שאלה:
האם בהצעה ראשונה לציבור (IPO) תאגיד צריך לבחון את שאלת היותו "תאגיד קטן", ובפרט לעניין שאלת עמידתו בתנאי ההון העצמי לעניין הגדרתו כתאגיד קטן (הון עצמי הנמוך מ-300 מיליון ₪), על בסיס הדוח העיתי שאמור להיות מצורף לתשקיף בהתאם לאמור בתקנה 56 לתקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף – מבנה וצורה), התשכ"ט-1969 ("תקנות פרטי תשקיף")?
תשובה: כן. תאגיד המבקש לבצע IPO צריך לבחון את שאלת היותו בגדר תאגיד קטן על בסיס הדוח העיתי האחרון שהתאגיד היה נדרש לצרפו לתשקיף, לולא הוגדר כתאגיד קטן, וזאת בהתאם לתקנה 56 לתקנות פרטי תשקיף. כך למשל, תאגיד שעתיד להגיש תשקיף הצעה ראשונה לציבור בחודש דצמבר 2020, יכול לאמץ מתכונת דיווח חצי שנתית (קרי, להגיש תשקיף על בסיס דוחות חציון ראשון לשנת 2020), אך ורק אם הוא עומד בהגדרה של תאגיד קטן, על בסיס נתוני ההון העצמי שלו ליום 30 בספטמבר 2020.
שאלה:
בגילוי על צבר הזמנות בדוח התקופתי בהתאם לסעיף 15 לתוספת הראשונה לתקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף – מבנה וצורה) – התשכ"ט 1969 ("התוספת הראשונה") – האם התאגיד רשאי לכלול הזמנות שלגביהן קיימת ללקוח זכות לביטול ההתקשרות ללא תשלום פיצוי משמעותי?
תשובה: לא. בסעיף 15(א) לתוספת הראשונה מוגדר "צבר הזמנות" – כהזמנות מחייבות, אשר טרם הוכרו כהכנסות בדוחות הכספיים. אם קיימת זכות ביטול ללקוח שאינה כוללת תשלום פיצוי משמעותי, הרי שמדובר בהזמנות שאינן מחייבות אותו ולכן לא ניתן להציגן כחלק מצבר ההזמנות של התאגיד.
אם התאגיד רואה ערך בהצגת הגילוי אודות ההזמנות הלא מחייבות כאמור, אפשר להציגן בנפרד מצבר ההזמנות, תוך מתן גילוי אודות זכות הביטול הקיימת ללקוח.
יובהר כי האמור לעיל יחול בכל מקרה שבו ההזמנה של הלקוח אינה נחשבת למחייבת, כגון: הזמנות שיהפכו למחייבות בהתקיימות תנאים מתלים, אופציות לרכישה של סחורה או שירותים הניתנת למימוש לפי החלטת הלקוח בלבד, וכיו"ב, למעט המקרים שניתן להציג בנפרד לפי סעיף 15(ב) לתוספת הראשונה, הכוללים רק הזמנות שיהפכו למחייבות בטווח הקצר, והסיבה לכך שטרם הפכו לכאלה היא טכנית בלבד.