איך תזניקו את הקריירה שלכם בשוק ההון?

נקודת פתיחה היא חברה להשמה של כוח אדם בתחום הפיננסי-חשבונאי. החברה, במתכונת הנוכחית, פועלת משנת 2002 והספיקה לעבור עם המשק את שתי המהמורות הכלכליות שהתרחשו בשנים אלו. אודי כהן הוא מנהלה בהווה.

מגזין פאנדר הוא הזדמנות מצוינת בשבילנו להציג כיצד הדברים נעשים מאחורי הקלעים של שוק ההון. לראיין מנהל חברת השמה שאחראית על מתן שירות למאות חברות פיננסיות  מכל מגזרי המשק והשמת אלפי עובדים, היא דרך מעולה לתהות על קנקנו של שוק העבודה הפיננסי בישראל של תחילת העשור. אודי כהן הוא מנהלה של נקודת פתיחה, חברה להשמה של כוח אדם בתחום הפיננסי-חשבונאי.

זה לא פשוט לראיין אדם שהתפקיד שלו הוא לשאול שאלות. בהיסח הדעת, אתה יכול להתבלבל ולהרגיש כי אתה הוא למעשה המרואיין. ברגעים הראשונים של הראיון, עברתי, בתור המראיין, חקירה צולבת על קורות חיי ככתב שוק הון והרצון התעסוקתי שלי בעתיד הקרוב. השיחה קלחה בטבעיות רבה, עד כי הייתי בטוח שכהן יציע לי להמיר את תפקידי ולשוב ולקחת חלק בשוק ההון (אין סיכוי). בכל זאת, אלו השאלות שבכל זאת הצלחתי לשאול.

אם יכולת לאפיין את שוק העבודה בתחום הכלכלה בישראל, איזה תכונה בולטת היית בוחר להזכיר?

בשתי מילים: חוסר גמישות. בניגוד לשאר העולם, בישראל האפיון שלך על פי הענף בו אתה עוסק מכריע מאין כמוהו. כדוגמא, ניקח רואה חשבון, שעבד עד כה בחברת נדל"ן ומבקש לעבור תחום. מבחינתו, ה"חובה וה"זכות", בדו"ח החשבונאי נותרו דומים, אך רוב הסיכויים שהעבודה הבאה שלו תהא בשוק הנדל"ן בשנית. למרות, אולי, רצונו לשנות מסלול.

בגיל 27, בתחילת הקריירה, על העובד להבין, כי כל החלטה בה הוא נוקט תשפיע לאין ערוך על עתידו. כשתרצה לעבור, ביום מן הימים, למקום אחר; יסרבו לשלם לך על הערך המוסף אותו אתה מביא ממקום עבודתך הקודם. לכן, נוצר המצב שעובדים בשוק הופכים לעובדי נישה ולא מבחירה.

מה רע במצב הזה? הרי הוא מביא להתמקצעות בטווח הארוך.

כל עובד, באשר הוא, רוצה לגוון את עבודתו כשכיר ולא להישאר אך ורק בתחום אחד. לכן, בכדי להתגבר על המחסום הוא מפעיל את כל הקשרים שיש ביכולתו להפעיל. אנחנו מסתובבים בשוק ושואלים כל עובד ששינה מגמה והתחיל לעבוד בענף אחר:" כיצד הגעת?". רובם עונים לי חד משמעית: "קשרים". זהו מצב שאינו יעיל מדי למשק.

ומה הביקוש לתארים בשוק?

היום, תואר שני הפך כמעט תו תקן. מי שינסה למצוא עבודה בשוק ההון עם תואר ראשון בלבד (עם הסתייגות לתחום השיווק), יהיה בעמדת נחיתות מסוימת. מאידך, תואר שני אינו מהווה חותמת למציאת עבודה בתחום הרצוי, לכן גם את זה צריך לקחת בחשבון.

מדוע, בניגוד להיי טק, אין ייצוא של כלכלנים ישראלים לעולם?

שאלה מענייינת שאינה נשאלת מספיק. יש אמנם הרבה כלכלנים שממלאים תפקידים זוטרים בחברות מחקר מעבר לים, אולם קשה להבחין באנשי שוק ההון שממלאים תפקידים רמים יותר (אולי פרט לדוד פרנקל נשיא חברת "מריל לינץ'" הבינלאומית). זה אולי נובע מכך שהשוק בישראל הינו קטן, והניסיון אשר רוכשים עובדי שוק ההון בישראל מוגבל. לכן, אם תמצא ישראלים בחו"ל וממלאים תפקידים בשוק ההון, הרי שבדרך כלל הם ימלאו תפקידים באפיק הישראלי שלו.

