האמון בבנקים המרכזיים שואף לאפס

שוק הריביות בכאוס על רקע מה שמכונה ה"טנטרום של הטייפרינג" (התקף זעם שקשור בתכנית הבנקים להקטנת רכישות האג"ח). בולטים בטנטרום הזינוק בריביות הקצרות, למרות התחייבות הבנקים להותיר אותן נמוכות לזמן ממושך, וכתוצאה מכך גם צלילת שיפועי עקומי התשואות, כשבלטו אלה ל-30 שנה בארה"ב שירדו מתחת לאלה של ה-20 שנה ואלה בצ'כיה וברוסיה שירדו לשליליים כבר בחלק של ה- 2-10 שנים. ירידת שיפועי העקומים נזכיר נחשבים למאותתים על סדקים בצמיחה העתידית. סדקים ראשוניים נוספים שגורמות עליית הריביות הקצרות הן בחובות. מרווחי התשואות של יוון ואיטליה לעומת אלה של גרמניה עלו לשיא של שנה. אולי גם כתוצאה מכך היורו נחלש בעולם.

"זמנית" יכולה להיות גם כמה שנים - נשיאת ה-ECB, כריסטין לגארד, הכירה ביום חמישי בכך שהשיבושים באספקה יימשכו זמן רב יותר, אך עדיין העריכה את האינפלציה כזמנית, כשאמרה שבטווח הבינוני היא תרד בחזרה מתחת ליעד של 2% ולכן לדבריה לא נדרשת תגובת מדיניות. התשואות לשנתיים באירופה התעלמו ממנה ומגלמות העלאת ריבית של 10 נ"ב ביולי 2022 ועוד העלאה של 10 נ"ב באוקטובר, בדומה אגב למתווה העלאות המגולם בארה"ב.

האמון בבנקים המרכזיים צולל מתחת לאפס - בנקים מרכזיים רבים נמנעו מלהוריד במשבר הקורונה את הריבית מתחת לאפס ובמקומה נתנו כערבות את המילה שלהם לכך שהריבית תישאר נמוכה למשך זמן ארוך. אלא שעדיין לא עברה שנה מהאמירות הללו וכבר בהחלטת הריבית האחרונה ראינו את אחד מחברי הועדה המוניטרית של בנק ישראל למשל חושב שהבשילו התנאים להעלאת ריבית. כמובן שהבנקים יכולים להתפלסף עם המשמעות של 'ארוך' ושל "נמוכה", אבל למי שלקח משכנתא במסלול צמוד לפריים ל-30 שנה או הלוואה צמודה אחרת לריבית שטווח של כמה חודשים הוא לא ארוך. באוסטרליה הבנק דווקא כן נקב במספרים וטווחים ותיאר לפחות שלוש שנים (עד 2024) של ריבית 0.1%. אלא שגם שם התשואות לשנתיים מזנקות לאחרונה והשוק מתמחר העלאת ריבית כבר במאי 2022 ולרמה של אחוז עד סופה, מה שמעמיד אותו בפני צומת בחירה בלתי אפשרי. ביום שלישי הקרוב תתקיים החלטה מוניטרית באוסטרליה. קיימת אפשרות שהם יבטלו את ההתחייבות שלהם, מה שהביא את סו-לין אונג, מהרויאל בנק אוף קנדה באוסטרליה, להגיד לסוכנות בלומברג שבמקרה של נסיגה מההתחייבות "האמון של השוק בו יירד אפילו מתחת לאמון שיש בו עכשיו, אם זה בכלל אפשרי".

השקל ממשיך להתחזק בחדות על רקע נתונים טובים של הכלכלה הישראלית, בעזרת חשיפתה הגבוהה לטכנולוגיה, להובלה ימית (צים) ולמרבצי גז. עוד תומכים בשקל אינפלציה מקומית נמוכה יחסית, מוכנות בנק ישראל לאפשר לשקל להתחזק: הערכה של אחד מחברי הועדה המוניטרית כי התנאים מתאימים להעלאת ריבית, הקטנת קצב רכישות המט"ח ואמירות של הנגיד ירון בדבר חוסר הרצון להילחם בכוחות השוק. בנוסף תומכים בשקל ביצועי יתר של השווקים בארה"ב, שגורמים למוסדיים למכור דולרים ורזרבות המט"ח העצומות של בנק ישראל, שמפתות ספקולנטים לקנות שקלים. השאלה איזו רמה של שקל עשויה לסדוק את הסקטור התעשייתי המקומי ולהקשות על בנק ישראל להתעלם ממנו. היום יפורסמו בישראל נתוני היצור התעשייתי בחודש אוגוסט.

נתוני התמ"ג בארה"ב הראו האטה משמעותית ברבעון השלישי, מ-6.7% ל-2.0%, נמוך מהציפיות ל-2.6%. חולשה בולטת נרשמה בצריכת כלי רכב, הן להשקעות והן לצריכה פרטית. תרומת צריכת הרכבים האישית לתמ"ג היתה 2.4%-, השניה הגרועה ביותר מאז הרבעון השני של 1980 (בשל שיבושים ביצור). מצד שני, הצריכה הפרטית נתמכה ע"י זינוק בהוצאה על שירותים, 3.4%+. השאלה אם הזינוק בהוצאה על שירותים תוכל להתמיד ברבעונים הבאים ולקזז את המשך החולשה הצפויה בצריכת מוצרי בני קיימא ורכבים, לאור נתונים על כך שהחיסכון העודף של משקי הבית בארה"ב מהקורונה אזל החודש. כלומר שהצרכנים סיימו לנצל את המענקים והכסף שחסכו במשבר. צריכת מוצרי בני קיימא ומכוניות צפויה להישאר חלשה לפי סקר סנטימנט הצרכנים של אונ' מישיגן, שפורסם בסוף השבוע. זאת בעיקר בשל עליות המחירים החדות. מנהלי הסקר ציינו שהצרכנים מאבדים אמון גם בממשל ואולי בצדק: ג'רי סימונס, נשיא ברית יצרני האנרגיה המקומית (DEPA), האשים את מדיניות ממשל ביידן במניעת ייצור סחורות אנרגיה בארה"ב, בניסיונו להקטין פליטת פחמן.

להבדיל, בסין הרגולטור חשף בשבוע שעבר תכנית משולבת להתמודדות עם משבר האנרגיה, שגרם עד כה לקיצוב צריכת החשמל ביותר ממחצית המחוזות במדינה. התכנית כוללת בין היתר פיקוח על מחירי הפחם, הגדלת מכסות פליטת הפחמן ואפשרות לגלגל עליית מחירים גם על הצרכנים. מחירי הפחם במסחר בבריטניה נפלו בימים האחרונים ב-17% ובסין ב-50%. מניות חברות כריית הפחם הגיבו בירידות חדות. *הבוקר פורסמו בסין נתונים מטרידים על התכווצות סקטור התעשייה באוקטובר, חודש שני ברציפות (סקר מנהלי הרכש). בארה"ב סקרי מנהלי רכש דומים יפורסמו מחר.