בלעדי לפאנדר  בועז צליח מנכ"ל טופ אלפא: "אנו לא פוסלים המתמזגות עם מספר בתי השקעות קטנים, כל עוד השליטה תיוותר בידינו"

אכן אתה צודק לגבי ה"להט" בשוק הקונצרני. בשוק האג"ח של היום קשה למצוא מציאות. התקופה הנוכחית מזכירה לי את התקופה שקדמה לנפילת חפציבה, באמצע 2007, עת המשקיעים חיפשו הגדלת התשואה, ולכשהם לא מצאו החלו הנפקות של אג"ח לא מדורגות באיכות נמוכה ביותר, באופן שעודף התשואה היה רחוק מלפצות על הסיכון..כך, נוצר דאז מצב שהגדילו תשואה על חשבון הגדלת סיכון, כיום, אין המון הזדמנויות בשוק ואכן מתחילים לראות ניצנים של הנפקות אגרות חוב שאינן מדורגות.

לגבי דוגמאות לאג"ח אטרקטיבי, בוא נפריד בין 2 סוגי אג"ח. הראשון הינו אג"ח בתשואה חד ספרתית גבוהה, שהוודאות לגבי תשלום החוב על ידן היא גבוהה. כדוגמא לאג"ח מסוג זה ניתן לציין את מידאס או ארקו. הסוג השני הינו אג"ח בתשואה גבוהה, אשר קיים סיכון לא קטן שהחוב לא ישולם במלואו, אך יחס הסיכוי סיכון הינו אטרקטיבי. כדוגמא לאג"ח מסוג זה ניתן לציין את סינרג'י כבלים, או את סיביל ג'רמני.  ברצוני להדגיש, שמחלקת האנליזה שלנו עובדת שעות נוספות כדי למצוא אג"חים אטרקטיביים, וכי האנליסטים מתלוננים שצריך למצוא מחט בערימת שחת.

האם יש גם אג"חים להמרה שאתם מגלים בהם עניין?

האג"ח להמרה של חברת מעריב שהונפקה לפני מספר שבועות, הינה שיקלית בעלת תשואה של 11%, מחמ כ- 4 שנים, מרווח של 7% מאגח מדינה, מעבר לתנאיי הבסיס הללו, הפרמיה להמרה שואפת לאפס כך שיש לנו כאן אגח סטרייט+ אופציית call לעליית המניה. עם זאת, ברצוני להדגיש שמדובר בחברה בעלת סיכון עסקי גבוה. הסיכון לדעתי קטן עקב תמיכת משפחת נמרודי, שעד היום תמיד הקפידה על תשלום חובות האג"ח של חברות בעייתיות בקבוצה (מעריב והכשרת היישוב מלונות).

לאחרונה התחלתם בכינוס ערבי פורום לקוחות בהם אתם מסבירים על פילוסופית ההשקעה שלכם  והסברים כללים על השקפתכם בשוק. בהיבט השיווקי- מהי המטרה של ערבים אלו?

בשוק ההון יש לא מעט אינפורמציה הן מצד בתי השקעות המציגים את ביצועיהם והן מצד חברות שמעוניינות שישקיעו בהן. הבעייה היא שהגופים הללו נוטים להציג את האמת הסובייקטיבית שלהם.
מטרותינו בערבי ידע אלה, הן לפקוח את עיניהם של המשקיעים לגבי טעויותיהם ולגבי דיסאינפורמציה שקיימת בשוק מחד, ואילו מאידך להציג את מתודולוגיית ההשקעה של החברה, לסקור השקעות היסטוריות ונוכחיות תוך התמקדות בהבהרת  תהליך קבלת ההחלטות שלנו.

צליח, מנכל טופ אלפא: כיום מרבית הצמיחה וההתאוששות נובעת בעיקר מתוכניות הסיוע ומריביות נמוכות. הבעיה תתחיל כשיפסקו תוכניות הסיוע והריבית תתחיל לעלות

האם אינכם חוששים שבתי השקעות מתחרים ינסו ללמוד מכם ובכך יצליחו גם הם להשיג תשואות עודפות כמוכם?

בגדול, אנו מאמינים בשקיפות מקסימלית מול המשקיעים, אך בד בבד אנו שומרים על הסודות המקצועיים שלנו, המאפשרים לנו להשיג תשואות עודפות לטווח בינוני/ארוך. מעבר לזה, לדעתנו, מדובר בהמון ידע מקצועי ולא בסוד אחד גדול, ולכן הסיכון בכך שיצליחו לחקות אותנו, כתוצאה מהמידע שאנו חושפים, הוא קטן.

