הנחיות המפקח על הבנקים - מגבלות למתן הלוואות לדיור

תשובה: לא. תאגיד בנקאי אינו רשאי להעמיד הלוואה נוספת ללווה המיועדת לשמש "הון עצמי" לצורך רכישת דירה. כל אשראי נוסף שמעמיד התאגיד הבנקאי ללווה, יהיה מנותק מעסקת רכישת הדירה וייבחן על פי הקריטריונים הנהוגים בבנק ביחס לסוג האשראי הנוסף. למען הסר ספק, האמור חל הן על הלוואות צרכניות והן על הלוואות בשעבוד דירת מגורים אחרת. על אף האמור, תאגיד בנקאי רשאי להעמיד ללווה הלוואה נוספת לצורך השלמת מימון רכישת דירה חליפית, ובלבד שמתקיימים כל התנאים להלן:

(1) ההלוואה הינה הלוואת גישור בשעבוד הדירה הקיימת.

(2) סכום ההלוואה לא יעלה על 30% משווי הדירה החליפית.

(3) תקופת ההלוואה לא תעלה על התקופה המקסימלית במהלכה נדרש הלווה למכור את דירתו הקיימת על פי הנחיות רשות המיסים (בסעיף 9 (ג1ג)(2)(ב) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963). נכון להיום: תקופת ההלוואה לא תעלה על 24 חודשים. ברכישת דירה חליפית מקבלן, רשאי התאגיד הבנקאי לחדש את הלוואת הגישור עד לתקופה של 12 חודשים ממועד מסירת החזקה בפועל לידי הלווה. 

הלוואת גישור, שמוחזרה ולא נפרעה במועדה כמתוכנן, תשוקלל לצורך מדידה והלימות הון בהתאם למשקל הסיכון החל על התיק הקמעונאי הפיקוחי. שקלול כאמור יחול הן במחזור פנימי של הלוואת הגישור והן במחזור חיצוני.

בסיווג הלוואה לכל מטרה יש לכלול הלוואה במשכון דירת מגורים כאמור בסעיף 3(3) להוראה 451, שאינה מיועדת לרכישת זכויות במקרקעין.

הלוואה המיועדת למחזור הלוואה קיימת תסווג בהתאם למטרת ההלוואה המקורית (הלוואה לרכישת דירה או הלוואה לכל מטרה). הלוואה המיועדת למחזור מספר הלוואות תסווג באופן פרופורציוני למטרת ההלוואות המקוריות.