האם היציאה של הפד משוק האג"ח תזכיר את היציאה האמריקאית מאפגניסטן?

אם הפד אכן ינצל את סימפוזיון ג'קסון הול בסוף השבוע כדי להכריז ניצחון על משבר הקורונה הכלכלי ועל יציאה מסודרת מתכנית רכישות האג"ח, הסוף עלול להיות דומה לזה של ההכרזה של ביידן על יציאה מסודרת מאפגניסטן. זה אפילו אירוני שהסימפוזיון בו הפד קיווה להכריז ניצחון הועבר לפורמט וירטואלי בשל ההתדרדרות המחודשת בתחלואה.

 

ברקע, הנתונים הכלכליים בארה"ב נסוגים - מדד הפתעות המאקרו בארה"ב של סיטי מתדרדר  לרמה השלילית העמוקה ביותר מאז יוני 2020, כשאתמול בלטו לרעה הפתעות לרעה בסקרי מרקיט למנהלי הרכש בענפי התעשייה והשירותים. בשבוע שעבר בלטה כזכור התדרדרות חדה גם בסקר ביטחון הצרכנים, קבוצת האינדיקטורים של "חוזי פני עתיד". סקר העסקים של מרקיט מאתמול לימד על צניחה בקצב ההתרחבות ולפי תשובות הנסקרים הקושי מתגבר בשלוש חזיתות: עיכובים בשרשרת האספקה, קושי במציאת עובדים והיחלשות הגידול בביקוש. האם הפד יסתכן השבוע בהוספת חזית רביעית, של הידוק התנאים הפיננסים? סביר שלא, הערכה שתומכת בשוקי המניות. בולט לטובה שוק המניות בסין:

 

"המניות בסין ישברו שיאים" - יו"ר ומנכ"ל חברת המדדים MSCI, הנרי פרננדז, אמר בראיון לבלומברג כי כל שלוש/ארבע שנים הרגולטורים בסין יוצאים עם איזה תקנות חדשות ובסוף החברות שם מוצאות דרכים להתנער מהן ולשבור שיאים חדשים. זוהי טענה די אוניברסאלית ונכונה להרבה מהצרות שהשווקים נכנסים אליהן מדי פעם.

 

נראה שבנק ישראל מאבד מהאופטימיות - בכל החלטות הריבית מאז ינואר בנק ישראל חזר וציין בסיכום ההודעה כי תהליך ההתאוששות "תומך בצמיחה מהירה השנה". אתמול היתה הפעם הראשונה שהמשפט הזה הושמט, ובמקביל הוא העלה את משקל הסיכונים לדרגת "מתגברים". לראשונה גם בנק ישראל ניסה לקרר את ההתלהבות מהשיפור בשוק העבודה, ובמיוחד ממספרו הגבוה של נתון המשרות הפנויות, כשציין שקיימת בהם "שונות ניכרת בין איזורי הארץ". והוא הרי הבנק של כווווווולם... בשורה התחתונה הבנק מכין להערכתנו את הקרקע לאפשרות שיאריך את תכנית רכישות האג"ח, במקום לצמצם אותה.

 

הנתונים במראה האחורית בישראל נראים טוב - אתמול הלמ"ס פרסמה על המשך שיפור בשוק העבודה, כששיעור האבטלה הקלאסי ירד בחודש יולי מ-5.4% ל-5.2%, היצור התעשייתי ברבעון השני התרחב ב-3% והפדיון בסך ענפי המשק התרחב ברבעון השני בקצב שנתי מהיר של 11.5% (פחות מהקצב השנתי של 18.4% ברבעון הראשון). בנק ישראל העריך אתמול כי החוזק ברבעון השני מתאר בעיקר חזרה למגמות של הטווח הארוך ולא להתחממות יתר. למעשה להערכתו התוצר בישראל עדיין נמוך ב-3% ממה שהמשק היה צריך להיות בו אלמלא המשבר. רק נזכיר מה היתה ריבית ה"שגרה" בישראל בשנים האחרונות:  0.1%-0.25%.