למרות הזינוק בתוצר של הכלכלה הישראלית ברבעונים האחרונים, שאר העולם מסכים חלקית עם האופטימיות הישראלית. מה דעתכם יהיה הסוף לכך?

בישראל המצב טוב בזכות העובדה שהיה לנו משבר מניות בנקאיות בשנות השמונים. משבר זה הביא לשמרנות, בה מאופיינת כיום המערכת הבנקאית. שמרנות זו מנעה מהמשק המקומי את משבר האשראי שחוו ארה"ב ובריטניה. המצב הטוב של המשק הישראלי הינו גם נחלת חלק מהשווקים המתעוררים אשר אינם מאופיינים באשראי עודף (נציין כדוגמא את הודו ודרום קוריאה). לעומת זאת, בשווקי המערב הסוף יהיה רע. חובות הממשלות עולות לרמות גבוהות מאוד ולא ניתן יהיה להתמיד בכך לאורך זמן.

הלהיט של סוף שנת 2009 ותחילת שנת 2010 הן הקרנות ותעודות הסל המרוכבות (90/10, 80/20 וכו'). לא צריך להיות שועל קרבות ותיק בכדי להבין שזוהי התוצאה מריבית אפסית במשק. הפעם האחרונה שחזינו בתהליך דומה היתה בשנת 2007 טרם המשבר. האם זוהי תמונת מראה של פזיזות, או תנועה לגיטימית של הון אל השוק במצב של ריבית אפסית?

שאלתך מאוד עניינית ונוגעת בדיוק לשאלת מיליון הדולר: האם המשק כבר החל את דרכו החוצה מהמשבר ואז תנועת ההון מנכסים חסרי סיכון היא הגיונית, או שמא המשק הינו באתנחתה מסויימת מהמשבר לאור ההרחבות המוניטריות והפיסקליות חסרות כל פרופורציה, ואוטוטו הוא חוזר למסלול האטה? אם האפשרות השנייה היא הנכונה, אז ברור שהגדלת הסיכון בעת הזו איננה חכמה.
דעתנו היא שכיום מרבית הצמיחה וההתאוששות נובעת בעיקר מתוכניות הסיוע ומריביות נמוכות. הבעיה תתחיל כשיפסקו תוכניות הסיוע והריבית תתחיל לעלות. במקרה כזה הסקטור הפרטי יתקשה לתפקד בגלל הבעיות הפיננסיות העולמיות ונראה חזרה לתוואי של האטה כלכלית, השאלה הנשאלת היא כמה זמן זה יימשך, ולשאלה זו, לצערי, אין לנו תשובה בהירה.

טענה ידועה היא כי לאחר משברים, ישנה נטייה לחפש אחר משברים נוספים. בכל זאת, נתוני עיקולי הבתים באר"ב עם קריאתם של מושלי מדינות בתוך האומה אינם מעודדים כלל. האם אנו ניצבים בפני בעיות נוספת בכלכלה הריאלית שישפיעו גם על שוק ההון? כיצד אתם מתגוננים מפני תרחיש שכזה?

הסנאריו שאתה מתאר למשבר נוסף הוא בהחלט אפשרי. השאלה איך זה יקרה ומתי זה יקרה, וכאמור, לשאלה זו אין תשובה ברורה. יחד עם זאת, אין עסקינן בהימורים. התמקדותנו הינה בהשגת תשואות עודפות לכל יח' סיכון לאורך זמן, אנו משתדלים לגדר את הרכיב המנייתי הן בקרן האג"חית שלנו והן ללקוחות.

לצורך כך, אנו משתמשים במספר מוצרים פיננסיים שקיימים בשוק:
1. מכירת חוזים סינטטיים, (קניית put וכתיבת call).
2. רכישת תעודת סל מנייתית בשורט.

מוצרים פיננסיים אלו מהווים פרמיית ביטוח להשקעות המסוכנות שלנו. אנו יכולים לישון הרבה יותר טוב בלילה, בידיעה שאם מחר השוק יתמוטט ללא הודעה מוקדמת, אנו מוגנים. אפרופו הגנות, אם תבחן את קרן האג"ח שלנו בימים של ירידות בינוניות ואף חדות, תראה כי ברוב המקרים הקרן יציבה, ולעיתים היא אף עולה.

מולצ`דבסקי, סמנכ"ל טופ אלפא: המצב הטוב של המשק הישראלי הינו גם נחלת חלק מהשווקים המתעוררים אשר אינם מאופיינים באשראי עודף (נציין כדוגמא את הודו ודרום קוריאה). לעומת זאת, בשווקי המערב הסוף יהיה רע

תוכל לסכם את השגי הקרנות שבניהולכם עד כה? ומה לגבי מוצרים חדשים?

