מבדיקה שערכה התאחדות התעשיינים עולה, כי משקי הבית בישראל יחסכו כ-16 מיליון שקל בהוצאות החשמל, בתקופת הפעלת שעון הקיץ למשך 170 ימים. עוד עולה מהבדיקה כי המשק כולו יחסוך כ-100 מיליון שקל, מתוכם כ-51 מיליוני שקלים בזכות חיסכון בהוצאות החשמל.
בישראל - תקופת הפעלת שעון הקיץ בין הנמוכות בעולם - 170 יום לעומת 239 יום בארה"ב ו- 218 יום באירופה. כך טענה נאוה סלע, יו"ר ועדת האנרגיה בהתאחדות התעשיינים, ערב הפעלת שעון הקיץ ב-02:00 לפנות בוקר ביום שישי ה-26 במרס.
סלע מציינת, שהחיסכון בהוצאת החשמל נובע מהקטנה יומית ממוצעת של כ-0.6% בצריכת החשמל – תאורה ומיזוג אויר, שתביא לירידה של כ-51 מיליון שקל בהוצאות כתוצאה מהפעלת שעון הקיץ. כמו כן נובע החיסכון מהגדלת התפוקה והפריון של העובדים במפעלי התעשייה ובמשק כולו; שיפור ברווחתם של העובדים ובאיכות החיים, הארכת שעות המכירה בחנויות, קניונים וכו', הפחתת מספר תאונות הדרכים.
יצויין, כי שעון הקיץ חל מידי שנה ביום שישי האחרון שלפני ה-2 באפריל ב-02:00 לפנות בוקר. במועד זה מוקדם הזמן בשעה אחת, ושעון הקיץ מסתיים מדי שנה בשעה 02:00 לפנות בוקר במוצאי השבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש



.jpg)