יש לזכור את ההסגר ההיסטורי של כלכלת ישראל שגם הוא גורם בנתונים (שהוזכרו ממקודם). עד לפני מספר לא רב של שנים אסור היה להחזיק עוד מט"ח בישראל וגם היום בישראל לא ששים להשקיע במדינות מעבר לים. לכן, אנשי שוק ההון מעוניינים בדרך כלל לממש את הקריירה שלהם בישראל.

האם נתקלת כבר בכוכב, שפשוט לא מוצא עבודה?

בד"כ, אם נוציא את התזמון מן המשוואה, הבולטים, מוצאים לרוב עבודה מהר מאוד. קשה לראות אדם עם כריזמה שיושב בבית.

מאז המשבר, פרט לתפקיד הבכיר של מנהל סיכונים, אילו עבודות הופכות לפופולאריות יותר?

אנליסט חוב היא בהחלט משרה שאנו רואים שהביקוש אליה התעצם. כל גוף מעניק למשרה שם אחר אבל בבסיסו זוהי אותה משרה. אני מניח שזה מגיע גם מתוך דרישה רגולאטורית. בחברות שמנהלות מעל 5 מיליארד שקל בקופות גמל ובפנסיה, אנליסט רגיל אמון לבדוק את הנתונים הסטנדרטים שלהן להשקעה, ואילו אנליסט חוב בודק את איכות ההתחייבות של החברה.

האם לאורך השנים אתה רואים עלייה בביקוש לאיכות של המעומדים לעבודה בשוק ההון?

שוק ההון מתנהג לרוב, כמו כל שוק עבודה אחר, על בסיס היצע וביקוש. בתוך כך, נכון להניח שכל בוס מבקש את העובדים הטובים ביותר. בתקופה מסוימת בה הביקוש לעובדים, מתוך הגמישות הגבוהה של הענף, עולה בפתאומיות דוגמת 2006, מוסדות נאלצים להסתפק בעובדים טובים פחות.

הטענה המרכזית של מנהלי האינדקסים היא כי בניגוד לתחושה שענף הקרנות מנסה להעביר, הרי שעיקר עיסוקו של הענף הוא שיווק, לעומת המחקר, שלעיתים מקבל תפקיד של כינור שני. האם אתה כאחראי על חברת השמה בשוק ההון יכול להעיד על אמירה זו?

עבודת שיווק היא עבודה לגיטימית וחשובה מאין כמוהה בשוק ההון. אינני יודע עד כמה היא העיקר, אבל אני יכול להעיד עד כמה המשרה שלהם היא תזזיתית. דוגמה לכך ראינו במשבר האחרון, בו חברות פיטרו בנובמבר 2008 משווקים, וכבר במרץ גייסו שוב. כך, עם ההתאוששות הוכיחו המשווקים, בשנית, עד כמה גבוהה החשיבות שלהם לענף, ולפי מה ששמעתי הם גם תוגמלו בהתאם.

כיצד הכניסה המאסיבית של תעודות סל וקרנות סל לענף הניהול הפאסיבי תשפיע על הביקוש לעובדים בשוק ההון?

למרות שישנו הרושם שתעודות סל הינן אפיק ניטרלי, ולכן הן אינן דורשות ניהול, הרי שההפך הוא הנכון. מנהלי אפיקי המדד מעסיקים עובדים שכל תפקידם הוא הבטחה של תשואת התעודה או הקרן, לפי תשואת המדד. זוהי לחלוטין אינה עבודה פשוטה ומבחינת כח אדם, איני בטוח שהיא דורשת פחות מאשר עבודתם של חוקרים וסוחרים של קרנות נאמנות.

היכן עדיף לעבוד במקום גדול או קטן?

פרט לחשיבות מוסד הלימודים בו תקבל את הכשרתך המיקצועית, אותה החשיבות יש להשקיע במחשבה באיזה מוסד תבחר לעבוד תחילה. כדאי תמיד לנסות להשתחל למקום גדול בו אפיק ההתקדמות מפותח יותר.

אינני מסכים. אני מאמין שיש פלח כלכלנים מכובד אשר יעדיף לעסוק במקום קטן יותר בו הפורמאליות פחותה, והוא יכול להביא את ה"אני מאמין" שלו בעוצמה רבה יותר, מאשר במקום גדול ומבוסס.
 
אני מסכים שמקום קטן יכול לענות על הצורך של סוליסטים אבל בסופו של דבר אנשים נמשכים יותר למקומות הגדולים יותר, ואולי במידה, זוהרים יותר.