כיום אנו מנהלים שתי קרנות נאמנות, וכן תיקים מנוהלים בהתאמה אישית מעל 700 אלף ₪, הקרן האג"חית: "טופ אלפא אג"ח 2B" הוקמה ביום 31.12.2007, הקרן עלתה כ- 40% מיום הקמתה כאשר מדד הייחוס שלה עלה בלא יותר מ- 13%!!!, (מתחילת השנה עלתה הקרן כ- 8%).
הקרן מדורגת אצל מרבית הבנקים בדירוגים מקסימליים, לדוגמא:  בבינלאומי, הקרן מומלצת בתיק 3 למעלה מ- 12 חודשים רצופים, בדיסקונט, קיבלה הקרן דירוג 5 כוכבים (מקסימלי), בפועלים דרוג 8 מתוך 10, ובלאומי דרוג על ההיסטוריה A (מקסימלי).

הקרן המנייתית שלנו הונפקה לפני מספר חודשים. מתחילת השנה היא מדורגת במקום הראשון בקטגוריית מניות כללי, עם תשואה מצטברת של כ- 20%, הקרן הבאה מפגרת אחריה בפער של כ- 3%, ומדד הייחוס הינו 10% בלבד.

מהם הלכי הרוח שיובילו אתכם בהשקעתכם בשנת 2010?

כפי שציינתי, כיום אין כמעט הזדמנוית בשוק ולכן צריך לעמול קשה מאוד על מנת למצוא הזדמנויות השקעה. לאור זאת, שם המשחק בשנת 2010 הוא סטוק פיקינג ובונד פיקינג. בית השקעות שאין לו מחלקת מחקר ואין לו אנליזה ברמה גבוהה לא יצליח להשיג תשואות גבוהות, כפי שהושגו בשנת 2009, ולכן בשנה זו ניתן לראות מי באמת יודע לנהל השקעות. בשנה זו אין מקום למקריות.
ככלל, פילוסופיית ההשקעה שלנו היא לבחון באופן קבוע את משוואת הסיכוי מול הסיכון, ולהיכנס להשקעה רק כאשר המשוואה הזו הינה לטובתנו. בכל מקרה אחר בו המשוואה לא עובדת, ברירת המחדל שלנו היא מזומן.
כיום, כפי שעולה מתשובותינו הקודמות, אין כמעט הזדמנויות ולכן כ- 40% מהכסף שוכב במזומן ותחליפיו, 25% מושקע באפיק השיקלי (חלק באג"חים מדורגים מאוד גבוה וחלק שחר 2683), 20% אגח קונצרני צמוד (כאשר משוואת סיכויי סיכון פועלת לטובתינו, ע"פ מודלים כלכליים פנימיים), ו-15% מניות מגודרים ע"י המעוף.

בתי ההשקעות "בוטיק" הולכים ומתמזגים בכדי שהגודל יהווה יתרון מפני הרגולציה. כיצד אתם, כבית השקעות בינוני יחסית, מסתדרים עם המצב? האם יכול להיות תרחיש בו גם אתם תתמזגו?

כל עסק, ולא משנה באיזה תחום, חייב שיהיה לו את אחד מהשניים:
1. מצטיין בתחומו, יש לו סחורה ייחודית שאין אותה לחלק הארי ממתחריו, וכך הוא יכול להעלות מחיר, ללא פגיעה ברמת ההכנסות/נטישת לקוחות וכו', קרי עקומת הביקוש היא יותר קשיחה למחיר.
2. תקציב גדול לפרסום ו/או איש מכירות מעולה, שיפצה על חוסר המקצועיות, וידגיש את היתרונות, ופחות ישים דגש על הבינוניות.

יסודות החברה שלנו בנויים על היכולת המוכחת שלנו מזה למעלה מעשור להשיג תשואות עודפות, באופן משמעותי מהמתחרים. לכן, אנו נהנים מדמי ניהול גבוהים יותר על כל שקל מנוהל. יתרה מזאת, קצב הנטישה שלנו בתיקים מנוהלים שואף לאפס, כך שאיננו צריכים לרוץ ספרינט כדי להישאר במקום, מספיק שנרוץ ריצה קלה, בכדי שאנו נגדל. ולא לדאוג... אנחנו נרוץ ספרינט למרחקים ארוכים.

יחד עם זאת, אנו לא פוסלים המתמזגות עם מספר בתי השקעות קטנים, כל עוד השליטה תיוותר בידינו.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש