במה תבחר ישראל? במודל הניגרי או הנורווגי

בניגוד לאירועים הפוליטיים – צבאיים שהעיבו על האווירה בשווקים בשבוע שעבר, דווקא נתוני המקרו האירו פנים.  נתוני ביצוע תקציב המדינה הצביעו על עלייה חדה של כ 12% בהכנסות המדינה לעומת החודש המקביל אשתקד.  העלייה בהכנסות ממיסים תסייע לסיים את השנה בגרעון של כ 3.5% לעומת הערכת האוצר עד כה לגרעון של כ 4.5%.  הערכתנו לפיה תחזית הצמיחה של המשק תרד כמעה בשל המשבר באירופה אכן מתממשת.  לפי הערכות מעודכנות של האוצר, המשבר יגרע כ 0.2% - 0.3% מצמיחת התוצר השנה ובשנה הבאה.  לא נעים, ממש לא נורא.  בוודאי שאין בנתונים הללו להשפיע באופן משמעותי על מדיניות ההשקעה. 
הגרעון הנמוך יקטין ככל הנראה את צורכי הגיוס, כאשר משיחות עם האוצר עולה שבכוונת המשרד להמשיך במגמה שבה החל בשנתיים האחרונות, לפיה הנתח הצמוד של ההנפקות ילך ויצטמצם לטובת הנתח השקלי.  ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם שעדיין מנפיקה חוב צמוד בהיקף גדול יחסית, דבר שהיה מתבקש בשנות השבעים והשמונים, אולם פחות מתאים לשנות האלפיים. 
בהינתן העובדה שהשוק הממשלתי – צמוד הולך ו"מתייבש", צרכני הצמודים יחפשו אלטרנטיבה וימצאו אותה בדמותו של השוק הקונצרני.  כפי שציינו בסקירות האחרונות, הגדלנו באופן משמעותי את אחזקותינו באגרות הקונצרניות בשל העובדה שהמרווחים מציעים היום פיצוי ראוי לסיכון, בעיקר באגרות שמרכיבות את מדדי התל בונד 40  ו -20. אנו סבורים שצמצום היקף ההנפקות של האגרות הצמודות על ידי הממשלה יתמוך בשוק הקונצרני, הן בטווח הקצר ובעיקר בטווח הארוך. לא רק קרנות הנאמנות של "אפסילון" (כגון: אפסילון (*0A ) אג"ח פרימיום) תיהנינה מהטיית הכספים לכיוון השוק הקונצרני, אלא גם (טוב, בעיקר) המגזר העסקי. הביקוש הגובר לאגרות הקונצרניות יוריד בטווח הארוך את תשואות האגרות, מה שיפחית גם את עלויות המימון של הפירמות. 

החדשות הטובות בהקשרשל הכנסות המדינה הגיעו השבוע לא רק מצד נתוני מס הכנסה אלא גם מכיוון הים. ביום חמישי התבשרנו על תגליות הגז החדשות.  ברור לגמרי שהתגליות הללו עושות טוב לחברות שמחזיקות בזכיונות.  אלא שלתגליות הללו יש כמובן גם השלכות מקרו משמעותיות.

הן עשויות להשפיע על עלות גיוס ההון של המדינה, מאזן התשלומים של ישראל, על הכנסות המדינה, הקצאת משאבים, חינוך, תשתיות ועוד מספר עצום של נושאים.  גם בנושא הזה (בדומה לנושא הקודם) יש חשיבות אדירה לאופן שבו מתנהלת המדינה בניהול המשאב החדש הזה.  אפשר להיות כמו ניגריה ואפשר להיות נורבגיה. 

זו בדיוק הנקודה שבה רצינו לבדוק כיצד השפיעו תגליות הנפט על כלכלתה של נורבגיה.  לשם כך, צירפנו את הגרף שמתאר את התפתחות התשואה על אגרת החוב הארוכה והקצרה של ממשלת נורבגיה מאז שתקבולי הנפט החלו לזרום לקופת המדינה עד היום.  התרומה של משאבי האנרגיה האדירים שהתגלו ניכרה לא רק בירידה משמעותית בעלות גיוס החוב של המדינה אל גם באופן שבו מנהלת המדינה את הכנסותיה.