, בירוקרטיה. (1) תשתיות לפני כבישים זה קודם כל אינטרנט; (2) תחבורה – המדינה רוצה לעודד תחבורה ציבורית; (3) בירוקרטיה – להוריד חסמים רגולטוריים.
בסך הכל אנחנו אופטימיים. אגב, כל מי שעוסק בניהול השקעות חייב להיות אופטימי. מפוקח אבל אופטימי.”
לסכום אנחנו שואלים אותם קצת על עניינים שמחוץ לשוק ההון כי הרי החיים הם לא רק מסכים שחורים עם גרפים ירוקים או אדומים ומתברר שגם שי משחק כדורסל כמו רבים בתעשיית קרנות הנאמנות אבל גם שוחה הרבה, ערן רץ מרתונים, כשלדבריו זה הזמן שלו עם עצמו, והוא נהנה מכך מאוד. נראה שזה אחד הזמנים שהם בנפרד.
בנוסף חשוב להם להדגיש שהם מתנדבים שנים רבות ויחד איתם גם העובדים בחברה חונכים משפחות במסגרת עמותת “פעמונים” ונראה שזה מסב להם הרבה אושר לספר על זה. כמו שערן אומר, “תבחר את המקצוע שאתה אוהב ולא תצטרך לעבוד יום אחד.” צודק.
