המדד המשולב למצב המשק מצביע על המשך התרחבות הדרגתית

החלטת בנק ישראל אשר פורסמה השבוע שלא לשנות את הריבית, משקפת איזון בין הנתונים הכלכליים אשר פורסמו לאחרונה והצביעו על מגמות חיוביות במשק, לבין העלייה בתחלואה, אשר לדברי בנק ישראל "הביאה להחמרת המגבלות המוטלות על הפעילות ומוסיפה מידה רבה של אי-ודאות לגבי הפעילות הכלכלית במשק לטווח הקצר ולטווח הבינוני. במקביל, החל תהליך של מתן מנת חיסון שלישית שצפוי לסייע בהפחתת התחלואה הקשה ולאפשר צמצום של הפגיעה הצפויה במשק".

כאמור, ברקע הדברים הצביע בנק ישראל על הנתונים החיוביים הבאים: רמת הפעילות הכלכלית שבה למגמה ארוכת הטווח במרבית הענפים, אך הפעילות נמוכה מהמגמה בענפים אשר פעילותם מושפעת במידה רבה מכללי הריחוק החברתי והגבלת ההתקהלות (תיירות, אירוח, תרבות וכדומה); צמיחה מהירה של התוצר ברביע השני של השנה תוך עדכון של נתוני התוצר ההיסטוריים כלפי מעלה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), אשר מביאים לפער תוצר נמוך מהערכתו הקודמת של בנק ישראל; נתוני שוק העבודה ממשיכים במגמה של חזרה למצב שאפיין את השוק טרם המשבר (ראה/י הרחבה בהמשך); אמנם נמשכת מגמת העלייה של האינפלציה, אך הוועדה המוניטרית העריכה כי אין חשש להתפרצות אינפלציונית; וכן כי מחירי הדירות עלו בשנים עשר החודשים האחרונים בקצב מהיר, אך קצב עליית מחירי השכירות נותר ברמה מתונה יחסית.

נתונים חיוביים אלה לא הביאו, כאמור, לשינוי במדיניות כאשר גם הנוסח האופטימי, צופה פני העתיד בהתייחס לצמיחת המשק, אשר הופיע בהודעה הקודמת מחודש יולי – "תהליך החזרה לשגרה בישראל תומך בצמיחה מהירה בשנה הקרובה" – הוסר, וכעת בסיפא של ההודעה נאמר כי: "תהליך התאוששות המשק הישראלי מהמשבר נמשך. עם זאת, עדיין קיימים אתגרים לפעילות הכלכלית, נוכח התגברות הסיכונים הבריאותיים בארץ ובחו"ל. לכן, הוועדה תמשיך לנהל מדיניות מוניטרית מאוד מרחיבה לאורך זמן, תוך שימוש במגוון כלים ככל שיידרש, כולל כלי הריבית. זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות, בהתאוששות הכלכלית מהמשבר ובהבטחת המשך פעילותם התקינה של השווקים הפיננסים".

לסיכום, נראה שעליית התחלואה ואי הוודאות הנגזרת ממנה באשר למצב המשק העתידי מהווים גורם מאזן למגמות החיוביות שנצפו עד לאחרונה במשק ולפיכך ברורה "עמדת ההמתנה" בה נוקט בנק ישראל. לאור זאת, אנו לא צופים העלאת ריבית בזמן הקרוב.

המדד המשולב לבחינת מצב המשק לחודש יולי מצביע על המשך התרחבות הדרגתית בפעילות הכלכלית במשק

המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש יולי ב-0.21% (לעומת החודש הקודם), כך על-פי נתוני בנק ישראל. עלייה זו, באה בהמשך לעליות בשיעור דומה בחודשים מאי-יוני (עלייה חודשית ממוצעת של כ-0.15%), ולעליות חדות יותר בחודשים פברואר-אפריל (עלייה חודשית ממוצעת של כ-0.48%). נתונים אלה מלמדים כי הפעילות הכלכלית במשק המקומי ממשיכה להתרחב, אך בקצב איטי יותר בהשוואה לחודשי ההאצה בפעילות, שבאה במקביל לפתיחת המשק.

בנק ישראל מציין בהודעתו כי עליית המדד המשולב בחודש יולי נתמכה בעלייה של מרבית רכיבי המדד, להוציא את יבוא מוצרי הצריכה ויבוא התשומות לייצור, שירדו ביולי לאחר שרשמו עליות חדות יחסית מתחילת השנה. יש להדגיש שאמנם נתוני המדד המשולב מצביעים על המשך התרחבות הפעילות (ואף תוך האצה קלה בקצב) בתחילת הרביע השלישי של השנה (חודש יולי), אולם מגמה זו עלולה להשתנות בהמשך הרביע, זאת לאור ההחמרה בהגבלות הקורונה על רקע העלייה החדה בהיקפי התחלואה בעת הנוכחית. בהקשר זה, נציין כי מדד הסגירות  של אוניברסיטת אוקספורד מצביע על הכפלה במידת החומרה של הגבלות הקורונה בישראל, מרמה של כ-25 נקודות (100=חומרה מקסימלית) באמצע חודש יוני לרמה של כ-50 נקודות כיום, הדומה למידת החומרה שהייתה בחודש מאי 2021. התפתחות זו, אם תמשך, עלולה לעכב את סגירת פער התוצר שנוצר עקב המשבר. 

התפתחות משבר הקורונה שונה בהשוואה למשברים קודמים (תקופות שבהן הפעילות, כפי שהיא נמדדת על ידי המדד המשולב, ירדה במשך חודשיים רצופים לפחות). בתרשים המצורף, ניתן לראות כי פרק הזמן שעבר מפרוץ משבר הקורונה ועד לחזרת המדד המשולב לרמה שהייתה ערב המשבר, דומה לזה של המשבר הפיננסי של 2008-09, ועומד על 14 חודשים. מנגד, עוצמת הירידה בפעילות כתוצאה ממשבר הקורונה דומה בשיאה לזו שהייתה בזמן המשבר הכלכלי של תחילת שנות ה-2000 (ירידה של כ-3.3%). אולם, יש להדגיש כי נקודת השפל במהלך משבר הקורונה הגיעה בתוך חודשיים בלבד, בעוד שבזמן משבר תחילת שנות ה-2000 זה קרה רק כעבור 14 חודשים. יש לציין שמשבר תחילת שנות ה-2000 היה אירוע ממושך שחל על רקע משבר הדוט.קום בשילוב עם הידרדרות המצב הביטחוני במדינה עקב פרוץ האינתיפאדה השנייה. עקב כך, תהליך ההתאוששות נמשך בזמנו כמעט שנתיים, לעומת 12 חודשים בלבד במהלך משבר הקורנה. כלומר, התנודות החריפות שמאפיינות משבר ממושך חלו במסגרת זמן של משבר קצר יחסית (כמו שהיה המשבר הפיננסי למשק המקומי). 

לסיכום, משבר הקורונה הינו הרבה יותר תנודתי ומהיר מאד בהשפעתו על המשק בהשוואה למשברים קודמים. התפתחות זו, לצד העובדה שמשבר הקורונה פגע בעיקר במשקי בית מעשירוני ההכנסה הנמוכים ובעסקים מתחומי התיירות, אירוח ופנאי ובידור וכיוצא בזה, עלולה להשאיר "צלקות ממושכות" בתחומי פעילות מסוימים במשק, בדגש על התאוששות איטית של שוק העבודה בענפים האמורים.

