מגבלות על חבות של לווה ושל קבוצת לווים

ההוראה קובעת כי לעניין "קבוצת לווים" ייחשב שולט מי שקיימת לו ֶחזקת "שליטה" כהגדרתה בחוק הבנקאות רישוי, מבלי לפגוע באמור, ייחשב שולט גם מי שמחזיק בשיעור הגדול ביותר של אמצעי שליטה כלשהו. "שליטה" על פי חוק הבנקאות רישוי, בין היתר, היא היכולת לכוון את פעילותו של התאגיד ו/או למנוע קבלת החלטות עסקיות.

משקיע מוסדי המנהל כספי לקוחות והמחזיק באמצעי שליטה בתאגיד אחר עבור לקוחותיו והמחזיק בשיעור המניות הגבוה ביותר בתאגיד עלול להיחשב כ"בעל שליטה" בשל אותה ֶחזקה, גם אם לא קיימת יכולת לכוון את פעילותו של התאגיד. האמור עלול ליצור קשרים ארעיים, תנודתיות ו"מעברים" של חברה בין "קבוצות לווים".

לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת בעניינים הנוגעים לעסקי בנקאות, ובאישור הנגיד, החלטתי על עדכון הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 313 בנושא "מגבלות על חבות של לווה ושל קבוצת לווים" (להלן - "ההוראה").

עדכון ההוראה

עדכון הגדרת "שליטה" בסעיף הגדרות בהוראה, לפיו חזקת "שליטה" לפי פסקאות (1) ו-(2) בהגדרת המונח לא תתקיים כאשר החזקתו של משקיע מוסדי באמצעי השליטה בתאגיד אינה עולה על שיעור של 20%.

דברי הסבר

על רקע הקביעה הגורפת בהוראה כי המחזיק הגדול ביותר במניות התאגיד ייחשב כשולט, נקבע כי לעניין חזקות "השליטה" הקבועות בפסקאות (1) ו-(2) בהגדרת המונח "שליטה" שבהוראה לא יחולו כאשר משקיע מוסדי, שהוא מבטח או חברה מנהלת, מחזיק באמצעי השליטה פחות משיעור של 20%. גישה זו תמנע "תנודתיות" בקבוצות הלווים דבר המקשה על תכנון אשראי ל"קבוצות לווים". האמור מקבל משנה תוקף כאשר חזקת "השליטה" מתבססת עלַ החָזקהארעית של משקיע מוסדי במניות בסכום מזערי מעבר להחזקת משקיעים מוסדיים אחרים. כל מכירה או רכישה של שברירי אחוזים עלולים להקים "קבוצת לווים" ולפרק אחרת.

מובהר בזאת כי אין באמור למעט מן ההגדרה "שליטה" בחוק הבנקאות (רישוי).

תחילת התיקונים להוראה ביום פרסום חוזר זה.

להמשך לחצו כאן.