קצב הגידול של המשרות הפנויות במשק מפצה רק על כשליש מהירידה במספר המועסקים, שנגרמה עקב המשבר

בהודעה שלוותה לפרסום נתוני המדד המשולב לחודש יולי, ציין בנק ישראל כי עליית המדד המשולב לחודש יולי "באה גם לידי ביטוי בשיעור המשרות הפנויות ביולי אשר נותר ברמת שיא המשקפת את המשך רצון העסקים (פרט לתיירות חוץ) להרחיב את הפעילות לאחר פתיחת המשק".

אכן, מנתוני הלמ"ס עולה כי מספר המשרות הפנויות במשק הגיע לשיא של כ-134.3 אלף (נתונים מנוכי עונתיות) בחודש יולי 2021, המשקף שיעור של כ-4.89% (מסך כל המשרות במשק, פנויות ומאוישות). זאת, לעומת כ-95 אלף משרות פנויות לפני פרוץ המשבר (ממוצע 2019), נתון המשקף שיעור משרות פנויות של כ-3.4%. כלומר, נראה כי התרחבות הפעילות בחודשים האחרונים במקביל לפתיחת המשק, הביאה לעליית הביקוש לעובדים במרבית ענפי הפעילות.

עליית המשרות הפנויות באה לאחר ירידה חדה במספר המועסקים במשק עקב משבר הקורונה. על-פי נתוני המועסקים שמפרסמת הלמ"ס במסגרת הפרסום של המשרות הפנויות לחודש יולי, מספר המועסקים ירד מרמה של כ-2.73 מיליון מועסקים בשנת 2019 (בממוצע) לכ-2.61 מיליון מועסקים ביולי השנה, כלומר ירידה של כ-120 אלף מועסקים. באותו זמן, נרשמה עלייה מתונה באופן משמעותי במספר המשרות הפנויות, של כ-40 אלף בלבד. כלומר, קצב יצירת המשרות הפנויות במשק מפצה רק על כשליש מהירידה במספר המועסקים, שנגרמה עקב המשבר. 

בתרשים המצורף ניתן לראות את תמונת המצב כיום לעומת המצב ערב המשבר (ממוצע 2019), בפילוח ענפי. מהתרשים עולה כי הענפים שספגו את הירידה החדה ביותר במספר המועסקים הם הענפים שהושפעו לשלילה במידה הרבה ביותר ממשבר הקורונה, ובראשם ענף שירותי אירוח ואוכל. בענף זה, אמנם הגידול במספר המשרות הפנויות הוא הגבוה ביותר, אך עדיין נמוך משמעותית מהירידה בתעסוקה. עוד עולה כי מרבית הענפים שחוו ירידה בתעסוקה עקב המשבר הם ענפי המגזר העסקי, בעוד שמספר המועסקים המשיך לגדול בזמן המשבר בענפי המגזר הציבורי עתירי העבודה (חינוך ובריאות ורווחה) ובענף ההייטק (מידע ותקשורת), אשר נראה כי פעילותו לא נפגעה עקב משבר הקורונה.

לסיכום, השיפור בנתוני התעסוקה והאבטלה במשק נמשך. נתוני סקר כוח האדם של הלמ"ס מצביעים על ירידת שיעור האבטלה בהגדרתו הרחבה (הבלתי מועסקים, העובדים שבחל"ת ועובדים שהפסיקו לעבוד עקב פיטורים או סגירת מקום העבודה מתחילת המשבר) במחצית השנייה של חודש יולי לרמה של 7.6%, שהיא הנמוכה ביותר מאז פרוץ המשבר. זאת, בין היתר, בתמיכה של ביטול תשלום דמי האבטלה לעובדים שבחל"ת. הימשכות תהליך ההתאוששות תלויה רבות במדיניות ההגבלות על הפעילות עקב העלייה בתחלואה. החמרה של ההגבלות צפויה לעכב את ההתאוששות. כמו כן, לסיוע של קובעי המדיניות בהכשרת מובטלים ושילובם מחדש בשוק העבודה, ישנו משקל משמעותי בהתאוששות שוק העבודה.